עשה זאת בעצמך לבית והזוכה בהגרלה

ראשית, בלי יותר מדי מתח, לזוכות בהגרלה. הזוכה שעלתה בגורל היא אלה, והזוכה שקלעה בול לקינוח האהוב עליי בקיץ היא יולי שבוחרת כמוני בסורבה בימי הקיץ החמים. המועדף עליי - סורבה מנגו מתקתק. מזל טוב לזוכות! מייל עם פרטים נוספים ישלח בהקדם. יולי, לא השארת כתובת מייל, במידה ולא תשלחי מייל לכתובת הבלוג(fashionloca.l@gmail.com) עד יום רביעי בבוקר, אאלץ להעביר את הזכיה למישהי אחרת, שלא אוהבת סורבה :)

ולנושא שלשמו התכנסנו, DIY. אפתח בוידוי, אני מהאנשים שפותחים אריזות מתנה בעדינות, כדי שאפשר יהיה לשמור אותן לאחר כך. אני שומרת כל סרט בד וכל נייר אורז שעובר את מפתן דלתי ויש קופסא שכל מטרתה היא אחסון שאריות אריזה. אני גם שומרת תמיד שקיות מושקעות או יפות בעיני. עומר תמיד צוחק על האגירה הזו, ולרוב יש שימוש בעיקר לשקיות או לסרטים ופחות לדפי האורז, אבל בשבוע שעבר הוכחתי לו רשמית שיש לכך שימוש.

זה התחיל כמו סיפור של כל חובבת שיפצורים ממוצעת. את העציץ הזה קיבלתי בחנוכה מהעבודה, מלא בשוקולדים מסודרים כזר פרחים. אהבתי מאוד את העציץ הרטרואי משהו והחלטתי שאני רוצה לשפצר אותו עם פרחים. המוזה עזבה אותי להרבה מאוד זמן, כי כמו שניתן להבין, העציץ ישב וחיכה לי כמה חודשים טובים. בסוף בערב אחד שבו עומר חזר מאוחר מדי מהעבודה והחברות לא היו פנויות למפגש, סופסוף הגיעה העת לשפצור המיוחל.

לקחתי פס נייר אורז בגודל כ40X15 ס"מ וגלגלתי אותו לצורת פרח, הדבקתי מסביב לשיפוד ושיפדתי בספוג של סידורי פרחים(הירוק המתפורר הזה). כדי לגוון, השתמשתי גם בשיפודים המקוריים שהגיעו עם העציץ והשוקולד כך שהוספתי גם "עלים" ירוקים לכל הסיפור. אני בחרתי בגוונים האלה של ניירות אורז אבל אפשר לבחור בכל גוון שעולה על רוחכם ולדעתי אפילו בשאריות בדים, אבל זה כבר ידרוש מעט תפירה.

בקרוב שוב מגיעים החגים לביקור וחלקנו נקבל זרי שוקולדים צבעוניים, זו דרך נחמד להמשיך להנות מהם גם בהמשך.
העציץ החדש הצטרף לפינת הקריאה המשופצרת בסלון, נראה שנוח לו שם.

בחזרה לחומות

בשבת האחרונה חזרנו לאותו בית קפה בעכו העתיקה שכבר כתבתי עליו בעבר. ככה זה בצפון, אם מצאת מקום מוצלח, כנראה שהוא האלטרנטיבה היחידה לאותה התקופה. גם הפעם הבריזה מהים עשתה את שלה וקשה היה שלא לצלם את הים הכחול עם החומות ברקע.

