ממתק אמריקאי

לפני כמה ימים גלשתי באתר של forever21 והגעתי לפרוייקט הStyle Icons שלהם. 5 בלוגריות נתבקשו לבחור את הפריטים המועדפים עליהן מתוך קולקציית הסתיו של החברה. הבלוגריות הרכיבו אאוטפיטים בעזרת פריטי החברה ולגולשת מוצעת האופציה לקנות מתוך הפריטים ש"סומנו" על ידי כל בלוגרית. הפרוייקט עצמו הוא רעיון יפה ומבורך. הלוואי ויגיע גם לארץ. אבל הסיבה שאני כותבת על כך כאן היא הבלוגרית המתוקה הזו. זה לא יאמן, אבל היא רק בת 15 וכבר נוטפת ליטרים של שיק וסטייל אישי. לרוב היא לא ממש מתלבשת לגילה והדבר היחיד שמסגיר זאת הם פניה היפות והילדותיות מעט. אפשר לגלוש בבלוג שלה שעות. אז תודה לForever21 על התוספת המעולה לבלוגרול שלי.

עוד שבוע עבר

זה כבר מתחיל להיות מוגזם, אני אפילו לא זוכרת מה תכננתי לעשות בשבוע וכבר הוא עבר. אני גם לא זוכרת איך העברתי את כל הימים האלה. גם לכם יוצא להרגיש ככה?

בשישי בערב לקחנו קצת הפסקה מהעבודה(שחזרה להעמיס לאחר הפוגה הכרחית) ונפגשנו עם פרי ומור. יצאנו לצינה, עוד פאב בדיזינגוף, באזור שהפך לפופולרי מחדש בחודשים האחרונים. ואל תבקשו ממני לנסות להסביר איפה זה הדיזי, האילקה או הצינה, כולם נראים לי אותו הדבר ואני מגלה איפה התיישבתי לפי השם על התפריט. מה שכן, כולם נעימים באותה מידה וגם נראים די דומה. כנראה שאת שלושת המקומות האלה "עושים" האנשים. אחרת אין הסבר להצלחה הכבירה. האמת, לפי איך שזה נראה, גם אם יפתח להם אח רביעי יהיה מי שימלא אותו.
את התמונות האלה צילמנו אצלנו בסלון, לפני היציאה. מסתבר שיש לי לא מעט פריטים אדומים בחיים- הלפטופ, הכיסוי של "אני טלפון", הכיסוי של הלפטופ. פסים וג'ינס הולכים עם אדום, אז חוץ מהנגיעות באדום באאוטפיט שילבנו גם נגיעות של אדום ברקע (החבר טען שהכל מסודר מדי ובלגן את כל העיתונים על הספה). בתמונה גם תוכלו לראות את הספר האחרון של אתגר קרת,"פתאום דפיקה בדלת". שני אנשים שונים בחיי חשבו שאני רוצה את הספר הזה(וצדקו) ולכן קנו לי אותו במתנה ליומולדת(כמובן שעותק אחד מצא את דרכו חזרה אל המדף). התחלתי וסיימתי אותו בחופשה ברודוס והוא היה מצויין ומדוייק. קרת מצליח להעביר אווירה מאוד ישראלית בספר, את הטוב ואת הרע כאן. ואולי גם את מה שהיה ומה שהיה רוצה שיהיה. אני ממליצה על הספר בחום(אני ושאר העולם...).
מה לבשתי?
ג'ינס של ליוויס שנקנה בארה"ב תמורת 30$.
גופיה של S-Wear שהזמנתי בסייל מהאתר תמורת 43 ש"ח.
נעליים של סטיב מאדן.
ארנק של עמנואל.
שרשרת סוורובסקי מתנה ליומולדת מהחבר.
עגילים מאטסי תמורת 10 ש"ח.
גם השבוע הזה יטוס, נכון?

תצוגת אופנת חורף של קום איל פו

כבר כמה שבועות שאני חשה שעמומון אופנתי ברשתות בארץ. קסטרו כבר חודשים לא מרגשים אותי. לרנואר אני לא נכנסת בגלל המחירים שלא תואמים את האיכות. בגולף יש איזה עניין קטן, אבל לא כזה שגורם לי לגרור את עצמי לתא ההלבשה. אפילו הספרדיות שתמיד היו שם בשבילי, זארה-פולאנדבר-ברשקה-מנגו, לא הצליחו להפיג את השממה. בהתחלה חשבתי שזו רק אני, אבל אחרי כמה מפגשי שופינג, פעם עם אמא ופעם עם חברות, הבנתי שזו לא אני, אלה הם! הם פישלו.

איך כל ההקדמה הזו קשורה לתצוגה של קום איל פו - הסיבה לשמה התכנסנו כאן היום?
רציתי שתבינו את הלך הרוח ששלט בראשי ביד רמה עת הגעתי לתצוגה. כשרק הגיעה ההזמנה חשבתי לעצמי בראש "מה לי ולהם? אני בכלל לא קהל היעד, אין שם פריטים שמדברים אליי". אוי כמה שטעיתי. הם מדברים אליי יותר מדי. הם מדברים איתי כל כך טוב, שאני חוששת מביקור בחנות שמא אתפתה ואשאר בלי כסף לשכירות לשנה הקרובה. טוב, יכול להיות שהיתה פה הגזמה. אני כן מסוגלת להפגין שליטה עצמית. תנו לי דקה לאסוף את עצמי ואסביר למה פתאום מצאתי שפה משותפת.
המעצבת עשתה הפעם עבודה מצויינת בהטמעת הטרנדים החמים לעונה בצורה שהיא אינה טרנדית בעליל. כל הפריטים מדיפים ניחוח קלאסי, אבל עדכני. הגזרות מלטפות את הגוף הנשי(ולא רק את זה של הדוגמניות הגבעוליות, אלא גם של נשים-נשים). את עיני צדו מספר חולצות בעלות דיטיילינג מקסימים של קיפולי בד קטנים או ריצ'רץ' שקופל בצורה ייחודית. חצאיות שמזכירות מעט את קולקציית החורף של לואי ויטון, עם הדפסי פרחים צפופים, נפילה עשירה של הבד ומותן צמודה בשחור. והג'קטים, אני לא כל כך יודעת איך לתאר אותם מבלי להמעיט בערכם, אולי חברו הטוב של כל אישה? מחמם ומחמיא כשצריך.
אני חושבת שהחברה בחרה בכיוון צעיר יותר ופחות כבד ומונוכרומטי מבעבר, וטוב שכך. המחירים גבוהים. אמנם התמורה מובטחת, אבל אני לא בטוחה שהבחורה הממוצעת תרשה לעצמה להוציא סכומים שכאלה על פרטי לבוש. אם תשאלו אותי, במידה ותכננתן על איזה מעיל קצר או ג'קט חורפי באחת מהרשתות, כדאי לכן לעבור בקום איל פו, יכול להיות שבתמורה לתוספת של 300 ש"ח תקבלו פריט שילווה אתכן עוד כמה (עשרות) שנים טובות, כמו חבר טוב. וחברות לא מודדים בכסף :)
אציע לכן בכל מקרה לפקוד את הרשת במהלך סוף העונה, המחירים יהיו נגישים יותר לקהל הרחב, מה שיקל על התחדשות בפריט מפנק.

אני אולי נשמעת קצת משתפכת, אבל מזמן לא רוגשתי כל כך על ידי קולקציה(זו הנקודה לחזור לפיסקה שפתחה את הפוסט), או כמו שהחבר אומר "היה אפקט וואו".

ממליצה לכולכן לבקר אצל מיכל רונאל ולהאזין לפלייליסט המצויין שהרכיבה לתצוגה. המוזיקה התחברה לבגדים בצורה מדוייקת ועל כך אוריד את הכובע בפני מיס רונאל החביבה.
מה לבשתי?
מכנסי פשתן של אמא מהוניגמן(גיהצתי אותן במשך 15 דקות לפני שיצאתי מהבית, נכנסתי לרכב והגעתי במראה "פרה לעסה אותי ושרדתי". פשתן, אי אפשר איתו, אי אפשר בלעדיו).
גופיית ספגטי ממקום כלשהו.
עליונית קרושה שנחרשת לאחרונה, חנות בקינג ג'ורג', 30 ש"ח.
סנדלים של סטיב מאדן.
שרשרת מדיווה, צמיד משוק הכרמל.
משקפי שמש של אירוקה.
תיק Marc by Marc Jacobs.
מניפה שהושאלה לצורכי הצילומים מתמר.
תודה לנעלולה, הצלמת המהוללת! תמונות מהתצוגה על ידי גדי דגון.

