לאחר היעדרות ממושכת, חזרתי!
בחמישי שעבר שעבר, בסופ"ש שלפני החג השני, נסענו ספונטנית לפריז. העיר היתה יפה וקרירה ונהננו מאוד מהטיול, עד ליום האחרון. לצערי, כבר בלילה התחלתי להרגיש לא טוב. שקדים נפוחים מאוד וחולשה כללית. בבוקר כל אלה כבר הפכו לחום גבוה, צמרמורות, כאבים בכליות(כי הגוף שלי מוזר) וגרון כואב במיוחד. וכך, היום האחרון שתוכנן כיום שופינג לפני הטיסה חזרה לארץ בשעות הערב המאוחרות הפך ליום חולי וביקור בבית חולים מקומי. לאחר כמה בדיקות וכמה מלמולים בצרפתית (הרופאים לא ידעו מילה באנגלית) שוחררתי עם המון אנטיביוטיקה לצאת למסע חזרה לישראל.
לא הדרך הכי נחמדה לסיים טיול. ובכל זאת, למדתי כמה דברים. האחד, בצרפת הטיפול הרפואי במיון הוא בחינם, כל עוד לא מאושפזים. והשני, כנראה שהצרפתית שלי הרבה יותר טובה ממה שחשבתי. למדתי 5 יחידות צרפתית בתיכון ובאותה תקופה גם יכולתי לדבר שוטף(10 שנים אחורה בערך), אבל מאז לא יצא לי לדבר כל כך והייתי בטוחה שאיבדתי את השפה. מסתבר שזה כמו אופניים.
בכל אופן, חזרתי לארץ ועד עכשיו, שבוע אחרי, אני עוד נאבקת במחלה הלא ברורה שתקפה אותי(זו דלקת בגרון? זה וירוס? לא ידוע). כרגע נשארתי עם שיעול יבש ומעצבן שלא נותן לי לישון בלילות וגורם לי להישמע כאילו אני מעשנת כבדה. מקווה שיעבור בקרוב כי ממש מיציתי את כל העניין הזה. הלאה!
מבטיחה פוסט סיכום והמלצות מפריז ברגע שארגיש קצת יותר טוב. בינתיים טיזר קטן באמצעות תמונות.
בחמישי שעבר שעבר, בסופ"ש שלפני החג השני, נסענו ספונטנית לפריז. העיר היתה יפה וקרירה ונהננו מאוד מהטיול, עד ליום האחרון. לצערי, כבר בלילה התחלתי להרגיש לא טוב. שקדים נפוחים מאוד וחולשה כללית. בבוקר כל אלה כבר הפכו לחום גבוה, צמרמורות, כאבים בכליות(כי הגוף שלי מוזר) וגרון כואב במיוחד. וכך, היום האחרון שתוכנן כיום שופינג לפני הטיסה חזרה לארץ בשעות הערב המאוחרות הפך ליום חולי וביקור בבית חולים מקומי. לאחר כמה בדיקות וכמה מלמולים בצרפתית (הרופאים לא ידעו מילה באנגלית) שוחררתי עם המון אנטיביוטיקה לצאת למסע חזרה לישראל.
לא הדרך הכי נחמדה לסיים טיול. ובכל זאת, למדתי כמה דברים. האחד, בצרפת הטיפול הרפואי במיון הוא בחינם, כל עוד לא מאושפזים. והשני, כנראה שהצרפתית שלי הרבה יותר טובה ממה שחשבתי. למדתי 5 יחידות צרפתית בתיכון ובאותה תקופה גם יכולתי לדבר שוטף(10 שנים אחורה בערך), אבל מאז לא יצא לי לדבר כל כך והייתי בטוחה שאיבדתי את השפה. מסתבר שזה כמו אופניים.
בכל אופן, חזרתי לארץ ועד עכשיו, שבוע אחרי, אני עוד נאבקת במחלה הלא ברורה שתקפה אותי(זו דלקת בגרון? זה וירוס? לא ידוע). כרגע נשארתי עם שיעול יבש ומעצבן שלא נותן לי לישון בלילות וגורם לי להישמע כאילו אני מעשנת כבדה. מקווה שיעבור בקרוב כי ממש מיציתי את כל העניין הזה. הלאה!
מבטיחה פוסט סיכום והמלצות מפריז ברגע שארגיש קצת יותר טוב. בינתיים טיזר קטן באמצעות תמונות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה