ארוחה עם חברים

בשישי האחרון אירחנו זוג חברים טובים לארוחת ערב אצלנו בדירה. אני אישית מעדיפה מפגשים אינטימיים יותר כשמדובר בארוחות ערב מאשר מפגשים המוניים עם כמה זוגות. כך אפשר לפתח שיחות יותר לעומק ולהשקיע באוכל מבלי לקרוע את עצמכם במטבח. הטמפרטורות מתחילות לרדת ומבחינתי המשמעות היא שאפשר לחזור לבשל. המטבח שלנו הופך למלכודת חום בימי הקיץ מה שאומר שרוב הבישולים מצטמצמים לפונקציונלים וקצרים.

החלטנו ללכת על תפריט עשיר בסלטים ומנות קטנות ומנה אחת שהיא גולת הכותרת - ניוקי בעבודת יד. השולחן היה כל כך פוטוגני שלא יכולתי להתאפק וצילמתי מכל זווית אפשרית. חוץ מהפוטוגניות, גם הטעם היה לא רע בכלל ורק מלחשוב על כל המנות האלה מתפתח אצלי רעב.

אז מה בתפריט?
ראשונות
סלט עגבניות שרי תמר מיובשות עם בזיליקום, פטה וצנוברים קלויים.
סלט חסה אלון עם גבינת דנאבלו(גבינה כחולה) ואגוזי מלך ברוטב ויניגרט תאנים.
אספרגוס בחמאה ולימון עם אגוזי מלך.
סלט ירוקים - עירית ובזיליקום קצוצים עם קשיו, שום, לימון ושמן זית.
מקלות בצק עלים מחמאה עם פרמז'ן, גרעיני חמניה ושום מיובש.
טוסטונים עם גבינת סנט מור ופרוסות ענבי מוסקט.

עיקרית
ניוקי תפוחי אדמה ביתי ברוטב שלושה סוגי פטריות, בצלי שאלוט, שום ואפונה, עם פרמז'ן ושמן כמהין מעל.

קינוח
גלידת אגוזי לוז מוניליה עם קנטונצ'יני של אמא שלי(מתכון של אמא שלי, אבל באמת שאף אחד לא עושה אותם מוצלחים כמוה), אגוזים קלויים ורוטב שוקולד 70%. להרכיב הכל יחד וללקק את האצבעות(וגם את צלחת ההגשה).

את רוב הסלטים וההכנות עשיתי מראש וכשהחברים הגיעו רק הוספתי תיבול או הקפצתי במחבת. חלק מהמתכונים הופיעו כאן בעבר בווריאציה כזו או אחרת, אז תסלחו לי אם אני חוזרת על עצמי...

סלט עגבניות שרי תמר מיובשות עם בזיליקום, פטה וצנוברים קלויים
חוצים את העגבניות לשניים, מורחים שמן זית, מפזרים קצת מלח ומכניסים לתנור שחומם ל180 מעלות למשך כ40 דקות.
חותכים פטה לקוביות, קורעים בזיליקום לחלקים בינוניים ומוסיפים פנימה. על מחבת מחממים שמן זית וקולים כחופן צנוברים עד להשחמה. שופכים פנימה לתערובת יחד עם השמן. השילוב של המרכיבים החמים נותן לכל הסיפור הזה מרקם מעולה, אבל זו הסיבה שכדאי לבחור בגבינת פטה בעלת מרקם קשה יחסית, אחרת הכל יהפוך לתערובת לא אסתטית במיוחד. מוסיפים מיץ מחצי לימון, שתי שיני שום כתושות ומעט מלח.

