חוגגים יומולדת - חלק א

בשלישי בערב, לאחר תכנון מראש, יצאנו בן הזוג ואני למסעדה לחגוג את יום ההולדת שלי. קראנו(יותר נכון, הוא קרא, אני הקשבתי לסיכום) באינטרנט על מקומות מומלצים כי רצינו לגוון ולבסוף הזמנו מקומות למסעדה "נווה צדק - מקום של בשר". הגענו למקום שהיה אפלולי יחסית והושיבו אותנו בשולחן שלנו. מאחורנו ישב שולחן רועש במיוחד(עם בסך הכל 4 אנשים) אז ביקשנו לעבור מקום אל הבר(המקום היחיד שהיה פנוי). התיישבנו על הבר וגם שם לא הצלחנו לשמוע אחד את השני. המקום היה רועש כמו חדר אוכל בקיבוץ ובלי שניתן לשמוע בכלל את מוזיקת הרקע. לא זה היה התכנון שלנו לארוחה רומנטית ליום ההולדת. הסתכלנו אחד על השני והבנו שזה לא יקרה. קמנו לעזוב, אמרנו תודה למארחת ויצאנו משם. בדיוק לפני שכאב הראש מתחיל.

למזלנו, נזכרנו במסעדת NG הסמוכה ששמרה מקום בדיוק בשבילנו. המקום עצמו אולי פחות "מעוצב" ממקום של בשר, אבל האוכל היה טעים מאוד(שלום לך, סטייק פורטרהאוס במשקל 1.2 ק"ג), השירות היה אדיב, התאורה איפשרה לראות מה כתוב בתפריט בלי להרוס את העיניים ומוזיקת רקע נעימה שאיפשרה לנהל שיחה בנעימים. אני ממש שמחה שעברנו מסעדה, מה שאפשר לנו להנות מאוד מהערב. ועכשיו נשאר לחכות ל"חגיגות" בסופ"ש...

זו היתה הוכחה לעובדה שבאז לא תמיד קיים מסיבה מוצדקת. הביקורות מהללות את מקום של בשר, אבל אם לא נעים לשבת במקום, אז מה התועלת באוכל הטעים שלו. כשיוצאים למסעדה, ובמיוחד לא לאחת זולה, יש מכלול של דברים שגורמים להנאה והאוכל הוא רק אחד מהם. השירות, האווירה וגם הרעש תורמים מאוד להנאה או חוסר הנאה מהמקום.

מה לבשתי?

שמלה של רוס אובטה, 325 ש"ח בסופעונה.

סנדלים של TOGO לפני כמה עונות, 75 ש"ח.

קלאץ' של מדוזה, 250 ש"ח באחד הירידים.

צמיד לבבות מבילי תכשיטים, 140 ש"ח.

שעון של DKNY.

טבעת פרח שחורה מאטסי, 15 ש"ח. טבעת גולדפילד מפלסטיק שוק, 25 ש"ח.

טבעת אירוסין ממילר וטבעת נישואין מג'קסון.

בשמלה אפורה ובלי צמות

הגב מתחיל להראות סימני התאוששות. לא יודעת מה גרם לו להרים ככה את ראשו, אבל הגב התחתון הודיע ביום ראשון שהוא כאן, רוצה יחס ועכשיו, כמו ילד בן 3 שאמא לא קונה לו את הבקוגן החדש. אז אחרי יומיים בבית שבהם גיליתי שיש לי שכן שמנגן על תופים(ולא עושה את זה בצורה מוצלחת במיוחד), שינעתי אתם עצמי לרחובות, אל ההורים. כי כשחולים נוסעים להורים. זו אחת מעובדות החיים.

