ביקור אצל סבתא

ברביעי ארזתי את עצמי ואת אמא ונסענו לבקר את סבתא שלי בבאר שבע. כבר כתבתי כאן רבות כמה קשה לי שסבתא שלי גרה רחוק ואני מאוכזבת מכך שלא יוצא לי לבקר אותה יותר. בחודשים האחרונים אני חושבת שהצלחנו להגדיל את תדירות המפגשים וזה מאוד משמח.

בפעמים האחרונות שביקרנו בבאר שבע, הלכנו עם סבתא למסעדת קאם-דאי, מסעדה אסייתית מוצלחת מאוד עם אוכל נעים ואווירה טובה. סבתא שלי התאהבה באגרול של המקום. כל כך התאהבה שהיא בטוחה שהוא מוגש בכל מסעדה. הפעם החלטנו שלא לצאת למסעדה לצהריים אלא להנות מהאוכל של סבתא. בכל זאת רצינו לאוורר אותה קצת אז יצאנו לקפה ונשנוש בוקר בסניף קפה הלל המקומי. כששאלנו את סבתא מה היא רוצה עם הקפה, תשובתה היתה "נו, כמו שאכלנו במקום ההוא בפעם שעברה". הכוונה כמובן היתה למסעדה האסייתית. אנחנו בתמימותנו חשבנו שמדובר באחד הקינוחים ואז סבתא הסבירה "אני רוצה בצק עם ירקות בפנים ורוטב חמוץ!", או אז הבנו שסבתא מעוניינת באגרול לצד הקפה :) הסברנו בנימוס שזה לא ממש אפשרי וסבתא התפשרה על טוסט עם סלט קצוץ. אולי זה דווקא רעיון, אגרול לצד הקפה לארוחת בוקר.
אחרי עוד כמה סיבובים וסידורים חזרנו לבית סבתא, אל הוורניקי(כיסוני בצק ממולאים בתפוחי אדמה עם חמאה ובצל) ולביבות הגבינה שלה. היה טעים ביותר ומאוד התגעגעתי לטעם הוורניקי שלה. לא יצא לי לאכול אותם שנתיים... עכשיו יש כמה שמחכים לי אצלי במקרר.
בתמונות: תמונה של סבתא שלי עם אחותה הקטנה(ז"ל) שמסגרנו לסבתא לכבוד יום ההולדת האחרון, כסא ומכתבה שעלו לארץ מאוקראינה יחד עם המשפחה, עץ הקריסמס הקטן של סבתא.
מה לבשתי?
ג'ינס של ליוויס בגזרת 524 המוצלחת, 28$ בארה"ב.
סריג מTNT שהחבר קנה לי מתנה בשנה שעברה.
עליונית סריג מחנות פרחות ברחובות, 60 ש"ח.
צעיף אהוב ומוצלח בH&M בארה"ב.
אוקספורד שטוחות מאוד נוחות ואהובות מאסוס, עלו 30$ בלבד בתקופת האין משלוח.
ולסיום, הבנות החמודות, כל אחת בפינה האהובה עליה בבית:

ארוחת בוקר אחרונה ל2010 ואתר ממכר

בשישי האחרון, היום האחרון של 2010, החלטנו לצאת לארוחת בוקר מפנקת. כבר כמה שבועות שאנחנו מתכננים ללכת לבופה המפורסם של שישי בבוקר בעדנה ברמת השרון. הבעיה היא שהפופולריות של המקום מגבילה את הספונטניות. צריך להזמין מקום לפחות 4 ימים מראש, גם לזוג. מאחר וההחלטה להתפנק באותו הבוקר לא הגיעה ביום שני, מקום לא ממש היה. עוד מתוך המיטה חיפשנו בגוגל(ותודה לאייפון שהביאוני עד הלום) "ארוחות בוקר מומלצות" והגענו למשק ברזילי, בדקנו תפריט, צלצלנו לשאול אם יקבלו אותנו ויצאנו.

