29.3.2015

טיול בשכונה

עד לפני כמעט שנה, טיול שישי-בוקר-מאוחר-לפני-שנ״צ שלנו כלל בארנץ׳ בביתא קפה, או טיול בשדרות בן גוריון עם קפה ואקלייר מהבייקרי, או אולי שוטטות בנווה צדק עם מאפה מושחת מהקונדיטוריה של דלאל. הניגוד הזה בין שישי בתל אביב לשישי בכל מקום אחר בארץ תמיד היה חד ובולט בעיני. ברוב המקומות בארץ אנשים מנסים להספיק את הסידורים והקניות לשישי ובתל אביב מותר ולגיטימי לשוטט בשישי ולדחות את ה״קניות״ לאמפמ ליד הבית, כי חלב עולה אותו דבר בכל מקום. זה לא באמת מדוייק, וגם תל אביבים עושים קניות בסופר/ירקן בשישי, אבל לא באותה אדיקות כמו בכל מקום אחר מחוץ ל״מדינת תל אביב״ הכה מגונה.
כאן השישי זז לשבת, אבל ההרגשה הרבה יותר דומה ליום שישי בתל אביב מאשר ליום שישי מחוצה לה. לא מזמן הגעתי לתובנה שהסיבה שהסופ״ש כאן מרגיש ארוך יותר היא לא רק העובדה שימי שישי במשרד הם חצי כח(ברוב המקומות שיצא לי לפגוש או לשמוע), אלא פשוט כי הכל נשאר פתוח כרגיל. אף אחד לא רודף אחריך להספיק לירקן, או לבנק או למטלות המעצבנות האלה שיש לך לעשות בתור אדם בוגר. אפשר לעשות דברים בשבת בבוקר, שבת אחר הצהריים או אפילו בראשון!(טוב, חוץ מהבנק, גם לאמריקאים יש גבולות. אבל המוקד זמין 24/7).
לפני שבוע נפתח מקום חדש וטרנדי ליד הבית, ממש ליד הבית, לחצות את הכביש ליד הבית, ליד האיצטדיון. חצרות של מכולות שמוכרות בירה ואוכל הם טרנד שצובר כאן תאוצה. הבירגארדן בHayes Valley מתחזק תור לתפארת מהדקה שהוא נפתח ועד לרגע הסגירה ובSOMA תמצאו פארק של Food Trucks שמלא תמידית. אז כאמור, הטרנד הגיע גם אלינו והחלטנו לקפוץ ולבדוק. כיף לשבת בשמש הקליפורנית החזקה, לשתות בירה קרה ולאכול אוכל משמין(יש גם אלטרנטיבות פחות משמינות, אבל הביקור הראשון דרש את זה).
מה לבשתי?
חצאית מחנות עודפי מעצבים בשכונה בשם ג׳רמיז, 9$.
גופיה משוק מעצבים בארץ, 90 ש״ח(אם אני זוכרת נכון).
גרביונים של קלזדוניה, כ25 ש״ח.
נעליים של אירוסולס בסייל, 20$.
לכו תשתו בירה בשמש, זה כיף. 