מכל התרחשויות השבוע, שכחתי להעלות תמונות מיום שישי האחרון, בו המשכנו שלא לחגוג לחבר יומולדת. יצאנו לפאב/דאנס בר תל אביבי כלשהו עם כל החברים. לפני כן נפגשנו כולם בבית שלנו, נשנשנו נשנושים ואת העוגה שפרי הכינה, שוקולד פאדג' בראוניז עם שבבי שוקולד לבן, מתכון של קרין גורן.
גם יפה וגם אופה!הייתי כל כך עמוסה בשבוע שעבר שלא הספקתי לחשוב יותר מדי מראש על "מה אני אלבש" לשישי בערב. בערב, בין כל ההכנות והאורחים מנהריה, יצא שנכנסתי למקלחת ב8 בערב, כשהאורחים הוזמנו ל... 8 בערב. מזל שאף אחד לא מדייק. יצאתי מהר מהמקלחת(הכל יחסי בחיים, מהר שלי זה 10 דקות) ופתחתי את הארון. מהזוית הציצה עליי השמלה האפורה מאסוס. שלפתי, לבשתי ונזכרתי כמה שהיא מחמיאה. מדהים איך הגזרות שלהם מוקפדות ומחמיאות מאוד לגוף הנשי. אני די מרוצה מהקניה הזו, כי זו שמלה שמתאימה לחורף ולקיץ, בהינף ג'קט וגרביון.
כאן שילבתי אותה עם הסנדלים הנחשקים מטוגו, צמיד מדיווה תמורת 20 ש"ח, שעון של DKNY וזהו.ואחת קטנה, לפתוח את הסופ"ש בחיוך:

חובה לחגור, גם עוגה מאחור

התמכרות חדשה

בחודשיים האחרונים פיתחתי התמכרות קלה לאוברולים מבד. אני חושבת שזה פריט הלבוש האולטימטיבי לקיץ הישראלי. לא דורש יותר מדי מחשבה או השקעה, קליל מאוד ואוורירי והדבר הכי קרוב ללהסתובב בבית עם גופיית סבא ותחתונים.

מארה"ב חזרתי עם שני אוברולים, האחד אפור מבד כותנה והשני אפור כחול מבד כותנה ופשתן. אליהם הצטרף האוברול הפרחוני שהופיע כאן בשבוע שעבר. הם כל כך נוחים לי שבשבועות האחרונים זה הדבר היחיד שאני מוצאת את עצמי לובשת בימי שישי(לעבודה זה לא בדיוק נאה... אין לי רצון למתוח את גבולות החוק נגד הטרדה מינית).
רציתי לחזור עם יותר אוברולים מארה"ב, אבל בדומה לרשתות בארץ, אין שם יותר מדי כאלה. את האוברול שמופיע כאן רכשתי בטרגט תמורת 18$. את האוברול השני שקניתי שם(ויופיע פה בקרוב כנראה...) קניתי בForever21 וחיפשתי בנרות עוד אחד אבל לא מצאתי. ברשתות בארץ היחיד שמצאתי מבד קליל כזה היה רק ההוא מפול אנד בר.
לאחרונה השילוב הזה של צהוב ואפור מוצא חן בעיני מאוד. זה מצחיק, אבל ההשראה לשילוב הגיעה משולחן העבודה שלי במשרד. הJTAG שלי הוא צהוב(זה לא אמור לומר לכם יותר מדי אם אתם לא מהתחום, אבל בואו נסגור על זה שזו קוביה צהובה בגודל טלפון סלולרי שמן), והמשטח האנטי סטטי אפור. כנראה שהתרגלתי לראות בעין את השילוב הזה וכשלבשתי בשישי את האוברול מיר נמשכתי לאקססוריז צהובים.
אז מה לבשתי חוץ מהאוברול?
שרשרת צהובה שאמא של החבר הכינה.
סנדלים אהובים מטוגו, 75 ש"ח בסופעונה שנה שעברה.
לק אפור של אורלי, 20 ש"ח בסופר פארם.
משקפי שמש של אירוקה, חינם מפרוייקט הבלוגרים, הם בהנחה עכשיו ועולים בערך 200 ש"ח.

פוסט קצת מבולגן

ברשותכם, לא אכתוב כאן על המצב הפוליטי-מדיני שמתרחש כאן כרגע. הבלוג הוא מקום מפלט מבחינתי, וגם מדברים שכאלה. המצב קצת מלחיץ כרגע ולא ידוע לאן הכל יתפתח, אז למה שלא ננקה את הראש עם קצת הגיגים חסרי תועלת אך מלאי פאן?