סלט חסה אלון עם גבינת דנאבלו(גבינה כחולה) ואגוזי מלך ברוטב ויניגרט תאנים
אין כאן שום רעיון חדש או עבודה מיוחדת, רק שילוב טוב של חומרים מוצלחים.
אני אוהבת לשים את החסה בקופסת פלסטיק ולשקשק עם הרוטב כך שכל עלה חסה מקבל את הרוטב שמגיע לו. מניחים מעל את הגבינה והאגוזים ומגישים. ניתן לשדרג עם תאנים טריות, פרוסות אגס או אפילו ענבים, ישתלב מצויין. השתמשתי בוינגרט תאנים מוכן של אוליה שקיבלנו במארז חג כלשהו. הוא ממש טעים, אבל יקר יחסית(בדקתי באתר אחרי שבשישי השתמשתי בטיפה האחרונה).

אספרגוס בחמאה ולימון עם אגוזי מלך
חותכים את הקצה ה"ענפי"(בערך שני סנטימטרים מהחלק התחתון) של האספרגוס. במידה והאספרגוס בעל גבעול עבה, כדאי לקלף עם קולפן שכבה אחת. האספרגוסים שבתמונה היו דקים ומוצלחים, כך שלא היה צורך.
חולטים את האספרגוס ומעבירים למי קרח מיד לאחר החליטה(על מנת לעצור את תהליך הבישול). אני חולטת את האספרגוס באמצעים הדלים שברשותי בדרך הזו - מרתיחים מים בסיר, בערך שליש מהסיר. כשהמים רותחים מניחים מעל מסננת פסטה(שלי עשויה מתכת אז זה עובד, לא מומלץ עם מסננת פלסטיק) ומכסים עם מכסה למשך כ4 דקות, או עד שהגוון של האספרגוס הופך לירוק עז. כמובן שנדרשת כאן התאמת סיר-מסננת, אבל שלי למשל יוצאת מגבולות הסיר ובכל זאת זה עובד...
במחבת ממיסים קוביית חמאה(בערך 5 גרם...) וסוחטים פנימה מיץ מחצי לימון. מוסיפים חופן אגוזי מלך ואת האספרגוס. מקפיצים במחבת למשך שתיים-שלוש דקות ומגישים.

סלט ירוקים
קוצצים בזיליקום ועירית לחתיכות בגודל כסנטימטר. מוסיפים פנימה כחצי חופן קשיו קלויים(עדיף קלויים ללא מלח, אם הם עם מלח, קחו בחשבון בתיבול), שן שום כתושה, מיץ מחצי לימון, מעט שמן זית ומלח לפי הטעם. מעררבים ומפזרים מעל מעט קשיו לפני ההגשה.

מקלות בצק עלים מחמאה עם פרמז'ן, גרעיני חמניה ושום מיובש
אני תמיד מחזיקה במקפיא אריזה של בצק עלים מחמאה, שיהיה. זה אלתור מהיר ונוח לנשנוש כשבאים אורחים, בין אם רוצים נשנוש מתוק או מלוח. האלתור הזה קל מאוד להכנה ולא דורש יותר מדי התעסקות ומשתמש במצרכים שתמיד נמצאים אצלי בבית. כמובן שיש אופציה של בצק עלים ממרגרינה, אבל היא אופציה משמעותית פחות טעימה ואיכותית.
אני קונה את הבצק של מעדנות והוא בהחלט עושה את העבודה.

פורסים את חתיכת הבצק לפרוסות לפי הגודל המועדף עליכם, אני פורסת לגודל של סנטימטר וחצי על כעשרה סנטימטרים. מועכים לתוך הבצק את גרעיני החמניה, שוב, לפי העדפת הכמות שלכם, לדעתי כמה שיותר, יותר טוב :)
מגרדים מעל גבינת פרמז'ן ושום מיובש(יש יש שום מיובש במגרסה שהזמנתי מIherb, מאוד נוח ומאוד טעים) ומכניסים לתנור. זהו. בלי ביצה, בלי התעסקות. אופים בתנור שחומם ל180 מעלות למשך כ20 דקות, או עד להשחמה.

