זו לא הפעם הראשונה שבה אנחנו מעבירים "חג גדול" לא בישראל עם המשפחה, אבל זו בהחלט הפעם הראשונה שהסיבה לכך היא לא טיול זמני. אתמול חגגנו את ראש השנה עם חברים, בדליי קל של עשר שעות בישראל. וכך יצא שאת הבוקר אתמול העברתי בשיחות עם משפחה וחברים בישראל, בישולים והכנות לקראת ארוחת החג שלנו, וגם ראיון טלפוני אחד.
מאחר וקצת לפני הביקור בארץ התקבל בקולות תרועה אישור העבודה שלי, התחלתי בתהליך חיפושי העבודה כאן. זה עובד קצת שונה מאשר בישראל, בעיקר בקצב ההתקדמות האיטי יחסית ובכך שקצת יותר קשה להבין מה ב-א-מ-ת המראיין חשב עליך, אבל מעבר לכך, זה זז. שזו התקדמות.
מה שכן, נתקלתי בזן חדש של ראיונות עבודה. ראיונות מהבית באמצעות הסקייפ - עם מצלמה והכל. וזו הנקודה שבה אני מרגישה כמו מגישת חדשות. לובשת חולצה יפה וסמי רשמית, מסדרת את השיער, מתאפרת קלות ומוודא שאין לי כלום בשיניים, אבל נשארת בשורטס והוואיינס. שילוב מעניין. זה גם דורש לוודא שהרקע מאחור מסודר מספיק. ומאחר וחדר האורחים הוא גם חדר העבודה והחדר שמכיל את הארון של עומר, זה אומר שיש כמה טי-שירטים סוררים שצריך לדאוג להעלים :) בכל אופן, אותי זה בעיקר משעשע וגורם לי להרגיש מינימום תמר איש שלום בעוד מהדורה מיוחדת. וגם גורם לי לתהות מה הן לובשות שם, באזור שמתחת לקו המותן.
בתמונות, חולצה שממש לא מתאימה לראיון סקייפ והגולדן גייט לוט בערפל ברקע. הפרינט המקסים הזה אולי מצטלם נהדר בסטילס, אבל אני בטוחה שבוידאו הוא פשוט מייצר יותר מדי רעש רקע. פסים דווקא מצטלמים נהדר, כמה מפתיע.
מה לבשתי?
גופייה מיוניקלו, 7$ בסייל.
חולצת ג'ינס מיוניקלו לפני כמה שנים, 15$
שורטס מגאפ עודפים, 6$.
נעליים מרוס, 14$.
צמיד מיריד מתלבשות על זה, 20 ש"ח.
וחזרה לנושא העיקרי. אני לא מתיימרת לנקוב ברשימת New Years Resolution, כי השנה האחרונה לימדה אותי שיש דברים שחזקים מאיתנו ולא בשליטתנו. אז אני מחליטה פשוט לזרום ולעשות כמיטב יכולתי.
שתהיה שנה טובה, מתוקה, נחמדה ואופנתית לכל הקוראים והקוראות הנפלאים והנפלאות שלי!
מאחלת לכולם להעביר את השנה הזו במקום שעושה לנו טוב על הלב, מיקום פיזי או קונספטואלי.
מאחר וקצת לפני הביקור בארץ התקבל בקולות תרועה אישור העבודה שלי, התחלתי בתהליך חיפושי העבודה כאן. זה עובד קצת שונה מאשר בישראל, בעיקר בקצב ההתקדמות האיטי יחסית ובכך שקצת יותר קשה להבין מה ב-א-מ-ת המראיין חשב עליך, אבל מעבר לכך, זה זז. שזו התקדמות.
מה שכן, נתקלתי בזן חדש של ראיונות עבודה. ראיונות מהבית באמצעות הסקייפ - עם מצלמה והכל. וזו הנקודה שבה אני מרגישה כמו מגישת חדשות. לובשת חולצה יפה וסמי רשמית, מסדרת את השיער, מתאפרת קלות ומוודא שאין לי כלום בשיניים, אבל נשארת בשורטס והוואיינס. שילוב מעניין. זה גם דורש לוודא שהרקע מאחור מסודר מספיק. ומאחר וחדר האורחים הוא גם חדר העבודה והחדר שמכיל את הארון של עומר, זה אומר שיש כמה טי-שירטים סוררים שצריך לדאוג להעלים :) בכל אופן, אותי זה בעיקר משעשע וגורם לי להרגיש מינימום תמר איש שלום בעוד מהדורה מיוחדת. וגם גורם לי לתהות מה הן לובשות שם, באזור שמתחת לקו המותן.
גופייה מיוניקלו, 7$ בסייל.
חולצת ג'ינס מיוניקלו לפני כמה שנים, 15$
שורטס מגאפ עודפים, 6$.
נעליים מרוס, 14$.
צמיד מיריד מתלבשות על זה, 20 ש"ח.
שתהיה שנה טובה, מתוקה, נחמדה ואופנתית לכל הקוראים והקוראות הנפלאים והנפלאות שלי!
מאחלת לכולם להעביר את השנה הזו במקום שעושה לנו טוב על הלב, מיקום פיזי או קונספטואלי.
2 תגובות:
שנה טובה ובעיקר שנה של הגשמה עצמית.
ולגבי ראיונות סקייפ, עדיף לשבת גם עם מכנסיים/חצאית ייצוגיים, כי תמיד יכול להיות שתצטרכי לקום באמצע הראיון להביא משהו... just saying
תודה רבה!
חשבתי על זה, ומהסיבה הזו וגם מהסיבה שאני לא רוצה שהחזה שלי יהיה במרכז התמונה(ויש הרבה ממנו), אני ממקמת את המצלמה גבוה יחסית. אבל נקודה טובה!
הוסף רשומת תגובה