22.10.2012

טיול לשישי וכיסא שהוא הנושא

בשישי בבוקר, בתיאום מושלם עם היקיצה הטבעית שלי(ב08:20), אמא שלי צלצלה. "מה את עושה היום? חשבנו לטייל בתל אביב ולאכול ארוחת בוקר." שאלתי האם יש העדפות לטיול והתשובה הרגילה של ההורים שלי שסתם רוצים להתאוורר נענתה "אנחנו זורמים". לארוחת הבוקר נבחר ביתא קפה בברודצקי, בעיקר מטעמי קירבה לבית כי עומר לא יכל להצטרף להמשך השיטוט. אני מאוד מחבבת את האוכל של ביתא קפה אבל ארוחות הבוקר שלהן בסיסיות וחסר להן הטאצ' המיוחד שיש למנות שמוגשות בהמשך היום(כמו מנת האספרגוס המיוחדת או הקבביתא שמציעה יותר מסתם קבב). היא לא היתה גרועה, אבל גם לא כללה איזה ויץ גדול.
משם המשכנו לדרום העיר, השארנו את האוטו בחניון התחנה וטיפסנו מעלה על נווה צדק. חשבתי שמזג האוויר יהיה סלחני יותר ובתקוות שווא אפילו האמנתי שהלחות נעלמה. אז זהו, היא כאן, לא מתפנה. אפילו משב רוח קל לא קיבלנו לאוורור ולכן אין ברירה, צריך לאכול גלידה. כדור אחד שחציו מנגו וחציו פירות יער בשילוב עם המזגן צינן את האוויר לטמפרטורה סבירה יותר. למרות החום הטיול היה חביב, אבל כנראה שהפעם הבאה שאבא שלי יגיע לתל אביב תהיה כשמד הטמפרטורה יראה 15 מעלות ולא מעלה אחת יותר.
אם כבר מדברים על גלידות, רק אעדכן שהשבועיים הראשונים של הדיאטה הולכים לא רע בכלל. הצלחתי להתמיד בהליכות המהירות - 3 פעמים בשבוע, ואני מתכוונת להמשיך להתמיד כך כל עוד לא יורד גשם. בצירוף עם תפריט מצומצם אך כזה שניתן לעמוד בו(ולראיה, הגלידה) כבר נפרדתי לשלום משני קילוגרמים בשמחה רבה. אני בטוחה שהמשך הירידה לא תבוא בכזו קלות, אבל זה נתן עידוד נחמד ביותר לראות שמשהו זז ועובד.
ולכיסא...
הכיסא הזה עלה לארץ מקייב בשנת 72' יחד עם ריהוט נוסף של המשפחה של אמא שלי. בעקבות המעבר של סבתא שלי לרחובות התחלנו לפנות חלק מהפריטים מהדירה. כבר המון שנים שאני חולמת להוסיף את הכיסא הזה לבית(כלשהו) ועכשיו הגיעה העת לכך. הריפוד אמנם לא במצב מושלם, אבל כל היתר במצב מעולה. יש לו קפיצים במושב שהופכים אותו לסופר כיסא. לפני שהבאתי אותו לדירה התייעצתי עם עומר שמשום מה זכר את הכיסא הרבה יותר גדול ולכן לא הבין היכן בדיוק אני מתכננת למקם אותו בסלון שלנו. אני התעקשתי והודעתי שבמידה והוא ירגיש שהכיסא לא קשור לכלום, הוא יחזור בבושת פנים לבאר שבע. ובכן, הכיסא הגיע, התאים בדיוק בגוונים לתמונות על הקיר ולאחת הגיטרות של עומר שנחה באותה פינה. הכל בא על מקומו בשלום.

היום סופסוף תספורת!

5 תגובות:

maayan אמר/ה...

זכרתי שהוא של סבתא עוד לפני שקראתי. אני גם אהבתי אותו. הוא היה בחדר שלך אצלה, לא?

Sharona R - שרונה ראובני אמר/ה...

זאת אמא שלך? היא נראית בת שלושים!

והכורסה\כסא מאד יפה. גם אני מצפה בקוצר רוח לצבע ותספורת. השיער שלי נראה כמו מגוון זוועות עולם בשבועות האחרונים.

Mirelle אמר/ה...

איזו אמא משגעת!
הכיסא מהמם וכמובן שאני אחשוב כך, כי אני סאקרית של כל חפץ שיש לו יותר משמעות מפונקציונאליות. במקרה הזה, יש גם פונקציונאליות אז בכלל נפלא.
תתחדשי על התוספת :)

קרן אמר/ה...

מעיין, צודקת. עכשיו הוא אצלנו בסלון :)

שרונה, אמא שלי מאוד נהנתה מהתגובה שלך :)
לצערי ההימור על ספר אחר לא היה מוצלח במיוחד והתספורת לא משהו, מאוד קצרה(אפילו לי). לא נורא, שיער גדל...
בהצלחה בתספורת שלך!

מיראל, אמא שמחה לקרוא :)
תודה, הוא כבר מרגיש בבית...

לילך הדר אמר/ה...

אני הכי אוהבת את הבקרים האלה