ארוחת החג שלי

ברביעי ניצלתי את העובדה שאני קיבלתי חצי יום חופש ועומר לא ונסעתי לבקר את ההורים ברחובות. הבוקר נוצל לשוטטות עם אמא בקניון ברחובות, קניון שלא יצא לי לבקר בו כבר הרבה מאוד זמן ומאז הביקור האחרון נפתח בו מתחם חדש. הספקנו לא מעט בשעתיים של קניות ויש לא מעט תוספות חדשות למלתחה.

משם חזרנו הביתה לפיצה השווה של אבא שלי. אחי עדיין לא חזר הביתה אז היתה לנו ארוחת צהריים קלילה, רק לשלושתנו. בערב עומר הגיע ואכלנו ארוחת חג חגיגית עם המון מנות ומטבלים שאבא שלי הכין(פסטו, טפנד זיתים, צ'ימיצ'ורי וממרח עגבניות מיובשות) וגם פוקצ'ת בצל, שיהיה על מה למרוח את הכל. כמו שאפשר לראות, השולחן היה מאוד צבעוני.

על הקינוח אני התנדבתי להיות אחראית. הפעם, במקום לקפוץ למיקי שמו כמו תמיד, החלטתי להכין לבד. נתקלתי במתכון לטארט שוקולד בבלוג המעולה בצק אלים, היא לא משקרת כשהיא אומרת שהוא הקל ביקום. לקח לי כ20 דקות של עבודה להכין אותו והוא יצא טעים ומרשים. ולראיה:

מה לבשתי?
שמלה מזארה, 100 ש"ח בסופעונה.
חגורה מאסוס, כ20 ש"ח.
שרשראות של דודה שלי, רביד ומילר.
סנדלים של איפנמה, 89 ש"ח דרך סטיילריבר.

בדיקה מחודשת

ביום חמישי נכנסתי לתחנת דלק והוצאתי 320 ש"ח על הזהב השחור, דלק. הפעם הקודמת שתדלקתי היתה שבועיים לפני. בשבועיים שחלפו נסעתי עם הרכב בעיקר בתוך העיר, סך של כ350 ק"מ. החישוב הבסיסי אומר שהרכב שלי מכור לטיפה השחורה ולא חסכן במיוחד. ישנם רכבים חסכוניים יותר בדלק, אבל הסכום שנאלץ להוסיף בכדי לרכוש אחד הופך את המעבר ללא משתלם. האופציה הבאה היא לבדוק מחדש את עניין האופניים החשמליים. בפעם הקודמת פסלתי את האופציה בגלל אינפורמציה שגויה ממוכר מסויים שטען שכל האופניים דורשים דיווש. אחרי בירורים התגלה שישנם לא מעט דגמים שלא דורשים דיווש, פשוט לא אצל המוכר הזה.

משום מה, אין ברשת חוות דעת או המלצות על חנויות או דגמים. ישנן לא מעט חנויות שמייבאות/מרכיבות אופניים שכאלה, אבל קשה מאוד להשוות בינהם, מאחר וכל אחד מוכר דגמים שונים של חברות שונות. האם יש לכם המלצות על חנויות אופניים מקצועיות? האם יש לכם ניסיון טוב עם דגם מסויים? אשמח אם תחלקו אינפורמציה בתגובות או במייל. תודה!

בינתיים, בסופ"ש לקחנו את האוטו השתיין שלנו ונסענו לנהריה. העברנו סופ"ש רגוע ושקט, מאחר ואנחנו היחידים מהאחים שהגיעו. אלו ימים אחרונים של קיץ, לפחות בתקווה, אז זו הזדמנות אחרונה לשלוף את המכנסיים הקצרים מהארון. זה היה סופ"ש נטול מדבקות על הרגליים וניצלתי אותו עד תומו. שורטס כל הסופ"ש!

מה לבשתי?

מכנסיים קצרים מפול אנד בר, 129 ש"ח.

גופיה מזארה, 30 ש"ח.

נעלי בלרינה מזארה באמסטרדם, כ70 ש"ח.

צמיד מסבתא.