החצאית שאני לובשת בתמונות היתה בכלל מכנסיים והיתה שייכת לאחות של סבתי. בביקור האחרון אצל סבתא, כשהיא עוד גרה בדירתה בבאר שבע ולפני המעבר לרחובות(קרוב להורים בגלל המצב הרפואי), כהרגלנו, סבתא הצביעה על הארון הגדול בסלון ואמרה "נו, מסתכלי. אולי את למצוא משהו את אוהבת טוב"(השגיאות מגיעות עם סבתא שעלתה לארץ בשנת 72' אבל ברחה מהאולפן עם דמעות בעיניים אחרי פחות משבוע). מה שמדהים הוא שתוכן הארון לא באמת השתנה ב5 שנים האחרונות ועם זאת, בכל ביקור אני יוצאת משם עם איזו מציאה שדורשת מעט שיפצור ועדכון גזרה. הקורבן הפעם, המכנסיים האלה. הם היו מכנסי אייטיז מובהקים, עם התרחבות באזור השוקיים ונגמרים מעל הקרסוליים. כמה חבל שנראתי בהם כמו ליצן. אבל הבד הזה היה מיוחד מדי מכדי לוותר עליו. ההדפס הפרחוני המיוחד והפליסה העדין שכל כך אופנתי עכשיו גרמו לי לנסות ולמצוא פתרון. אז העברתי שעה מול עוד פרק של הסדרה Suits והארווי ספקטור השרמנטי(מומלץ ביותר אם לא יצא לכם) ופרמתי תפרים. עוד 5 דקות ליד מכונת התפירה והמכנסיים סיימו את הטראנספורמציה לחצאית. התוצאה נוחה וגם יפה. לבשתי אותה למשרד וקיבלתי המון מחמאות, כשיצאתי לארוחת צהריים פנו אליי 3 בחורות שונות ושאלו היכן רכשתי את החצאית. אמנם זה טיפה מרושע, אבל כיף לדעת שהחצאית הזו קיימת אך ורק בארוני הפרטי :)

מה לבשתי?
חצאית שהיתה מכנסיים מארונה של סבתא.
גופיה מזארה בסייל קיץ שנה שעברה, 30 ש"ח.
חגורה מחצאית מזארה.
סנדלים מגולף לפני שנתיים, 75 ש"ח.
שרשרת עץ מקוסטה ריקה, כ30 ש"ח.
משקפי שמש מתנת אירוקה.

All that green

בסופ"ש האחרון נסענו לנהריה, לא בדיוק יעד להימלט מהלחות המטורפת של תל אביב בשבועות האחרונים, היא רדפה אותנו גם שם. זה היה סופ"ש שנפתח בארוחת בוקר מפנקת עם המשפחה שלי אצלנו בבית. הפעם בלי הכנות ביתיות, בחום הזה ממש לא מתחשק לעמוד ליד התנור. לפעמים צריך פשוט לדעת היכן לרכוש את הדברים הטובים, ולא צריך יותר מזה. בייגלס כמעט כמו בניו יורק מחנות ברמת החייל, מאפים מלוחים ופוקאצ'ה ממיקי שמו, נקניקים, גבינות ודגים מידע הבשרים(בימי שישי נמכרים נקניקים טריים שרפי מכין לגמרי בעצמו, לחובבי הרוסטביף והקורנביף, מומלץ!), ירקות טריים ופילדלפיה להשלמת הבייגלס.

על הקינוחים היו אחראים ההורים שלי, כי עם כל הכבוד לשמו הסמוך אלינו או לדלאל בקצה השני של העיר, הקונדיטוריה הכי טובה בארץ נמצאת דווקא ברחובות. ברחוב אחד העם 4 במרכז העיר נפתחה לפני כמה שנים מאפייה ביתית שנקראת פטיסרי. השם הצרפתי רומז על סגנון האפיה שתוכלו למצוא במקום. מילפה(mille feuilles שהם אלף עלים) פריך עם קרם פטיסייר אמיתי, טארטים מעולים וכמובן, קרואסון שקדים שהוכתר על ידי עומר כהכי טוב בארץ. אם מזדמן לכם משום מה לטייל במרכז העיר רחובות, אל תדלגו על הקונדיטוריה הזו.

אחרי כל האוכל הזה, נסענו לנהריה בכדי לאכול עוד קצת(אבל רק בערב, אנחנו נושמים קצת בין ארוחה לארוחה). לארוחה המשפחתית בשישי לבשתי את הגרסה הירוקה לשמלה מגולף. משום מה, למרות שהן בדיוק באותה המידה, נדמה שהירוקה יושבת עליי יותר טוב. אולי זה סתם הצבע או אולי באמת פספוס במפעל. 

מה לבשתי?
שמלה מגולף, 170 ש"ח (אבל שילמתי בתווים שקיבלתי בתחרות פייסבוק).
שרשרת מאיביי, 40 ש"ח.
סנדלים של אירוסולס, 210 ש"ח.

לדקה וחצי באמצע הצילומים הגיע משב רוח רענן, זו היתה התגובה שלי:

שבוע קריר לכולם!

עוד שנה ועוד שנה

לפני שאתחיל בפוסט, רציתי להודות לכולכן על האיחולים היפים בתגובות לפוסט הקודם, חיממתן לי את הלב.
מי שעדיין לא נרשמה להגרלה, מוזמנת לעשות זאת.