זהו, כבר סופשבוע. מוכנות?

רשומת לק למהדרין

חייבת לחלוק את הלק שקיבלתי מOPI. הגוון הוא מטייל בין מספר גוונים וזה מה שכל כך מעניין בו. הוא מצליח להיות בו זמנית בורדו, חום שוקולד וחמרה. שינויים בתאורה מבליטים גוון אחר מבין השלושה בכל פעם. מה שנותן לי תחושה שציפורני מחליפות צבעים. מאחר והפעולה המעט מסריחה של הסרת הלק לא נכללה כאן על מנת להגיע לגוונים שונים במהלך היום, יש כאן קרן אחת מאוד מרוצה. לגוון המהולל מסדרת החורף קוראים I'm Suzi & I'm a chocoholic. לי לא נותר אלא להכריז We love You Suzi!

צירפתי כאן שתי תמונות, הראשונה עם פלאש והשניה בלי. כאן מתחת תמונה של בלוגרית אחרת, שהכי קרובה למציאות.
זוהי ההתנסות השניה במספר שלי עם OPI וגם הפעם אני חייבת לשבח. המריחה מעולה, הלק מחזיק מעמד טוב מאוד(ואצלי בדרך כלל מתחילות התקלפויות עוד ביום המריחה) וכמובן, כל הסופרלטיבים למעלה על הגוון. רק חבל שהמחיר בארץ גבוה יחסית, אבל לא בהרבה לעומת חו"ל. 59 ש"ח והוא שלכן.
והנה תמונה של שאר הלקים בקולקציה, סוזי מסומן בכוכב צהוב.
בקרוב(מחר, מקסימום שישי, מבטיחה) פוסט עם תמונות מהתצוגה המעולה של קום איל פו(שהיתה מרהיבה הן מבחינת הבגדים, הקונספט והמוזיקה שמיס רונאל הנפיקה בצורה מוצלחת).

שישי של כיף

מזמן לא היה לנו אחד כזה. כשסיימנו עם העומס בעבודה מיד נסענו לרודוס, אבל לפעמים צריך איזה סופ"ש טוב בתל אביב כדי להחזיר אותי לעצמי. הסופ"ש האחרון היה כזה. מזמן לא העברתי כל כך בנעימים את יום שישי שלי. בבוקר הלכנו לארוחת בוקר בדלאל. למרות שכבר המון זמן תיכננתי לפקוד את המקום, רק בשישי האחרון זה התאפשר ואני מאוד שמחה על כך. לא שארוחת הבוקר שם היא עד כדי כך מיוחדת ומוצלחת. כן, הלחמים הטריים והבריוש, או הבריוש, אבל לדעתי מה שעושה את המקום הוא המקום עצמו והאווירה הקצת חו"לית שהוא משרה.

משם טיילנו קצת במתחם התחנה, קנינו בזיליקום שווה(שעוד יופיע כאן בהמשך) משוק האיכרים, הזלנו ריר על נעליים בשופרא(יותר נכון אני הזלתי ריר והוא הסתכל עליי במבט מודאג שמשמעותו בעצם "איפה את הולכת לאחסן אותן? אין לך מקום!"). מכאן כבר חזרנו למטלות יום שישי הרגילות כמו קניות לשבת ולעבור אצל הקצב, אבל אפילו המטלות המשעממות האלה עברו מהר.
אחרי שנ"צ סביר קמתי במרץ למטבח. היה לנו אורח חביב לארוחת ערב אז החלטתי להכין משהו שהחבר לא אוכל, אויב האומה, חציל! פרסתי לפרוסות דקות לאורך, הברשתי בשמן זית, פיזרתי קצת מלח גס ולתנור. מהם הכנתי גלילת חציל עם בזיליקום(הבטחתי ולכן אקיים), עגבניה וגבינה בולגרית(פטה זה יותר מדי שומן בשבילי כרגע), יצא טעים וקליל. על הדרך גם עירבלתי מלפטי(מתכון כאן). שבעים ומרוצים מארוחת הערב, נסענו ליס פלאנט לראות את Inception. החבר רצה לראות את הסרט הזה כבר כמה חודשים אבל עד עכשיו לא יצא. אי אפשר לספר יותר מדי על מה הסרט מבלי להרוס אותו, אז רק אומר שהוא סרט מעולה, אחד המוצלחים בשנים האחרונות. אם לא ראיתם עד עכשיו, מומלץ.
מה לבשתי?
חצאית מגולף, כ70 ש"ח.
גופיה מקסטרו, 40 ש"ח.
עליונית קרושה מחנות בקינג ג'ורג', 30 ש"ח.
טבעות, קרן וולף ואטסי.
שעונים מסבתא וDKNY.
אגב, תוכלו לקרוא כתבה שלקחתי בה חלק כאן, להשתתף בהגרלת כניסה זוגית לפלסטיק כאן, ולתמוך בי במאבק נגד הדקה ה90 כאן. המון הפניות. שיהיה שבוע טוב!

הגרלה!

אני הצעתי לפנק את אחת מקוראות הבלוג ורוני ויעל החמודות(שמארגנות את האירוע) הסכימו לשתף פעולה. הזוכה בהגרלה תקבל כניסה זוגית חינם לפלסטיק סתיו שיתקיים ביום שישי-שבת הקרובים(עוד פרטים כאן).

מה צריך לעשות?
להרשם כעוקבים לבלוג(הקליקו כאן מצד ימין) ולהוסיף תגובה לפוסט הזה עם כתובת המייל שלכן ושמכן. ביום חמישי, ה14.10 בשעה 12:00 תיסגר ההגרלה. הזוכה תוכרז כמה שעות לאחר מכן. שמה של הזוכה יכנס לרשימות והיא תוכל לפנק חברה/אחות/אמא ולהיכנס בחינם לשיטוט בשוק.

בהצלחה!

התלאות בדרך לנופש

אחרי שכל השבוע טחנתי לכם ברמזים על כך שהנופש כלל גם צדדים לא כל כך חיוביים, הגיע הזמן לתת הבהרות. לא כתבתי עד עכשיו כי רציתי לתת צ'אנס לצדדים להגיב. מאחר שלא טרחו אפילו לאשר את הקבלה של הפקס/המייל ששלחתי, החלטתי שאני מוציאה הכל החוצה.

ביום ראשון, ה26.10 החלטנו להזמין חופשה ברודוס, החבר, ההורים ואני. בדקנו באתרים השונים ולבסוף בחרנו להזמין מהדקה ה90. באתר הוצעו כמה חבילות במחירים שונים, כולן לאותו המלון כשהשוני בינהן היה שעות הטיסה. ב509$ לאדם הוצעה טיסה שעזבה את הארץ ב11:30 בבוקר ואילו ב579$ הוצעה חבילה שעזבה את הארץ ב07:05 בבוקר. מאחר ורצינו לבלות עוד כמה שעות במלון, בחרנו בחבילה היקרה יותר. הזמנו, קיבלנו למייל את הכרטיסים, ביום למחרת אף התקבל האישור למלון, מכאן הדרך לנופש נראתה סגורה.

ביום שלישי, ה28.10 צלצל אליי נציג חסר סבלנות מטעם ישראייר, זרק בנונשלנטיות שהטיסה של 7 בבוקר התבטלה ואנחנו מועברים לטיסה של 11:30, כשניסיתי לשאול אותו מה ולמה הוא ענה בגסות שזה לא עניינו ושעליי ליצור קשר עם הסוכנות. צלצלתי לדקה ה90, שם הסבירו לי שאכן הטיסה בוטלה. באותה שעה הופיעה באתר חבילה עם טיסה בשעה 08:30, ביקשתי שישבצו אותנו בטיסה הזו, נאמר לי שגם הטיסה הזו בוטלה. מכאן כבר פניתי לבקש החזר על ההפרש בין מחירי החבילות. הרי הסיבה ששילמנו 70$ יותר לאדם היתה הטיסה, אבל היא לא קיימת יותר. נענתי שמדובר בטיסות שכר והן יכולות להתבטל. ביקשתי לבטל את ההזמנה ולקבל את כספי בחזרה, מאחר והתנאים שהוצעו לי מראש השתנו. נענתי שזה לא אפשרי וכי אם ברצוני לבטל יהיה עליי לשלם דמי ביטול מלאים, כלומר את מלוא הסכום. מכאן לא ממש נותרה לי ברירה והחלטנו לסוע בכל זאת, מאחר וגם ככה נשלם את הסכום. החלטנו להתמודד עם זה כשנחזור. זה המקום להדגיש שדיברתי עם שתי נציגות שונות בדקה ה90, ושתיהן חזרו ואמרו כי הטיסה שלנו בוטלה.

