אחד הדברים הבולטים בסן פרנסיסקו הוא השילוב של תעשיית ההיי טק בעיר. לא מעט מהחברות הגדולות והמוכרות מחזיקות משרדים במרכזה(טוויטר, מייקרוסופט ואפילו אינטל) וגם הרבה מאוד סטארט אפים מוכרים יותר או פחות(Fitbit, airbnb, Credit Karma ועוד ועוד), אבל החלק העסיסי באמת הוא הכנסים וההכרזות שמתקיימות כאן כל שבוע בערך.
ההכרזה הקודמת של אפל התרחשה בעיר(על האייפון הכריזו בקופרטינו, כנראה שמרכז הכנסים הרגיל שלהם בעיר היה תפוס), כנס המפתחים של אינטל התקיים כאן לא מזמן והשבוע הגיעה תורה של Oracle להשתלט על מרכז העיר. מסתבר שהם מקימים את Oracle World פעם בשנה בעיר, למשך שבוע. בשיטוט מקרי למרכז נתקלנו פתאום במתחם המטורף שהקימו בין שני המבנים של Moscone Center ברחוב Howard, ובכך בעצם חסמו את בלוק שלם(מדובר בסוג של "גני התערוכה" מקומי, עומר קורא לו מוסקונה סנטר). זה קצת תמוה, העובדה שמאפשרים לחברת ענק להשתלט על רחובות העיר בצורה כזו(וליצור המון עומסי תנועה שנגרמים מהשינויים האלה), אבל כנראה שזה מה שמניע את העיר הזו.
יש כאן איזון מאוד רגיש בין אלו שמשתייכים לtech industry לבין "כל השאר". המקומיים שלא משתייכים לTech bubble טוענים שהיא משחיתה את העיר והורסת כל חלקה טובה. עם Drones שמזמזמים מעל הראש, שאטלים לעובדים שחוסמים תחנות אוטובוס ומחירי שכירות שמרקיעים שחקים עם כל הייטקיסט שעובר לעיר ומוכן לשלם את המחיר. ההייטקיסטים בתגובה טוענים שעל כל בניין משרדים שנפתח בעיר, מתווספות עשרות משרות תומכות - מסעדות ובתי קפה למשל. זהו כנראה הקונפליקט הקבוע בין אלו שנאבקים כדי להישאר בעיר ולבין אלו שנאבקים פחות(כי במחיר ממוצע של 3000$ לחודש לסטודיו, כולם נאבקים, גם עובדי ההייטק).
במובן מסויים מדובר בתהליך דומה מאוד למה שקורה בתל אביב, רק שכאן כן מתפתחות אלטרנטיבות. המחירים דחקו אנשים אל מחוץ לעיר, אבל הם לא השאירו את הרוח העירונית מאחור. אוקלנד, שידועה בעיקר כעיר הפשע והרשע, השתנתה מאוד בשנים האחרונות. אמנם עדיין יש שכונות שרצוי לא להגיע אליהן, בחושך או באור(אבל איפה אין שכונות כאלה?), אבל מרכז העיר שוקק חיים, עם בוטיקים ואפילו מסעדות וברים שלא נסגרים ב8 בערב(שעת סגירה סטנדרטית בפרברים כאן). מצד שני, דווקא בגלל שאוקלנד הופכת לאלטרנטיבה לא רעה, גם שם המחירים עולים אל על. מפתיע שדווקא בישראל הקטנה, אף אחד לא ממש מנסה להקים אלטרנטיבה מבחינת סגנון החיים לתל אביב(מבחינתי רמת גן או גבעתיים נכללות כאותו אזור). יכול להיות שהבעיה מתחילה בתחבורה הציבורית(מרכז העיר באוקלנד מחובר ברכבת למרכז העיר בסן פרנסיסקו, רק 15 דקות נסיעה, תדירות גבוהה ומחיר נוח של 3$) שלא מאפשרת הגעה נוחה למקומות העבודה.
עד כאן הצצה ליומיום בסן פרנסיסקו.
מה לבשתי?
שמלה מיוניקלו, 6$ בסייל(התחילה ב45, ירדה ל25, ל15, ל10 ובסוף ל6, הסבלנות משתלמת).
שרשרת של מדוזה, קיבלתי במתנה כשרכשתי תיק.
נעליים של אירוסולס, כ200 ש"ח.
טבעת מH&M לפני כמה עונות.
