Our summer vacation

בשלישי האחרון המראנו לחופשת קיץ בטן-גב ים-ברכה שמש-בטלה באי קוס ביוון.
התוכנית המקורית היתה גיחה קצרה לכרתים בכיפור, אבל איכשהו זה לא הסתדר ודווקא במידה מסויימת העדפתי את קוס. שמעתי וקראתי המון המלצות על מלון מיכאלאנג'לו בקוס ולאחר שרואים את התמונות ממש מתחשק להגיע לשם.

זו היתה חופשה מצויינת ומלאת מנוחה. לא עשינו יותר מדי, לא טיולים, לא גיחות ולא הליכות. עברנו בין הברכה לים, קראנו ספרים(שניים!) והשלמנו שעות שינה. יצאנו קצת לעיר, אבל לא יותר מדי והמלון הזה היה מושלם לחופשת רביצה בשמש. הבעיה העיקרית היא שהערסים גילו אותו גם כן, אבל לפחות בביקור שלנו ניתן היה להתחמק. המלון בנוי בצורה מאוד נוחה וכזו שמייצרת המון פינות קטנות לשבת בהן. החדרים מרווחים מאוד ושלנו שהיה בקו הראשון לים(superior sea view) כלל גם נוף מדהים אל האינפיניטי פול והים. המלון עצמו ממוקם על צלע הר כך שיש לא מעט מדרגות בכל המתחם(ובכל זאת ראינו אורח בכיסא גלגלים, כנראה שיש דרכים נסתרות), אבל בדיוק מהסיבה הזו הנוף עוצר נשימה ורוח נעימה שוררת בכל פינה.

ביחס לרמת המלון מחירו נמוך וזו כנראה גם הסיבה שהיה בתפוסה מלאה רוב הקיץ ועד אחרי החגים. הייתי חוזרת אליו בשמחה, תחת ההנחה שמינון הערסים ישמר כפי שהיה בביקור האחרון. למה כל כך מפריעים לי הערסים ובנות זוגן? כי הם מרעישים והרבה, כי הם לא מכבדים את הסביבה, כי הם מלכלכים ובעיקר כי הם גורמים לנו להראות ממש רע. בגלל שהברכה היפה הזו מתפרשת לאורך 100 מטרים, אפשר בקלות יחסית למצוא פינה יותר שקטה על שפת הברכה. ערסים בצד הימני, כל השאר בצד השמאלי. לחוף הים הם בכלל לא טרחו לרדת כי אין שם בר וצריך לרדת חמש דקות בשביל. ובכל זאת, אספק כמה מילות נחמה למי שהתמונות האלה עשו לו/ה המון חשק לצלול פנימה - המים קפואים! כשיושבים בשמש וחם, או אחרי כמה ברכות, זה לא נורא כל כך, ובכל זאת, יש שוק קור ראשוני.

בשבת אחר הצהריים נחתנו חזרה בישראל, מספיק זמן בכדי להתאושש לפני תחילת "אחרי החגים" הנורא מכל. אצלי אישית, אחרי החגים מסמל השנה שינוי, שאני עדיין לא בטוחה לאן ייקח אותי. בשבוע הבא הכל יתבהר. בינתיים ממתינה בסבלנות. אשתף כשאדע בעצמי :)

מה לבשתי?
אאוטפיט החופשה האולטימטיבי שלקח אותי חזרה לארץ. שמלה לבנה מבליטה שיזוף, כובע רחב שוליים להגנה על הפנים ולמיקסום פוזה אירופאית, וז'קט ג'ינס קל לזריקת צבע והגנה מהמיזוג בשדה.
שמלה מאמריקן איגל בסייל האחרון, 60 ש"ח.
סנדלים של אירוסולס דרך האתר, 160 ש"ח.
ז'קט ג'ינס מזארה מימי התיכון.
כובע קש מחנות כלשהי בעיר העתיקה בקוס, 20 ש"ח.
משקפי שמש של אירוקה, 120 ש"ח.
צמיד מיריד מתלבשות על זה, 15 ש"ח.
שרשרת כסף מגראס, מתנת יומולדת מההורים בשנה שעברה.

רק עוד יומיים עד לסופ"ש, תחזיקו מעמד!