כאמור, בראשון בערב יצאנו לארוחה לציון יום הנישואין הראשון שלנו. התלבטנו לאן ללכת ובחרנו בסופו של דבר במסעדת הרברט סמואל של השף יונתן רושפלד. בימי ראשון מתקיים במסעדה ערב לטיני והמקום והתפריט מעוצבים בהתאם. הרבה סומבררו, הרבה צבע, הרבה פלפלים והמון מרגריטות. נהננו מאוד מהארוחה שאמנם היתה היקרה שאכלנו, אבל כללה שילוב מוצלח של שירות מעולה(כולל טלפון ביום למחרת בכדי לשאול אם נהננו ואם אהבנו את המנות), אוכל טעים ומעניין ואווירה מצויינת.

אחד היתרונות בבחירת שמלת חתונה קלילה יחסית, הוא היכולת ללבוש אותה מעבר לערב הגדול. חיכיתי שנה שלמה בכדי להחליק פנימה ולמען האמת שמחתי לגלות שהיא יושבת עליי בדיוק כמו לפני שנה(כי כמו שמישהי מהעבודה אמרה, היה חורף באמצע!). הפעם בחרתי לאבזר אותה מעט אחרת וללכת על נעליים ששוברות מעט את המראה הכלתי. מקווה שבימי הנישואין הבאים אצליח ללבוש אותה שוב.

מה לבשתי?
שמלת חתונה מפרנץ' קונקשן, 1600 ש"ח.
נעליים של שומייקר, 300 ש"ח.
תיק אדום מגולף, 60 ש"ח לפני כמה שנים.

כבר חלפה לה שנה ויש גם הגרלה

ברביעי שעבר הגיעו אליי במשלוח ישיר ממשרד יחסי הציבור שני בקבוקים סגולים ושמחים של הבושם Loverdose החדש מבית דיזל. יחד עם הבושם הגיעה הבקשה לבנות אאוטפיט בהשראת ניחוח הבושם והצעה להגריל את אחד הבשמים(אבל לכך נחזור בהמשך). לאחר התזה + הסנפה אפשר לומר בוודאות שהבושם פונה לחובבות המתוק ועל כן ידעתי שהלבוש חייב לכלול ורוד. פוקסיה. בוהק. ועל הדרך כמה פרטים טכניים: העמידות לא רעה, אבל המתוקים כמעט תמיד נשארים לא מעט. גם בסוף היום כשחזרתי הביתה מיום עבודה(במשרד) הריח נשאר עליי. המחיר: 420 ש"ח ל50 מ"ל.

מה לבשתי?
חולצה מאולד נייבי לפני שנתיים, כ20 ש"ח.
חצאית מזארה בשנה שעברה, 200 ש"ח(לפעמים גם אני הולכת שבי אחרי פריטים).
קלאץ' של מדוזה ביריד כלשהו, 250 ש"ח.
סנדלים של אירוסולס, 210 ש"ח.
שרשרת משוק הכרמל עם תליון שקיבלתי מרביד(לחברי מועדון).

וכעת להגרלה. היום אנחנו חוגגים יום נישואין ראשון(ועל כן "חלפה לה שנה" בכותרת) אז אני במצב רוח טוב. לקחנו יום חופש והעברנו את היום בנעימים בתל אביב ובקרוב מאוד אזכה ללבוש שוב את שמלת הכלה הקלילה שלי ונצא לארוחת ערב זוגית, נעימה ובתקווה גם טעימה(אבל זה כבר לא באחריות שלי). איך משפיע עליי אותו מצב רוח ואיך הוא קשור להגרלה? או! החלטתי לחלק את שני הבשמים שקיבלתי(אני נשארת נאמנה לקלואה כבר שנתיים ברציפות ועדיין לא הגיע הבושם שהזיז אותי). אחד יוגרל בין הקוראות שישאירו תגובה ואילו השני יוענק לקוראת שאבחר בעצמי. על סמך מה הבחירה השרירותית הזו?
ברוח המתוק ששולטת בפוסט הזה, אבקש שתשאירו בתגובה לפוסט את המייל שלכן(בכדי שאדע למי לפנות) ואת הקינוח האהוב עליכן בימי הקיץ החמים. את הזוכה השניה אבחר על פי הקינוח האהוב עליי. אתן לא חייבות לעשות לייק/share או לעקוב אחרי הבלוג, אבל אתן מוזמנות לעשות זאת מרצונכן החופשי, להגרלה תיכנסו בכל מקרה.

ההגרלה תיסגר ביום ראשון, ה29.7.
אז אני אצא להמשיך לחגוג יום נישואין ואתן מוזמנות לחשוב על קינוחים.

שוטטות

כהמשך לסופ"ש השוטטות שעבר עלינו, המשכנו לשוטט גם בראשון. בימי ראשון יש לי יוגה במשרד, מה שהופך את ההתמדה למאוד נוחה ופשוטה, חוץ מאשר הימים האלה עם יותר מדי תוכניות בראשון. החלטתי שלמרות הלחץ להספיק להגיע בזמן, אני אכנס לשיעור ואני שמחה שעשיתי את זה. אני אמנם לא עושה שיעורי יוגה כבר שנים, אבל החודש האחרון בהחלט עשה לי טוב ואני מקווה שאצליח להתמיד. אז לאן כל כך מיהרתי? רצה הגורל ובערב אחד היינו צריכים להגיע גם לחינה באשדוד וגם לערב חברה של עומר ברידינג 3. אנחנו לא בדיוק יכולים להתפצל לשניים, אז החלטנו לפצל את הערב. מתחילים בחינה וממשיכים לערב חברה.

מחר החתונה של החברה(אותה חברה ממסיבת הרווקות של שישי שעבר ושל החינה של ראשון) ואני על תקן מלווה. אני מאוד מתלבטת מה לעשות מבחינת ביגוד. האם ללבוש את השמלה לאירוע כבר לשלב הליווי לצילומי חוץ או ללבוש שמלה אלטרנטיבית ולהחליף כשנגיע למקום האירוע? דילמות דילמות. אני לוקחת בחשבון שפאקינג יולי בחוץ ומאחר ואני לא מגיעה עם מזגן צמוד כנראה שיהיה לי חם. ואני אזיע. ופיכס. אז אני בעצם יודעת את התשובה לשאלה של עצמי.

מה לבשתי?
שמלה מהוניגמן בסייל הנוכחי, 129 ש"ח(וסופסוף ניצלתי את תווי השי של פסח).
סנדלים של אירוסולס, 180 ש"ח בארה"ב.
שרשרת סברובסקי מתנה מעומר.
לק אפור של OPI ולק תורכיז של סאלי האנסן.

ועכשיו, אצא לחופשה קצרה של כמה ימים, ביום ראשון אנחנו חוגגים יום נישואים ראשון... חלפה עברה לה כבר שנה שלמה!

שם, פה וכאן

הסופ"ש האחרון כלל המון פעילויות. בחמישי גררתי את עצמי לרחובות, בפקקים, כדי לקבל טיפול מפנק מהקוסמטיקאית כהכנה לחתונה בחמישי הקרוב. בשישי בבוקר הספקתי להסתפר(כרגיל, אצל אלי במספרת ארז ישראלי שלצערי העלו עוד את המחיר מ220 ל249 וגרמו לי לפקפק) ולצאת מפונפנת ומרוצה, רק כדי להרוס את אותו פן מוצלח במסיבת הרווקות של חברה טובה שכללה הרבה לחות, בריכה, בריזה מהים ובחורות מצחיקות. נהננו מיום שלם של רביצה ליד הבריכה ומשחקים מצחיקים(שאני הכנתי לגמרי בעצמי, לא להאמין) ובסופו קצת רגיעה בחוף הים הסמוך.

אחרי יום שלם בשמש(עם השתדלות רצינית מצידי להישאר בצל) מ11:00 בבוקר ועד 20:00 בערב כל מה שהתחשק לי לעשות הוא לבהות מעט בטלויזיה, להשלים חומר קריאה באייפד ולאכול פחמימות(כי זה מה שאוכלים אחרי יום שלם של אלכוהול, בכל זאת מסיבת רווקות). אם כל ההפעלות האלה לא הספיקו, בשבת בבוקר החלטנו לסוע לבקר את ההורים של עומר בנהריה, שם פגשנו המון אוכל טעים ופלפלוני פעמונים חמודים וצבעוניים.

מה לבשתי?
אוברול מאסוס, נקנה לפני כשנתיים, כ40 ש"ח.
סנדלים מאיביי, כ80 ש"ח.
שרשרת חרוזי עץ, מתנה מההורים מברצלונה.
משקפי שמש של CK מסנצ'ורי 21, כ80 ש"ח.