שרשרת גולדפילד מרביד ושרשרת יהלומים ממילר.

טבעות מרביד, אטסי, מילר וג'קסון.

משקפי שמש של אירוקה.

Hand Made

לשבוע החופש שעבר לקחתי על עצמי כמה מטלות כגון ארגון הארון וסידור האיפור בצורה מוצלחת יותר. המטלה המהנה יותר היתה תפירת שתי חצאיות מקסי. את החופש פתחתי בביקור בנחלת בנימין בראשון שעבר. למזלי מזג האוויר היה מצויין בשעות הבוקר עד הצהריים ואפילו ירדו עליי כמה טיפות מצננות בהמתנה לאוטובוס.

כיף לטייל בנחלת בנימין. למשש את הבדים, לדמיין את התוצאה הסופית ולהתאהב בהדפס קטן ופשוט. קניתי שני בדים, הבד הזה ובד נוסף בגווני בז' וירוק. החלטתי להתחיל דווקא מהבד הזה כי עוד כשרכשתי אותו דמיינתי עם מה אלבש את התוצר הסופי, עד לרמת האקססוריז. תפירת חצאית, ובמיוחד מקסי נשפכת, היא לא מלאכה מסובכת מדי ולא דורשת יותר מדי ידע וטכניקה(שלצערי אין לי). כעבור שלוש שעות של גזירות ותפירות החצאית היתה מוכנה.

בכל פעם שאני תופרת בגד בעצמי, זה גורם לי לחשוב על עלויות ייצור לעומת המחיר שאנו משלמים על המוצר הסופי. הבד עלה 15 ש"ח למטר, אני רכשתי 2. גומי למותן עלה עוד 3 שקלים והחוט 3 שקלים נוספים. אלו לא המחירים שמשלמות הרשתות, אבל להן יש עלויות תפעול, שינוע, אחזקת חנות וצוות. תמורת 35 ש"ח ושלוש שעות עבודה שלי(לתופרת מיומנת זה היה לוקח פחות, משמעותית) יש לי חצאית לתפארת. הנקודה שחשוב מבחינתי להבהיר היא: נכון, יש אנשים שמשלמים את המחיר על אופנה זולה. האנשים האלה יושבים במזרח ועובדים תמורת סכומים זעומים ובתנאים נוראיים. אבל לא מאיתנו צריכה להגיע התוספת במשכורת, אבל מנתח החברות. אם בזארה יכולים למכור לי חצאית שעלתה 199 ש"ח בעונה, ב79 ש"ח בסופעונה, ועדיין להרוויח, אפשר להבין מכך את גודל הנתח שהרשתות לוקחות. וזו לא דוגמא קיצונית, אני תמיד נזכרת בנעליים מקסטרו שעלו בעונה 300 ש"ח, ירדו בסופעונה ל150, ובסוף קניתי אותם בחנות העודפים בעונה הבאה ב35 ש"ח בלבד. כמעט תשיעית מהמחיר המקורי.

המסקנה: תקנו חכם. חכו לסופעונה.

מה לבשתי?

חצאית שתפרתי בעצמי.

גופיה מאולד נייבי, 30 ש"ח.

חגורה שהגיעה עם מכנסיים מברשקה.

שרשרת גולדפילד מרביד.

טבעת כתום-חמרה מבילי תכשיטים, טבעת גולדפילד מרביד.

טבעת אירוסין ממילר וטבעת נישואין מג'קסון.

צמיד מתנה מארה"ב ושעון של סבתא.

סנדלים של איפנמה, 89 ש"ח.