ביום חמישי בבוקר, לפני היציאה לשדה, נכנסנו לאתר רשות שדות התעופה על מנת לוודא שהטיסה שלנו יוצאת בזמן. הופתענו לגלות שהטיסות שבוטלו כביכול, המריאו בשעת המיועדת. בהמשך הטיול אף פגשנו אנשים שהצליחו להגיע לרודוס על טיסה שבוטלה. קוסמים!

ביום שני צלצלתי לדקה ה90 והודעתי להם שאני מודעת לעובדה שהם שיקרו לי וברצוני לקבל את ההפרש, 280$ עבור כל העסקה. זה המינימום שהם יכולים לעשות אחרי ההתנהגות המבישה שלהם. נענתי שעליי ליצור קשר עם פניות הציבור מאחר וכבר חזרתי מהחופשה. במשך יום שלם ניסיתי לצלצל למחלקת פניות הציבור(שכוללת בחורה אחת בשם קרן וזהו) ללא מענה. בסוף היום החלטתי לשלוח מייל, אבל כאמור, עד לרגעים אלה, לא קיבלתי מענה או אישור כלשהו שהנושא בטיפול.

מה שמרתיח אותי בכל הסיפור היא העובדה שהדקה ה90 מרשים לעצמם לשקר ללקוחות שוב ושוב. לפני שהזמנתי חבילת נופש בדקתי את העליות במידה ולא אזמין הכל בחבילה אלא ישירות מהספקים. חברות התעופה מעלות את התעריפים כך שלא הגיוני בכלל להזמין את הדברים בנפרד. כרטיס טיסה הלוך חזור לרודוס(שכר או סדירה) עלה 300$ לכל כיוון. יותר מעלות החבילה כולל מלון. כלומר לא משאירים לנו ברירה, דוחקים אותנו לפינה, ומתנהגים כרצונם. הגיע הזמן לשים לזה סוף.

במידה ולא תתקבל תגובה מחברת הדקה ה90 בשבועות הקרובים, אגיש נגדם תביעה בבית המשפט. אני בטוחה שאנצח, פשוט בגלל שאני לא הצד ששיקר כאן.

אתם מוזמנים להצטרף לקבוצה בפייסבוק ולהעביר אותה הלאה. תודה רבה על התמיכה!

ושוב הגיע זמן הפלסטיק

הזמן עובר מהר ובלי ששמתי לב הגיע שוב התאריך לעוד פלסטיק שוק. פלסטיק סתיו יערך בשישי-שבת הבאים, ה15-16/10 בMessi, רחוב השרון 10, ת"א. תוכלו להתרשם מרשימת המעצבים שמשתתפים כאן, לדעתי רוני ויעל הצליחו לאסוף קבוצה מצויינת של מעצבים לשוק הנוכחי.

עלות הכניסה היא 10 ש"ח ובמידה ותגיעי בפריט מנומר בעל נוכחות תוכלי להשתחל פנימה בחינם.

מומלץ להיכנס לעמוד הפייסבוק של השוק ולראות את ההפקה המלאה שממנה לקוחה התמונה למעלה.

הפעם לא אשתתף בדוכן כלשהו מטעם הבלוג כמו בפעם הקודמת, אבל כן אקפוץ לבקר מאחר וסימנתי לעצמי איזו שרשרת של NoHeltzi וגם כדי לדגום את הנעליים של המוסד.
תהנו מהשבת הכאילו חורפית. די מוזר לשבת בבית עם מזגן על קירור כשיש גשם, ברקים ורעמים בחוץ...