טוסטונים עם גבינת סנט מור ופרוסות ענבי מוסקט
גם כאן, אין הרבה עבודה מעבר להרכבה של כמה מוצרים מוכנים יחד. לוקחים באגט כפרי או כל לחם צר שמועדף עליכם(אפשר גם לחמניות) ופורסים פרוסות בעובי כסנטימטר. מניחים מעל פרוסת גבינת סנט מור ומכניסים לתנור למשך כ10 דקות. מוסיפים מעל את פרוסות הענבים ומגישים. גם כאן, אפשר להחליף את הענבים בתאנים או אגסים. בעיני גבינות חריפות ופרי מתוק זה שילוב נהדר.

אני חושבת שהניוקי יקבל פוסט משל עצמו. מגיע לו :)
מקווה שנתתי השראה לארוחות הקרובות(ויש לו מעט כאלה בסופ"ש הארוך השלישי במספר לחודש הזה). בתאבון!

המלצות טיול לאיטליה - חלק א

למי שעקב/ה ומי שלא, בחודש יוני האחרון נסענו לחופשה בת 10 ימים באיטליה. במשך הרבה מאוד זמן רצינו לסוע לאיטליה ואיכשהו טיולים אחרים נדחפו לתור. זה היה טיול מעולה מכל כך הרבה בחינות שהשאיר בנו טעם של עוד. מזל שאיטליה כל כך גדולה וכוללת נופים מגוונים אז בהחלט יש סיבות טובות לשוב ולבקר בה, למרות שאני מוכנה בשמחה לחזור בדיוק על הטיול הזה. זו היתה תקופה מצויינת לבקר באזור מבחינת מזג אוויר. לא היה חם מדי ומצד שני כמעט ולא תפס אותנו גשם. אני לא יודעת איך אנשים מטיילים בטוסקנה ביולי-אוגוסט, לדעתי חם מדי. לטייל ב30 מעלות בצל לא הופך אף אדם לשמח, או סובלני, או מסוגל לשתות יין אדום.

תקציר מסלול כללי - נחיתה ברומא ב30.5 אחר הצהריים. שלושה ימי טיול ברומא. יציאה מרומא לכיוון טוסקנה בבוקר ה3.6. טיול בחבל טוסקנה(וגם גיחה קצרה לכיוון החוף לצ׳ינקווה טרה) בחמשת הימים הבאים. חזרה לטיסת ערב מרומא ב8.6, הגעה לשדה ב19:00.

פרטים טכניים

לגבי רומא לא ארחיב במיוחד מאחר וזו עיר שקל מאוד לטייל ולהתמצא בה ושלושה ימים בהחלט מספיקים בכדי לראות את כל האתרים, בהנחה שאתם לא נכנסים למוזיאונים. מצד שני, אנחנו הרגשנו בה ״בבית״ מאוד מהר ובשמחה היינו מעבירים שם שבוע, בדיוק כמו בניו יורק.  

מכיוון שהיו לנו שלושה ימים נטו לטיול בעיר, החלטנו להשקיע מעט יותר במלון במיקום סופר מרכזי. אני מודה, החיפושים אחר מלון נורמלי בטווח מחירים סביר היו מתישים. ניסינו לחפש דירה, אבל לא מצאנו מה שחיפשנו או שלא היה מקום. בסופו של דבר ישנו במלון בוטיק קטנטן ליד פיאצה ברבריני במחיר של 200$ ללילה. המיקום הוכיח את עצמו (ותודה לאמא על ההמלצה ללון באזור) וכך יצא שכמעט ולא השתמשנו בתחבורה הציבורית(הנוחה לתפעול), פשוט כי היינו במרחק 10 דקות הליכה מכל מקום שרצינו להגיע אליו ומזג האוויר האיר לנו פנים. המלון עצמו ממוקם בקומה בתוך בניין מגורים וכלל חדר מרווח יחסית עם חדר אמבטיה גדול ועיצוב נעים ואלגנטי. החיסרון היחיד של המקום הוא בידוד לוקה בחסר בין החדרים, בעיני זה היה נסבל ביותר, בעיני עומר קצת פחות, ובכל זאת נראה לי שנחזור לשם. הבחורה שאיישה את הקבלה הייתה מאוד ידידותית וסבלנית ונתנה לנו טיפים על בתי קפה ומסעדות.

