בחזרה לחומות

בשבת האחרונה חזרנו לאותו בית קפה בעכו העתיקה שכבר כתבתי עליו בעבר. ככה זה בצפון, אם מצאת מקום מוצלח, כנראה שהוא האלטרנטיבה היחידה לאותה התקופה. גם הפעם הבריזה מהים עשתה את שלה וקשה היה שלא לצלם את הים הכחול עם החומות ברקע.

החצאית שאני לובשת בתמונות היתה בכלל מכנסיים והיתה שייכת לאחות של סבתי. בביקור האחרון אצל סבתא, כשהיא עוד גרה בדירתה בבאר שבע ולפני המעבר לרחובות(קרוב להורים בגלל המצב הרפואי), כהרגלנו, סבתא הצביעה על הארון הגדול בסלון ואמרה "נו, מסתכלי. אולי את למצוא משהו את אוהבת טוב"(השגיאות מגיעות עם סבתא שעלתה לארץ בשנת 72' אבל ברחה מהאולפן עם דמעות בעיניים אחרי פחות משבוע). מה שמדהים הוא שתוכן הארון לא באמת השתנה ב5 שנים האחרונות ועם זאת, בכל ביקור אני יוצאת משם עם איזו מציאה שדורשת מעט שיפצור ועדכון גזרה. הקורבן הפעם, המכנסיים האלה. הם היו מכנסי אייטיז מובהקים, עם התרחבות באזור השוקיים ונגמרים מעל הקרסוליים. כמה חבל שנראתי בהם כמו ליצן. אבל הבד הזה היה מיוחד מדי מכדי לוותר עליו. ההדפס הפרחוני המיוחד והפליסה העדין שכל כך אופנתי עכשיו גרמו לי לנסות ולמצוא פתרון. אז העברתי שעה מול עוד פרק של הסדרה Suits והארווי ספקטור השרמנטי(מומלץ ביותר אם לא יצא לכם) ופרמתי תפרים. עוד 5 דקות ליד מכונת התפירה והמכנסיים סיימו את הטראנספורמציה לחצאית. התוצאה נוחה וגם יפה. לבשתי אותה למשרד וקיבלתי המון מחמאות, כשיצאתי לארוחת צהריים פנו אליי 3 בחורות שונות ושאלו היכן רכשתי את החצאית. אמנם זה טיפה מרושע, אבל כיף לדעת שהחצאית הזו קיימת אך ורק בארוני הפרטי :)

מה לבשתי?
חצאית שהיתה מכנסיים מארונה של סבתא.
גופיה מזארה בסייל קיץ שנה שעברה, 30 ש"ח.
חגורה מחצאית מזארה.
סנדלים מגולף לפני שנתיים, 75 ש"ח.
שרשרת עץ מקוסטה ריקה, כ30 ש"ח.
משקפי שמש מתנת אירוקה.