31.5.2009

מתכון למלפטי של רונימוטי

מאחר ומצאתי את המתכון באינטרנט, החלטתי להעלות אותו לכאן.
המנה הזו כל כך טעימה, לא כבדה וקלה להכנה.

מצרכים:
1 ק"ג תרד
1 בצל קצוץ
300 ג' גבינת מוצרלה מגוררת
9 כפות (90 גרם) קמח
3 ביצים
גמבה חתוכה לקוביות קטנות (חצי ס"מ)
מלח ופלפל

אופן הכנה:
מרתיחים סיר עם מים, ממליחים קלות.
מוסיפים את התרד ומבשלים דקות אחדות.
מסננים, סוחטים עודפי מים וקוצצים דק.
מטגנים את הבצל במעט שמן זית עד לשקיפות.
מערבבים בקערה את התרד, הבצל, הגבינה המגוררת, הקמח, הביצים, הפלפל הקלוי והתבלינים ומערבבים. אם העיסה רכה מדי, מוסיפים עוד קצת קמח.
מחממים תנור ל- 200 מעלות ומשמנים תבנית של התנור במעט שמן זית.
צרים כדורים במשקל של כ-60 גרם כל אחד, פוחסים אותם קצת עם הידיים.
מסדרים בתבנית ואופים כרבע שעה עד הזהבה.

ברונימוטי מגישים את המלפטי על רוטב רוזה (לא מעורבב, אלא מונח על). מי שרוצה לחסוך קצת בקלוריות (כי בסך הכל זו לא מנה משמינה כל כך, מלבד המוצרלה) אפשר לשים עם רוטב עגבניות.

בתאבון.

עדכון: הכנתי עכשיו. יצא מעולה! כדי לחסוך קצת קלוריות טיגנתי את הבצל בלי שמן על מחבת טפלון.
והנה התוצאה:

שמלה אביבית

באיחור של יום, בערב שישי, לבשתי את שמלת החג שלי.
בחמישי היינו עייפים משבוע עבודה מעייף ועמוס ולכן החלטנו שלא נוסעים לשום מקום. הולכים למסעדה בחביבה עלינו, נהנים מארוחת חג אינטימית והולכים לישון מוקדם. אז הלכנו לרונימוטי, מסעדה איטלקית (וגם מעדנייה) קטנה ברמת החייל שמכינה מלפטי מדהימות (הפירוש של המילה הוא עשויים רע, כלומר מילוי לרביולי שלא יצא טוב והחליטו להפוך אותו ללביבה). האווירה שם כל כך נעימה ואינטימית, המלצריות מתוקות וזו הסיבה שאנחנו חוזרים לשם שוב ושוב, מעבר לאוכל הטוב.
אז בשישי כשנסענו להורים של החבר לבשתי את שמלת השבועות שלי. סיפרתי כבר שקניתי אותה בדוכן של גפן ביום הסטודנט בת"א תמורת 80 ש"ח. הפעם יש גם תמונות.


התלבטתי אם לנעול איתה את הסנדלים הלבנות השטוחות שלי, אבל בסוף החלטתי ללכת על עקבים. צירפתי שרשרת פשוטה של חרוזים אדומים שנקנתה לפני יובלות בטיילת באילת.
השמלה מאוד משוחררת, אבל נקשרת מאחור ובכך מדגישה טיפה את אזור המותן.
אפשר למצוא את השמלה הזו בגפן בעוד גוונים. הסגול היה מאוד יפה, עם שילובים של חום. יחסית למחירי השמלות ברשתות הגדולות בגפן אפשר למצוא מציאות. נכון, התפירה היא לא מאוד איכותית, אבל ברוב הבגדים זה לא משהו שמורגש ויזואלית.

30.5.2009

שיקסע, המצלמה בתיקון

יצא לי לספר לשיקסע שעברה אליי בירושה מציאה שווה ביותר. ארנק/ קלאץ' של ורסאצ'ה. אמיתי. מלפני עשרות שנים. אבל המצלמה כרגע בתיקון. מה שלא מאפשר לעשות לו בוק כראוי.
אז הפוסט הזה הוא בשבילך, שיקסע. לכל השאר, כשהמצלמה תחזור מתיקון אני מבטיחה תמונות איכותיות והסיפור המלא מאחוריו.
נזכרתי שיש תמונה של חברה שלי עם הארנק/ קלאץ'. אז הנה preview די גרוע:


