Good Hair Day

כבר חודש ושבוע למעבר ואם תרשו לי להיות מעט שטחית, כרגע מסתמן שהיתרון העיקרי של העיר הזו היא העובדה של כל יום הוא Good Hair Day, ללא יוצא מין הכלל ושאפשר להתלבש בשכבות. השיער שלי כאן כל כך שמח, בריא, גולש וגם מתארך מהר יותר, שאני באמת לא יודעת איך אשרוד ביקור של שבועיים בישראל באוגוסט, זה הולך להיות טראגי.

וחזרה למציאות. אז זהו, התארגנו. הדירה כבר מסודרת לגמרי, כולל דקורציה לקירות. תמיד יש שטויות קטנות להשלים(הייתי שמחה להתאחד עם הספרים שלי ומכונת התפירה שנשארו בישראל, אבל נמתין לאוגוסט עם זה), אבל זה בהחלט כבר מרגיש כמו בית. אפילו הספקנו לארח מבקרים - אחד מישראל ואחת מLA, אז אפשר להכריז חגיגית שהבית "על הרגליים". מה שאומר שהסתיימו רוב ההפעלות הרשמיות וכעת נותר לי בעיקר לחכות לאישור עבודה(הליך ביורוקרטי לחלוטין, הויזה שלי מאפשרת לי לעבוד. גררר!) ולהתחיל לשפץ את קורות החיים בהתאם לסטנדרט האמריקאי, כולי תקווה לקבל את האישור עד אמצע יוני ולהתחיל בחיפושים אינטנסיביים.

בינתיים אני בעיקר הולכת לחדר כושר(בתקווה להוריד כמה קילוגרמים שנוספו בארוחות נחמה, ארוחות סיכום ושתיות פרידה), משוטטת בעיר ואופה ומבשלת המון. הביקורים בסופר כאן מאוד מתישים אותי. משהו במבחר האינסופי הזה הופך את הקניה למסכת השוואות וקריאת תוויות שאני לא ממש מעוניינת בה. אם מישהו יצליח להסביר לי למה יש כאן 25 סוגי חמאה(ולכולן יש טעם לוואי קל של מרגרינה. ואני יודעת לקרוא תוויות, הם מתעקשים שמדובר ב100% חמאה), אתן לו לערוך עבורי את הקניות. כנ"ל לגבי חלב, או מלפפונים חמוצים. קיר שלם של מלפפונים חמוצים, באיזו צורת חיתוך שרק תחשבו עליה, אבל הכל בחומץ, ואין מלפפון אחד במלח לרפואה. עד כה ברשימת הדברים המוזרים שמצאתי את עצמי מכינה לגמרי לבד: לאבנה(כי אין כאן ומסתבר שמאוד פשוט להכין), פיתות(יש מדי פעם, אבל הן די מעפנות) ואני מאוד קרובה להכנת מלפפונים חמוצים(רק צריכה למצוא מלפפונים מהזן שמוכרים בארץ, שנקראים כאן baby cucumber ואם הייתם רואים את הזן שלהם, הייתם מבינים למה מה שמוכרים בארץ נקרא בייבי).

מלבד חוויות הסופר של עקרת בית נואשת, בסך הכל ממש נחמד לנו. אנחנו מתחילים למצוא את מקומות הבילוי "שלנו", הפאב השכונתי, המסעדה האיטלקית המועדפת, מאפייה(זה היה קשה) ורק את הקפה עדיין לא ניצחנו(הקפה של La Boulange היה לא רע, רק חבל שהוא מוגש בקערת מרק). התמונות כאן צולמו לפני יציאה לבר יין נחמד ליד הבית.

מה לבשתי?
חולצה מפריימרק בלונדון, כ20 ש"ח.
חצאית של פרנץ' קונקשיין מאסוס לפני כמה שנים, כ70 ש"ח.
גרביונים של קלצדוניה ממדריד, כ25 ש"ח.
נעליים של שומייקר, 300 ש"ח.
תיק של מדוזה, 370 ש"ח במכירת ההשקה.
טבעת מג.ר.א.ס, קיבלתי כמתנת פרידה.