משק ברזילי הוא מסעדה אורגנית צמחונית במושב ירקונה(צמוד להוד השרון). המקום עצמו מאוד יפה ופסטורלי, עם גינת ירק גדולה שממנה נקטפים המצרכים. ארוחת בוקר זוגית עולה 110 ש"ח וכוללת לחמים שנאפים במקום ועוגת דבש מוצלחת במיוחד. הארוחה לא מאוד מיוחדת, אבל מכילה חומרים טריים וטעימים. המיקום הנעים מוסיף לאווירה. אני מניחה שעוד נחזור לשם בימים שטופי שמש. ניתן לרכוש מאפים וירקות תוצרת המקום במחירים סבירים ביותר.
באותו הבוקר מזג האוויר עוד לא החליט מה הוא בדיוק רוצה מאיתנו, כך שגרביון, אוברול קצר וקרדיגן קליל עשו את העבודה.
מה לבשתי?
אוברול מאסוס, כ60 ש"ח אם אני לא טועה.
קרדיגן מקסטרו עודפים, 40 ש"ח.
גרביון מארה"ב.
נעליים של Aerosoles מארה"ב, כ180 ש"ח.
צעיף של סבתא.
וכעת לאתר. לפני מספר שבועות עלה לאוויר האתר מאיפה. האתר, כשמו, מגלה לנו מאיפה הפריטים שלבשו פוקדי האירועים השונים. האתר שייך לבחור נחמד מאוד בשם שי שלגמרי במקרה למד איתי באקדמית. אני מאוד שמחה בשבילו ומאחלת המון בהצלחה עם האתר בפרט והרעיונות שצצים בכלל. אני אישית כבר התמכרתי. הרי כולנו מתעניינות במציאות של אחרות.
צילום מסך: מאיפה.

ערב השנה החדשה

את שישי בערב, כמובטח העברנו בכיף אצל חברים שגרים קרוב, כל כך קרוב שלאחר כ3 דקות הליכה ברגל הגענו אל מקום הבילוי, ג'ואנה ואיתי. ג'ואנה הכינה עוגה מרהיבה עם עץ אשוח ומקלות סוכריה שלא רק נראתה טוב, אלא גם היתה מאוד טעימה(כל כך טעימה שחטאתי בשתי פרוסות...). כל זה אחרי שאכלנו ארוחה שווה בבית שכללה לחם שאפיתי בעצמי, כך שאת 2011 בהחלט התחלתי בגרעון קלורי.

את השחיתות הגרגרנית המשכנו בשבת, בביקור לבראנץ' אצל ההורים של אשתו של אח של החבר(הצלחתם לעקוב אחרי הקשר?). אב המשפחה הוא שף במקצועו וזה ניכר בכל ארוחה. פתחנו במרק עגבניות טעים ועשיר עם קרם שום לקישוט וטיבול והמשכנו אל שקשוקה אלטרנטיבית מפטריות ופולנטה עם המון פרמז'ן טעים מעל. האוכל היה כל כך טוב שזה היה פשוט חטא לא לקחת תוספת. לצערי השארתי את המצלמה בבית ולכן אין לי תמונות של הפלא. הלקח נלמד, בפעם הבאה גם המצלמה תצטרף לארוחה!
וכדי להמשיך את המינוס הקלורי שלנו, עוד לפני שיצאנו לבראנץ' השארתי בצק שמרים מתוק להתפחה. את יום האתמול סיימנו עם חליטת תה טעימה עם עוגת שמרים שושנים במילוי שוקולד וקרם אגוזים. מחר דיאטה?
מה לבשתי?
התכנון היה אחר לחלוטין והתחלף ברגע האחרון. החצאית הזו היתה פעם שמלה של סבתא שלי ועברה קיצור הצרה והתאמה למידותי. לפני 3-4 שנים לבשתי אותה המון ואז היא נדחקה לפינת הארון. משום מה בשישי נמשכתי אליה באופן טבעי לגמרי והיא עבדה טוב עם החולצה הזו.
חולצה מאסוס, כ70 ש"ח.
חצאית מסבתא.
גרביון של לייף, 30 ש"ח.
סנדלים של Aerosoles, מהסניף בקריון ב290 ש"ח.
שעונים מסבתא וDKNY.
טבעות קרן וולף, רביד ופלסטיק שוק.
שרשרת מרביד.
והנה הצצה לאיך אני נראת עם המשקפיים החדשים שלי.
שבוע חדש, שנה חדשה, שילך טוב לכולנו!