שם המלון: la piccola maison

השכרת רכב

לאחר לא מעט השוואות ובדיקות ברשת, קיבלנו המלצה מחברים על סוכן בשם עמי אלמוג (לינק) שמתווך מול החברות להשכרת רכב במחירים חסרי תחרות. ההצעה שלו אכן היתה המשתלמת ביותר ונמוכה בכמה מאות שקלים מההצעות הכי טובות שהצלחנו למצוא ברשת. לאחר החוויה הטובה שלנו, המלצנו עליו למספר חברים וגם הם היו מאוד מרוצים. יעיל וזול לעומת המתחרים.

נדרשנו לרכב למשך שישה ימים, אך השכרה לשבוע היתה יותר משתלמת (ברוב החברות, מעל לחמישה ימים, כבר עדיף לשכור לשבוע). לרכב מקבוצה D (פורד פוקוס, אאודי A1 או אלפא ג׳ולייטה) ידני שילמנו 1000 ש״ח כולל כל הביטוחים. באופן כללי השכרת רכב אוטומטי יקרה משמעותית מרכב ידני ואם אתם לא חוששים מידית ההילוכים, עדיף לקחת ידני. אנחנו ביקשנו רכב דיזל, בכדי לחסוך בהוצאות על דלק ובמקרה יצא שבאמת היה רכב זמין, אבל זה משהו שלא מתחייבים עליו. שווה לנסות ולבקש. 

ניווט

כמובן, באמצעות GPS. אנחנו נסענו עם האייפון והתקנו עליו אפליקציית ניווט חינמית שנקראת Nav Free לאיטליה. ההורים שלי השתמשו בה בדרום איטליה והיו מאוד מרוצים, אנחנו קצת פחות. בלא מעט מהנסיעות התוכנה בחרה לקחת אותנו בדרכים צדדיות וארוכות יותר במקום להעלות אותנו על כבישי אגרה(למרות שהאופציה היתה מאופשרת). ביומיים האחרונים לטיול כבר עברנו לנווט לבד באמצעות השילוט הנוח יחסית ומהתוכנה קיבלנו בעיקר המלצות ואישור שהכיוון הכללי נכון. המסלולים של גוגל היו לא רעים, אבל בזמנו הטלפון שלי לא היה מעודכן ולכן לא יכולתי ממש לנווט באמצעות האפליקציה, אז זה לא היה פתרון נוח. אני מניחה שמי שיעבוד עם אפליקציית הניווט של גוגל יסתדר לא רע.

קחו בחשבון שמהבעיה הכי גדולה בנסיעה באיטליה אף GPS לא יציל אתכם והיא הצורך בהימנעות מכניסה לאזורים שמוגבלים רק לרכבים מורשים. במרכזי הערים באיטליה תתקלו לא מעט בשלט המודיע על Zona Trafico Limitado או ZTL. הבעיה היא שלא תמיד יש לאן להסתובב והשלט נמצא לאחר הפניה עליה הכריז הGPS בחגיגיות ותהיו בטוחים, כמה סנטימטרים פנימה מחכה מצלמה, אז תחייכו, נעקצתם בכמה עשרות יורו (70 אם אני זוכרת נכון מהסיפורים). מה עושים? כלל אצבע שעובד באזור טוסקנה, לא נכנסים עם הרכב לתחום החומות. כל העיירות שביקרנו בהן מוקפות בחניונים בעלות לא מאוד גבוהה (2 יורו לשעה במקסימום, לא כזה נורא בהשוואה לתל אביב למשל) ובחלק מהמקומות היו גם חניונים בחינם. חונים ונכנסים לעיר העתיקה ברגל, גם ככה הכל במרחק הליכה. 

