בשבת האחרונה עומר "חגג" את יום הולדתו. אני כותבת "חגג" ולא פשוט - חגג, כי הבחור לא ממש אוהב ימי הולדת ומסרב לציין אותם. ובכל זאת, אני מתעקשת, אופה/קונה עוגה, לעיתים אפילו מצליחה לחשוב על רעיון טוב למתנה ואנחנו עושים משהו נחמד יחד. בשנה שעברה "חגגנו" בטוסקנה, בין הכרמים. לכן היה זה רק טבעי שהשנה "נחגוג" בנאפה וואלי הסמוך מאוד למיקומינו החדש על הגלובוס.
אקדים ואומר שחשוב להגיע מוכנים כספית לביקור הזה. נאפה לא זולה. היא יקרה אפילו ביחס לסן פרנסיסקו או ניו יורק. מקומות הלינה הנחמדים עולים הרבה מאוד כסף(מעל ל300$ ללילה) ובתפוסה מלאה רוב השנה. המסעדות יקרות עד יקרות מאוד ובסך הכל מדובר בביקור לא זול. אבל, והוא מתחלק לשני חלקים - 1. מאוד יפה בנאפה וואלי. 2. אפשר לבקר באזור מבלי למשכן כליה. הטענה היא שהיקבים בסונומה קצת יותר צנועים בתמחור לעומת נאפה וואלי, מצד שני הם גם יותר קטנים ולרוב דורשים תיאום מראש של הביקור. מהביקורות שקראנו בYelp, הבנו שביקור מהסוג הזה פחות מתאים לנו(לקבוע מראש סיור ביקב ולשמוע את ההיסטוריה וסיפורי המשפחה במשך שעה וחצי) ולכן בחרנו לבקר בשני יקבים שנשמעו מעניינים ולא מאוד יקרים. הדרכים הראשיות באזור הן 29 בנאפה וואלי וכביש 12 המחבר בין נאפה לסונומה. שתי הדרכים הללו מאוד יפות ומוקפות ביערות, כרמים ויקבים. רוב היקבים באזור הוקמו לאחר תקופת היובש בשנות ה20 של המאה הקודמת(רוב היקבים שהוקמו לפני החוק שאסר על מכירת אלכוהול לא שרדו, מלבד אלה שהורשו לייצר יין לצרכי דת), תוכלו לקרוא עוד על הנושא כאן.
שכרנו רכב לסופ"ש ובשבת בבוקר נסענו ליעד. לא נשארנו לישון בנאפה אלא חזרנו לעיר וזה ממש לא נורא. בערך שעה נסיעה עד לעיר נאפה, כשאין תנועה. יצאנו מהעיר בשבת בשעה 09:30 בערך ולא היה עמוס במיוחד. התחנה הראשונה שלנו היתה עצירה לארוחת בוקר בבית קפה מאוד מוכר באזור בשם Alexis Baking Company. הזמנו את מנת הבוקר איכרים - שתי טורטיות תירס פריכות עם סלסת עגבניות, ממרח שעועית אדומה וביצה עלומה מעל. טעים ומעניין.
המסלול המקורי היה מתוכנן כך שמארוחת הבוקר נמשיך לטעימות יין ביקב The Hess Collection, אבל חוסר ריכוז מצידי גרם לכך שנסענו ליקב הבא ברשימה במקום - BV, שנמצא צפונית למאפייה שתכננו לעצור בה, אופס. מפה לשם החלטנו לוותר על Hess Collection.
אז כאמור, המשכנו לBeaulieu Vineyard, או כמו שכולם קוראים להם, BV לטעימות יין ראשונות ליום זה. באתר שלהם תוכלו למצוא קופון 1+1 לטעימות יין. אין צורך להדפיס, אנחנו הצגנו להם את הקופון בטלפון ולא היתה שום בעיה. מחיר טעימת היין הבסיסי הוא 15$ לאדם(עם הקופון, לזוג) וכולל 5 יינות שונים. נהננו מאוד מהטעימה שהוגשה על ידי בחור קולומביאני בשם ויקטור שסיפר קצת סיפורי רקע על הענבים, על יין ומה שבינהם. רכשנו בקבוק יין הביתה והמשכנו ליעד הבא.
אל היעד הבא בהחלט היה שווה לחזור חזרה עשר דקות נסיעה בדרך 29, Bouchon Bakery. המאפייה נמצאת בעיירה מקסימה בשם Yountville, מקום ששווה ביקור על הדרך, גם אם אתם לא אנשים של מאפים או מתוקים(איך? איך?).
המאפיה, כמיטב המסורת, מכילה ויטרינות מהממות ומפתות, מלאות במאפי בצק עלים ומיני עוגות חתיכות. המבחר גדול ומוצלח. אנחנו בחרנו בקרואסון שקדים ושוקולד שהיה מצויין והחזיר אותנו לפריז ובאקלייר שוקולד שהיה טעים אך מילוי השוקולד הרגיש קצת פשוט ומעט מאכזב. 3$ לקרואסון גדול, 3.5 דולר לאקלייר. סביר.
