summer blues

בחמישי האחרון התקיימה החתונה האחרונה לעונה(או כך נראה בינתיים) שכללה 6 חתונות שמחות. אנחנו כנראה בגיל המתאים, מה שגרם לכך שאת רוב הריקודים הקיץ עשיתי בגני אירועים במקומות שונים בארץ(לשמחתי כולם באזור המרכז המורחב). מי שהתגלו כאופציה הטובה ביותר לנעלי חתונה נוחות וייצוגיות הן נעלי החתונה הפרטית שלי, הנעליים שקניתי בשומייקר בלא מעט כסף ובינתיים מוכיחות את שוויין שוב ושוב. אני מצטערת כעת שלא רכשתי אותן בצבע נוסף כשהיו בהנחה, אבל לא נורא, שומייקר מייצרים נעליים חדשות לחשוק בהן בכל עונה.

השמלה בפוסט הנוכחי היא אותה שמלה שצויינה כמפלט לאחר החיפוש אצל המעצבים, בטופשופ. אני לא מרבה לקנות ברשת הבריטית הזו בעיקר כי לדעתי היא סובלת בדיוק מאותם תסמינים של המעצבים, תמחור מופרז על בגדים סינתטיים לחלוטין. אני מודה שאיכות התפירה שם לרוב עולה על איכות התפירה ברשתות מקומיות(דוגמת קסטרו או רנואר) אבל המחירים לא באמת שווים את זה. את מעט הפריטים שיש ברשותי מטופשופ בארון רכשתי מקולב הסייל ב50%-70% הנחה. כך היה המקרה עם השמלה הזו. את המחיר המקורי שלה, 350 ש"ח, היא לא שווה בכלל בעיני, אבל 150 ש"ח נשמע סביר יחסית. 

ולהשלמת התמונה, לאחר שיטוט בארנה בשבוע שעבר, אותו שיטוט בו רכשתי את השמלה, היינו רעבים אך עייפים מלהכין משהו בבית ולעומר התחשק סושי, אז הלכנו לקיוטו, על הדרך. בשולחן הסמוך אלינו ישבו שתי בחורות צפונבוניות להחריד, סטודנטיות לעריכת דין באוניברסיטת תל אביב. במשך יותר מ10 דקות הן דיברו על ירידת המחירים בטופשופ (שהוכרזה בשבוע שעבר, ירידה של 15-20 אחוזים) וכמה שזה יקל עליהן להמשיך לקנות שם. יכול להיות שזו הסיבה שאני לא כל כך נלהבת מהרשת(וסליחה על ההתנשאות אבל אני חושבת שרוב הקוראות מבינות בדיוק מהו סוג הבחורות שתיארתי)?

מה לבשתי?

שמלה מטופשופ, 150 ש"ח בסייל הנוכחי.

שרשרת מאיביי, 40 ש"ח.

חגורה מושאלת מחברה.

נעלי החתונה שלי משומייקר.

טבעת כסף מבילי תכשיטים, 120 ש"ח.