עוד כלל שעבד בשבילנו, מציצים לרחוב לפני שפונים. זה נשמע מצחיק ומטופש וכנראה שהמקומיים חסרי הסבלנות יצפרו לכם כמו מטורפים, אבל זה לא נעים לקבל הפתעה מאיטליה חצי שנה אחרי החזרה לארץ בדמות קנס.

מעלית הגישה מהחניה אל מעבר חומות סן ג'ימינאנו

ואם כבר דיברנו על קנסות, מהירות הנסיעה. הזהירו אותנו לא מעט על הקנסות בדואר בסכומים גבוהים של 100-200 יורו האחד. לא כיף. אנחנו פשוט השתדלנו לסוע לפי השילוט וברוב הכבישים הוא באמת היה הגיוני. בכבישים מהירים מגבלת המהירות היא 110 קמ״ש ובכבישי אגרה היא 130 קמ״ש. חבר מהעבודה שגר שנה במילאנו אמר שבעיקרון אפשר לסמוך על המקומיים ולסוע בקצב הנסיעה שלהם. הם נוסעים 80 באזור של 50? כנראה שאין מצלמות באזור. אנחנו לא לקחנו את הסיכון והיינו ילדים טובים. ובכלל, אנחנו בחופש, לא ממהרים לשום מקום ובטח שלא בפיתולים של גבעות טוסקנה.

סים מקומי

בימינו כבר קשה לחשוב על טיול מנותקים מגישה לגוגל, yelp או trip advisor ולכן החלטנו לרכוש סים מקומי. הרבה יותר זול מחבילות הגלישה דרך חברות הסלולר בארץ. סים מקומי של רשת TIM כולל ג׳יגה גלישה וחבילה קטנה של סמסים ושיחות עלו לנו 16 יורו. שתי נקודות חשובות, כדי לרכוש סים צריך צילום של הדרכון. לא חייבים את הדרכון עצמו, כך שמומלץ(בלי שום קשר...) לשלוח לעצמכם למייל סריקה של הדרכון והחיים קלים. הנקודה השניה היא שהמחירים לא אחידים בין דלפקי המכירות השונים. ברומא היו לפחות 3 חנויות של טים בסביבת פיאצה ברבריני וכל אחת נתנה לנו מחיר אחר(באותו היום!) בגלל שקראנו באינטרנט מה הטווח, ידענו מה הגיוני ומה לא. לפעמים הם פשוט לא יודעים אנגלית מספיק טוב בכדי להבין מה אתם מחפשים, אז צריך קצת סבלנות. זה הקל עלינו את הטיול, במיוחד בנסיעות. מומלץ בחום וישמש אתכם גם בביקור הבא באיטליה :)

לינה בטוסקנה

שוב, מוטיב חוזר בטיול, חיפשנו המון זמן מקום לינה בטוסקנה ולא הצלחנו למצוא משהו שנראה טוב, מיקום נוח ומחיר סביר. בסופו של דבר התפשרנו על מלון ,שהתברר כבחירה לא רעה ומחיר מצויין, אבל סגרנו אותו ממש ברגע האחרון, ערב לפני שעזבנו את רומא.

ישנן שתי גישות לינה בטיול לטוסקנה. האחת, לישון כל לילה במקום אחר ולסוע עם המזוודות ברכב והשנייה היא לטייל טיול כוכב ולישון במקום אחד באזור יחסית מרכזי. אנחנו בחרנו באופציה השניה מאחר שלא התחשק לנו לעבור כל כך הרבה מלונות ולא הצלחנו לחלק את הטיול כך שנישן רק בשני אזורים. אז בחרנו באזור אחד.

כשמסתכלים על מפת טוסקנה, אזור סן ג׳ימינייאנו נראה כמו מרכז המחוז וזו גם הסיבה שבחרנו ללון באזור הזה. חיפשנו מקום שיהיה מספיק קרוב לכביש הראשי(RA03 או בשמו האחר שמופיע בשילוט: SI-FI, משום שהכביש מחבר בין סיינה לפירנצה) ומצד שני קרוב לעיירה אחת או שתיים כדי שנהיה בסביבת מסעדות וחיים.

 כשבוחרים בטיול כוכב יש חשיבות מאוד גדולה לגישה מהירה לכביש מהיר. זה יכול להיות די מבאס אם כדי להתחבר לדרך ראשית צריך לסוע יותר מ10 דקות ומוסיף לא מעט לנסיעות במהלך היום. אנחנו בחרנו לישון בטווח משולש העיירות

 Poggibonsi - San Gemignano - Colle di Val d'elsa. במרחק 10 דקות נסיעה מהSI-FI, מרחק 5 דקות מסן ג׳מינייאנו או פוגיבונזי ובמרחק הליכה מכמה יקבים.

מצד שני, לא היו מסעדות בקרבת מקום מלבד מסעדת המלון (שהיתה בינונית ויקרה, כמו שמסעדות של מלונות אמורות להיות) ומסעדה של מלון סמוך שלא טרחנו לבדוק. מה שאומר שתמיד נאלצנו להשתמש ברכב בכדי לצאת לאכול. זה לא הטריד אותנו במיוחד, אבל זה שיקול לחלק מהאנשים.

שם המלון Le Renaie, מלון יפה ומטופח וכלל נוף מדהים שפשוט נראה כמו גלויה. החדר מרווח מאוד ובמצב טוב, עם מרצפות טרקוטה מסורתיות, תריסי עץ גדולים וחדר אמבטיה בתכלת שמיים. במחיר של 100$ ללילה זו היתה עסקה משתלמת. המגרעה העיקרית היתה הWi-Fi שלא עבד בחדר שלנו שהיה מרוחק יחסית מהראוטר. כדי לגלוש נאלצנו לשבת בלובי שכלל הרבה ספות נוחות או במרפסת הכניסה למלון ולצפות בנוף. לא האילוץ הכי גרוע בעולם... מצד שני, מאחר שרכשנו סים מקומי עם חבילת גלישה, זה לא מאוד הטריד אותנו.

תמונות המלון בטוסקנה וסביבתו

אופציה נוספת ללינה היא בתוך חומות סן ג׳מינייאנו מה שמייתר את הצורך לסוע למסעדות בערב. מצד שני, המלונות בתוך העיירה מאוד יקרים ולרוב לא כוללים חניה, מה שאומר תשלום לחניונים והליכה קצרה לאוטו בכל פעם. 

מה שבטוח, אם אתם חובבי בישול, מומלץ בחום ללון במקום עם מטבח. חיפשנו במשך שבועות מקום כזה אבל לא הצלחנו להתפקס על מקום וזו האכזבה היחידה בטיול. אנחנו אוהבים לבשל וחומרי הגלם בסופר פשוט הטריפו אותנו. מבחר הפטריות הטריות, העגבניות, הבשר המעולה והפסטה הטרייה ממש עשו חשק. בפעם הבאה עם מטבח, בדוק! ;)

בפוסט הבא, פירוט היכן ביקרנו בטוסקנה, על מה שווה לוותר ומה אסור להפסיד והמלצה על תכנון כללי למסלול במחוז.

קלישאת הלבן לחג - חלק ב'

כבר שבוע עבר מאז ראש השנה ואולי הגיע הזמן לדבר שוב על סיכומים. בראש השנה הלועזי דיברתי על ירידה במשקל וחזרה לכושר. מאז הנושא עלה כמה פעמים בפוסטים שונים בבלוג ומספיק זמן חלף, כך שאפשר להתבונן לאחור ולערוך סיכום ביניים.

