21.6.2009

החום של תל אביב דוחף אותך לפינות

אני מזהירה מראש, הפוסט הבא לא קשור כלל לאופנה.
מאחר ואין לנו מזגן בחדר השינה, מלבד פתח מהמזגן בסלון, החום של תל אביב (גם בלילות!) הכריע אותנו והחלטנו לקנות מאוורר תקרה. זה מכוער מאוד, אבל חם לי בלילה, אז זה עדיף.

הסיפור פה הוא לא כמה מכוער המאוורר (מאוד!), אלא כמה זמן לקח לנו לתלות אותו. שעתיים וקצת אם תהיתם.
אתמול הרגשתי כאילו אני בעצמי משתתפת בצילומי הבלוק. באיזשהו שלב היינו משוכנעים לחלוטין שמי שמייצר את המאווררים האלה בכלל עושה את זה בשביל הכיף. הוא שותל מצלמה בפנים ויושב מבסוט מול האימג' שלך נאבק בלתלות את השיט הזה.
ההוראות היו כל כך גרועות שההוראות של איקאה נראו כמו הדגמה של בתיה עוזיאל לעומתן.
אני חייבת לתת רקע. אנחנו לא זוג תל אביבי עצל שמזמין הרכבה לשידה מאיקאה (לאחרונה שמעתי על יותר מדי אנשים שבוחרים באופציה הזו). כבר יצא לנו להרכיב כמה וכמה דברים, כולל להחליף מפסק סורר.
הרכבת המאוורר הלכה ככה : עושים צעד אחד לפי מה שמוסבר, מגלים שאי אפשר לעשות את הצעד הבא כי הצעד לפני הקודם לא הוסבר נכון, מפרקים הכל וחוזרים שני צעדים אחורה. תענוג!
בסוף גילינו שכל המאוורר יושב עקום כי התקרה שלנו עקומה, אז אי אפשר לשים את הכיסוי כי אז המאוורר ירעיש.

בהתחלה החבר היה שמח שהחורים בתקרה כבר התאימו ואין לו צורך לקדוח, מאחר והקירות בבית מכילים סלעים לא ניתנים לקידוח והשאר חול מתפורר.
השמחה הזו נעלמה מהר מאוד.
בסופו של דבר יש לנו מאוורר תקרה. הוא אפילו מאוד הנעים לנו את הלילה. אבל באיזה מחיר?!

באמת, המלצה אישית, אם החלטתם לתלות דבר כזה, תמצאו מישהו שכבר עשה את זה או לחלופין שלמו למישהו שיריב עם זה במקומכם אם ניתן.

אין תגובות: