ארוחת החג שלי

ברביעי ניצלתי את העובדה שאני קיבלתי חצי יום חופש ועומר לא ונסעתי לבקר את ההורים ברחובות. הבוקר נוצל לשוטטות עם אמא בקניון ברחובות, קניון שלא יצא לי לבקר בו כבר הרבה מאוד זמן ומאז הביקור האחרון נפתח בו מתחם חדש. הספקנו לא מעט בשעתיים של קניות ויש לא מעט תוספות חדשות למלתחה.

משם חזרנו הביתה לפיצה השווה של אבא שלי. אחי עדיין לא חזר הביתה אז היתה לנו ארוחת צהריים קלילה, רק לשלושתנו. בערב עומר הגיע ואכלנו ארוחת חג חגיגית עם המון מנות ומטבלים שאבא שלי הכין(פסטו, טפנד זיתים, צ'ימיצ'ורי וממרח עגבניות מיובשות) וגם פוקצ'ת בצל, שיהיה על מה למרוח את הכל. כמו שאפשר לראות, השולחן היה מאוד צבעוני.

על הקינוח אני התנדבתי להיות אחראית. הפעם, במקום לקפוץ למיקי שמו כמו תמיד, החלטתי להכין לבד. נתקלתי במתכון לטארט שוקולד בבלוג המעולה בצק אלים, היא לא משקרת כשהיא אומרת שהוא הקל ביקום. לקח לי כ20 דקות של עבודה להכין אותו והוא יצא טעים ומרשים. ולראיה:

מה לבשתי?
שמלה מזארה, 100 ש"ח בסופעונה.
חגורה מאסוס, כ20 ש"ח.
שרשראות של דודה שלי, רביד ומילר.
סנדלים של איפנמה, 89 ש"ח דרך סטיילריבר.

בצבעי השמיים

בשישי בבוקר ביקרתי בספא של מלון הבוטיק בראון TLV הסמוך לנחלת בנימין(קלישר 25, אם נדייק), למסז' מפנק לי ולאמא לכבוד יום ההולדת. התכנון המקורי היה לנצל את ההזדמנות ולטייל קצת בתל אביב, אבל הגשם חשב אחרת. תפס אותנו מבול מטורף וכך יצא שהגענו למלון ספוגות מים, בכפכפי אצבע מלאות בבוץ. נפלא.

המסז' המצויין הצליח להשכיח את נפלאות הגשם והספקנו לשוטט קצת אחרי ולהנות מהאוויר הנקי שהשאיר אחריו המבול הגדול. אני ממליצה בחום על הספא של המקום. הם מציעים גם חבילות שכוללות לינה וטיפול זוגי, יכול להיות מאוד מפנק למי שלא גר בעיר.

מבלי לשים לב, בשבת יצא שהתלבשתי בדיוק בצבעי השמיים, אפור ונגיעות תכלת. השילוב הזה של שמלת מקסי וחולצה מכופתרת קשורה מעליה משמש אותי לא מעט לאחרונה. מאחר ורוב שמלות המקסי שמוצעות למכירה מגיעות עם מחשוף עשיר בילט אין, אני נאלצת למצוא פתרונות הצנעה בכדי שאוכל לנצל את השמלות לעבודה, וגם בכדי לגוון קצת. השילוב הזה, של האפור והתכלת אהוב עליי במיוחד.

מה לבשתי?
שמלת מקסי מחנות בקינג ג'ורג', 30 ש"ח.
חולצה מכופתרת מברשקה, 39 ש"ח.
שרשרת מדיווה, 20 ש"ח.
צמיד משוק הכרמל, 10 ש"ח.
טבעת עם אבן, 2 ש"ח בדוכנים באוניברסיטה.
סנדלים של סטיב מאדן, 240 ש"ח.
משקפי שמש של אירוקה.

שבוע חופשי

השבוע אני בחופשה מהעבודה. בגלל ילדי אוגוסט נטולי הקייטנות, החליטו במשרד לשחרר את כולם הביתה לשבוע. עומר לא בחופש, וכך גם כמעט כל החברים שלי, אז השבוע הזה ינוצל לפרוייקטים עצמיים. אצל קצת לים לבד(בימים שאין לי טייפינג על הרגליים), אטייל במרכז העיר ואקנה סופסוף בד לחצאיות, אולי אפילו אמצא ספר שיגרום לי להימשך אליו עד סופו(יש המלצות?).