17.3.2015

Into the woods - Muir Woods

הסיפור שלנו עם מוייר וודס די משעשע. רק בניסיון/תכנון השלישי שלנו הצלחנו באמת להיכנס ולטייל בפארק. מדובר בשמורה לא גדולה במיוחד שנמצאת צפונה במרחק כחצי שעה נסיעה ממרכז סן פרנסיסקו. יער עצי רדווד קלאסי, בני אלף שנים ויותר(וגם פחות) עם מסלולי הליכה גריאטרים למדי ונוף יפה ומרגיע. אז למה היה לנו כל כך קשה להגיע? החניה!
בחודשי הקיץ(אפריל עד אוקטובר) הפארק מפעיל שאטל מאזור כביש 101 שעוצר בכניסה לפארק. מאחר והפארק קטן, אין בו מספיק חניות ולכן כבר קרה שהגענו עד לשם(בתקופה שהשאטל לא פעיל), חיפשנו חניה במשך חצי שעה, התייאשנו ונסענו. בביקור הנוכחי פשוט שינינו אסטרטגיה והגענו לפארק בשעה 12:30-13:00. אפשר לומר שזו שעת חילוף משמרות. המשפחות מסיימות את הטיול שלהם ומפנות את החניות לצעירים שישנים עד מאוחר ואוכלים בראנץ׳ עם מימוזה לפני שהם מזיזים את עצמם לפעילות קצת יותר אינטנסיבית(רק קצת). בשיטה התל אביבית הידועה, עקבנו אחרי אנשים עם מפתח והגענו לחניה המיוחלת. אני לא כל כך מבינה למה השאטל לא פועל כל ימות השנה כי מזג האוויר כאן לא באמת משתנה. המלצה חמה - אם אתם מגיעים לבקר בתקופה שבה השאטל פועל, השתמשו בו!
לוגיסטיקה - הכניסה לפארק עולה 7$ לאדם והחניה(אם מצאתם אחת) חינם. תוכלו לקבל מפה בסיסית בחינם או ברושור עם קצת יותר סיפורים והרחבות עבור 1$ שכל כולו תרומה לשימור הפארק. ישנם מסלולים קצרים, מעגליים וקלים שלוקחים לא יותר משעה של הליכה איטית וישנם מסלולים מעט מאתגרים יותר שכוללים מדרגות ומגיעים לתצפית על האוקייאנוס.
אם כבר נסעתם לפארק, ממליצה בדרך חזרה לעיר לעצור בעוד שתי נקודות - בחוף הים הסמוך Muir Beach ובנקודת התצפית על סן פרנסיסקו שכתבתי עליה בעבר. החוף עצמו יפה מאוד ובחודשי הקיץ אפילו מתאים לרחצה(למרות שגם במרץ ראינו אנשים במים). נקודת התצפית מספקת זווית קצת שונה על גשר הזהב והעיר כולה וחבל שלא לעצור שם בדרך חזרה לעיר.
אני לא יודעת לומר שהפארק וסביבתו הם כאלה מיוחדים ומרתקים, אבל אם יש לכם יום אקסטרא בעיר, או שכבר ביקרתם באזור בעבר ואתם מחפשים לבלות חצי יום בקצת טבע, זו אופציה נחמדה וקרובה יחסית.
מה לבשתי?
גופיה מיוניקלו, 7$.
חולצת ג׳ינס מיוניקלו, 15$.
טייץ של היינס, 100 ש״ח מישראל.
נעליים של סטיב מאדן, 15$.
תיק של מדוזה, 370 ש״ח מישראל.
ג׳קט עור של מנגו, כ400 ש״ח מברצלונה.

14.3.2015

Hoover Dam

אמנם ביקרנו בווגאס בעבר, אבל בהובר דאם לא עברנו. האתר ממוקם מרחק כ40 דקות נסיעה מהעיר ויוצאים אליו לא מעט סיורים מהסטריפ, במידה ולא שכרתם רכב. הביקור במקום מומלץ בחום, אבל רק אם אתם מתכננים להיכנס לסיור. בלעדיו קצת קשה להבין את היופי והעוצמה שבמקום.
ישנם שני סוגי סיורים. Power Plant Tour - הסיור הראשון קצר ויורד לתוך הסכר עד לקומת הטורבינות ועולה 15$ לאדם. Dam Tour - הסיור השני מכיל את הסיור הראשון וממשיך למטה אל המעברים בתוך הסכר וכולל הסברים יותר מעמיקים. הסיור השני אורך כשעה ועולה 30$ לאדם. מומלץ להגיע מוקדם יחסית, מאחר והסיורים יוצאים פעם בשעה עבור עד 20 איש(המגבלה מגיעה מכמות האנשים שניתן להכניס למעלית שיורדת למטה...).
ההיסטוריה מאחורי הגשר מרתקת והמחשבה שאדם הצליח להנדס פרוייקט כזה שאפתני כל כך הרבה שנים אחורה מעוררת המון הערכה. אנחנו התרשמנו מאוד ויכולנו לשמוע עוד ועוד, אבל אנחנו מהנדסים :)
לוגיסטיקה - ישנו חניון מוסדר בתשלום שנמצא כמה עשרות מטרים לפני מרכז המבקרים ועולה 10$. הוא מוצל ומסודר. אם תמשיכו מעבר לסכר, ישנו חניון חיצוני בחינם. אנחנו חנינו בחניון בתשלום כי היה יום חם(וזה המצב ברוב ימות השנה) והעדפנו שהאוטו ינוח בצל. לעיתים החניון הזה מתמלא, ואז החניון החינמי הוא אלטרנטיבה טובה. קחו בחשבון שבאתר עצמו יש בית קפה ודיינר שמוכרים בעיקר ג׳אנק פוד מטוגן, גם ב9 בבוקר, אז עדיף להגיע שבעים ולאכול בווגאס, האוכל שם יותר טוב.
בטוטאל היינו באתר עצמו כשעה וחצי- שעתיים ועוד שעה וחצי לנסיעות. זו דרך נחמדה להעביר חצי יום באזור ווגאס, במיוחד אם אתם לא מהסוג שמהמר כל היום וכבר רכשתם את כל מה שיש לאאוטלט להציע. 

2.3.2015

Vegas Baby

בהמשך לביקור בZion National Park, שהינו בLas Vegs לכמה לילות. הגענו ברכב מהפארק ומאחר שרוב המלונות בעיר מציעים חניה בחינם, נשארנו עם הרכב ללילה נוסף, על מנת לבקר בHoover Dam(על הביקור בסכר אכתוב בפוסט הבא).

לינה
זה הביקור השני שלנו בווגאס, הקודם היה במסגרת טיול ארוך בארה״ב לפני 5 שנים, ואין ספק שהביקור הנוכחי היה מוצלח בהרבה. ישנם כמה סוגים של ווגאס, ובפעם הראשונה בעיר לא השכלנו להבין זאת. הפעם החלטנו שווגאס תהיה עבורנו בעיקר מקום לנוח, לאכול טוב, לשבת על שפת הבריכה, לישון שנ״צ ולצאת לרקוד. קיבלנו המלצה מחברים על Vdara Hotel, שלא שמענו עליו לפני וההמלצה הזו עשתה לנו את הטיול. מדובר במלון מקבוצת MGM הממוקם כחלק ממתחם המלונות Aria וCosmopolotan. היתרון העיקרי שלו הוא שהוא חדש ואין בו קזינו, מה שאומר שלא מעשנים בו בלובי ואין בו יותר מדי משוטטים שיכורים ורעשנים. מתחשק לכם רעש? תקפצו לקוסמופוליטן הסמוך. מצאתי קופון אונליין עם הנחה של 20% ובסופו של דבר שילמנו 170$ ללילה, כולל Resort Fee(תוספת חדשה למחיר ללילה למלונות בעיר, זו הדרך שלהם לכפות עליך לשלם עוד קצת עבור אינטרנט, בקבוקי מים בחדר ועיתון בקבלה. מעצבן, אבל חובה ב90% מהמלונות. נע בין 20-35 דולר ללילה. שימו לב שחלק מהמלונות לא כוללים את זה בחיוב בעת ההזמנה, אלא מוסיפים את התשלום בסוף השהייה, אז צריך לקחת בחשבון כשמשווים מחירים).
יתרון נוסף הוא שהSandwich trick(הסבר בסוף הפוסט) עבד כאן מצויין ומצאנו את עצמנו בסוויטה ענקית בקומה ה39, עם חדר שינה, סלון, מטבח וחדר אמבטיה ענק, ללא תשלום נוסף. המיקום שלו נוח במיוחד ולמעט גיחה קצרה לסטריפ, בילינו את רוב זמנינו במלון שלנו, או באחים הסמוכים - הקוסמו וארייה. זה מלון שבהחלט נחזור אליו בעתיד ואני ממליצה עליו בחום.

מסעדות
המסעדות בווגאס ממוקמות בתוך המלונות וקשה ליפול על מסעדה טובה במקרה, תוך כדי שיטוט, פשוט כי המלונות מפלצתיים בגודלם ומתוכננים כך שתלך לאיבוד ותאבד תחושת זמן. סצינת המסעדות בעיר רותחת וישנם לא מעט שפים גדולים שפותחים בה מסעדות. אלו היו ארבעת הימים המשמינים אי פעם, ואני משווה כאן גם ביקור בפריז וניו יורק. מאוד נהננו מהצד הקולינרי שיש לעיר להציע(חוץ מנפילה אחת שגם אותה אציין) והמסעדות כולן מעוצבות בהשקעה אדירה על כל פרט ופרט. מהמדים של הצוות ועד עיצוב הסכו״ם והצלחות.