קלישאת הלבן לחג - חלק א

איך עבר עליכם החג?
שלנו כלל כמה רגעים סוראליסטיים והמון רגעים כיפים. את החג עצמו חגגנו בנהריה אבל את החגיגות התחלנו כבר בשלישי בערב, בארוחה טובה אצל חברים. ברביעי יצאנו לדרך מוקדם יחסית, כי עומר חרד מהפקקים מאז החג ההוא שבו לקח 5 שעות להגיע מתל אביב לנהריה. בחמישי אחר הצהריים כבר היינו בדרך חזרה לסופ"ש ארוך בתל אביב שכלל הרבה חברים, ים וקצת הרגעות מאכילה מרובה.

אז חג זה לבן ולבן זה חג, ולא רק בשבועות. עובדים מאוד קשה כדי להכניס לנו לראש שלכבוד החג צריך בגדים חדשים ורצוי שיהיו לבנים ובוהקים. נפלתי לקלישאה, אבל לא רק בגלל החג. סוף הקיץ מתקרב, אם לא מבחינת הטמפרטורות אז לפחות קונספטואלית ולי יש כמה שמלות לבנות שרכשתי בסייל שרוצות לצאת לשדות המצהיבים, ובכלל, לבן מבליט את השיזוף :)

בחלק א' מופיעה שמלה מאמריקן איגל. ראיתי אותה בצבע אחר(צהוב מרקר זרחני) בסניף בסנטר וויתרתי ובקפיצה קטנה לסניף רמת אביב נתקלתי באותו הדגם בלבן, שמלה אחרונה בדיוק במידה שלי. במחיר מאוד נוח של 60 ש"ח ובד נעים ואוורירי - 100% כותנה, החלטתי שזו תחילתה של ידידות מופלאה, למרות הcutouts הטרנדיים מדי.

מה לבשתי?
שמלה מאמריקן איגל, 60 ש"ח בסייל.
שרשרת עץ של שלי דהרי, 300 ש"ח לפני כמה שנים(מבחינתי החזירה את ההשקעה המופרזת).
סנדלים מקליגולה, 240 ש"ח לפני כמה עונות.
צמידים מגוונים מכל מיני מקומות.
צלליות מעט יותר הרפתקניות ממאק, מתנת יומולדת מההורים של עומר.

בחירה מצויינת

בשלישי, בדיוק לפי התוכניות שפירטתי כאן, התעוררנו מאוחר והלכנו להצביע. אם אתעכב לרגע על תוצאות הבחירות, הן התקבלו אצלי ברגשות מעורבים. מצד אחד, לרגע מרגישים משב רוח קל של תקווה מדגדג בגב. הימין נחלש במידה מסויימת, בנט והליכוד ביתינו לא קיבלו כל כך הרבה מנדטים כמו שחזו הסקרים ומרצ(המפלגה אליה הקולות שלנו הלכו) התחזקה משמעותית לעומת הבחירות הקודמות. אבל בתכלס, לא הרבה השתנה. כל עוד לא קמה כאן ממשלת אחדות - וגר הליכוד עם העבודה ויאיר לפיד עם התנועה ירבץ, הרוח הקלה שנשבה לרגע תשכח ותעלם במהירות. אני מאוד מקווה שמי שצריך להתעלות על האגו יצליח לעשות זאת ואולי תהיה תקווה לעתיד טוב יותר לכל המיואשים והאדישים(כי 19 המנדטים של יש עתיד אומרים דבר אחד - יותר ממיליון איש בעלי זכות בחירה מוכנים ללכת אחרי הבטחות שהם יודעים שהסיכוי שחצי מהן יתקיימו הוא קלוש ולתת אמון בקבוצה חדשה לגמרי של אנשים, רק לא להמשיך עם הקיים).

אבל למה לי פוליטיקה עכשיו, נחזור לדברים משמחים יותר. לאחר שמימשנו את זכותנו הדמוקרטית נסענו למוזיאון תל אביב. עדיין לא יצא לי לבקר במוזיאון מאז פתיחת האגף החדש וזו היתה הזדמנות מצויינת. 38 ש"ח לתושב תל אביב או 48 ש"ח לכניסה רגילה, תמחור סביר ביחס לכמות התערוכות וגם בהשוואה למוזיאונים בחו"ל. הסתובבנו בין התערוכות השונות במשך שעתיים ויצא ששנינו התרשמנו בעיקר מתערוכת העיצוב. התרשמנו גם מהתערוכה המדוברת של קריסטובל בלנסיאגה שאכן היתה מאוד מעניינת, אבל דווקא התערוכה "גוף הדברים: שלוש סביבות אופנה" היתה מוצגת בצורה הרבה יותר טובה, כזו שאיפשרה להתרשם מהפריטים וכללה מייצגים מעניינים יותר(העדפתי לצלם אותה במקום את התערוכה של בלנסיאגה שתוכלו למצוא בלא מעט בלוגים אחרים).

לסיכום, מומלץ בחום. בעיקר למי שלא יצא לו לבקר באגף החדש שכולל תערוכות מוצלחות של אומנות ישראלית ואת תערוכות העיצוב שהזכרתי למעלה שכאמור, יכולות לדבר גם למי שלא מעלעל בווג בזמנו הפנוי.

משם המשכנו לטיול ברחבי העיר, מזג האוויר היה מצויין והתאים להליכה ממושכת. החיסרון היחיד היה שהרחובות היו מאוד עמוסים, יותר מבסתם יום שישי. הרגיש כמו יום העצמאות. מקווה שניצלתם את יום השבתון הזה לדברים מהנים ושלא שכחתם להצביע(כי אסור להתייאש).

מה לבשתי?
שמלה מאמריקן איגל, 115 ש"ח בסייל הנוכחי.
גרביונים של לייף, כ15 ש"ח.
נעליים של זארה מאמסטרדם, כ125 ש"ח.
משקפי שמש מתנת אירוקה.
שרשרת כסופה מג.ר.א.ס, מתנת יומולדת מההורים.
חגורה מאסוס, כ20 ש"ח.

ימים אחרונים לשורטס

בשישי האחרון התקיימה מסיבת הרווקות של אחת החברות הכי טובות שלי, פרי(שמתחתנת עוד 3 ימים!). הכנו מראש כל מיני הפעלות דביקות ונדושות שתמיד הולכות טוב במסיבת רווקות, הוספנו קצת אביזרים משעשעים והרבה בלוני הליום צבעוניים, הנוף לחוף הים של תל אביב הוסיף לאווירה ובסופו של דבר היה יום מהנה במיוחד. את הערב בילינו ברוגע, שלוש חברות טובות, בביתה של הכלה, עם סושי(אני הסתפקתי בחמוצים יפניים, לא אוכלת דגים) וקצת טראש טהור בדמות Americas next top model ונשפכנו לישון ב23:00. בכל זאת, יום שלם בשמש זה די מעייף...

בשבת, חזרתי הביתה כדי לגלות שעומר העביר את הערב באותה הצורה, סושי(מינוס הANTM, אני מניחה שהוא צפה בדברים קצת יותר גבריים). באחר הצהריים קפצנו לנמל לפגוש את המשפחה שלו ונהננו מהאוויר של הים. ניצלתי את ההזדמנות ללבוש את השורטס החדשים שלי. אני כנראה הבנאדם היחיד שלא מעוניין שהחורף יגיע. לא מתחשק לי לעבור לצבעים קודרים ועצובים, לא מתחשק לי ללבוש בגדים ארוכים, מעדיפה להישאר בשורטס... אני צריכה להתחיל לארוז לקראת הנסיעה לברלין ואני ממש לא יודעת מה לקחת איתי מאחר ואני מדחיקה את הקור. אני מקווה שבסופ"ש תנוח עליי המוזה ואצליח לארוז בצורה נורמלית. לפחות לתערוכה של העבודה זה מאוד פשוט לארוז - חולצה מכופתרת של החברה, ג'קט שחור ומכנסיים שחורים מחוייטים או חצאית שחורה מחוייטת. מדדתי בבית ועומר אמר שאני נראת כמו עורכת דין.

מה לבשתי?
מכנסיים מאמריקן איגל, 100 ש"ח.
חולצה מאסוס מהקיץ שעבר, 25 ש"ח.
נעלי אספדריל נוחות בטירוף מאסוס, 25 ש"ח בסייל הנוכחי.
משקפי שמש של קלווין קליין מסנצ'ורי 21 בניו יורק, 80 ש"ח.

נ.ב
היום ההופעה של הרד הוט צ'ילי פפרס. עד הנחיתה בארץ לא נתתי לעצמי להתרגש, כי לא הייתי לגמרי בטוחה שזה יקרה בין כל חרחורי המלחמה שהתרחשו כאן בשבועות האחרונים. אבל הם כאן והיום אקפץ בהופעה שלהם. יאי!