אתמול בערב ראיתי Glee ועדיין לא הצלחתי להחליט, אחרי 16 פרקים, האם הסדרה הזו מעייפת או מהנה בעיני. יש שם כמה קטעי מיוזיקל שדי מתישים אותי. לא אלה שבהם הם כביכול מופיעים כלהקה או מתאמנים. דווקא אלה שהם מתחילים לשיר ספונטנית במקום לנהל שיחה. אבל בסך הכל נכרת שם השקעה רבה בהלבשה של כל הדמויות. הסדרה הזו היא דוגמא מצויינת לאיך מאפיינים דמות על פי הלבוש שלה. הכל מאוד מוקפד ומועברת תחושה שלכל אחד מהם יש את הסגנון שלו. זה לא קל לעשות את זה מבלי לפול לקלישאות, או שכך נדמה לי. בכל אופן, זו סיבה מספיק טובה לראות את המרענן הרשמי הזה.

בינתיים צצים כל מיני דברים בחיים שלי שיגזלו ממני זמן ודוחקים אותי להגיע להחלטה, האם אני משקיעה יותר זמן בעניניי הבלוג ומנסה לתמרן עם "הקריירה" היומיומית שלי, או ששומרת את רמת ההשקעה בבלוג כמו שהיא כרגע ודוחפת את עצמי קדימה בעבודה היומיומית. כנראה שהחיים תמיד מציבים בפנינו דילמות, גם בנושאים שחשבנו שהם פשוטים ולא מסובכים כל כך.

מה לבשתי?
נתחיל מלאן, זה מה שלבשתי בשישי בערב למופע הסטנד-אפ.
גופייה סרוגה ממנגו עודפים, 40 ש"ח.
ג'ינס מG-Star שקיבלתי במתנה.
סנדלים מטוגו, 75 ש"ח בסופעונה שעברה.
צמיד כסוף משוק הכרמל, 10 ש"ח.
צעיף שאמא שלי סרגה, 20 ש"ח על הצמר ועוד סכום בלתי ניתן לתמחור על ההשקעה של אמא.

רק רציתי לספר לכן שעושה לי ממש טוב לקרוא את התגובות שלכן כאן ולראות את נתוני הכניסה העולים(הפניה בלשון נקבה, כי רוב הקוראות הן כאלה, עמכם הסליחה), אז תודה! מקווה שאתן נהנות כאן בדיוק כמוני :)
נשיקות,
קרן.

ההכנות בעיצומן

היום בערב אח של החבר מתחתן. קולולו!

מזג האוויר החליט להיות נחמד אליהם, אלינו ואל שאר האורחים וקיבלנו טמפרטורות סבירות לערב, בלי שרב של ספטמבר ונקווה שבלי יותר מדי לחות. מדובר בגן אירועים.

אז היום הוא יום רגוע שכזה. מעבירים את היום בסבבה...
אתמול חזרתי לדירה בת"א לרגל המאורע והתמונות צולמו היום בכניסה לבניין שלנו. התלבשתי קייצי ונוח, בהתאם לאווירת היום.

מאחורי החולצה הזו יש סיפור מצחיק. הלכתי עם ידיד שלי מהלימודים בב"ש לסיבוב קניות בשבילו. כמובן שבסופו של דבר גם אני רציתי לקנות משהו אז נכנסנו לפול&בר. איך שראיתי את החולצה הזו על הקולב נדלקתי על ההדפס שלה. מין רטרו שיק מעניין. נכנסתי למדוד. אחרי איזה 10 דקות שאני בתא ההלבשה הידיד שלי בא לבדוק אם אני בחיים. פשוט לא הצלחתי להבין איך סוגרים את הדבר הזה! היו שם כל מיני חוטים, אבל לא נראה שהם מתחברים! אמרתי לו שיקרא למוכרת. היא נכנסה איתי לתא ההלבשה והתחילה לנסות בעצמה. כלום, אין פיצוח!

החלטתי שאני קונה אותה בכל זאת וכבר אדע מה לעשות איתה. היא עלתה 60 ש"ח והיתה שווה לי את זה.
בסוף הוספתי חור קטן כדי להשחיל את החוטים מצד אחד לשני ופתאום הכל התחבר. זו התוצאה.
הגב של החולצה הוא כמו של גופיית סבא, אבל טיפה עדין יותר. הבד הוא כותנה דק ומתנפנף ובגלל זה אני כל כך אוהבת אותה לקיץ הישראלי.

