מוזיאון העיצוב בחולון

בשלישי שעבר ביקרתי עם תמר מLookin Fab במוזיאון העיצוב בחולון ולאחריו בסרט תיעודי על מארק ג'קובס(כדאי לקרוא על הביקור גם אצלה).

זה די משעשע, אבל תמר ואני הכרנו כבר לפני 4 שנים, עוד מהלימודים בבן גוריון. היה לנו קורס אחד יחד וחברים משותפים, היא היתה שנה מעליי ואני עזבתי את באר שבע, כך שהקשר נותק. עד שיום אחד הופיעה תגובה בבלוג וחידשנו את הקשר. חשוב שתדעו שזה מאוד נדיר שיש שתי בחורות מהמחלקה למדעי המחשב עם בלוג אופנה. לפחות בבן גוריון, המצב לא היה מזהיר כל כך מבחינה אסתטית. רק כדי לקבל פרופורציות, היינו משהו כמו 10 בחורות במחלקה ולשלוש מתוכן היה זקן ושפם.

טוב, חזרה לנושא. במקרה יצא שראיתי השבוע קטע בתוכנית של קשת, על ישראלים מצליחים בעולם(נדמה לי שזה היה ברביעי בערב, אבל אל תתפסו אותי במילה). הפרק הפעם התמקד בתחום העיצוב. בין המרואיינים היו צורי גואטה ורון ארד(המעצב והאדריכל של מוזיאון העיצוב בחולון). היה מעניין לשמוע יום אחרי הביקור במוזיאון, הסברים על הפן העיצובי שבו מפי המעצב עצמו. המבנה מאוד מרשים, מהפנים ומהחוץ וגורם לתערוכה לבלוט עוד יותר ולהיות יותר מושכת. אני ממליצה בחום לבקר במוזיאון, או לפחות להציץ על המבנה. מעניין מתי יצלמו שם הפקת אופנה ראשונה, יש שם לא מעט ספוטים נהדרים לצילום. כניסה חד פעמית למוזיאון עולה 38 ש"ח לאדם ובמידה ורכשתם כרטיס לסינמטק הסמוך, הכניסה תעלה לכם 28 ש"ח בלבד.

לאחר הביקור בתערוכה, נכנסנו לסרט. כמה מילים על הקהל. ציפיתי שבסרט מהסוג הזה, באולם כל כך קטן, אנשים יטרחו להגיע בזמן, לשמור על השקט, לא לקום באמצע סרט של שעה וקצת או פשוט לשים את הסלולרי על שקט. אז ציפיתי. כנראה שגם מי שמחשיב את עצמו ל"איש תרבות" לא באמת תרבותי. לא נתתי להפרעות לפגום בהנאה מהסרט, שהיה פשוט מעולה וגאוני. אני חושבת שהתחכום מגיע בעריכה המדוייקת והמשעשעת ומהקצב של הסרט. נדמה שהבמאי התאים את קצב הסרט לקצבו של מארק ג'קובס. הסרט נתן הצצה מרתקת לתהליך העבודה על קולקציה. אני אתן דוגמא מהסרט שתמחיש את העריכה הטובה ואת תהליך היצירה. הקטע מתחיל במארק ג'קובס נפגש עם אמנית יפנים שהכל אצלה מנוקד, היצירות, הבגדים שלה ואפילו המאג שממנו היא שותה תה. משם עוברים לשוט בסטודיו, בו כולם יושבים ובוהים אחד בשני. מכאן עוברים לשוט מחדש האוכל, של צלחת מקרונים צבעונית בירוק-צהוב-ורוד-חום. חזרה לסטודיו, מארק מבקש כפתורים בכל מיני צבעים. התוצאה הסופית היא תיק של לואי ויטון בצבע לבן עם נקודות בגווני המקרון. לסיכום, אני אחפש עוד כמה מסרטי לואיק פריז'אן, מדובר בהנאה צרופה. עלות כרטיס לסינמטק היא 35 ש"ח.
מה לבשתי?
שמלה של פוראבר21, 10$.
צעיף שקיבלתי מתנה מג'ואנה.
קרדיגן ורוד עתיק מקסטרו עודפים, 50 ש"ח.
אוקספורדס מזארה בשנה שעברה, 200 ש"ח.
גרבי ברך מארה"ב.

בתערוכה היה מייצג של נעליים שמותאמות אישית על בסיס שאלון העדפות. עניתי על השאלון והתוצאה לא היתה מפתיעה במיוחד. הנעל שמתאימה לי ביותר היא נעל עם עקב רצחני. מה זה אומר עליי?
תודה רבה לתמר על הרעיון לביקור, התמונות והחברה :)
שבוע חדש מתחיל...

טיפ

בשבוע שעבר הזדמן לי לעבור ליד שוק הכרמל. ניצלתי את הביקור בכדי לרענן קצת את האקססוריז שלי.

אני לא זוכרת אם כבר כתבתי על כך בבלוג, אבל צמידים נוקשים(Bangles) לא מתאימים לי. אני פשוט לא מצליחה להכניס אותם. כפות הידיים שלי לא ממש קטנות בנוסף למבנה כזה שלא ממש אפשר לי להנות מהצמידים האלה.