בשלושת החודשים האחרונים התמדתי בשני שיעורי פילאטיס מכשירים בשבוע ואני בהחלט רואה את התוצאות. אולי בצילומים בבלוג קשה לראות שהבטן התהדקה ואפילו היקף המותן הצטמצם(כמעט 2 ס"מ!) כי אני לא לובשת בגדים מאוד צמודים. מבחינת ירידה במשקל השלתי 3-4 קילוגרמים, שאיתם או בלעדיהם אני בכל זאת במשקל תקין. אני יכולה לומר בכנות שאני מרגישה הרבה יותר בנוח עם עצמי מאז ההתמדה באימונים. השינוי הוא לא דרסטי וכנראה שמי שנפגש איתי על בסיס שבועי לא יזהה את ההבדל, אבל אני מרגישה אותו בצורה שבה הבגדים יושבים ובעיקר  במבחן הביקיני - נוח לי ללבוש ביקיני לים. אני אמנם גבוהה יחסית, מטר ושבעים סנטימטרים, אבל מבנה הגוף שלי אינו צר או קטן, פטיט ממני והלאה. הגעתי להבנה ושלמות עם עצמי שגבעולית ודקיקה מעולם לא אהיה וזה בסדר כי זה פשוט מבנה הגוף שלי. יש לי ישבן וחזה וקצת קימורים(שהגיעו רק אחרי גיל 25 משום מה) וזה בסדר, אפילו יפה.

מעבר להתמדה בספורט, בשנים האחרונות גם ככה הקפדתי על אוכל בריא והמון פירות וירקות. במשך חודשיים הצלחתי להתמיד בדיאטה לא מפנקת של 1500-1300 קלוריות ליום ואכן ירדתי במשקל. בטווח הארוך אני לא אצליח להתמיד בדיאטה כזו ולכן אני משתדלת לאזן בין ארוחות ובימים שהגזמתי בארוחת הצהריים, ארוחת הערב תהיה קלילה, בסיסי ופשוט...

עד כאן להחלטות השנה החולפת שלי ולסיכום מצב. מקווה שגם אצלכן הגעתן להשלמה עם מצב ההחלטות לשנה החדשה ישנה. אז מה המטרה לשנה הבאה? כנראה שלשמר את הקיים יהיה הישג טוב מבחינתי.

כפי שניתן לראות, אולי בהשפעת רצף ימי החופש שלא הורגלתי אליו, או אולי דווקא העובדה שחשתי במשב רוח רענן באמת, החלטתי לגזור את הפוני. החלטה הרת גורל לרוב הבחורות ואצלי משום מה מתבצעת בהינף זוג מספריים. כי שיער גדל... בינתיים אני מתרגלת אליו, למרות שכבר התהלכתי בתספורת מאוד דומה בעבר, משהו מעט שונה הפעם. זו התספורת הכי ארוכה שהיתה לי בכמה שנים האחרונות ואני עדיין לא מאמינה שהצלחתי להחזיק כל כך הרבה זמן מעמד עם שיער מעבר לעורף.

מה לבשתי?
שמלה מזארה בסייל האחרון, 140 ש"ח.
חגורה שהגיעה עם מכנסיים מזארה.
שרשרת מדיווה לפני הרבה שנים, 20 ש"ח.
צמיד משוק הכרמל לפני הרבה שנים, 20 ש"ח.
טבעת מדוכנים ביום הסטודנט, 3 ש"ח.
סנדלים של אירוסולס, 160 ש"ח דרך אתר האינטרנט.

קלישאת הלבן לחג - חלק א

איך עבר עליכם החג?
שלנו כלל כמה רגעים סוראליסטיים והמון רגעים כיפים. את החג עצמו חגגנו בנהריה אבל את החגיגות התחלנו כבר בשלישי בערב, בארוחה טובה אצל חברים. ברביעי יצאנו לדרך מוקדם יחסית, כי עומר חרד מהפקקים מאז החג ההוא שבו לקח 5 שעות להגיע מתל אביב לנהריה. בחמישי אחר הצהריים כבר היינו בדרך חזרה לסופ"ש ארוך בתל אביב שכלל הרבה חברים, ים וקצת הרגעות מאכילה מרובה.