Wicked Spoon - מסעדת בופה בקוסמופוליטן
השמועה אומרת שזה הבופה הכי טוב בעיר כרגע ואני מבינה לגמרי את הסיבה להכתרה. מדובר בגרסה משודרגת לבופה הרגיל של המלונות בעיר. במקום קערות ומגשי ענק עמוסים באוכל, הם מגישים לא מעט מהמנות בקעריות אישיות, סלסלאות או מיני קלחת. זה הופך את הכל להרבה יותר אסתטי ומזמין והאוכל מצויין ומגוון. אנחנו ביקרנו בבופה ארוחת הבוקר פעמיים ועם קופון ה1+1 שקיבלנו בטיסה של יונייטד, זו היתה חוויה מאוד משתלמת, אבל גם בלעדיו היינו הולכים. אמנם לא זול, 29$ לאדם ללא קופונים, אבל השתיה הקלה והחמה כלולה במחיר והאוכל באמת מעולה. אל תוותרו על הבייקון(נשמע בסיסי, אבל הכי טעים שאכלתי אי פעם), על הכרובית עם שמנת, פרמז׳ן ופירורי לחם, על פיצת הנקניק והגבינה כחולה, פאי הפקאן וגלידת נוטלה.

Lemongrass - מסעדה תאילנדית בארייה
העיצוב של המסעדה מהמם והאוכל מוצלח וטרי עם מנות נדיבות מאוד. הם נחשבים מסעדה תאילנדית, אבל יש להם גם מנות אסייתייות אחרות. אנחנו נהננו מאוד מסלט הפאפאיה ומאורז מוקפץ עם ירקות ושרימפס.

China Poblano - פיוז׳ן סיני מקסיקני בקוסמופוליטן
זו היתה אחת המסעדות היותר מעניינות שאכלתי בהן בשנים האחרונות. גם כאן נתקלים בעיצוב מושקע מאוד ומיוחד. שילוב הטעמים היה שונה ומיוחד וכמעט כל מנה שנראתה מוכרת, כללה איזשהו טוויסט מוצלח. המנות לא קטנות מדי, אבל גם לא גדולות במיוחד. משהו בין טאפאס מפנק ועיקרית בגודל בינוני. מנות מומלצות - דים סאם טלה מטוגנות שהיו כל כך טעימות ששקלנו להזמין עוד אחד, אורז עם 20 סוגי ירקות בתוספת בשר שהמלצר המליץ והתבררה כהמלצה מוצלחת, מרגריטה קצף מלוח שהיתה מעניינת, טעימה וקצת מוזרה ומנה סינית קלאסית שנקראת Dan Dan Mian שהיתה שונה וטעימה.

Jean Philippe Patisserie - פטיסרי ושוקלטייר בארייה
טוב, הבחור יודע מה הוא עושה. לא היה דבר אחד שאכלנו שם שלא היה מוצלח מאוד(ודגמנו לא מעט, לצערנו), ברמה של מאפיות בפריז. קרואסון השקדים ובריוש הנוטלה היו מעולים ונימוחים והקינוחים האישיים מתוקים במידה ועשויים משוקולד מעולה. המאפים מתומחרים ב4-4.5 דולר לאחד והקינוחים האישיים עולים 7 דולר. לא לוותר על מילפוי נוטלה, הוא שווה כל דקה נוספת על ההליכון.

Gordon Ramsay BurGR - מסעדת המבורגרים בפלאנט הוליווד
זו לא מסעדת המבורגרים מהירה וזולה, אבל זה מתבטא היטב בטעם ובאופציות השונות בתפריט. אני בחרתי ביורו בורגר שמגיע עם איולי כמהין(שעשוי ממחית כמהין ולא שמן כמהין, אפשר לראות את חתיכות הכמהין בממרח), גבינת עזים, אורוגולה ועגבניה צלויה שהיה מעולה. הבשר טעים ורך והתוספות השתלבו מצויין. הוספנו צ׳יפס כמהין ופרמז׳ן שהיה ממכר ומפה לשם יצא שזו היתה הארוחה היחידה שלנו באותו היום, כי היינו מלאים עד היום למחרת. יש שם גם מבחר גדול של בירות מהחבית והמסעדה מעוצבת עם מוטיבים מhell's kitchen עם להבות אמיתיות והכל. אם אתם אוכלים המבורגר בווגאס - תאכלו אותו שם.