נ.ב
Oracle לא שילמו לי על פרסום הפוסט, אבל אם הם מעוניינים להציע הטבה, אני מוכנה להתפשר על כניסה להופעות של Aerosmith וMacklemore & Ryan Lewis שמתוכננות להמשך הפסטיבל שלהם.
ההכרזה הקודמת של אפל התרחשה בעיר(על האייפון הכריזו בקופרטינו, כנראה שמרכז הכנסים הרגיל שלהם בעיר היה תפוס), כנס המפתחים של אינטל התקיים כאן לא מזמן והשבוע הגיעה תורה של Oracle להשתלט על מרכז העיר. מסתבר שהם מקימים את Oracle World פעם בשנה בעיר, למשך שבוע. בשיטוט מקרי למרכז נתקלנו פתאום במתחם המטורף שהקימו בין שני המבנים של Moscone Center ברחוב Howard, ובכך בעצם חסמו את בלוק שלם(מדובר בסוג של "גני התערוכה" מקומי, עומר קורא לו מוסקונה סנטר). זה קצת תמוה, העובדה שמאפשרים לחברת ענק להשתלט על רחובות העיר בצורה כזו(וליצור המון עומסי תנועה שנגרמים מהשינויים האלה), אבל כנראה שזה מה שמניע את העיר הזו.
יש כאן איזון מאוד רגיש בין אלו שמשתייכים לtech industry לבין "כל השאר". המקומיים שלא משתייכים לTech bubble טוענים שהיא משחיתה את העיר והורסת כל חלקה טובה. עם Drones שמזמזמים מעל הראש, שאטלים לעובדים שחוסמים תחנות אוטובוס ומחירי שכירות שמרקיעים שחקים עם כל הייטקיסט שעובר לעיר ומוכן לשלם את המחיר. ההייטקיסטים בתגובה טוענים שעל כל בניין משרדים שנפתח בעיר, מתווספות עשרות משרות תומכות - מסעדות ובתי קפה למשל. זהו כנראה הקונפליקט הקבוע בין אלו שנאבקים כדי להישאר בעיר ולבין אלו שנאבקים פחות(כי במחיר ממוצע של 3000$ לחודש לסטודיו, כולם נאבקים, גם עובדי ההייטק).
במובן מסויים מדובר בתהליך דומה מאוד למה שקורה בתל אביב, רק שכאן כן מתפתחות אלטרנטיבות. המחירים דחקו אנשים אל מחוץ לעיר, אבל הם לא השאירו את הרוח העירונית מאחור. אוקלנד, שידועה בעיקר כעיר הפשע והרשע, השתנתה מאוד בשנים האחרונות. אמנם עדיין יש שכונות שרצוי לא להגיע אליהן, בחושך או באור(אבל איפה אין שכונות כאלה?), אבל מרכז העיר שוקק חיים, עם בוטיקים ואפילו מסעדות וברים שלא נסגרים ב8 בערב(שעת סגירה סטנדרטית בפרברים כאן). מצד שני, דווקא בגלל שאוקלנד הופכת לאלטרנטיבה לא רעה, גם שם המחירים עולים אל על. מפתיע שדווקא בישראל הקטנה, אף אחד לא ממש מנסה להקים אלטרנטיבה מבחינת סגנון החיים לתל אביב(מבחינתי רמת גן או גבעתיים נכללות כאותו אזור). יכול להיות שהבעיה מתחילה בתחבורה הציבורית(מרכז העיר באוקלנד מחובר ברכבת למרכז העיר בסן פרנסיסקו, רק 15 דקות נסיעה, תדירות גבוהה ומחיר נוח של 3$) שלא מאפשרת הגעה נוחה למקומות העבודה.
עד כאן הצצה ליומיום בסן פרנסיסקו.
מה לבשתי?
שמלה מיוניקלו, 6$ בסייל(התחילה ב45, ירדה ל25, ל15, ל10 ובסוף ל6, הסבלנות משתלמת).
שרשרת של מדוזה, קיבלתי במתנה כשרכשתי תיק.
נעליים של אירוסולס, כ200 ש"ח.
טבעת מH&M לפני כמה עונות.
נ.ב
Oracle לא שילמו לי על פרסום הפוסט, אבל אם הם מעוניינים להציע הטבה, אני מוכנה להתפשר על כניסה להופעות של Aerosmith וMacklemore & Ryan Lewis שמתוכננות להמשך הפסטיבל שלהם.