חוגגים 7

בשישי האחרון חגגנו, עומר ואני, 7 שנות זוגיות. כבר ביום הנישואין האחרון החלטנו שאת שני התאריכים המיוחדים האלה בשנה - התאריך שבו התחלנו לצאת ויום הנישואין, נציין על ידי בילויים מהנים יחד למשך אותו היום ולא על ידי החלפת מתנות. אנחנו קונים אחד לשני דברים כל הזמן, אם נתקלנו במשהו שנראה לנו שהשני יאהב, או סתם אם בא לנו לפנק. לכן אין סיבה להתעקש לקנות דווקא בתאריך ספציפי כשלא תמיד קופץ רעיון טוב לראש.

למזלנו בשישי מזג האוויר החליט להיות מאוד נחמד אלינו, לא היה חם מדי(כמו היום למשל) והיה נעים להסתובב בתל אביב. את היום פתחנו בארוחת בוקר מאוחרת בהוטל מונטיפיורי(גם ביום הנישואין הראשון ביקרנו שם). אני מאוד אוהבת להסתובב באזור הזה של מונטיפיורי-יבנה-אחד העם לצלם ולהתרשם מהשימור היפה של הבניינים שם. על ארוחת הבוקר של הוטל מונטיפיורי כבר כתבתי בעבר. היא האלטרנטיבה המועדפת עליי בעיר. הפעם ניסיתי את הביצים הפלורנטיניות שהיו מצויינות ולא הרגישו שומניות מדי(בעיקר כי רוטב השמנת לא היה סמיך אך דליל במידה) ומהלחמים של ארוחת הבוקר אני תמיד מרוצה. עומר דווקא תכנן לדגום את קינוח הסנט אונורה ולכן הזהיר מראש להשאיר מקום. בליווי קנקן תה ירוק הארוחה הסתיימה באושר גדול :)

בערב תכננתי מראש לנסות להכין מנה חדשה שידעתי שעומר יאהב. אחרי שנ"צ הכרחי התחלתי בעבודה(הלא כל כך מסובכת כמו שזה עלול להראות) והכנתי ניוקי. לבד. כלומר מתפוחי אדמה שלמים, קמח וביצה. בישלתי, גירדתי, מעכתי , ערבבתי ולשתי ובסוף היה לנו ניוקי טעים מאוד. אמנם הם לא ממש דוגמנים, אבל הטעם משו משו(תאלצו להאמין לי כאן, אבל באמת שיש לי עדים). את הרוטב הכנתי מאפונה, פטריות פורטבלו, בצלצלי שאלוט, שום ופרמז'ן שווה מעל. זו הפעם הראשונה שבה הכנתי ניוקי ואני חושבת שאפסיק לקנות ניוקי מוכן. אין מה להשוות את הטעם ובאמת שזו לא עבודה יותר מדי קשה. את הערב סיימנו בהופעה של מרצדס בנד, להקה שאהובה עליי מאוד ומסתבר שגם על חיילים, כי הם היו רוב הקהל והתנהגו ממש לא בהתאם(ניסו כל פעם לעלות לבמה, זרקו מברשת לשירותים על הבמה ודחפו ציוד). בכל זאת היתה הופעה מוצלחת.

מה לבשתי?
שמלה מאסוס, 75 ש"ח.
ג'קט ג'ינס מזארה מימי התיכון(!!!!).
נעליים שהכנתי בסדנא בגילדה.
שרשרת מסוורובסקי שקיבלתי מעומר לפני כמה שנים.
משקפי שמש של אירוקה.