אבל, לא עוד!
המוכר בדוכן לימד אותי טריק. אמרתי לו שהוא ממש הגרסה הגברית לאודטה. הוא היה פשוט שמח שאני קניתי עוד פריט מלבד השרשרת. אז מה הטריק? לא, לא למרוח חמאה, גם לא לסבן את היד עד שיצא קצף. פשוט שקית. שמים על היד שקית אוכל, עליה שמים את הצמיד והוא פשוט מחליק פנימה על היד. אז נכון שיש גבול לטריק הזה, והוא לא יעבוד עם כל גודל יד וצמיד. אבל אם אתן מרגישות שאתן ממש קרובות, השקית תבוא לעזרתכן. רק הערה אחת. אם אתן נוסעות לטיול ושמתן בשיטה זו את הצמיד, אל תשכחו להביא איתכן שקית, אחרת תתקעו עם צמיד על היד לאורך הטיול :)
מהיום והלאה אסתובב עם שקית אוכל ריקה בתיק כשאצא לקניות, כך שאם אתקל פתאום בצמיד יפה אוכל למדוד אותו.

ובשיטת השלבים:
1. באופן רגיל, לא נכנס.
2. שקית באה לעזרתי.
3. טדאם!
צמידים - 10 שקלים לכל הסט משוק הכרמל. הטריק היה כלול במחיר.
סופ"ש נעים לכולם!

בוטיק אמה

אפתח בוידוי. מעולם לא נכנסתי לבוטיק אמה. תמיד שייכתי אותה לזן הקאלה וA+. חנויות שמוכרות פריטי יבוא מהמזרח במחירים מופקעים שלא תואמים לאיכות הבגד ובמידות שמתאימות בעיקר לקולביות צנומות.

נכנסתי פעם אחת בלבד לתא המדידה בקאלה, לאחר שכנועים מצד המוכרת שהחולצה בטוח תעלה עליי, כמובן שזה נגמר בכך שהחולצה לא עלתה עליי ויצאתי מהחנות מבואסת וכועסת על עצמי שבכלל הקשבתי למוכרת. חוויה דומה היתה לי גם בA+. היום אני יודעת שסתם הכללתי ופספסתי חנות עם פריטים שווים.
ובכן, באמה ביקרתי לראשונה בפרזנטציה שנערכה שם והופתעתי לטובה. הן מהמחירים, הן מהאיכות והן מהעובדה שחלק מהפריטים מגיעים במידות שונות(אבל עדיין לא גדולות במיוחד, פשוט פריטים שעולים על מישהי עם חזה וישבן).
יכולתי לבחור פריט אחד מתוך הקולקציה והבחירה שלי היתה סריג הפפיונים המתוק הזה. אהבתי את הדיטיילים שלו בדמות ההדפס והכפתורים הגאוניים. בכלליות, רוב הפריטים בחנות בעלי טוויסט מסויים ומאוד מוקפדים ברמת הפרטים הקטנים.
למען האמת, אם משווים את המחירים למחירי הרשתות הגדולות כמו קסטרו, גולף, רנואר ודומיהן, מגלים שטווח המחירים כמעט זהה. ההבדל הוא שכאן תשלמי כ220 ש"ח על סריג מיוחד שלא תראי על כל בחורה שלישית ברחוב.
החיסרון היחיד מבחינתי הוא המידות. מדדתי שתי חולצות שיפון מאוד יפות, אבל אף אחת מהן לא היתה קרובה להיסגר באזור החזה. השמלות כן מגיעות במגוון מידות ולדעתי המידה הגדולה היתה מתאימה לי. לשם ההשוואה, בקסטרו אני לובשת שמלות במידה 40.
עשיתי קולאז' קטן עם מספר פריטים מתוך הקולקציה כדי שתוכלו להתרשם מהמחירים(צילום פקושטים: טל טרי). מומלץ ללחוץ להגדלה.
השורה התחתונה היא כזו: אם את מעל מידה 40-42, כנראה שתאלצי להסתפק באקססוריז בלבד(ואולי פריטי אוברסייז). אם מידתך קטנה מכך, קפיצה לאמה תעלה חיוך על פניך.

מחירים:
חולצות: 70 - 250 ₪ ; טוניקות: 210 - 290 ₪ ; מכנסיים: 120 - 400 ₪ ; חצאיות: 70 - 240 ₪ ;
שמלות: 290 - 400 ₪ ; מעילים: 300 – 400 ; קרדיגנים: 190 - 250 ₪ ; תיקים וארנקים: 160 - 250 ₪ ; נעליים: 140 - 340 ₪ ; תכשיטים 15 - 280 ₪ ; חגורות 60 - 130 ₪

מה לבשתי?
חולצה מאולד נייבי, 5$ בארה"ב.
ג'ינס של לאקי ברנד, 20$ באאוטלט בווגאס. אציין שהוא לא קיבל את הכבוד המגיע לו בתמונות, הוא נראה הרבה יותר יפה במציאות.
נעלי עקב מקסטרו, 35 ש"ח.
חגורת פפיון ורודה מאסוס, כ20 ש"ח.
טבעת פפיון של קרן וולף.
קרדיגן פפיונים מתנת בוטיק אמה(מחירו הוא 220 ש"ח).

סתיו באיחור

ראשית, יש לי חוב אליכם לגבי עמידות הלק. היום יום ראשון בצהריים והלק עדיין על ציפורני בשלמותו(מאז יום רביעי בבוקר). רחצתי כלים מאז, נאבקתי בניתוק וחיבור קונקטורים(מלאכה מחריבת ציפורניים) וחייתי את חיי. הלק שרד את כל אלה.

וכעת לשאר ענייני הפוסט. האמת אין יותר מדי עניינים. אני עדיין מתלבטת האם לחרף נפשי בתור של H&M ביום שלישי או לוותר על כל הסיפור ולהזמין אחר כך מאיביי אם פתאום יפול עליי החשק. עדיין לא הגעתי להכרעה ויכול להיות שמי שיכריע בסופו של דבר זה הלו"ז הצפוף. בסופו של דבר כל הסיפור קצת מאכזב במידה מסויימת. כי מצד אחד הפריטים לא מאוד יקרים ביחס ללנווין. אבל מצד שני הם מאוד יקרים ביחס לH&M, או כל רשת אחרת לצורך העניין. וכאן מגיעים לשתי נקודות קריטיות לטעמי. הראשונה - הפריטים מאוד לא יומיומיים, רוב השמלות הן סוג של שמלות ערב ומהג'קטים לא התעלפתי. השניה - ממה שיצא לי לראות בבלוג של הסלט הבלונדיני ובשאר בלוגים שסיפקו צילומי תקריב, הגימור של הפריטים ממש לא משהו. חלק מהפריטים חסרי מכפלת, מה שגורם לחוטים להשתרך מהם. הבדים לא נראים מאוד מרשימים ועוד. בקיצור, בסכום הזה יכול להיות שעדיף לרכוש איזו שמלת משי מרוס אובטה. גם לא תראי אותה על כל אחת וגם התפירה תהיה ברמה גבוהה יותר. הפריטים היחידים שאולי שווים את ההמתנה בתור הם הנעליים והשרשראות. כנראה שאם כבר ארכוש משהו מהקולקציה הזו, זו תהיה השרשרת הוורודה. מה אתן חושבות? נראה אתכן בתור?
את התמונות היפות שמופיעות כאן צילמה ג'ואנה המקסימה. תודה ובהצלחה בדרך החדשה!
סופסוף יצא לי לשלב את התיק עם גוונים חורפיים יחסית ואני מאוד מרוצה מהתוצאה. התמונות נראות מאוד סתוויות בגלל העלים הנושרים, אבל צולמו בטמפרטורה של 30 מעלות ביום חמישי...
מה לבשתי?
מכנסיים מברשקה, 130 ש"ח, כולל החגורה.
גופיה מהוניגמן, 40 ש"ח.
צעיף ושעון זהב של סבתא.
נעליים של Aerosoles מארה"ב, 50$, מאוד מאוד נוחות.
תיק של מארק ג'קובס.
שעון של DKNY.
טבעת מרביד, 400 ש"ח.
שבוע חדש התחיל...

ג'ינס MIX

טרנד מאוד מוזר, טרנד ערבוב הג'ינסים הזה. לא? הרי כל החיים מחנכים אותנו ששילוב של פריטי ג'ינס יחד זה big no no. ואז, למישהו שם במרומי המילאנו נגמר ממה להתרגש והחליטו להביא אלינו את טרנד העולה החדש. ג'ינס וג'ינס בשלום יחיו. לי בעיקר זה מזכיר מוכר זקן בשוק של רחובות שמחזיק בסטה של ג'ינסים(חיקויים של ליויס 501) ווסטים עם המון כיסים מג'ינס(אבל לא רק) שעומד תמיד מחוץ לחנות וצועק בקולי קולות "מבצעיות! מבצעיות! מבצעיות!", נח לדקה וחוזר על עצמו, בצורה מאוד מונוטונית.
אתמול בערב, כשהתלבשתי לקראת ארוחת ערב אצל פרי ומור החלטתי לנסות את העניין. שילבתי את ז'קט הג'ינס הקטן עם ג'ינס סקיני כחול של ליוויס והתוצאה דווקא לא רעה כל כך. לא תאמינו, אבל בדרך חזרה ב22:30, אפילו היה לי קר והז'קט לא הספיק. יכול להיות שהטמפרטורות יורדות?! שוד ושבר!
הוספתי מתחת חולצה מגולף שכבר נראתה כאן בעבר ושרשרת סברובסקי שהחבר קנה לי ליומולדת.
על ציפורני מרוח בגאווה האסי הראשון שלי. כבר יצא לי להסתובב עם אסי על הציפורניים, אבל זה היה כזה שנמרח על ידי אשת מקצוע ולא אחד שנמצא בבעלותי האישית. בשניה הראשונה הידית לא היתה נוחה לי כל כך והמברשת נראתה לי ממש קטנה. אחרי ציפורן-שתיים הכל הסתדר והמריחה שמתקבלת ממש טובה. את העמידות עוד צריך לבחון, אעדכן בפוסט ביום ראשון.
סופ"ש נעים לכולם!

Dress code

בשנה שעברה לא יצא לי ללכת ודי הצטערתי על כך, שמעתי שהאירוע היה מוצלח במיוחד והיה אפשר לאתר לא מעט מציאות, במיוחד אם את נמנת על קהל הלקוחות של המעצבים שמשתתפים.

אז השנה הDress code יערך שוב במתחם קסטיאל(אלפסי 36), ביום שישי 10:00-18:00 ובשבת 10:00-21:00.
אותי תוכלו למצוא באירוע בשבת אחה"צ, עם אמא. זה התכנון...

המעצבים יציגו את קולקציית סתיו חורף הנוכחית בהנחות של 15%-30% הנחה וניתן יהיה למצוא פריטים בהנחה גדולה יותר מקולקציות ישנות.
המעצבים: אלף אלף, רוס אובטה, גרטרוד, Jerry, נונה אלגה, מאיה בש, עידו רקנטי, מאיה בש, דיוויד ששון, ליאת זרמון, רובי סטאר, מיה שלו, איילת השחר, d and a ועוד.

עלות כניסה 15 ש"ח.
תוכלו לראות תמונות של פריטים שיופיעו באירוע בדף הפייסבוק, ואולי אפילו להספיק להרשם להגרלה של שובר קניה בסך 300 ש"ח.

ולגבי הספא, אני עדיין מתאפקת ומנסה להיות סבלנית. מגרופר מנסים לפתור את הסיפור.

פוסט הפקושטים הגדול

אני בטוחה שכבר יצא לכם לקרוא בבלוגים חביבים אחרים על השואו רום של רוני ארנון. אבל כעת הגיע תורי לפטפט וללהג על הפייבוריטים שלי.קיבצתי לכם מספר פריטים מנצחים בעיני של שלושה מותגים מוצלחים. נתחיל בתכשיטים.

התכשיטים של אורנה לאלו הם לא עוד תכשיטי פלסטיק צבעוניים וחינניים, אלא עשויים שרף סינטטי שעובר עיבוד מיוחד, מה שמקנה לפריטים גימור קצת שונה מחרוזי הפלסטיק הסטנדרטיים(שגורם להם להיות הרבה יותר מרשימים במציאות). את רוב הקולקציה ניתן לחלק לשני גוונים שולטים, האדומים-כתומים והירוקים בוהקים. אליי הכתומים דיברו יותר. אני מאמינה שהצמיד כאן למעלה יהיה שלי מתישהו. גם קולקציית האביזרים לבית צבעונית ועליזה ובעיני מהווה מין פירוש עדכני לאביזרים מבית סבתא. פמוטים צבעוניים, צלוחית לסוכריות שגורמת לרצות לנשנש וורטרס אורגינל... הבנתם את העיקרון :) מומלץ להציץ באתר.
טווחי מחירים:
עגילים 100-250 ש"ח.
שרשראות 330-700 ש"ח.
צמידים 100-300 ש"ח.
סיכות דש 100-180 ש"ח.
את רביד גיליתי בזכות תמר. עברתי לא מעט פעמים ליד החנות אך מעולם לא נכנסתי. התכשיטים עשו עליי רושם של יקרים מאוד ורציתי לחסוך את בזבוז הזמן לי ולמוכרת. יצא לי לדבר עם תמר על החנות, כשציינתי בפניה שהפסקתי לקנות ברשת מסויימת בגלל שירות לקוי, היא המליצה על רביד בטענה שהמחירים שם לא כאלה גבוהים. וואלה, צדקה. נכון, זה לא ממש מחיר עממיקו, אבל המוצרים הרבה יותר מיוחדים ומוקפדים וממה שנתקלתי עד עתה, השירות מצויין. כל הקולקציות מיוצרות בארץ מלבד שתי קולקציות מיובאות. ברגע שתאגרו רכישות ב1000 ש"ח, תצורפו בחינם למועדון הלקוחות שמקנה הטבות משתנות ובנוסף 10% הנחה בכל קניה.
טווחי מחירים:
שרשראות 230-750 ש"ח.
עגילים 280-750 ש"ח(העגילים משובצי אבן גרנט עולים 280 ש"ח, בג.ר.א.ס הם היו עולים יותר).
טבעות 180-600 ש"ח.
צמידים 230-1200 ש"ח(הצמיד שמופיע בתמונה עולה 520 ש"ח).

תיק לב, 284 ש"ח. כפפות, 348 ש"ח. חגורת פפיון, 298 ש"ח. תיק תכלכל, 238 ש"ח(מממ, אני רוצה אותו!).

FM. חייבת להודות, אני לא לגמרי קהל היעד. יש לי פריט או שניים שנרכשו בחנות וגם הם נרכשו בסוף עונה שווה במיוחד. הקולקציה המרשימה ביותר היא של פפה ג'ינס(ולא רק בגלל התמונות עם אלכסה היפה). מה שהופתעתי לגלות הוא שמחירי התיקים ממש לא גבוהים לעומת ייחודיות הפריטים. טווח מחירי האקססוריז די זהה למחירים של טופשופ והאיכות לדעתי טובה יותר. ממליצה להציץ בחנות ולו בשביל התיקים. לא מתחשק לכן איזה לב סגול ופועם?
מסתבר שלפפה ג'ינס יש את הזכויות להשתמש בציורים של אנדי וורהול. הפריטים שהיו בעיני מוצלחים במיוחד הם הקלאצ'ים המנוצנצים ועליונית הפאייטים המטורפת הזו(פרי, נכון שאת רוצה אותה?1231 ש"ח והיא שלך). גם הטישרטים לגברים לא רעות.
ואלו פריטים מקולקציית החורף של המותג.

טווח מחירים:
חולצות טי 250-550 ש"ח.
חולצות מכופתרות 470-780 ש"ח.
שמלות 650-1470 ש"ח.
חצאיות 470-870 ש"ח.
ג'ינסים 680-1350 ש"ח.
מכנסיים 650-890 ש"ח.

מחר כנראה שכבר לא אוכל להתאפק יותר ולחכות לתגובה ואספר לכם על החוויות הלא ממש מוצלחות(בלשון המעטה) בקליי ספא.

טבעי

אז אחרי שנהנתי מכל המחמאות שלכם לגבי התספורת במצבה המפונפן ומטופל במסירות על ידי אלי, הגיע הזמן לראות איך היא נראת באופן טבעי. אני מרוצה מהתספורת גם בלי פן, כי היא מין שדרוג לתספורת שהיתה לי עוד קודם. ברור שהקווים החדים והמיוחדים שלי יותר מודגשים כשיש פן, אבל אני לא מצליחה להגיע לתוצאה הזו בעצמי וכנראה שהחבר לא יהיה מרוצה במיוחד אם אציע לאלי לעבור אלינו לדירה ולטפל לי בשיער כל בוקר... מה שהכי משעשע כאן זה שהמשפחה שלי מעדיפה אותי במראה הטבעי. אבא שלי הגיב לתספורת עם הפן ב"זה מלוקק מדי" ואמא שלי הסתפקה ב"אני מעדיפה אותך בלי פן". אבל ככה זה, משפחה צריכה לאהוב אותך כמו שאתה :)

בשישי לא עשינו יותר מדי, בעיקר עבדנו ובשעת לילה מאוחרת התפנקנו עם איזה קוקטייל מול הפרק של האנטומיה של גריי משבוע שעבר(אנחנו בדליי קל, חוסר בזמן...). בשבת קפצנו להורים לארוחת צהריים מוקפצת במיוחד. אבא שלי מכין מוקפצי ירקות בווק במיומנות של עובד ותיק בג'ירף. התחשק לי להתלבש נחמד, למרות שתמיד כשאנחנו קופצים להורים אני טורחת להתלבש, אני לא מאלה שקופצים להורים בפיג'מה. אז שלפתי את השמלה הזו ממנגו והרכבתי סביבה אאוטפיט שלא יצא לי עדיין ללבוש. הקיץ המתמשך הזה גורם לי לנצל עוד יותר את המלתחה, כבר כתבתי על זה בפוסט שבוע שעבר. הרי בתאריך הזה כבר היינו אמורים להיות עמוק בתוך קולקציית החורף ואחרי החלפת ארונות. נראה שיש לנו עוד לפחות שבוע אחד של אוגוסט בתוך נובמבר(התחזית ממש לא אופטימית, 30 מעלות ומעלה). מעניין איך החנויות יתמודדו עם זה. בינתיים אין מה לקנות בחנויות כי הכל חם מדי וצריך להסתדר עם מה שאגרנו מהקיץ. הגיוון מתחיל להיות קשה וקשה יותר, אבל אני מרגישה שגם הפעם הצלחתי לרענן לעצמי קצת :)מה לבשתי?
שמלה ממנגו, 60 ש"ח אחרי שובר הנחה.
צעיף מסבתא.
נעליים שאמא קנתה לי, עלו לה 120 ש"ח.
ז'קט ג'ינס מאיביי, כ65 ש"ח.
משקפי שמש של אירוקה.
לק של קסטרו.כמה מילים על הלקים של קסטרו. העברתי אחד מהם לאמא וארבעה נוספים מחכים שאממש את התכנון, השאר שלי. מה יש לי לומר עליהם? הם פשוט מעולים. אלו שניסיתי נראו טוב גם בשכבה אחת(אבל היו מרשימים עוד יותר בשתי שכבות). גם עליי וגם על אמא שלי הם מחזיקים מעמד המון זמן. הם החזיקו לי חמישה ימים ברציפות על האצבעות מבלי להתקלף בכלל. ושטפתי כלים באותו שבוע, ניקיתי את הבית, עשיתי כביסה ואפילו התקלחתי! החבר טוען שהוא היה נלחץ במקומי, אבל הם נטולי רעלים ופשוט עמידים. הסרתי אותו אחרי 5 ימים כי פשוט נמאס לי ממנו. זה מעולם לא קרה לי עם לק. היחידים שהחזיקו אצלי הרבה יחסית זה OPI וגם זה הגיע בשיא ל3 ימים. אז אני ממליצה עליהם בחום. המחיר שלהם גם לא גבוה במיוחד, 29 ש"ח אם אני לא טועה. שווה.

סיפורי שיער

השבוע הוזמנתי להתנסות בסדרת קרסטס החדשה - נוטרי תרמיק לשיער יבש.

אחוז לא קטן מהישראליות סובלות משיער יבש-יבש מאוד. למה נתברכנו בתכונה הנפלאה הזו? הסיבות מגוונות - החל מאיכות המים ועד לשמש הקופחת. כמובן שצבע, פן וגיהוץ לא ממש משפרים את התופעה. הסדרה הזו נועדה לטפל בדיוק בבעיות האלה. נתחיל דווקא מהשורה התחתונה, זה עובד ולא רק עליי. ראיתי את התוצאות על מגוון של סוגי שיער(מבין המבקרות באירוע) ועל כולן ניכר שיפור במצב השיער.

את האבחון למטופל, השיער, עשה ארז ישראלי בצורה מאוד מקצועית. התיישבתי בכיסא ורציתי לשטוח את הבעיות הידועות לי. ארז היסה אותי בעדינות ואמר שקודם הוא יאבחן ומשם נמשיך. הוא זיהה במדוייק את הבעיות שמהן אני סובלת ופירט מה הטיפול.
אני דווקא מתייחסת מאוד יפה לשיער שלי. לא צובעת ולא מפנפנת. אבל הבעיה שלי מורכבת יותר. שורש השיער שלי הופך לשומני בתוך יום אחד, מה שאומר שאני חייבת לחפוף כל יום, אחרת השיער מאבד נפח וחיות. הקצוות שלי דווקא כן סובלים מיובש ובכלליות השיער שלי די דק. את האבחון הנ"ל ארז סיפק, מבלי שאגלה לו את התשובות. מקצוענות. בעיקר כי רוב הספרים בארץ לא ממש יודעים איך להתמודד עם שיער שהוא גם שומני וגם יבש. בכלליות קרסטס שמים דגש על מקצוענות. המוצרים נמצאים רק ב200 מספרות ברחבי הארץ והספרים עוברים הדרכה והכשרה על כל סדרה.
מכאן הועברתי לטיפולו המסור של אלי החמוד. הטיפול התחיל בחפיפה בשמפו קרסטס לשורש שומני, לאחר מכן מסכה לקרקפת ולאחריה מסכה לשיער יבש. בשלב זה אלי החל להשתמש בכישרון שלו ולספר אותי. התוצאה לפניכם ואני מאוד מרוצה. בדרך כלל אני לא עושה פן במספרה, כי הוא לא מחזיק יותר מעד הערב, בגלל שומניות השיער. הפן הזה החזיק יומיים במצב מצויין, אצלי מדובר בשיא. השיער וגם התספורת נראים הרבה יותר טוב מקודם, גם ללא הפן. השיער מבריק יותר ורך יותר לאחר הטיפול.
כעת אני משתמשת בשמפו לשורש שומני ובמרכך לשיער דק של קרסטס. התחלתי להשתמש במוצרים רק לפני יומיים ולכן לא אוכל לתת כרגע חוות דעת מלאה עליהם. כן אציין שהשמפו שיפר את מצב השומניות והתוצאות לאורך זמן מעניינות יותר. לגבי פעולת המרכך, אני לא יודעת לזהות האם השיער רך ומבריק בגלל המרכך או שעדיין מדובר בהשלכות הטיפול במספרה. מבטיחה לעדכן בעוד
שורה תחתונה - המחיר
מחיר מומלץ לצרכן לטיפול במסכת קרסטס במספרה הוא 69 ש"ח.
מחירי כל הסדרות הם באותו סדר גודל. להלן מחירי הסדרה החדשה:
שמפו 250 מ"ל, 117 ש"ח.
מסכה 500 מ"ל, 250 ש"ח.
מרכך 200 מ"ל, 148 ש"ח.
לאיתור המספרה הנוחה לך : 1-800-301-666

והערה שלי לגבי המחירים. כמובן שבתור צרכנית אינטרנטית מושבעת מיד פניתי לבדוק מה המחיר של המוצרים בeBay, ובכן, לא עובדים עלינו לשם שינוי. התמחור כמעט זהה וההפרש(לטעמי) לא מצדיק רכישה ברשת.

תמחור במספרה של ארז ישראלי:
תספורת 220-299 ש"ח.
טיפול במוצרי קרסטס 40-80 ש"ח.
במידה ורכשת מוצר של קרסטס, הטיפול כלול במחיר.

פרטי המספרה:
ארז ישראלי, שדרות בן צבי 2, רמת גן. טלפון: 03-5748014/5.
תמיד כיף לצאת עם כזה חיוך(וכזו תספורת) ממספרה...
תודה רבה לתמר על התמונות והחברה הנעימה :)

Mix and Match

את שישי בערב התחלתי בחוסר מעוף. כמובן שהוצאתי מפי את המשפט שמהדהד כמעט בכל בית בישראל באותה השעה "אוף, אין לי מה ללבוש". זה קורה אגב כל הזמן. אבל אז אני מנערת את עצמי מהרצון העז לתפוס את הלפטופ ולבצע הזמנה ענקית ברשת ועומדת ובוהה בארון. החבר לא כל כך מבין את כל התהליך הזה, ולמען האמת מהצד סביר להניח שזה נראה משעשע. בגלל שיש לי כאבים בברך, הצורה הכי נוחה לי לעמוד במקום היא כמו הפוזה מהפרסומת של פסק זמן, אני גם שוטפת כלים בעמידה הזו והחבר נדהם מזה בכל פעם מחדש. אז עמדתי לי בפוזת הפסק זמן שלי מול הארון וחשבתי מה ללבוש. בסך הכל יצאנו שוב לצינה, לא מקום שדורש השקעה מעבר לרגיל, אבל לטעמי זה בדיוק מה שהופך את בחירת הבגדים לקשה. אני לא אצא מהבית בשישי בג'ינס וטישירט כי מתחשק לי קצת "להתלבש יפה". מצד שני, לא ממש נעים להגיע over dressed למקום. אחח דילמות החיים.

בסופו של דבר יצא האאוטפיט הזה.
מה לבשתי?
חולצה מברשקה, 39 ש"ח.
חצאית ג'ינס מארה"ב, בערך 30 ש"ח.
חגורה ממכנסיים שקניתי בברשקה.
שרשרת של שלי דהרי.
סנדלים מקליגולה.
הקיץ הזה שנמתח ונמתח גרם לי לחשוב, כמה ניצלתי את המלתחה העונה? הפריט היחיד שאני יכולה לומר בוודאות ששימש אותי מאוד בקיץ האחרון הוא זוג הסנדלים מקליגולה, שאמנם נרכשו יחסית בסוף הקיץ, אבל ההארכה שנתנה לעונה החמה איפשרה לי לנצל אותם עד תום.
וכעת, אחזור לעבוד... יום טוב לכולם!

יומולדת לסבתא

בשישי בבוקר אספנו את עצמנו, התלבשנו יפה ונסענו לבאר שבע, לחגוג עם סבתא שלי יומולדת 79.

הנסיעות האלה לבאר שבע תמיד מהנות ומתישות בו זמנית. בדרך כלל נוסעים רק לכמה שעות, אבל חוזרים מאוד מותשים מהנסיעה. למרות כל זה אני מאוד אוהבת לבקר אצל סבתא וזה תמיד מזכיר לי כמה הייתי שמחה אם היא היתה גרה קרוב יותר. לאחרונה יוצא לי לבקר אותה יותר, כי הגענו לשלב שצריך להגיע איתה לביקורים אצל רופאים(טפו טפו טפו, המצב בסך הכל בסדר), אבל זה מאפשר לנו גם להגניב כמה ימי כיף יחד, על הדרך. ימי הכיף האלה גרמו לסבתא שלי לפתח התמכרות קלה לאוכל אסייתי. לכבוד היומולדת שוב ביקרנו במסעדה האסייתית האהובה עליה, קמפאי. המסעדה מעוצבת מאוד יפה ומושקע והאוכל מיוחד ומצויין. סבתא נהנתה, כולם רבו על ביס מהקינוחים וחזרנו חזרה למרכז.
נקודה למחשבה, סבתא שלי סיפרה שלחגיגת יום ההולדת שלה עם החברים, הגיע אחד מהם עם חברה חדשה. שאלנו את סבתא איך הם הכירו והתשובה היתה, תאמינו או לא, באינטרנט! השאלה שהגיע לאחר מכן היא, "רגע, בן כמה הוא?" וסבתא שלי סיפקה תשובה שמאוד מתאימה לסיטואציה, "הן 79 וחצי, הוא נולד ביוני". תודו שלא האמנתם שבגיל 79 אפשר להכיר בנות זוג באינטרנט ועוד יותר תודו שלא חשבתם שבגיל 79 סופרים את החצי :)
מה לבשתי?
שמלה מאסוס, 60 ש"ח.
שרשרת מדיווה, 20 ש"ח.
סנדלים מTOGO, מהקיץ שלפני שנה ב75 ש"ח.
משקפי שמש מאירוקה.
וזו גם תמונת הפרופיל החדשה שלי. שבוע טוב!

לקלקים ונהנים

איזה כיף לי! זכיתי בהגרלה השווה של מה בבקבוק וכעת אני הבעלים הגאה של קולקציית הלקים של קסטרו. כמובן שאתמול, מיד אחרי שקיבלתי אותם, לא יכולתי להתאפק ומיד מרחתי את רובם על אצבעותי(הידיים שלי נראו קצת כמו הפלטות האלה שיש בסופר פארם ומראות את כל הגוונים...). אחרי שסיימתי עם ההתלהבות הרגעית, התפנתי לבחור גוון אחד שימרח על כל האצבעות. בתמונות כאן תוכלו לראות את הנבחר Fantasy Pursuer.

היום קפצתי לפגוש את החבר, כי היו לי סידורים ליד העבודה שלו. ישבנו לצהריים קליל בקפה לנדוור שבקומה התחתונה של הבניין שבו הוא עובד. כשהתכוננתי לצאת מהבית בדקתי באייפון מה הטמפרטורות והייתי בשוק. 30 מעלות? כבר נובמבר. קיפלתי את הג'ינס הארוך חזרה אל הארון ושלפתי חצאית. נובמבר נובמבר, אבל בחוץ מרגיש אוגוסט.
אני לא במצב מלולי כרגע כי אני מאוד עייפה אבל מתעקשת שלא לישון צהריים(כי אז אני לא נרדמת לפני 02:30 בלילה וזה מבאס אותי), מעניין אם אצליח.
מה לבשתי?
חצאית מגולף מהקיץ שעבר, 60 ש"ח.
חולצה מאסוס, כ20 ש"ח.
חגורה מבאזר סופ"ש בתאילנד, 8 ש"ח.
סנדלים מWEEKEND שאמא שלי קנתה והורישה לי.
טבעת עם פנינה מבילי תכשיטים, גם כן מאמא.
תיק מגולף ב50 ש"ח.

למה לקופיקו קוראים קופיקו?

לא הקוף ההוא מסדרת ספרי הילדים(שהפך כמובן לסדרת טלויזיה לטובת ילדי הADHD של היום שלא מסוגלים לפתוח ספר), אלא מכנסי קופיקו. למה קוראים להם כך? מישהו יודע? ההקשר היחיד שאני מצילחה לעשות הוא שכאשר לובשים מכנסיים בגזרה שכזו, אבל במידה שקטנה עליך, הכיסים בולטים החוצה כאוזני קוף. זו הסיבה הרשמית? מרתק...

את הרשומה הזו התכוונתי לכתוב ביום שבת בערב. ואז ביום ראשון בבוקר. ואז ביום ראשון בערב. ואז ביום ראשון בלילה כשלא הצלחתי להרדם. בסוף אני כותבת אותה עכשיו. זה לא נובע מדחיינות, אני לא דוחה דברים שאני נהנת מהם. זה נובע ממחסור חמור בזמן וכוחות. כי כשכבר יש לי זמן, הדבר האחרון שמתחשק לי לעשות זה לשבת חזרה על המחשב. קטע כזה של מתכנתים.

בשבת האחרונה נאלצתי לעבוד, כך שרוב מה שעשיתי היה לעבוד ולהכין אוכל עם החבר(אנחנו אוהבים לבשל יחד). הכנו קציצות בקר, אורז עם ירקות בסגנון אסייתי, פירה בטטה(עם אגוז מוסקט), בגט ששודרג ללחם שום(בשיטה פשוטה שעברה מאבא שלי אליי וכל מי שטועם מתמכר) ואת הקינוח אספנו ממיקי שמו. עוגת שמרים קראנץ' רוזמרי - שמרים זו חולשה שלי. אז עכשיו המקרר מלא בלפטאוברס וזה כיף. בערב, קצת אחרי 9, משהו שעבדתי ונלחמתי איתו במשך שבועיים סופסוף עבד, אז הודעתי לחבר שאני הרווחתי את כוס הבירה שלי ביושר. יוצאים. התאווררנו בליאו'ז בקדור לשעה וחצי, בדיוק במידה כדי להיות בתפקוד ביום למחרת. כשיצאנו חשבנו על זה שמתחם רמת החייל מתחיל לממש את הפוטנציאל שלו בערב. האזור הזה - מגדלי זיו, הפך לשוקק חיים בשישי בערב. ישנם 3 פאבים שממוקמים אחד מול השני וכולם מלאים. אני דווקא אוהבת להגיע לשם. האזור מלא באוכלוסיה שלא ממש מחפשת צרות ויש חניה בשפע ובחינם. הבקדור הוא שלוחה של הליאו בלומס המוכר והישן ומיועד לאוכלוסיה מעט בוגרת יותר. מומלץ לבירה עם חברים, או סתם לאוורור קצר כמו שאנחנו עשינו.
מה לבשתי?
ג'ינס של DKNY מחנות עודפים בווגאס, תמורת 20$ בלבד. שווה במיוחד. סקיני במיוחד. עם ריצ'רץ' מעניין למטה.
חולצה מפיילינס בייסמנט בניו יורק.
סנדלים מקליגולה, 210 ש"ח. לדעתי מדובר בפריט הכי מנוצל ומשתלם שקניתי העונה. יש לי תחושה שהם יוכיחו את עצמם גם שנה הבאה(וגם בחורף עם גרביים אם יהיה לי האומץ).
חגורה מקסטרו עודפים, 20 ש"ח.
שעון של DKNY, שדווקא קניתי בארץ ב450 ש"ח אחרי הנחה(במקום 1100) ואז ראיתי בארה"ב ב40$...
סופי של מרק ג'קובס שמתלווה אליי הרבה לאחרונה :)
זהו פוסט שהתחיל בקוף ונגמר בפאב. קצת כמו בדיחה גרועה. לא?
וכעת אשוב לי לשורות הקוד שמחכות לי...

נ.ב
מצטערת שהתמונות לא באיכות משהו. המצלמה שלי ממש לא מתפקדת טוב בלילה. מתכננת על D3000, אבל כרגע זה לא בתקציב. בקרוב...