כבר כתבתי בעבר על הרצון להוציא יותר ממבחר הבגדים ששוכבים לנו בארון. קראתי פעם באחד מהמדריכים המביכים האלה שמתפרסמים במגזיני נשים על מדריך לשופינג שאומר שאם את לא מצליחה לדמיין בראש לפחות 3 אאוטפיטים שונים עם הפריט הנחשק, עדיף שלא תקני אותו. לדעתי זה דווקא חוק לא רע, הבליח להם איזה רעיון טוב לגיבוב של בולשיט להמונים.
אז גם הפעם לקחתי שמלה שכבר הופיעה כאן (אבוי, החטא!) ולבשתי אותה בצורה קצת אחרת. על אמא של החבר הצלחתי "לעבוד" ולגרום לה לחשוב שזו שמלה שהיא לא ראתה כבר.
גם הפעם נחלץ לעזרתי הווסט הזה מגולף. לי ולווסט יש יחסי אהבה-שנאה. יש ימים שהוא מעצבן אותי כי פתאום הוא לא מסתדר לי עם כלום ולא יושב עליי טוב ויש ימים שהוא מרים לי אאוטפיט משמים.
שילבתי עם גרביון כחול כהה של לייף, נעלי סירה באפור כחול של סטיב מאדן, שרשראות משוק הכרמל, 4 במספר שחוברו יחדיו, 2 ש"ח כל אחת וצמיד ממנגו.
התמונות האלה צולמו בשישי בערב ומופיעות כאן מעט באיחור.אתמול יצאנו למסעדת אדורה בבן יהודה. שמעתי רבות על המסעדה והתחשק לנו לגוון קצת אז קפצנו בערב, ספונטני, בלי להזמין מקום. באופן מפתיע לשני בערב, המסעדה היתה מלאה אבל נשאר שולחן אחד זוגי שחיכה רק לנו.
הלכתי על מנה שנחשבת מנת הדגל של המסעדה, פאלפל חצילים שרופים עם פרמז'ן וסלט קטן.
המנה היתה אכן מעולה והוגשה עם רוטב יוגורט שהוסיף המון ואפילו הסלט ליד היה מעניין מהרגיל. כעיקרית לקחתי ריזוטו שגם היה לא רע. החבר לקח שרימפסים למנה ראשונה ופילה בקר לעיקרית. המנה העיקרית היתה גדולה וזולה יחסית לרוב המסעדות, 79 ש"ח.
האמת, למרות שהאוכל היה באמת מצויין, אני לא יודעת אם נחזור לשם. האווירה במקום לא היתה כזו שגורמת לך לרצות לשבת בכיף. אין מוזיקת רקע בכלל והתאורה חשוכה מדי לטעמי.אם אתם מחובבי המסעדות האפלות, מומלץ.