השורטס מתמנון מלפני כמה שנים, 25 ש"ח. סנדלים מטוגו, 75 ש"ח. עגילים בטורכיז ממיכל נגרין. משקפי שמש של איב סאן לורן, 200 ש"ח במבצע חורף באירוקה.

ובלי קשר לכלום, שתי תמונות כאן מאוד דומות, אבל לא ידעתי במי מהן לבחור אז שמתי את שתיהן :)

זריקת אופטימיות

חזרתי לת"א לכמה ימים ועכשיו אני כבר חזרה ברחובות.
היה נחמד לחזור לדירה שלנו, לא הייתי בה חודש וחצי וכבר הספקתי לשכוח כמה היא חמודה. רק ש3 קומות של מדרגות שעומדות בפני כדי להגיע אליה, קצת פחות נחמד...
החשש הכי גדול שלי הוא שנאלץ לחפש דירה אחרת בגלל הבעיה שלי בברכיים. אני פשוט יודעת שלא נצליח למצוא דירה בסכום שאנחנו משלמים שנראת טוב כמו הדירה שלנו ומאובזרת כמוה. אבל אני מניחה שעדיף לא לחשוב על זה כרגע ולחכות לרופאים, כי גם הם לא עובדים באוגוסט...
הגעתי למסקנה שכל מי שיש לו כמה שקלים ספייר בחשבון בנק פשוט מתעופף מפה באוגוסט. אין נפש חיה, מלבד כמה צרפתים מטוגנים בשמש של ת"א.
בשלישי התחשק לי להתלבש אביבי.
ממש דמיינתי איך האאוטפיט הזה יראה טוב על רקע קיר חדר השינה שלי.לחצאית מטופשופ צירפתי גופיה לבנה פשוטה, שרשרת אדומה לזריקת צבע, סנדלים צהובים מTOGO וקשת לבנה מתאילנד.

כשאני רוצה להפוך את החצאית מתאימה יותר לערב אני פשוט מצרפת אליה גופיה שחורה במקום לבנה ומחליפה לעקב. אולי גם מחליפה את השרשרת למשהו יותר ניטרלי.

חצאית שכבות שיפון מטופשופ, 99 ש"ח.
גופיה לבנה מהדוכנים באו"נ, 10 ש"ח.
סנדלים מטוגו, 75 ש"ח.

סופשבוע נעים לכולם!

פינת הנעל

השבוע בפינת הנעל, הדיירים הכי חדשים בארון.

לפני כשבועיים קפצתי לבקר את ההורים ואת חנות הטבע שקרובה לביתם בגלל צורך בשמן זרעי פשתן ושמן אבוקדו (שמן האבוקדו מומלץ ביותר. גם בריא יותר וגם מאוד טעים, אפילו אם אתם לא אוהבים אבוקדו).
לאחרונה יצא שבכל פעם שנפגשתי עם אמא שלי חזרתי עם זוג נעליים חדש. יש מנהגים שאסור להרוס, זה אחד מהם :)
אז באותה פעם אמא שלי, שבאופן כללי מאוד אנטי נעלי טוגו בגלל האיכות הירודה שלהם ובעיקר כי לרוב הן לא מחזיקות מעמד יותר מדי. אבל התחשק לה. היה מבצע של שני זוגות ב150 ש"ח. אז זוג לה וזוג לי.
אני בחרתי בזוג הזה:
במציאות הגוון שלהם הוא יותר חרדל ופחות צהוב.
הופתעתי לגלות שהן דווקא מאוד שימושיות ומתאימות להרבה בגדים שלי. השבוע נעלתי אותן עם מכנסי 7/8 לבנות וגופייה ירוקה. בסופ"ש שעבר נעלתי אותן עם ג'ינס קצר וגופיה סגולה.
בקיץ אני אוהבת לנעול סנדלים שטוחות צבעוניות.
בשבוע הבא נראה לי שהגיע הזמן להציג את מלאי הבירקנשטוק מתאילנד...