אתמול בערב צפינו בסרט דוקומנטרי מעולה, מה ששלח אותי מיד אל המקלדת בכדי לספר לכם עליו.
הסרט נקרא The Other Dream Team ומשמעות השם המעט מוזר הזה תהיה מובנת לכם לקראת סוף הסרט (אלא אם אתם חובבי אולימפידות וזוכרים סיפורים מהעבר). הסרט מספר על שחקני כדורסל ליטאים בתקופת השלטון הסובייטי וסוקר את מהלך האירועים החל ממשחקי הכדורסל כחלק מקבוצת הUSSR ועד למשחק בתור נציגי ליטא המשוחררת (תחת חסותה של להקת גרייטפול דד, עם חולצות טאי דאי והכל).
עוד בביקור בברלין הבנתי עד כמה ההיסטוריה של התקופה הזו מרתקת, מעניינת ומצמררת ועד כמה אנחנו לא ממש נחשפים אליה בארץ בלימודי ההיסטוריה בתיכון. בזמן שצפיתי בסרט לא הפסקתי להצטמרר מהסיפורים על החיים מאחורי מסך הברזל(ולחשוב שאנחנו, הישראלים, נראים לעולם בדיוק כמו שהסובייטים נראים לי עכשיו. בצדק או לא, זו כבר נקודה אחרת שלא אכנס אליה בפוסט הזה) ועל הרזולציה הפדנטית שבה נכנסו לחיי האזרחים. אי אפשר להתפתח, אי אפשר לנצל הזדמנויות לחיים טובים יותר בארץ אחרת - פשוט כי אף אחד לא נותן לך לעזוב. אין דעה אישית, אין אינדווידואל, יש נאומים מוכתבים מלמעלה וצבע אדום ששולט בכל.
זה סרט מרתק, הזוי, מעניין וגם מצחיק לפרקים. ממליצה בחום לצפות בו, גם אם אין לכם שורשים סובייטים כלשהם. אפשר ללמוד ממנו הרבה על הטבע האנושי, על היכולת שלו להרע לקבוצה כל כך גדולה ועל הגדולה של מיעוט שמאמין בצדקת דרכו.
הסרט נקרא The Other Dream Team ומשמעות השם המעט מוזר הזה תהיה מובנת לכם לקראת סוף הסרט (אלא אם אתם חובבי אולימפידות וזוכרים סיפורים מהעבר). הסרט מספר על שחקני כדורסל ליטאים בתקופת השלטון הסובייטי וסוקר את מהלך האירועים החל ממשחקי הכדורסל כחלק מקבוצת הUSSR ועד למשחק בתור נציגי ליטא המשוחררת (תחת חסותה של להקת גרייטפול דד, עם חולצות טאי דאי והכל).
עוד בביקור בברלין הבנתי עד כמה ההיסטוריה של התקופה הזו מרתקת, מעניינת ומצמררת ועד כמה אנחנו לא ממש נחשפים אליה בארץ בלימודי ההיסטוריה בתיכון. בזמן שצפיתי בסרט לא הפסקתי להצטמרר מהסיפורים על החיים מאחורי מסך הברזל(ולחשוב שאנחנו, הישראלים, נראים לעולם בדיוק כמו שהסובייטים נראים לי עכשיו. בצדק או לא, זו כבר נקודה אחרת שלא אכנס אליה בפוסט הזה) ועל הרזולציה הפדנטית שבה נכנסו לחיי האזרחים. אי אפשר להתפתח, אי אפשר לנצל הזדמנויות לחיים טובים יותר בארץ אחרת - פשוט כי אף אחד לא נותן לך לעזוב. אין דעה אישית, אין אינדווידואל, יש נאומים מוכתבים מלמעלה וצבע אדום ששולט בכל.
זה סרט מרתק, הזוי, מעניין וגם מצחיק לפרקים. ממליצה בחום לצפות בו, גם אם אין לכם שורשים סובייטים כלשהם. אפשר ללמוד ממנו הרבה על הטבע האנושי, על היכולת שלו להרע לקבוצה כל כך גדולה ועל הגדולה של מיעוט שמאמין בצדקת דרכו.
2 תגובות:
נשמע ממש מעניין.
איפה ניתן להשיג את הסרט?
אנחנו מצאנו ברשת, יכול להיות שיש צפיה ישירה ביוטיוב.
הוסף רשומת תגובה