הפסקה קצרה מפוסטי-חתונה

כל כך מהר חלף לו השבוע ומרגיש שהחתונה והחופשה בקפריסין היא זיכרון מתוק ורחוק. החזרה לעומס במשרד ולמטלות היומיום גרמו לשבוע הזה להרגיש עמוס במיוחד. זו הסיבה שבשבת הזו לקחנו פסק זמן מכל הנסיעות והביקורים ונשארנו בבית, בתל אביב. העברנו שבת רגועה בבישולים, מפגש עם חברים וארוחת בוקר אחת מוצלחת.
עומר קיבל מחבר לעבודה שובר מתנה לארוחת בוקר זוגית ושני קינוחים בקפה לואיז, בית קפה בריא. מה המשמעות של בית קפה בריא? רוב הלחמים לא מכילים שמרים, המרכיבים הם לרוב אורגניים, דלי שומן, טבעיים וללא חומרי טעם וריח. זו מתנה יפה ומאוד מתחשבת, מאחר ושנינו תמיד מחפשים ארוחות בוקר מיוחדות וקצת אחרות... בשישי בבוקר, אחרי כל הסידורים, החלטנו לנוח בקפה לפני שנ"צ של שישי.
ארוחת הבוקר הזוגית עולה 94 ש"ח, מחיר נוח יחסית לתל אביב וגם לשאר הארץ(אפילו בנהריה מחיר ארוחת בוקר זוגית הבסיסית ביותר הרקיע שחקים ל110 ש"ח). הארוחה מגוונת ומכילה ממרחים שונים כמו בזיליקום, עגבניות מיובשות, גבינת עיזים טעימה וממרח טופו שהפתיע לטובה. האווירה במקום רגועה ונעימה, העיצוב של המקום משרה רוגע והעובדים במקום משתדלים מאוד ליצור תחושה ביתית. אנחנו מאוד נהננו ונחזור לשם שוב.

בערב יצאנו עם חבר למעוז, עברנו בדרך חזרה ליד "עיר האוהלים" ונדהמנו מהעומס באזור וההשקעה של האנשים. נעים לראות שמשהו קורה כאן, שאנשים הגיעו אל הסף.
מה לבשתי?
טוניקה מרוס אובטה, נרכשה ביריד המעצבים ב180 ש"ח.
חצאית פליסה מסבתא.
סנדלים מחנות ברחובות.
טבעת כתום-חמרה מבילי תכשיטים, 90 ש"ח.
טבעת נישואין בזהב לבן טבעי מג'קסון תכשיטים.
טבעת אירוסין ממילר.
תיק של מדוזה, 130 ש"ח דרך סטייל ריבר.

טיול בתל אביב

בשבת האחרונה, אחרי שהבית חזר למתכונתו המקורית, נטול שאריות ממסיבת הרווקות, אחרי שהראש קצת התנקה מהאלכוהול ומתקפת הסוכר של ערב האתמול, יצאנו לטייל קצת בצפון הישן של תל אביב. חיכינו בסבלנות למוניות השירות של 4א ובדיוק לפני שעמדנו להתייאש אספה אותנו אחת. ירדנו על ארלוזרוב-בן יהודה ומשם טיילנו ברחוב. הלחות היתה מטרידה, אבל אוזנה על ידי רוח נעימה מהים. גם האזור הזה, הפחות משופץ של תל אביב, נראה יפה בשעות השקיעה.

חיפשנו מקום לשבת בו על דיזינגוף ובסוף נעצרנו באתנחתא, מקום נחמד על הדרך. ישבנו על הבר שהיה די ריק, מלבד החברה של הברמן ותייר עם לפטופ, כך שקיבלנו פינוקים קטנים מהברמן. היה נחמד לטייל בשעת ביניים כזו, בדיוק לפני שכל האוטובוסים מתחילים לפעול ומציפים את דיזינגוף בהמולת מנועים, לפני שכל התיירים חוזרים מהים ומציפים את בתי הקפה בבליל של שפות. לבסוף קינחנו בכדור גלידה משותף לשנינו, בכל זאת החתונה ממש כאן, וצעדנו לכיוון הבית.

מה לבשתי?

שמלה משוק הסופ"ש של תאילנד, 20 ש"ח.

סנדלים של ג'יזל, 89 ש"ח דרך סטייל ריבר.

שרשרת זהב לבן ממילר, שרשרת גולדפילד מרביד ושרשרת מפתח משוק הכרמל(תמחור מדורג...).

חגורה מקסטרו עודפים, 20 ש"ח.

עגילים של שלומית אופיר, מתנה מביני וגל.

צמיד מתנת פנדורה.

משקפי שמש של אירוקה.