וזו היתה השנת 2010

אתן לתמונות לסכם את השנה הזו. כדאי ללחוץ להגדלה...
מה לבשתי השנה?
מידע לאורך הפוסטים.

Happy New Year

שתי תערוכות ושיר

בשלישי האחרון יצא לי לבקר בשתי תערוכות שמוצגות כרגע בלא אחר מאשר קניון רמת אביב. פעם שנאתי לשוטט בקניון הזה. הוא הרגיש לי מרוחק, מנוכר, מתנשא ובכלליות מייצג את רוב התכונות השנואות עליי בקדמה והבורגניות. אני יודעת, מדובר במילים קשות מאוד לומר על קניון, בסך הכל. אבל יש אנשים שכל תכלית עבודתם מסתכמת לכדי האחריות על התחושה שלך בשיטוט בקניון, כל זאת כדי שבעלי הקניון יוכלו לתרגם את התחושה שלך לדמי שכירות ופדיון יומי.
היום תחושתי השתנתה. השאלה היא האם גם הקניון השתנה? פעם מאוד חיבבתי את קניון רחובות, היום קצת פחות. הוא היה מסודר טוב. לא רועש מדי, לא בהיר מדי והכיל את כל החנויות שעניינו אותי. מאז בגרתי ועברתי לתל אביב. היתה תקופה של כמה חודשים של מגורים בת"א שבה עדיין חיבבתי את הקניון ההוא בעיר בה גדלתי, ובתמורה, שנאתי את הקניון הזה, המנוכר והמתנשא שגר בשכנות אליי. היום, אחרי כמעט 3 שנים של מגורים בשכונה שעל שמה קרוי הקניון, התרגלתי ואף הבנתי. לא מדובר בריחוק וניכור אלא במינימליסטיות ותחכום. מיותר לציין שהיום אני שונאת לשוטט בקניון רחובות ומוצאת אותו רועש וולגרי. אבל במקרה של הקניון ההוא, לא רק אני השתנתי, אלא גם הוא הדרדר במדרון התלול של הערסיות.
ונחזור לתערוכות. הראשונה, של רשת תכשיטי AMARO לציון 25 שנות קיום נוצץ. בתערוכה מוצגים צילומים של קארן דונסקי, עדי נוימן, שירלי בוגנים, אלה משקאוצן ועוד. את הצילומים סגננו הסטייליסטים המפורסמים שבארצינו. צילמתי לכם כמה תמונות מהתערוכה, אבל כדאי לעבור ולהציץ בה בלייב, היא מאוד יפה וחלק מהתמונות מלאות בהומור.
ולתערוכה השניה. התערוכה השניה נקראת "תמונת מצב". אם אתם קוראי גלובס, אז וודאי כבר נתקלתם בתמונות מהתערוכה באתר האינטרנט של העיתון. התערוכה מאוד צינית ומרושעת במידה ומציגה קריקטורות של ראשי המשק ופוליטיקאים בארצנו. שווה שיטוט.
מה לבשתי?
ג'ינס של DKNY שקניתי בארה"ב תמורת 20$ בלבד. החבר שונא אותו, אבל אני דווקא מחבבת, במיוחד בגלל הריצ'רץ' בקצה.
חולצה מforever21, נדמה לי ש14$ אבל אל תתפסו אותי במילה.
שרשרת וטבעת מרביד. מאוד מרוצה מהקניה הזו.
מוקסינים מאיביי, 80 ש"ח.
וכעת לשיר. בואו נסיים את השנה הזו בשיר אופטימי למדי. אל השיר הגעתי דרך איזשהו סרטון שראיתי ביוטיוב ולצערי אני לא זוכרת איך הגעתי אליו. תודות גדולות אני כן יכולה לספק לShazam שבזכותם אני יודעת מהו שמו של השיר.

אני לא אוהבת כל כך לעשות סיכומי שנה. אולי זה גורם להיזכר באירועים הטובים, אבל יחד איתם נזכרים גם ברעים. אני חושבת שהיתה לי שנה טובה ואני מאחלת לעצמי הרבה בריאות, המשך בזוגיות הטובה, הרבה עבודה והמון בילויים. מאחלת גם לכם שתצליחו למצוא את האיזון הדק והנחוץ בין בילוי לעבודה ובטווח הקצר יותר, תבלו בנעימים את ערב השנה החדשה!
המון נשיקות ותודה לכם שאתם כאן, גם אתם חלק מהשנה הטובה שהיתה לי :)
ניפגש בשנה הבאה?

חנות קטנה ומטריפה

בביקור האחרון שלי בנווה צדק נתקלתי בחנות מיוחדת ושונה ולכן החלטתי לספר עליה.

החנות נקראת על שם בעלת החנות, אפרת, והיא ממוקמת ברחוב שבזי 33.
אני נמשכתי פנימה אל החנות למרות שהייתי כבר קצרה בזמן(חיכו לי לצהריים בקצה השני של העיר...) בעיקר בגלל חלון הראווה הצבעוני והילדונת מקרמיקה שעיטרה אותו:לאחר שיטוט קצר בחנות, התרשמתי מאוד מהפריטים המיובאים ומהתיקים בעבודת יד שאפרת יוצרת בעצמה. שוב, בגלל שכבר מתחתי את הזמן יותר מדי, ביקשתי כרטיס ביקור, שאלתי עוד כמה שאלות ואת השיחה אפרת ואני המשכנו במייל.
פתיחת חנות שמרכזת עבודות אומנות של יוצרים ישראלים תמיד היתה החלום של אפרת ובחירת המיקום קרתה לגמרי במקרה. היא מעידה על עצמה שתמיד נמשכה לנווה צדק ושמעה במקרה על חנות שמתפנה לפני 6 שנים, מאז זו החנות שלה.
את התיקים אפרת יוצרת מרקמות בדואיות או אתיופיות ולעיתים גם מרקמות שלה בשילוב עם עור, ברוקדים או קטיפות ישנות. כל תיק הוא יחיד ומיוחד ואין שני לו. התיקים של אפרת נמכרים בטווח מחירים של החלק מ450 ש"ח לתיק קלאץ' ועד 2250 ש"ח לתיק נסיעות גדול.
בחנות תוכלו למצוא גם עבודות קרמיקה שונות של אמנים ישראלים, תכשיטים מהארץ וכן אביזרים וצעיפים מיובאים מספרד(כגון תיק בית ספר מעור שהיה מרהיב ולא יקר בכלל, 450 ש"ח).
טווח המחירים לתכשיטים הוא 100-1500 ש"ח.
אני אישית כבר מחכה לרגע שיזדמן לי לבקר שוב בחנות, לשוטט בה בסבלנות המגיעה לה ולמצוא לי פריט ייחודי ומעניין.
אפרת.
שבזי 33, נווה צדק, תל אביב.
שעות פתיחה א'-ה' 10:00-19:30, ו' 10:00-15:00.
כדאי לתאם הגעה בטלפון: 03-5161670.

It's time to write a post!

מיום רביעי הייתי עסוקה במטלות וסידורים שקשורים למערכת שעבדתי על פיתוחה בחודשים האחרונים. היום תם החלק שלי והמערכת נשלחה לתצוגה בארה"ב. כיף למערכת, היא טסה לווגאס. כמה חבל שאי אפשר לשלח גם אותי בפדקס :)

בשבת התחלנו לדבר על כל עניין הסילבסטר ומה עושים בו. מאחר והשנה התאריך המיוחד נופל על יום שישי, יש לי תחושה שהמקומות יהיו עמוסים מתמיד. הרי לא מעט אנשים לא יוכלו להשתמש בתירוץ ה"אני עובד/לומד מחר, צריך לקום מוקדם". מה שיגרור עומס יתר עוד יותר מסילבסטר רגיל. בשנה שעברה החלטנו סתם להישאר בבית עם עוד כמה חברים. דווקא כן מתחשק לי לצאת השנה לארוחה או מסיבה אבל אני מתקשה למצוא משהו שמדבר אליי. מצד אחד כבר התבגרתי(או שמא, הזדקנתי?) ולא מתחשק לי להידחק בכניסה למועדון כאחרונת הטיאייג'ריות. מצד שני, דווקא מתחשק לי לעשות משהו שכרוך ביציאה מהבית והתלבשות בצורה מסיבתית. רעיונות? הצעות? מה אתם עושים בשישי הסילבסטרי הזה?
אגב, בגלל כל הסיבות שרשומות בתחילת הפוסט, לא ממש הספקתי לכתוב פוסטים בשבוע החולף או לצלם אאוטפיטים נוספים. האאוטפיט שמופיע כאן צולם בכלל כשיצאנו בשישי שעבר. כנראה שאלבש את האאוטפיט הזה שוב, בחילוף של השמלה כי הוא היה מאוד מוצלח בעיני. לא מאוד קר כשיושבים במקום סגור והטריק הזה של שמלה ארוכת שרוולים וווסט צמר מעל מביא אותי לטמפרטורה נוחה מאוד.
מה לבשתי?
ג'קט עור מזארה, 600 ש"ח בחורף שעבר.
שמלה מזארה, 100 ש"ח בחורף שעבר.
ווסט סרוג מחנות פרחות ברחובות, 60 ש"ח.
גרביון של אולד נייבי, כ20 ש"ח.
נעליים של אירוסולס, כ 180 ש"ח בארה"ב.
שרשרת מדיווה, 20 ש"ח.
טבעת מדוכנים באו"נ, כ2 ש"ח.
שבוע חדש ורגוע התחיל!

חתונה בחורף

אתמול בערב הלכנו לחתונה של בן דוד של החבר. בגדים לחתונה זה תמיד קצת בעיה, במיוחד בארץ. מצד אחד לא רוצים להגיע אוברדרסד כדי שלא יבלבלו אותך עם משפחת החתן/כלה הקרובה. מצד שני, את לא רוצה להגיע בג'ינס, ולא משנה עד כמה הוא אהוב ופופולרי. חתונה בחורף מוסיפה לכל המשוואה הזו גם את עניין החום-קור. רוב השמלות "החגיגיות" הן קצרות וקרות ולא ממש מתאימות למזג אוויר חורפי. לרוב הפתרון הוא ללבוש שמלה קייצית, לעטות על עצמך מעיל עד הגיעך לאולם ולקוות שיש חימום טוב (או DJ טוב) שיאפשר לך להיפרד ממנו לשלום עד לעזיבה.

הפעם ביקרנו באולם שכבר יצא לי להיות בו בשנה שעברה וזכרתי שהיה מאוד קר. כל כך קר שלמרות שלבשתי סריג נאלצתי להישאר עם המעיל עליי כל הערב(ואני לא מהבחורות שכל הזמן קר להן, גם באוגוסט). אז תכננתי מראש על ביגוד חם יחסית. סריג שחור ומחמם וחצאית עם גרביון עבה. מה אומר ומה אגיד. עבדו עליי! באולם היה חום איימים, רוב האנשים די התבשלו עד שאחרי החופה הפעילו קירור. ומה אני רוצה לומר בכל הסיפור הזה? שכנראה אין סיבה להתחכם...
בדרך כלל אעדיף שמלה לחתונה או אירוע מיוחד, סתם כי זה מרגיש מגונדר יותר. הפעם משום מה נחה עליי רוח שטות אחרת והחלטתי לארוז חצאית. זה מוביל אותי לעובדה שהייתי צריכה להחליט עוד בחמישי אחה"צ מה אני לובשת בראשון בערב(או לכל אורך הסופ"ש אם להיות מדוייקים). אני די מתעבת את האריזות ארוכות הטווח האלה. משום מה זה מטריד יותר מלארוז לסופ"ש של חופשה בחו"ל.
מה לבשתי?
חצאית מגאפ בארץ, אחרי כל מיני מבצעים(קנה ב300 שלם 200 ונקודות של לאומי קארד) עלתה בערך 130 ש"ח.
סריג שחור ישן נושן שלא זכור לי מהיכן הוא הגיע.
גרביון אפור עם נקודות מגאפ, עלה 35 ש"ח.
סנדלים מאלדו בארה"ב, כ180 ש"ח.
שרשרת וטבעת מתנה מהחבר.
ולמקרה שלא שמתם לב, פנפנתי את שיערי :)

סופ"ש צפוני

בשישי נסענו לנהריה לסופ"ש ארוך במיוחד. אנחנו חוזרים למרכז רק בשני בבוקר בגלל חתונה בראשון בערב. אני חושבת שזו הפעם הראשונה שאנחנו נשארים בנהריה בשבת בערב. בדרך כלל אנחנו יוצאים בשבת בצהרים כדי לא להתקע בפקקים וכדי להנות מכמה שעות של שבת בבית. שבת אחה"צ תמיד היה הזמן השקט שלנו. "לשים קצת את הראש", לקרוא קצת באינטרנט, לסדר את הבית, להשלים פערים בסדרות של השבוע ובעיקר, לשבת בשקט רק שנינו. אז הפעם אנחנו כאן בשבת אחה"צ ודווקא העברנו אותה די נחמד למרות שלא היינו בבית.

הבית מלא עד הסוף לסופ"ש. לחבר יש 3 אחים, הוא השני בגיל. וכל הכבוד לאמא שלו ששרדה עם 5 גברים בבית ובלי אישה אחת לרפואה. כולנו הגענו לכבוד החתונה ועשינו גשר על ראשון. מזמן לא יצא שכולנו כאן יחד וזה דווקא נחמד. אני לא רגילה למשפחה כל כך גדולה, לי יש רק אח אחד קטן(שכבר לא כל כך קטן והשתחרר בשבוע שעבר), כך שכשכאן אומרים שהבית מלא, הוא בהחלט מלא :)
היום יצא לי לצלם את הגלים היפים בחוף בצת. טיילנו קצת לאורך החוף במזג האוויר ההפכפך של הצהריים ויצאו תמונות ממש יפות. לאט לאט אני לומדת איך לעבוד עם המצלמה וזה נחמד אבל גם דורש אימון ולפעמים אני מתייאשת וחוזרת למצב אוטומטי.
מה לבשתי?
שמלה מפוראבר21 ב40 ש"ח.
גרביונים של גאפ ב35 ש"ח.
צעיף שקיבלתי מתנה מג'ואנה.
קרדיגן מאולד נייבי ב70 ש"ח.
משקפי שמש מתנה מאירוקה.
שרשרת מרביד.
נעליים של Aerosoles.

מחר שבוע חדש, אבל שלי יתחיל רק ביום שני. שבוע טוב!