אבל לפני שהשבוע הזה התחיל, היה סופשבוע. בשישי בערב יצאנו לארוחת ערב ברונימוטי. קיבלנו מתנת חתונה שווה ומיוחדת מחברים טובים, מתנה שמראה שמכירים אותנו וזה מה שהפך אותה לעוד יותר מיוחדת - שובר למסעדה אהובה על שנינו וזוג כרטיסים להופעה של פורטיס בזאפה("השיר שלנו" הוא ואלס עם מטילדה ושנינו לא זוכרים למה). ארוחת הערב היתה מעולה ומהנה. המסעדה שינתה מעט את כיוונה לפני כמה שבועות. המחירים עלו ב15%-20%, הגישה השתנתה למעט יותר רשמית-פלצנית, ניתן דגש לטיב החומרים - מגדלים אורגני בכפר הירוק הסמוך. כל אלה לא הרסו לחוויה במסעדה וכאמור, מאוד נהננו(שנינו בחרנו במנות הספיישל, ריזוטו ורדה לי וטאליאטלה כבדי עוף לו). יצאנו מהמסעדה שבעים ומלאים וצילמנו את התמונות שמופיעות בפוסט.

מה לבשתי?

שמלה מהוניגמן, 99 ש"ח. לא תאמינו, על התווית מצויין שיוצרה בישראל!

שרשרת גולדפילד מרביד.

צמידים משוק הכרמל ודיווה.

נעליים מקליגולה, 220 ש"ח לפני שנה.

לק OPI - Funky Dunkey.

Maximize

בהמשך לפוסט שבועות, גם ההשראה לפוסט הזה קשורה בבגד שחיפשתי כבר הרבה זמן, שמלת מקסי.

לפי הנתונים היבשים שמלת מקסי אמורה להחמיא לי. אני גבוהה יחסית(מטר ו70 ס"מ שלמים), לא בורכתי באגן ירכיים רחב. ועדיין, רוב שמלות המקסי שמדדתי עד היום גרמו לי להראות כמו קונוס בתחפושת, רק היה חסר לשתול אותי באבן גבירול ולתת להמון הזועם על השיפוצים המתמשכים להוציא עליי קיטור בדמות התנגשות חזיתית. ובשפה נטולת דימויים מוגזמים, זה עשה לי תחת ענק, ירכיים שמנמנות וצורה כללית של דוב קוטב.

ניסיתי שמלות משלל בדים ודוגמאות, אבל את שמלות הטריקו זנחתי. הן נראו לי יותר מדי "כותנה לילה"(ככה סבתא שלי קוראת לכותונת, עם מלעיל). אבל אחרי שניסיתי כל כך הרבה שמלות וחווית המדידה היתה לוקה בחסר, החלטתי לקחת צ'אנס עם השמלה הזו. ראיתי אותה בחנות בקינג ג'ורג' ביום חמישי עמוס במיוחד. כמובן שלא טרחתי למדוד. שילמתי 30 שקלים ואמרתי לעצמי שמקסימום, היא תקוצר. חזרתי הביתה ומדדתי. וואו אחד של החבר הספיק כדי להבין שיש פה מציאה. בתמונות היא לא נראת מחמיאה כמו במציאות, תודות לרוח הסוערת שתקפה את דורית ואותי בזמן הצילומים בהפסקת הצהריים.

מה לבשתי?
שמלה מחנות בקינג ג'ורג', 30 ש"ח.
גופיה ממתחת(כי השמלה לא מספיק סגורה בשביל המשרד בלי התוספת הזו), מהדוכנים באוניברסיטה, 20 ש"ח.
שרשרת מדיווה בסייל של הקיץ שעבר, 20 ש"ח.
סנדלים מNews ברחובות, 150 ש"ח.
משקפי שמש של אירוקה, מתנה מפרוייקט הבלוגרים.

עוד בתמונות, הבקבוק שלי. בקבוק הנירוסטה הזה מאוד נוח וגם ידידותי לסביבה. במקום להשתמש בבקבוקי מים מפלסטיק שאי אפשר להשתמש בהם לשימוש חוזר, אז אני משתמשת בבקבוק הזה. גם צבעוני ושמח, גם נוח לשטיפה, גם עם פיה רחבה כך שאפשר להכניס קוביות קרח ובנוסף לכל אקולוגי. בארץ גונבים על הבקבוקים האלה בין 120-150 ש"ח. בארה"ב מוכרים אותם ברוב המקומות תמורת 5$ בלבד. את שלי קניתי באולד נייבי.

התמונה האחרונה יצאה מעט מטושטשת, אבל אני בכל זאת אוהבת אותה, אז החלטתי לצרף. תודה רבה לדורית על הצילומים!