Bouchon - מסעדת בראסרי בוניציאן
הגעגועים לבראסרי בארץ והחוויה הטובה מהמאפיות של בושון גרמו לנו להזמין מקום במסעדה ובסופו של דבר די התאכזבנו. התפריט בנוי בעיקר מפירות ים וכבד אווז במצבי צבירה שונים(שניהם דברים שאני אוכלת) והיו לנו בערך 2-3 מנות בתפריט שיכולנו לאכול(התפריט משתנה, כך שקשה לדעת מראש מה הוא מכיל, אבל כנראה שזה הקו הכללי). בנוסף, התמחור לא צנוע בכלל והמסעדה מעוצבת באופן די כבד ומבוגר, בהתאם למלון שבו היא ממוקמת. לראשונות אכלנו מרקים שהיו טעימים, אבל לא משהו מיוחד. לעיקרית הזמנו סטייק שהיה טעים מאוד ולווה ברוטב מעניין, אבל לא גדול במיוחד והגיע עם הרים של צ׳יפס טעים, אבל מי צריך לאכול את כל הג׳אנק הזה. ובנוסף הזמנו ניוקי בתבליני פרובנס ברוטב פטריות, תרד וחמאה שחורה. מנה שנשמעה טעימה ומעניינת ובפועל היתה יבשה מאוד והגיעה ללא רוטב בכלל. לזכותם יאמר שכשנשאלנו לדעתנו על המנות והשבנו שהניוקי טעים אבל יבש, המנה הוסרה מהחשבון. הקינוח, בהתאם לזיכרון והרושם מהמאפיות, היה מוצלח מאוד והיה שילוב מעניין של קרמל מלוח, מוס שוקולד מריר וגנאש שוקולד איכותי. בשורה התחתונה - אולי שווה לבקר לבארנץ׳ אבל ארוחת הערב כבדה מדי ולא שווה את המחיר.
תפריט הקינוחים המאוד צרפתי - ארוחה בלי גבינה היא כמו יום בלי שמש
מוניות
המוניות בעיר מקבלות אשראי, אבל יוסיפו על התשלום ״Las Vegas fare״ על סך 3$, כך שעדיף לשלם במזומן. המוניות בעיר מאוד יקרות ובתור אנשים שהתרגלו להשתמש בLyft וUber היה די מעצבן להתקל במחירים האלה בלי אלטרנטיבה טובה(ליפט ואובר לא זמינים במדינת Navada).

עד כאן למדריך, הבעיקר קולינרי מהביקור בווגאס. כל התמונות כאן צולמו באייפון 6 שלי, כי לא ממש הסתובבתי עם המצלמה עליי. מקווה שפתחתי לכם את התאבון ואת החשק לבקר בעיר.

ה Sandwich Trick - ותודה לפאני שהזכירה לכותבת הבלוג הסנילית
אני לא יודעת אם הוא עובד מחוץ לווגאס, אבל בעיר עצמה נשמע שהוא עובד מצויין. אז מה עושים?
בעת הצ׳קאין למלון, תתבקשו להציג תעודה מזהה וכרטיס אשראי לביטחון. בינהם הכינו מראש שטר של 20$ ותוך כדי שאתם מגישים את הסנדוויץ׳ לפקיד הקבלה תשאלו Is there a chance you have a complimentry upgrade available? ברוב המקרים, במידה ויש להם חדרים פנויים, הם יקחו את השטר, יגידו שכן וישדרגו אתכם לחדר מפנק. ממה שקראנו, רוב פקידי הקבלה יחזירו לכם את הכסף יחד עם הכרטיסים במידה והתשובה שלילית.  לנו זה עבד וניכר כי הפקידה הכירה את השיטה היטב ושיחקה את המשחק. מקסימום, הלכו 20$, בווגאס הם נעלמים מהר גם ככה...