ג'ינס MIX

טרנד מאוד מוזר, טרנד ערבוב הג'ינסים הזה. לא? הרי כל החיים מחנכים אותנו ששילוב של פריטי ג'ינס יחד זה big no no. ואז, למישהו שם במרומי המילאנו נגמר ממה להתרגש והחליטו להביא אלינו את טרנד העולה החדש. ג'ינס וג'ינס בשלום יחיו. לי בעיקר זה מזכיר מוכר זקן בשוק של רחובות שמחזיק בסטה של ג'ינסים(חיקויים של ליויס 501) ווסטים עם המון כיסים מג'ינס(אבל לא רק) שעומד תמיד מחוץ לחנות וצועק בקולי קולות "מבצעיות! מבצעיות! מבצעיות!", נח לדקה וחוזר על עצמו, בצורה מאוד מונוטונית.
אתמול בערב, כשהתלבשתי לקראת ארוחת ערב אצל פרי ומור החלטתי לנסות את העניין. שילבתי את ז'קט הג'ינס הקטן עם ג'ינס סקיני כחול של ליוויס והתוצאה דווקא לא רעה כל כך. לא תאמינו, אבל בדרך חזרה ב22:30, אפילו היה לי קר והז'קט לא הספיק. יכול להיות שהטמפרטורות יורדות?! שוד ושבר!
הוספתי מתחת חולצה מגולף שכבר נראתה כאן בעבר ושרשרת סברובסקי שהחבר קנה לי ליומולדת.
על ציפורני מרוח בגאווה האסי הראשון שלי. כבר יצא לי להסתובב עם אסי על הציפורניים, אבל זה היה כזה שנמרח על ידי אשת מקצוע ולא אחד שנמצא בבעלותי האישית. בשניה הראשונה הידית לא היתה נוחה לי כל כך והמברשת נראתה לי ממש קטנה. אחרי ציפורן-שתיים הכל הסתדר והמריחה שמתקבלת ממש טובה. את העמידות עוד צריך לבחון, אעדכן בפוסט ביום ראשון.
סופ"ש נעים לכולם!

Dress code

בשנה שעברה לא יצא לי ללכת ודי הצטערתי על כך, שמעתי שהאירוע היה מוצלח במיוחד והיה אפשר לאתר לא מעט מציאות, במיוחד אם את נמנת על קהל הלקוחות של המעצבים שמשתתפים.

אז השנה הDress code יערך שוב במתחם קסטיאל(אלפסי 36), ביום שישי 10:00-18:00 ובשבת 10:00-21:00.
אותי תוכלו למצוא באירוע בשבת אחה"צ, עם אמא. זה התכנון...

המעצבים יציגו את קולקציית סתיו חורף הנוכחית בהנחות של 15%-30% הנחה וניתן יהיה למצוא פריטים בהנחה גדולה יותר מקולקציות ישנות.
המעצבים: אלף אלף, רוס אובטה, גרטרוד, Jerry, נונה אלגה, מאיה בש, עידו רקנטי, מאיה בש, דיוויד ששון, ליאת זרמון, רובי סטאר, מיה שלו, איילת השחר, d and a ועוד.

עלות כניסה 15 ש"ח.
תוכלו לראות תמונות של פריטים שיופיעו באירוע בדף הפייסבוק, ואולי אפילו להספיק להרשם להגרלה של שובר קניה בסך 300 ש"ח.

ולגבי הספא, אני עדיין מתאפקת ומנסה להיות סבלנית. מגרופר מנסים לפתור את הסיפור.

פוסט הפקושטים הגדול

אני בטוחה שכבר יצא לכם לקרוא בבלוגים חביבים אחרים על השואו רום של רוני ארנון. אבל כעת הגיע תורי לפטפט וללהג על הפייבוריטים שלי.קיבצתי לכם מספר פריטים מנצחים בעיני של שלושה מותגים מוצלחים. נתחיל בתכשיטים.

התכשיטים של אורנה לאלו הם לא עוד תכשיטי פלסטיק צבעוניים וחינניים, אלא עשויים שרף סינטטי שעובר עיבוד מיוחד, מה שמקנה לפריטים גימור קצת שונה מחרוזי הפלסטיק הסטנדרטיים(שגורם להם להיות הרבה יותר מרשימים במציאות). את רוב הקולקציה ניתן לחלק לשני גוונים שולטים, האדומים-כתומים והירוקים בוהקים. אליי הכתומים דיברו יותר. אני מאמינה שהצמיד כאן למעלה יהיה שלי מתישהו. גם קולקציית האביזרים לבית צבעונית ועליזה ובעיני מהווה מין פירוש עדכני לאביזרים מבית סבתא. פמוטים צבעוניים, צלוחית לסוכריות שגורמת לרצות לנשנש וורטרס אורגינל... הבנתם את העיקרון :) מומלץ להציץ באתר.
טווחי מחירים:
עגילים 100-250 ש"ח.
שרשראות 330-700 ש"ח.
צמידים 100-300 ש"ח.
סיכות דש 100-180 ש"ח.
את רביד גיליתי בזכות תמר. עברתי לא מעט פעמים ליד החנות אך מעולם לא נכנסתי. התכשיטים עשו עליי רושם של יקרים מאוד ורציתי לחסוך את בזבוז הזמן לי ולמוכרת. יצא לי לדבר עם תמר על החנות, כשציינתי בפניה שהפסקתי לקנות ברשת מסויימת בגלל שירות לקוי, היא המליצה על רביד בטענה שהמחירים שם לא כאלה גבוהים. וואלה, צדקה. נכון, זה לא ממש מחיר עממיקו, אבל המוצרים הרבה יותר מיוחדים ומוקפדים וממה שנתקלתי עד עתה, השירות מצויין. כל הקולקציות מיוצרות בארץ מלבד שתי קולקציות מיובאות. ברגע שתאגרו רכישות ב1000 ש"ח, תצורפו בחינם למועדון הלקוחות שמקנה הטבות משתנות ובנוסף 10% הנחה בכל קניה.
טווחי מחירים:
שרשראות 230-750 ש"ח.
עגילים 280-750 ש"ח(העגילים משובצי אבן גרנט עולים 280 ש"ח, בג.ר.א.ס הם היו עולים יותר).
טבעות 180-600 ש"ח.
צמידים 230-1200 ש"ח(הצמיד שמופיע בתמונה עולה 520 ש"ח).

תיק לב, 284 ש"ח. כפפות, 348 ש"ח. חגורת פפיון, 298 ש"ח. תיק תכלכל, 238 ש"ח(מממ, אני רוצה אותו!).

FM. חייבת להודות, אני לא לגמרי קהל היעד. יש לי פריט או שניים שנרכשו בחנות וגם הם נרכשו בסוף עונה שווה במיוחד. הקולקציה המרשימה ביותר היא של פפה ג'ינס(ולא רק בגלל התמונות עם אלכסה היפה). מה שהופתעתי לגלות הוא שמחירי התיקים ממש לא גבוהים לעומת ייחודיות הפריטים. טווח מחירי האקססוריז די זהה למחירים של טופשופ והאיכות לדעתי טובה יותר. ממליצה להציץ בחנות ולו בשביל התיקים. לא מתחשק לכן איזה לב סגול ופועם?
מסתבר שלפפה ג'ינס יש את הזכויות להשתמש בציורים של אנדי וורהול. הפריטים שהיו בעיני מוצלחים במיוחד הם הקלאצ'ים המנוצנצים ועליונית הפאייטים המטורפת הזו(פרי, נכון שאת רוצה אותה?1231 ש"ח והיא שלך). גם הטישרטים לגברים לא רעות.
ואלו פריטים מקולקציית החורף של המותג.

טווח מחירים:
חולצות טי 250-550 ש"ח.
חולצות מכופתרות 470-780 ש"ח.
שמלות 650-1470 ש"ח.
חצאיות 470-870 ש"ח.
ג'ינסים 680-1350 ש"ח.
מכנסיים 650-890 ש"ח.

מחר כנראה שכבר לא אוכל להתאפק יותר ולחכות לתגובה ואספר לכם על החוויות הלא ממש מוצלחות(בלשון המעטה) בקליי ספא.

טבעי

אז אחרי שנהנתי מכל המחמאות שלכם לגבי התספורת במצבה המפונפן ומטופל במסירות על ידי אלי, הגיע הזמן לראות איך היא נראת באופן טבעי. אני מרוצה מהתספורת גם בלי פן, כי היא מין שדרוג לתספורת שהיתה לי עוד קודם. ברור שהקווים החדים והמיוחדים שלי יותר מודגשים כשיש פן, אבל אני לא מצליחה להגיע לתוצאה הזו בעצמי וכנראה שהחבר לא יהיה מרוצה במיוחד אם אציע לאלי לעבור אלינו לדירה ולטפל לי בשיער כל בוקר... מה שהכי משעשע כאן זה שהמשפחה שלי מעדיפה אותי במראה הטבעי. אבא שלי הגיב לתספורת עם הפן ב"זה מלוקק מדי" ואמא שלי הסתפקה ב"אני מעדיפה אותך בלי פן". אבל ככה זה, משפחה צריכה לאהוב אותך כמו שאתה :)

בשישי לא עשינו יותר מדי, בעיקר עבדנו ובשעת לילה מאוחרת התפנקנו עם איזה קוקטייל מול הפרק של האנטומיה של גריי משבוע שעבר(אנחנו בדליי קל, חוסר בזמן...). בשבת קפצנו להורים לארוחת צהריים מוקפצת במיוחד. אבא שלי מכין מוקפצי ירקות בווק במיומנות של עובד ותיק בג'ירף. התחשק לי להתלבש נחמד, למרות שתמיד כשאנחנו קופצים להורים אני טורחת להתלבש, אני לא מאלה שקופצים להורים בפיג'מה. אז שלפתי את השמלה הזו ממנגו והרכבתי סביבה אאוטפיט שלא יצא לי עדיין ללבוש. הקיץ המתמשך הזה גורם לי לנצל עוד יותר את המלתחה, כבר כתבתי על זה בפוסט שבוע שעבר. הרי בתאריך הזה כבר היינו אמורים להיות עמוק בתוך קולקציית החורף ואחרי החלפת ארונות. נראה שיש לנו עוד לפחות שבוע אחד של אוגוסט בתוך נובמבר(התחזית ממש לא אופטימית, 30 מעלות ומעלה). מעניין איך החנויות יתמודדו עם זה. בינתיים אין מה לקנות בחנויות כי הכל חם מדי וצריך להסתדר עם מה שאגרנו מהקיץ. הגיוון מתחיל להיות קשה וקשה יותר, אבל אני מרגישה שגם הפעם הצלחתי לרענן לעצמי קצת :)מה לבשתי?
שמלה ממנגו, 60 ש"ח אחרי שובר הנחה.
צעיף מסבתא.
נעליים שאמא קנתה לי, עלו לה 120 ש"ח.
ז'קט ג'ינס מאיביי, כ65 ש"ח.
משקפי שמש של אירוקה.
לק של קסטרו.כמה מילים על הלקים של קסטרו. העברתי אחד מהם לאמא וארבעה נוספים מחכים שאממש את התכנון, השאר שלי. מה יש לי לומר עליהם? הם פשוט מעולים. אלו שניסיתי נראו טוב גם בשכבה אחת(אבל היו מרשימים עוד יותר בשתי שכבות). גם עליי וגם על אמא שלי הם מחזיקים מעמד המון זמן. הם החזיקו לי חמישה ימים ברציפות על האצבעות מבלי להתקלף בכלל. ושטפתי כלים באותו שבוע, ניקיתי את הבית, עשיתי כביסה ואפילו התקלחתי! החבר טוען שהוא היה נלחץ במקומי, אבל הם נטולי רעלים ופשוט עמידים. הסרתי אותו אחרי 5 ימים כי פשוט נמאס לי ממנו. זה מעולם לא קרה לי עם לק. היחידים שהחזיקו אצלי הרבה יחסית זה OPI וגם זה הגיע בשיא ל3 ימים. אז אני ממליצה עליהם בחום. המחיר שלהם גם לא גבוה במיוחד, 29 ש"ח אם אני לא טועה. שווה.

סיפורי שיער

השבוע הוזמנתי להתנסות בסדרת קרסטס החדשה - נוטרי תרמיק לשיער יבש.

אחוז לא קטן מהישראליות סובלות משיער יבש-יבש מאוד. למה נתברכנו בתכונה הנפלאה הזו? הסיבות מגוונות - החל מאיכות המים ועד לשמש הקופחת. כמובן שצבע, פן וגיהוץ לא ממש משפרים את התופעה. הסדרה הזו נועדה לטפל בדיוק בבעיות האלה. נתחיל דווקא מהשורה התחתונה, זה עובד ולא רק עליי. ראיתי את התוצאות על מגוון של סוגי שיער(מבין המבקרות באירוע) ועל כולן ניכר שיפור במצב השיער.

את האבחון למטופל, השיער, עשה ארז ישראלי בצורה מאוד מקצועית. התיישבתי בכיסא ורציתי לשטוח את הבעיות הידועות לי. ארז היסה אותי בעדינות ואמר שקודם הוא יאבחן ומשם נמשיך. הוא זיהה במדוייק את הבעיות שמהן אני סובלת ופירט מה הטיפול.
אני דווקא מתייחסת מאוד יפה לשיער שלי. לא צובעת ולא מפנפנת. אבל הבעיה שלי מורכבת יותר. שורש השיער שלי הופך לשומני בתוך יום אחד, מה שאומר שאני חייבת לחפוף כל יום, אחרת השיער מאבד נפח וחיות. הקצוות שלי דווקא כן סובלים מיובש ובכלליות השיער שלי די דק. את האבחון הנ"ל ארז סיפק, מבלי שאגלה לו את התשובות. מקצוענות. בעיקר כי רוב הספרים בארץ לא ממש יודעים איך להתמודד עם שיער שהוא גם שומני וגם יבש. בכלליות קרסטס שמים דגש על מקצוענות. המוצרים נמצאים רק ב200 מספרות ברחבי הארץ והספרים עוברים הדרכה והכשרה על כל סדרה.
מכאן הועברתי לטיפולו המסור של אלי החמוד. הטיפול התחיל בחפיפה בשמפו קרסטס לשורש שומני, לאחר מכן מסכה לקרקפת ולאחריה מסכה לשיער יבש. בשלב זה אלי החל להשתמש בכישרון שלו ולספר אותי. התוצאה לפניכם ואני מאוד מרוצה. בדרך כלל אני לא עושה פן במספרה, כי הוא לא מחזיק יותר מעד הערב, בגלל שומניות השיער. הפן הזה החזיק יומיים במצב מצויין, אצלי מדובר בשיא. השיער וגם התספורת נראים הרבה יותר טוב מקודם, גם ללא הפן. השיער מבריק יותר ורך יותר לאחר הטיפול.
כעת אני משתמשת בשמפו לשורש שומני ובמרכך לשיער דק של קרסטס. התחלתי להשתמש במוצרים רק לפני יומיים ולכן לא אוכל לתת כרגע חוות דעת מלאה עליהם. כן אציין שהשמפו שיפר את מצב השומניות והתוצאות לאורך זמן מעניינות יותר. לגבי פעולת המרכך, אני לא יודעת לזהות האם השיער רך ומבריק בגלל המרכך או שעדיין מדובר בהשלכות הטיפול במספרה. מבטיחה לעדכן בעוד
שורה תחתונה - המחיר
מחיר מומלץ לצרכן לטיפול במסכת קרסטס במספרה הוא 69 ש"ח.
מחירי כל הסדרות הם באותו סדר גודל. להלן מחירי הסדרה החדשה:
שמפו 250 מ"ל, 117 ש"ח.
מסכה 500 מ"ל, 250 ש"ח.
מרכך 200 מ"ל, 148 ש"ח.
לאיתור המספרה הנוחה לך : 1-800-301-666

והערה שלי לגבי המחירים. כמובן שבתור צרכנית אינטרנטית מושבעת מיד פניתי לבדוק מה המחיר של המוצרים בeBay, ובכן, לא עובדים עלינו לשם שינוי. התמחור כמעט זהה וההפרש(לטעמי) לא מצדיק רכישה ברשת.

תמחור במספרה של ארז ישראלי:
תספורת 220-299 ש"ח.
טיפול במוצרי קרסטס 40-80 ש"ח.
במידה ורכשת מוצר של קרסטס, הטיפול כלול במחיר.

פרטי המספרה:
ארז ישראלי, שדרות בן צבי 2, רמת גן. טלפון: 03-5748014/5.
תמיד כיף לצאת עם כזה חיוך(וכזו תספורת) ממספרה...
תודה רבה לתמר על התמונות והחברה הנעימה :)

Mix and Match

את שישי בערב התחלתי בחוסר מעוף. כמובן שהוצאתי מפי את המשפט שמהדהד כמעט בכל בית בישראל באותה השעה "אוף, אין לי מה ללבוש". זה קורה אגב כל הזמן. אבל אז אני מנערת את עצמי מהרצון העז לתפוס את הלפטופ ולבצע הזמנה ענקית ברשת ועומדת ובוהה בארון. החבר לא כל כך מבין את כל התהליך הזה, ולמען האמת מהצד סביר להניח שזה נראה משעשע. בגלל שיש לי כאבים בברך, הצורה הכי נוחה לי לעמוד במקום היא כמו הפוזה מהפרסומת של פסק זמן, אני גם שוטפת כלים בעמידה הזו והחבר נדהם מזה בכל פעם מחדש. אז עמדתי לי בפוזת הפסק זמן שלי מול הארון וחשבתי מה ללבוש. בסך הכל יצאנו שוב לצינה, לא מקום שדורש השקעה מעבר לרגיל, אבל לטעמי זה בדיוק מה שהופך את בחירת הבגדים לקשה. אני לא אצא מהבית בשישי בג'ינס וטישירט כי מתחשק לי קצת "להתלבש יפה". מצד שני, לא ממש נעים להגיע over dressed למקום. אחח דילמות החיים.

בסופו של דבר יצא האאוטפיט הזה.
מה לבשתי?
חולצה מברשקה, 39 ש"ח.
חצאית ג'ינס מארה"ב, בערך 30 ש"ח.
חגורה ממכנסיים שקניתי בברשקה.
שרשרת של שלי דהרי.
סנדלים מקליגולה.
הקיץ הזה שנמתח ונמתח גרם לי לחשוב, כמה ניצלתי את המלתחה העונה? הפריט היחיד שאני יכולה לומר בוודאות ששימש אותי מאוד בקיץ האחרון הוא זוג הסנדלים מקליגולה, שאמנם נרכשו יחסית בסוף הקיץ, אבל ההארכה שנתנה לעונה החמה איפשרה לי לנצל אותם עד תום.
וכעת, אחזור לעבוד... יום טוב לכולם!

יומולדת לסבתא

בשישי בבוקר אספנו את עצמנו, התלבשנו יפה ונסענו לבאר שבע, לחגוג עם סבתא שלי יומולדת 79.

הנסיעות האלה לבאר שבע תמיד מהנות ומתישות בו זמנית. בדרך כלל נוסעים רק לכמה שעות, אבל חוזרים מאוד מותשים מהנסיעה. למרות כל זה אני מאוד אוהבת לבקר אצל סבתא וזה תמיד מזכיר לי כמה הייתי שמחה אם היא היתה גרה קרוב יותר. לאחרונה יוצא לי לבקר אותה יותר, כי הגענו לשלב שצריך להגיע איתה לביקורים אצל רופאים(טפו טפו טפו, המצב בסך הכל בסדר), אבל זה מאפשר לנו גם להגניב כמה ימי כיף יחד, על הדרך. ימי הכיף האלה גרמו לסבתא שלי לפתח התמכרות קלה לאוכל אסייתי. לכבוד היומולדת שוב ביקרנו במסעדה האסייתית האהובה עליה, קמפאי. המסעדה מעוצבת מאוד יפה ומושקע והאוכל מיוחד ומצויין. סבתא נהנתה, כולם רבו על ביס מהקינוחים וחזרנו חזרה למרכז.
נקודה למחשבה, סבתא שלי סיפרה שלחגיגת יום ההולדת שלה עם החברים, הגיע אחד מהם עם חברה חדשה. שאלנו את סבתא איך הם הכירו והתשובה היתה, תאמינו או לא, באינטרנט! השאלה שהגיע לאחר מכן היא, "רגע, בן כמה הוא?" וסבתא שלי סיפקה תשובה שמאוד מתאימה לסיטואציה, "הן 79 וחצי, הוא נולד ביוני". תודו שלא האמנתם שבגיל 79 אפשר להכיר בנות זוג באינטרנט ועוד יותר תודו שלא חשבתם שבגיל 79 סופרים את החצי :)
מה לבשתי?
שמלה מאסוס, 60 ש"ח.
שרשרת מדיווה, 20 ש"ח.
סנדלים מTOGO, מהקיץ שלפני שנה ב75 ש"ח.
משקפי שמש מאירוקה.
וזו גם תמונת הפרופיל החדשה שלי. שבוע טוב!

לקלקים ונהנים

איזה כיף לי! זכיתי בהגרלה השווה של מה בבקבוק וכעת אני הבעלים הגאה של קולקציית הלקים של קסטרו. כמובן שאתמול, מיד אחרי שקיבלתי אותם, לא יכולתי להתאפק ומיד מרחתי את רובם על אצבעותי(הידיים שלי נראו קצת כמו הפלטות האלה שיש בסופר פארם ומראות את כל הגוונים...). אחרי שסיימתי עם ההתלהבות הרגעית, התפנתי לבחור גוון אחד שימרח על כל האצבעות. בתמונות כאן תוכלו לראות את הנבחר Fantasy Pursuer.

היום קפצתי לפגוש את החבר, כי היו לי סידורים ליד העבודה שלו. ישבנו לצהריים קליל בקפה לנדוור שבקומה התחתונה של הבניין שבו הוא עובד. כשהתכוננתי לצאת מהבית בדקתי באייפון מה הטמפרטורות והייתי בשוק. 30 מעלות? כבר נובמבר. קיפלתי את הג'ינס הארוך חזרה אל הארון ושלפתי חצאית. נובמבר נובמבר, אבל בחוץ מרגיש אוגוסט.
אני לא במצב מלולי כרגע כי אני מאוד עייפה אבל מתעקשת שלא לישון צהריים(כי אז אני לא נרדמת לפני 02:30 בלילה וזה מבאס אותי), מעניין אם אצליח.
מה לבשתי?
חצאית מגולף מהקיץ שעבר, 60 ש"ח.
חולצה מאסוס, כ20 ש"ח.
חגורה מבאזר סופ"ש בתאילנד, 8 ש"ח.
סנדלים מWEEKEND שאמא שלי קנתה והורישה לי.
טבעת עם פנינה מבילי תכשיטים, גם כן מאמא.
תיק מגולף ב50 ש"ח.

למה לקופיקו קוראים קופיקו?

לא הקוף ההוא מסדרת ספרי הילדים(שהפך כמובן לסדרת טלויזיה לטובת ילדי הADHD של היום שלא מסוגלים לפתוח ספר), אלא מכנסי קופיקו. למה קוראים להם כך? מישהו יודע? ההקשר היחיד שאני מצילחה לעשות הוא שכאשר לובשים מכנסיים בגזרה שכזו, אבל במידה שקטנה עליך, הכיסים בולטים החוצה כאוזני קוף. זו הסיבה הרשמית? מרתק...

את הרשומה הזו התכוונתי לכתוב ביום שבת בערב. ואז ביום ראשון בבוקר. ואז ביום ראשון בערב. ואז ביום ראשון בלילה כשלא הצלחתי להרדם. בסוף אני כותבת אותה עכשיו. זה לא נובע מדחיינות, אני לא דוחה דברים שאני נהנת מהם. זה נובע ממחסור חמור בזמן וכוחות. כי כשכבר יש לי זמן, הדבר האחרון שמתחשק לי לעשות זה לשבת חזרה על המחשב. קטע כזה של מתכנתים.

בשבת האחרונה נאלצתי לעבוד, כך שרוב מה שעשיתי היה לעבוד ולהכין אוכל עם החבר(אנחנו אוהבים לבשל יחד). הכנו קציצות בקר, אורז עם ירקות בסגנון אסייתי, פירה בטטה(עם אגוז מוסקט), בגט ששודרג ללחם שום(בשיטה פשוטה שעברה מאבא שלי אליי וכל מי שטועם מתמכר) ואת הקינוח אספנו ממיקי שמו. עוגת שמרים קראנץ' רוזמרי - שמרים זו חולשה שלי. אז עכשיו המקרר מלא בלפטאוברס וזה כיף. בערב, קצת אחרי 9, משהו שעבדתי ונלחמתי איתו במשך שבועיים סופסוף עבד, אז הודעתי לחבר שאני הרווחתי את כוס הבירה שלי ביושר. יוצאים. התאווררנו בליאו'ז בקדור לשעה וחצי, בדיוק במידה כדי להיות בתפקוד ביום למחרת. כשיצאנו חשבנו על זה שמתחם רמת החייל מתחיל לממש את הפוטנציאל שלו בערב. האזור הזה - מגדלי זיו, הפך לשוקק חיים בשישי בערב. ישנם 3 פאבים שממוקמים אחד מול השני וכולם מלאים. אני דווקא אוהבת להגיע לשם. האזור מלא באוכלוסיה שלא ממש מחפשת צרות ויש חניה בשפע ובחינם. הבקדור הוא שלוחה של הליאו בלומס המוכר והישן ומיועד לאוכלוסיה מעט בוגרת יותר. מומלץ לבירה עם חברים, או סתם לאוורור קצר כמו שאנחנו עשינו.
מה לבשתי?
ג'ינס של DKNY מחנות עודפים בווגאס, תמורת 20$ בלבד. שווה במיוחד. סקיני במיוחד. עם ריצ'רץ' מעניין למטה.
חולצה מפיילינס בייסמנט בניו יורק.
סנדלים מקליגולה, 210 ש"ח. לדעתי מדובר בפריט הכי מנוצל ומשתלם שקניתי העונה. יש לי תחושה שהם יוכיחו את עצמם גם שנה הבאה(וגם בחורף עם גרביים אם יהיה לי האומץ).
חגורה מקסטרו עודפים, 20 ש"ח.
שעון של DKNY, שדווקא קניתי בארץ ב450 ש"ח אחרי הנחה(במקום 1100) ואז ראיתי בארה"ב ב40$...
סופי של מרק ג'קובס שמתלווה אליי הרבה לאחרונה :)
זהו פוסט שהתחיל בקוף ונגמר בפאב. קצת כמו בדיחה גרועה. לא?
וכעת אשוב לי לשורות הקוד שמחכות לי...

נ.ב
מצטערת שהתמונות לא באיכות משהו. המצלמה שלי ממש לא מתפקדת טוב בלילה. מתכננת על D3000, אבל כרגע זה לא בתקציב. בקרוב...

חלומות

נפתח בחוב קטן. תמונות הצמיד מאירוע תכשיטי מילר. כל כך יפה, כל כך התאים למה שלבשתי. כל כך לא בר השגה כרגע.
מה לבשתי?
חולצה מנוקדת של טומי הילפיגר, נרכשה באאוטלט בווגאס תמורת 16$ בלבד.
מכנסי תחרה של טופשופ, היו זוג אחרון בחנות ולכן עלו 120 ש"ח במקום 360.
גרבי ברך בכחול-שחור מארה"ב.
נעליים מזארה בחורף שעבר, 200 ש"ח.
שעון של סבתא.

ותודה לחצי מהבויילרים על התמונות :)
נחזור לכותרת...

בשבוע האחרון אני חולמת חלומות הזויים למדי. מהסוג שגורמים להתעוררות בבוקר שמלווה בפרצוף המום ומחשבה אחת בראש: "WTF?!".
בדרך כלל כשיש לי תקופות עמוסות אני חווה גם המון חלומות. לשמחתי אני גם זוכרת אותם. כנראה שהתקופה האחרונה עמוסה במיוחד מאחר וכמעט בכל בוקר אני מתעוררת במצב שתיארתי למעלה.

ועכשיו לשתי דוגמאות מאוד מייצגות.
1. אני מסתובבת בדיזינגוף סנטר בחיפוש אחר לק ניאון צהוב מרקר. מכל המקומות בסנטר אני מוצאת כזה דווקא בבאג(יש באג בסנטר בכלל?). רוכשת 3(!!!) יחידות וממהרת הביתה. מורחת את הלק על הציפורניים בידיים וברגליים ואז פונה במרץ למרוח את הלק על השידה בסלון(תוך שימוש במברשת המקורית של הלק), זו שעליה נחים הספרים. נגמר.

2. מישהו שאני לא מכירה בא לאסוף אותי ברכב ב9 בבוקר ולוקח אותי טרמפ אל ההורים. אנחנו נוסעים דרך כביש 6(אין בזה הגיון אמיתי, זו לא הדרך לרחובות מתל אביב) ובמשך כל הנסיעה אשתו צועקת עליו בדיבורית שהוא לא יספיק לאסוף את הילדים מהגן בזמן. בדרך בכביש 6 אנחנו רואים את רחבעם זאבי אוכל מנה פלאפל וצועד בצד הכביש. פתאום הוא מדלג לכביש וכמעט ופגענו בו. החלום נגמר בכך שהנהג מוריד אותי מחוץ לבית הורי ואני צועקת לו "ומה עם הילדים?!". נגמר.

אומרים שחלומות הכרחיים לנקיון התת מודע שלנו. התת מודע אוגר במהלך היום כל מיני תמונות ומידע ובמהלך השינה זורק הכל ובונה מכך חלום. אנשים שלא חולמים חווים עייפות פשוט כי המוח שלהם לא עשה ריסט בלילה. זוהי תיאוריה אחת מיני רבות שקשורות בחלומות. לרוב אני נוטה להאמין לה. אבל בשבוע האחרון נראה שהתת מודע שלי התחיל לאגור מידע ממקומות לא ברורים. רחבעם זאבי?!

סופ"ש מלא בחלומות הגיוניים ומובנים לכולם!

זהב ויהלומים בלב פלורנטין

אתמול בערב התקיימה פרזנטציה של תכשיטי מילר בבית אוריאל אקוסטא שבפלורנטין. בין כל בתי המלאכה שבאזור שוכן לו מקום מיוחד ויפה. מאוד שונה משאר המבנים באזור. הפנים מסודר כפטיו אפלולי ושקט, עם רצפת דק וצמחיה. המקום עצמו היה מאוד יפה, אבל אז הגענו לתכשיטים...

אני עצמי עדיין לא הגעתי לגיל היהלומים, מסיבות כלכליות, אני מניחה, בשילוב עם חוסר הערכה(שכנראה מגיעה עם הגיל). סבתא שלי תמיד אהבה יהלומים. בשנים שעוד היה לה חשק ומצב רוח לפנק את עצמה(לצערי זה דעך בשנים שלאחר מות דודה שלי, בתה), היתה נוסעת בשמחה לביקור השנתי בחנות התכשיטים הקבועה שלה ורוכשת לה טבעת/צמיד/תליון. אליי החיבה לתכשיטים מתחילה לחלחל לאט לאט ממעמקי הגנים וכל כמה חודשים מתרחש שדרוג ברמה(אבל יקח קצת זמן עד שאגיע ליהלומים, כנראה).

ישבנו מסביב לשולחן שעליו נפרסה מפת תחרה שחורה, ואט אט נפרסו גם תכשיטים נבחרים מתוך שמונת הקולקציות של הרשת. התכשיטים מעוצבים על ידי מעצבים איטלקים וחלקם על ידי סטודיו מילר, ממש כאן בישראל במשכן החברה בדיזינגוף. בחרתי כמה מהפריטים שהשאירו עליי רושם:
1. קולקציית jaipur links.
2. קולקציית jaipur.
3. קולקציית il cairo. את הצמיד הזה תוכלו גם לראות על היד שלי בפוסט הבא. קצת מלחיץ לענוד עשרות אלפי שקלים על יד אחת.
4. קולקציית jaipur links.
5. קולקציית FANTASIA - מתוך miller top 5, חמשת הקולקציות הנמכרות ביותר ברשת לאורך 32 שנותיה.
6. קולקציית FILIGRANA, העגילים האלה מרשימים הרבה יותר במציאות.
7. קולקציית CONCERTO , שוב, מרשימות ביותר במציאות.
8. קולקציית marrakech - מתוך miller top 5.

מה שמיוחד בתכשיטים הללו הם הפרטים. שיבוצים בטכניקות מיוחדות. ליפוף בעבודת יד של חוטי זהב. חריטה בעבודת יד כדי ליצור טקסטורות. בכל תכשיט ניכרת ההשקעה והמחיר הוא אכן בהתאם. מצד שני, רוב התכשיטים הינם על זמניים ויוכלו לעבור גם מדור לדור. המחירים נעים בין 3000 ש"ח לתליון משובץ יהלומים ועד 200,000 ש"ח לשרשרת יהלומים ופנינים מרהיבה.

תגליות: מסתבר שבמורד הרחוב שלי שוכנת לה בלוגרית חמודה ואפילו לא ידעתי, ניפגש בסופר :)

The Real Boyfriend

על הנייר מכנסיים בגזרת בויפרנד אמורים להתאים לי. אני גבוה יחסית, לא מאוד מלאה ובעלת רגליים יחסית ארוכות. אבל, כבר מדדתי עשרות מכנסיים בגזרה שכזו ואף אחד מהם לא מצא חן בעיני. כולם גרמו לי להראות שמנמנה, עם אגן רחב וירכיים שיכולות לשמש כעוגן, כולן תכונות שלא שייכות לי ביום רגיל. לי יש דווקא איזו בטנונת להסתיר ולרוב אני מצליחה, לדעתי. בקיצור, אני והבויפרנד, לפחות בגזרה, לא היינו חברים.

ביום חמישי התעוררתי עם חזון. נזכרתי שיש שקית עם ג'ינסים שלחבר נמאס מהם/גדולים עליו וחשבתי לשפצר אחד מהם למכנס קצר. מדדתי 3 פוטנציאלים אבל דווקא האחרון מבינהם התאים למטרה(הוא לא היה גדול עליי ולכן לא דרש תיקונים במכונה שלא היה לי סבלנות לעשות). שלפתי מספריים, קצצתי, קיפלתי והנה, יש לי מכנסיים!

אני די מרוצה מהתוצאה. כשלבשתי אותם החבר מאוד התלהב ולא ממש זיהה שהם היו שלו בגלגול הקודם. האחים שלו תהו איך המהפך הזה התרחש(ואולי גם חששו לגורל המכנסיים שלהם, שמא שתלתי רעיונות בראש של החברות) והביקורת הכללית היתה מאוד חיובית. האמת, הם גם פשוט מאוד נוחים, הבד שלהם מאוד רך. אז כנראה שאני בחורה אותנטית והייתי צריכה שהבויפרנד ג'ינס שלי יגיעו היישר מהחבר(ג'ינס של ZIP שעלה 120 ש"ח בסופעונה לפני 3 שנים).
הלכתי על לוק שהוא מאוד "קטלוג GAP" ואני מאוד מחבבת את זה. צירפתי חולצה מכופתרת עם כיסים בחזה של פול אנד בר, 120 ש"ח בחורף לפני שנתיים. בחרתי לקשור אותה בקצה כי זה יצר מראה קצת יותר נשי ופחות קשוח. לדעתי זה גם יצר אשליה של בטן שטוחה יותר.הוספתי את השרשרת שקניתי משלי דהרי, 300 ש"ח בשוק הפלסטיק האחרון. סנדלים של קליגולה, 210 ש"ח בקיץ הנוכחי. לק ירוק בקבוק של אורלי(שנשאר שלם על כל האצבעות כבר 3 ימים, מלבד אחת שהתקלפה בשלמותה כמו נחש).
שבוע טוב לכולם!
נ.ב
מה אתם אומרים על העיצוב החדש? אהבתם? יש הצעות? להחזיר את הקודם ולעזוב אתכם באמש'כם?

שבת מפלסטיק

מעט באיחור, אבל היה זה שבוע עמוס, אז תסלחו לי.

בשבת ביקרתי בפלסטיק שוק עם תמר (ניר מPassionista ובן זוגה שהצטרף אלינו בגבורה). הפלסטיק הפעם היה די שווה לטעמי. הדוכנים היו מגוונים, גם מבחינת ההיצע וגם מבחינת תג המחיר. הוצאתי יותר משתכננתי, אבל אני מרוצה כי קניתי פריטים שמבחינתי יהיו שימושיים ומאוד קלאסיים. יצאתי משם עם סיכה לשיער, טבעת ושרשרת של שלי דהרי(שהיתה אחראית על רוב ההוצאה הכספית) המוכשרת והחביבה ביותר. צילמתי כאן את הסטנד ובו השרשרת שרכשתי. ילדים, התצליחו לזהות מי מבין השרשראות עברה להתגורר אצלי בדירה? רמז: פנו ימינה.
המקום עצמו, מועדון המסי, היה מאוד יפה, לא ידעתי שקיימים מועדונים כל כך מושקעים באזור הזה של העיר, או בכלליות בעיר, או בארץ. כמו שניתן להבין, המקום נראה טוב. תמיד הדהים אותי כמה מטונפים מועדונים נראים בתאורת יום ולכן נדהמתי כל כך מהמראה של המקום הזה.
את הטבעת(שמופיעה בתמונה למעלה, השחורה מבינהן) והסיכה רכשתי מדוכן של בחור צעיר וחביב שמכר מבחר מצומצם של טבעות, סיכות,עגילים והמון המון צעיפים. לצערי אני לא זוכרת את שם המותג ורק את שמו של הבחור, איתי. אם מישהי מכירה, אשמח ללינק על מנת לתת את הקרדיט הראוי.
מה לבשתי?
חצאית מטופשופ, 100 ש"ח.
גופיה מגולף, 50 ש"ח.
שעון מסבתא, טבעת פפיון של קרן וולף וטבעת מהשוק.
תודה רבה לתמר על התמונות שלי.
ולסיום, פח קסמים שמייצר חתולים שחורים. אני ספרתי שלושה שיצאו ממנו:סופ"ש נעים!