פריטים שלבשתי ברודוס

זה היה סופ"ש קצרצר, אבל תמיד לסופ"ש כזה אורזים יותר מלחודש בתאילנד. מחליפים בגדים 4 פעמים ביום ומתפנקים. גם הפעם לקחתי המון דברים במזוודה וגם הפעם לבשתי רק חצי מהם. אבל אז מה? מותר ואפשר, אז למה לא בעצם? דווקא בנעליים קימצתי והתחרטתי על כך בערב הראשון. הייתי צריכה להביא איתי גם נעל שחורה. אבל ככה אני, נסעתי עם 3 זוגות ועדיין היה חסר לי עוד איזה אחד. כשאוגרים נעליים, כמוני, אז בראש כבר מתאימים כל אאוטפיט לנעל בארון, כך שקשה מאוד למצוא כמה אאוטפיטים שמתאימים לאותה הנעל בדיוק. כן, סיפקתי לכם הצצה אל המוח המטורף שלי, מקווה שלא שיניתי את דעתכם לגבי :)

מה לבשתי(ערב ראשון במלון אחרי יום ארוך)?
ג'ינס של G-Star, אני בג'ינס לראשונה מזה כמה חודשים...
חולצת שיפון מגולף, 50 ש"ח.
סיכת דש מסבתא.
סנדלים מאסוס, כ60 ש"ח.
קולה זירו, התמכרות חדשה ב1 יורו לפחית. לפחות זה לא משמין...
מה לבשתי(יום טיול)?
שורטס מפול אנד בר, 130 ש"ח.
גופיה מהיינס, 40 ש"ח.
ווסט קרושה מחנות בקינג ג'ורג', 30 ש"ח.
סנדלים מאסוס.
כובע מH&O, תמורת 20 ש"ח.
צמיד ושעון מסבתא.

מה לבשתי(ערב שני, בילוי בעיר)?
שמלה מאקססורייז, 100 ש"ח.
סנדלים מאסוס(במלון הסתובבתי עם עקבים ממקס מורטי, אבל בעיר קצת קשה ללכת עם העקבים האלה בריצוף המרושל, אז חזרתי לאסוס הנאמנים).
צמיד משוק הכרמל, 10 ש"ח.
טבעת מהאו"נ, 1.80 ש"ח.
קרדיגן של קסטרו, כ60 ש"ח בעודפים.

מה לבשתי(יום בטלה בבריכה)?
בגד ים(שלא רואים) מתאילנד, 15 ש"ח.
גלבייה מH&O, 35 ש"ח.
כובע משינקין, 35 ש"ח.
כפכפי אצבע שהיו הפריט היחידי שרכשתי ברודוס, 10 ש"ח.

כן כן, לא תאמינו, אבל לא קניתי כלום. בעיקר כי לא היה מה. כל מה שהיה באמת יפה בשווקים גם עלה מאוד יקר ואני כבר מעדיפה לפרנס את מעצבי ארצנו(כנראה בפלסטיק שוק הקרוב) מאשר את מעצבי יוון. מה שכבר היה זול גם נראה ככה ושוב, ניתן למצוא באותה האיכות ובאותו המחיר בשוק הכרמל/בצלאל בארץ. בקיצור, בפינת השופינג רודוס לא משהו, וזה בסדר. לא צריך לקנות כל הזמן. אפשר לנוח גם מזה(אבא שלי בטח קורא את השורות האלה ולא מאמין, אז כן אבא, לפעמים צריך גם חופש משופינג :) אבל רק לסופ"ש...).

בינתיים אני מתאפקת ולא כותבת לכם על הצדדים הפחות נעימים של החופשה, כי אני מחכה לתגובות רשמיות. אם הן לא יגיעו עד סוף השבוע, צפו לפוסט מלא תלונות, קיטורים ובעיקר אזהרות. אז... שלא יעבדו עליכם(דמיינו לרגע שאני נחמיה שטרסלר)!

סופ"ש ברודוס

בינתיים בעיקר תמונות, כדי שיהיה טעם טוב. רודוס עצמה היתה יפה ומהנה, אבל החוויות משדה התעופה ומהחברה שממנה רכשנו את החבילה די רחוקות מלהיות סבירות(ועל כך בהמשך השבוע). לכן החלטתי להשאיר את הפוסט הזה עם תמונות בלבד. אציין רק שהתאכסנו במלון אליסיום, המלון עצמו והחדר היה מאוד יפה, ארוחת הבוקר היתה טובה וארוחת הערב היתה סבירה.

תמונות נוספות וקצת סיפורים בהמשך, עכשיו לנוח קצת, טיול זה מעייף :)