המשכנו לשוטט קצת בעיירה, צילמנו כמה תמונות והמשכנו ליעד הבא.
משם המשכנו לCastello di Amorosa יקב השוכן בטירה באזור מעט יותר צפוני של העמק, בסמוך לקליסטוגה. הסיפור של הטירה הזו מעניין ומופרך בו זמנית. הטירה נבנתה במשך 30 שנה על ידי דור רביעי לייננים(ככה כותבים את זה?) שהחליט שהוא מקים יקב על שם סבו. הטירה והיקב נפתחו למבקרים בשנת 2007 והמקום הפך ליעד תיירותי מאוד פופולרי באזור. המקום כולל גם חווה קטנה לקיום צרכי המקום גם תרנגולות חופש שמטיילות בין המבקרים ועז על עץ. גם כאן, ישנן כמה אופציות לטעימות או סיור במקום. אנחנו בחרנו באופציה של טעימות יין שמקנה כניסה לאזורים מסויימים בטירה תמורת 19$ לאדם. לאחר סיור קצר ירדנו למרתף בו מתקיימים טעימות היין. ניתן לבחור 5 סוגי יינות מתוך רשימה של 5 יינות לבנים, 5 יינות אדומים ו5 יינות מבעבעים. רכשנו בקבוק אחד ויצאנו לדרך. כך סיימנו את היום והביקור.
להבדיל מטוסקנה, כאן היקבים מאוד ממוסחרים ותיירותיים. רוב המקומות כבר מתורגלים בטעימות היין וזה הפך לחלק בלתי נפרד מהיקבים באזור. היקבים כאן גם מרגישים הרבה יותר גדולים מהיקבים בטוסקנה, אבל אולי זה סתם האשליה האמריקאית שהכל גדול ובוהק ויפה. אני בטוחה שנחזור שוב לבקר באזור, אולי ליקבים קטנים יותר, אבל כביקור ראשון באזור היינו מאוד מרוצים מהחוויה וממליצים בחום. לחיים!
אקדים ואומר שחשוב להגיע מוכנים כספית לביקור הזה. נאפה לא זולה. היא יקרה אפילו ביחס לסן פרנסיסקו או ניו יורק. מקומות הלינה הנחמדים עולים הרבה מאוד כסף(מעל ל300$ ללילה) ובתפוסה מלאה רוב השנה. המסעדות יקרות עד יקרות מאוד ובסך הכל מדובר בביקור לא זול. אבל, והוא מתחלק לשני חלקים - 1. מאוד יפה בנאפה וואלי. 2. אפשר לבקר באזור מבלי למשכן כליה. הטענה היא שהיקבים בסונומה קצת יותר צנועים בתמחור לעומת נאפה וואלי, מצד שני הם גם יותר קטנים ולרוב דורשים תיאום מראש של הביקור. מהביקורות שקראנו בYelp, הבנו שביקור מהסוג הזה פחות מתאים לנו(לקבוע מראש סיור ביקב ולשמוע את ההיסטוריה וסיפורי המשפחה במשך שעה וחצי) ולכן בחרנו לבקר בשני יקבים שנשמעו מעניינים ולא מאוד יקרים. הדרכים הראשיות באזור הן 29 בנאפה וואלי וכביש 12 המחבר בין נאפה לסונומה. שתי הדרכים הללו מאוד יפות ומוקפות ביערות, כרמים ויקבים. רוב היקבים באזור הוקמו לאחר תקופת היובש בשנות ה20 של המאה הקודמת(רוב היקבים שהוקמו לפני החוק שאסר על מכירת אלכוהול לא שרדו, מלבד אלה שהורשו לייצר יין לצרכי דת), תוכלו לקרוא עוד על הנושא כאן.
שכרנו רכב לסופ"ש ובשבת בבוקר נסענו ליעד. לא נשארנו לישון בנאפה אלא חזרנו לעיר וזה ממש לא נורא. בערך שעה נסיעה עד לעיר נאפה, כשאין תנועה. יצאנו מהעיר בשבת בשעה 09:30 בערך ולא היה עמוס במיוחד. התחנה הראשונה שלנו היתה עצירה לארוחת בוקר בבית קפה מאוד מוכר באזור בשם Alexis Baking Company. הזמנו את מנת הבוקר איכרים - שתי טורטיות תירס פריכות עם סלסת עגבניות, ממרח שעועית אדומה וביצה עלומה מעל. טעים ומעניין.