אז חג זה לבן ולבן זה חג, ולא רק בשבועות. עובדים מאוד קשה כדי להכניס לנו לראש שלכבוד החג צריך בגדים חדשים ורצוי שיהיו לבנים ובוהקים. נפלתי לקלישאה, אבל לא רק בגלל החג. סוף הקיץ מתקרב, אם לא מבחינת הטמפרטורות אז לפחות קונספטואלית ולי יש כמה שמלות לבנות שרכשתי בסייל שרוצות לצאת לשדות המצהיבים, ובכלל, לבן מבליט את השיזוף :)

בחלק א' מופיעה שמלה מאמריקן איגל. ראיתי אותה בצבע אחר(צהוב מרקר זרחני) בסניף בסנטר וויתרתי ובקפיצה קטנה לסניף רמת אביב נתקלתי באותו הדגם בלבן, שמלה אחרונה בדיוק במידה שלי. במחיר מאוד נוח של 60 ש"ח ובד נעים ואוורירי - 100% כותנה, החלטתי שזו תחילתה של ידידות מופלאה, למרות הcutouts הטרנדיים מדי.

מה לבשתי?
שמלה מאמריקן איגל, 60 ש"ח בסייל.
שרשרת עץ של שלי דהרי, 300 ש"ח לפני כמה שנים(מבחינתי החזירה את ההשקעה המופרזת).
סנדלים מקליגולה, 240 ש"ח לפני כמה עונות.
צמידים מגוונים מכל מיני מקומות.
צלליות מעט יותר הרפתקניות ממאק, מתנת יומולדת מההורים של עומר.

שנה טובה!

שנה טובה ומוצלחת לכל קוראי הבלוג!

שנה שבה כולנו נהיה קצת פחות ביקורתיים כלפי עצמנו,

קצת יותר סבלניים כלפי הסביבה,

ובעיקר מרוצים מההישגים שהשגנו, מהגדולים והקטנים כאחד.

חג שמח!

Summertime happiness

עוד שבוע עבר וחלף ובלי ששמנו לב, הקיץ כמעט נגמר. האמת שזה די מאכזב אותי. אני ילדת קיץ באופן מובהק וככזו הלחות של יולי אוגוסט וגלי החום לא מפריעים לי להעדיף את תקופת הקיץ על כל תקופה אחרת בשנה. הבעיה מתחילה כשצריך לעבוד באוגוסט, זה החלק המבאס בלא להיות אירופאים. זו גם הסיבה שבמהלך השבועות האחרונים מה שהתחשק לי הוא בעיקר לנפוש על איזה חוף, ליד בריכה או מים כחולים וספר טוב.

כל הסימנים נמצאים כאן ואפילו מאיר שלו(הסופר האהוב עליי) הוציא ספר חדש. הגיעה העת לחופשה. מסיבות שונות ומשונות כמו אילוצי לו"ז בעבודה שלי/שלו, העובדה שאוגוסט הוא החודש היקר ביותר לטוס בו והרצון לפוש ללא ילדים הוביל אותנו לדחות מעט את החופשה הקייצית לספטמבר. ובתכלס, גם ספטמבר כבר שייך לקיץ(ותודה להתחממות הגלובלית).

התמונות בפוסט הנוכחי הן שאריות מסופ"ש היומולדת הארוך שנחגג לפני קצת יותר משבוע. שמלה מוצלחת במיוחד של אסוס - בד נעים, גזרה מחמיאה ומכפלת לא יותר מדי קצרה(מצרך נדיר באסוס ובכלל). צמצום המחשוף בעזרת סיכת ביטחון דיסקרטית אפילו הופכת אותה לראויה למקום העבודה. לא רע.

מה לבשתי?

שמלה מאסוס, כ70 ש"ח.

חגורה מאיביי, כ5 ש"ח.

סנדלים משומייקר, 300 ש"ח.

משקפי שמש מאירוקה, 120 ש"ח.