המסלול המקורי היה מתוכנן כך שמארוחת הבוקר נמשיך לטעימות יין ביקב The Hess Collection, אבל חוסר ריכוז מצידי גרם לכך שנסענו ליקב הבא ברשימה במקום - BV, שנמצא צפונית למאפייה שתכננו לעצור בה, אופס. מפה לשם החלטנו לוותר על Hess Collection.
אז כאמור, המשכנו לBeaulieu Vineyard, או כמו שכולם קוראים להם, BV לטעימות יין ראשונות ליום זה. באתר שלהם תוכלו למצוא קופון 1+1 לטעימות יין. אין צורך להדפיס, אנחנו הצגנו להם את הקופון בטלפון ולא היתה שום בעיה. מחיר טעימת היין הבסיסי הוא 15$ לאדם(עם הקופון, לזוג) וכולל 5 יינות שונים. נהננו מאוד מהטעימה שהוגשה על ידי בחור קולומביאני בשם ויקטור שסיפר קצת סיפורי רקע על הענבים, על יין ומה שבינהם. רכשנו בקבוק יין הביתה והמשכנו ליעד הבא.
המאפיה, כמיטב המסורת, מכילה ויטרינות מהממות ומפתות, מלאות במאפי בצק עלים ומיני עוגות חתיכות. המבחר גדול ומוצלח. אנחנו בחרנו בקרואסון שקדים ושוקולד שהיה מצויין והחזיר אותנו לפריז ובאקלייר שוקולד שהיה טעים אך מילוי השוקולד הרגיש קצת פשוט ומעט מאכזב. 3$ לקרואסון גדול, 3.5 דולר לאקלייר. סביר.
המשכנו לשוטט קצת בעיירה, צילמנו כמה תמונות והמשכנו ליעד הבא.
משם המשכנו לCastello di Amorosa יקב השוכן בטירה באזור מעט יותר צפוני של העמק, בסמוך לקליסטוגה. הסיפור של הטירה הזו מעניין ומופרך בו זמנית. הטירה נבנתה במשך 30 שנה על ידי דור רביעי לייננים(ככה כותבים את זה?) שהחליט שהוא מקים יקב על שם סבו. הטירה והיקב נפתחו למבקרים בשנת 2007 והמקום הפך ליעד תיירותי מאוד פופולרי באזור. המקום כולל גם חווה קטנה לקיום צרכי המקום גם תרנגולות חופש שמטיילות בין המבקרים ועז על עץ. גם כאן, ישנן כמה אופציות לטעימות או סיור במקום. אנחנו בחרנו באופציה של טעימות יין שמקנה כניסה לאזורים מסויימים בטירה תמורת 19$ לאדם. לאחר סיור קצר ירדנו למרתף בו מתקיימים טעימות היין. ניתן לבחור 5 סוגי יינות מתוך רשימה של 5 יינות לבנים, 5 יינות אדומים ו5 יינות מבעבעים. רכשנו בקבוק אחד ויצאנו לדרך. כך סיימנו את היום והביקור.
להבדיל מטוסקנה, כאן היקבים מאוד ממוסחרים ותיירותיים. רוב המקומות כבר מתורגלים בטעימות היין וזה הפך לחלק בלתי נפרד מהיקבים באזור. היקבים כאן גם מרגישים הרבה יותר גדולים מהיקבים בטוסקנה, אבל אולי זה סתם האשליה האמריקאית שהכל גדול ובוהק ויפה. אני בטוחה שנחזור שוב לבקר באזור, אולי ליקבים קטנים יותר, אבל כביקור ראשון באזור היינו מאוד מרוצים מהחוויה וממליצים בחום. לחיים!
2 תגובות:
את יום הולדתי האחרון לפני 11 חודשים ויומיים בדיוק גם אני ביליתי בנאפה ואלי! התחלנו את הטיול בגייזר העלוב שהרגיש כמו צינור מים חמים שמישהו משחק לו עם השיבר אחת לכמה דקות. אח"כ הלכנו ליקב הכי ממוסחר שיש שם לדעתי (ברינגר), שתינו לשוכרה, רכשנו יין והמשכנו לפרימיום אאוטלט. למרות שזה נשמע מעפן, היה לנו כיף למען האמת :) משם חזרנו בחזרה לסן פרנסיסקו והתארגנו להופעת ג'אז של ה - Yellow Jackets ולארוחת סושי מעולה - Yoshi's באוקלנד. מכירה?
אויש, הגייזר הזה!
לשמחתנו, הוא היה במרחק חמש דקות נסיעה ומתוכנן לסוף היום. הגענו וראינו כניסה למשהו שנראה עלוב מאוד, קראנו שוב באינטרנט ועשינו אחורה פנה!
לא נשמע מעפן בכלל, נשמעת כמו תוכנית מצויינת. יין ושופינג זול? מה רע?
שמענו על יושי, אבל אני לא אוכלת סושי, אז על עומר נגזר למצוא שותף אחר :)
הוסף רשומת תגובה