27.5.2009

מה לבשתי היום

היום היה סתם עוד יום במשרד. אבל קיבלתי הרבה מחמאות בעבודה, אז החלטתי להעלות תמונות. וגם יש רכישה קטנטנה חדשה.
אל השמלה מקסטרו (כבר כתבתי על רכישתה, בעזרת שובר 50 ש"ח הנחה מהאתר) הרגשתי שצריך להוסיף משהו בולט.בפעם הקודמת שלבשתי אותה, התחשק לי לשים אותה דווקא עם נעל שטוחה ולכן הוספתי לה שרשרת גדולה וצבעונית בלבד. הפעם התחשק לי לצמוח קצת ולשים עקבים. הרגשתי ששרשרת גדולה פחות תתאים, אבל עדיין צריך משהו וכך הגיעה לה החגורה.
הנעליים של סטיב מאדן מחורף של 2008. נקנו בסוף עונה ב220 ש"ח. נוחות מאוד יחסית לגובה העקב שלהן.
החגורה היא בעצם חגורה לאזור האגן ולא למותן, ואם תשימו לב מקרוב נאלצתי לשים עליה גומיות שיחזיקו אותה במקום, אבל כדי לשים לב אליהן צריך להתקרב אליי באופן מחשיד, ומאחר וידעתי שהחבר לא ישפוט אותי על הגומיה בחגורה החלטתי ללכת על זה. את החגורה קניתי בחורף האחרון בקסטרו עודפים ביפו במחיר השערורייתי של 10 ש"ח בלבד. שווה? :)
ולרכישה הקטנטנה. כמו שכבר ציינתי, שמתי עין על טבעת ירקרקה ממגנוליה. בשני קפצתי לקניון רמת אביב כדי לקנות מתנה לידיד ולנצל את המבצע של לאומי קארד בסטימצקי (מבצע שממלא לי את הספריה כבר 4 שנים ברציפות!). במקרה לגמרי, גיליתי שמגנוליה פתחו דוכן חדש בקניון. התלבטתי בראש בערך שניה וחצי ואז החלטתי לתת לגורל להחליט. אם הטבעת שם, אני קונה אותה! בתצוגה היא לא היתה, אבל תארתי אותה למוכרת ומיד היא שלפה מהארונית שקית מלאה בטבעות ארוזות ומצאה בה את הטבעת שלי (לעתיד). שמתי עליי ומאז אנחנו יחד :)
כפי שצויין, מחירה הוא 101 ש"ח ואני מאוד שמחה שקניתי אותה.
הצבעים קצת מוזרים בתמונה בגלל השקיעה, אין לי צהבת.
החיבה שלי לטבעות התפתחה רק לאחרונה. הכל בגלל קטלוג של ג.ר.א.ס. תמיד הרגשתי שהאצבעות שלי לא יפות כל כך וקצת שמנמנות וטבעות רק ידגישו את העובדה הזו. אבל אז הגיע לבית הורי הקטלוג של ג.ר.א.ס. אמא שלי החלה בסימונים נמרצים לקראת אירועים דורשי מתנות כמו יום ההולדת שלה או יום הנישואין. ואני מצאתי לי שם טבעת קטנה ויפה שמצאה חן בעיני, אבל חששתי לחשוב על לנסות טבעות בכלל. ואז אמא שלי שלפה טבעת שלה. עדינה עדינה. טבעת כסף דקה, משובצת באבן פנינה. היא הזמינה אותה אישית מבילי תכשיטים לפני הרבה שנים ואיכשהו היא נזנחה אצלה לטובת טבעות אחרות. התאהבתי בטבעת הזו ואף התרגלתי ללכת איתה. ועכשיו הצטרפה אליה הירקרקה החדשה. למדתי שלפעמים כדאי לנסות דברים שפעם פסלת על הסף. יכול להיות שמשהו בטעם שלך השתנה עם הזמן או שפשוט הסיבה הבסיסית שבעטיה פסלת לא היתה נכונה.
באופנה צריך ראש פתוח!

26.5.2009

ציירי לך משקפיים,שפם זה לא נשי

נכנסתי לאתר של אירוקה כי קראתי שיש להם בשורה לאוכלוסיה שזקוקה למשקפי ראייה.
אמנם אינני שייכת יותר לאוכלוסיה זו קרוב ל 5 שנים (תודה רבה לייזר!) אבל עדיין תמיד מעניין אותי הנושא מאחר שבמשך שנים התבאסתי שלא יכולתי לקנות משקפי שמש שבאמת מצאו חן בעיני.
כל מי שמרכיב/הרכיב משקפיים מכיר את זה. אתה מחליט להשקיע בזוג שמש-ראייה. אבל אתה לא יכול לבחור כל משקף או כל מסגרת. רק מסגרות ספציפיות יכולות להתאים לכך, וככל שהמספר יותר גדול כך האופציות פוחתות והמחיר עולה.
בסופו של דבר את מוצאת את עצמך מוציאה 600 ש"ח מינימום על משקפיים שהן לא בדיוק חלום חייך. התפשרות זה שם המשחק.
אבל לא עוד!
אירוקה הודיעו שב"טכנולוגיה חדשנית" (תמיד נשמע לי כמו שם קוד ל"גילינו שיטה שקיימת שנים בחו"ל ואפשר לעשוק איתה בארץ") ניתן לקחת את רוב משקפי השמש של החברות המובילות ולהחליף את העדשות לשמש-ראיה. כך תוכלי להפסיק להיפרד מגוצ'י. אז לכל המשקפופריות שבינכן, יש פתרון למשקפי שמש שלא כרוך החריכת העין שלכן (לייזר...).

ועכשיו לפשר הכותרת. כבר הבנתן למה נכנסתי. אני כבר באתר, לא נסתכל על הקטלוג? נכון, אני לא צריכה לקנות שום משקף השנה. יש לי מספיק. מדובר בתחקיר לבלוג :)

בקטלוג השנה אירוקה הלכו על רעיון ממש יפה ומתוחכם. הם ציירו על הדוגמנים את המשקפיים, לצד הצגת תמונת המשקפיים. קטלוגים של משקפי שמש תמיד משעממים ונראים אותו דבר. הדוגמנית באותה פוזת בהייה בכל קטלוג. סופסוף רעיון מעניין.
בהסתכלות ראשונית לקח לי זמן להבין שמדובר בציור על העור ולא במשקפיים עם שקיפות מלחיצה.




ויקטוריה קצמן נראת מעולה בקטלוג.
התמונות לקוחות מהאתר של אירוקה.

24.5.2009

מגנוליה

דוכן של מגנוליה אפשר למצוא כמעט בכל קניון בארץ. לאחרונה הם רעננו קצת את סמלי המותג לאייקונים וגוונים נעימים יותר ואף בחרו באנה זאקין לצילומי הקטלוג (שיצאו נהדרים).
מאז ומתמיד אהבתי את מגנוליה וכמעט תמיד העדפתי אותם על ג.ר.א.ס, שאומנם אכן משתמשים בחומרים יקרים יותר, אבל הפער במראה הסופי לא שווה מבחינתי את ההפרש במחיר.
השנה גם מגנוליה התחילו להכניס תכשיטים יותר יוקרתיים, עשויים אבנים יקרות יותר מאלו שנעשה בהן שימוש עד כה או גולדפילד. המחירים, לטעמי, נשארו סבירים.
כמובן שקיימת עדיין הקולקציה הפשוטה יותר, במחירים נוחים לכל כיס.

שרשרת ועגילים מהקולקציה היקרה יותר:

טבעת במחיר שווה ביותר ושרשרת ועגילים מוצלחים:
תכשיטים קלאסים:
בנוסף, לקנות מגנוליה זה לרוב לקנות כחול לבן, כי רוב התכשיטים שלהם מיוצרים בארץ. הכל עבודת יד.
כמעט תמיד כשקונים שם מקבלים שובר של 10-35 ש"ח לקניה הבאה (תלוי בסכום הקניה).
שווה עצירה בטיול הבא בקניון.

23.5.2009

פינת הנעל

השבוע, מארון הנעליים הנרחב של אמא.
בחרתי דווקא בזוג חדש יחסית מהאוסף בגלל הגוון המאוד עדכני שלו לעונה הנוכחית (וגם מאוד לשטיח באמבטיה של ההורים...). הנעליים נקנו במקס מורטי, רשת נעליים איטלקיות שמיובאת לארץ על ידי GOLF&CO. מצטיינים בנעליים משובחות במיוחד, לרוב נוחות מאוד, אבל יקרות. אבל אם רוכשים עם תווים או כרטיס מועדון גולף ניתן לרכך את המכה לכרטיס האשראי.
הנעליים האלו מתאימות מאוד כמעט להכל. עם ג'ינס, עם חום, עם אפור, עם שחור. ה כ ל ! והן ממש משדרגות כל הופעה ממוצעת.
מקס מורטי מצטיינים בנעליים יפות, עם שיק איטלקי איכותי ולרוב גם נוחות.
שווה קפיצה אם מתחשק לך להשקיע בנעל קלאסית עם טוויסט.

22.5.2009

יום הסטודנט

משנה לשנה זה הופך יותר לפסטיבל קניות מפסטיבל הופעות, אבל אני לא מביעה התנגדות רצינית.
השנה זה היה בולט במיוחד מאחר וההופעות היו די בינוניות וסאונד גרוע כדי להשלים את התמונה.
אבל הדוכנים היו טובים.
כמו תמיד, היה דוכן התכשיטים ב5-10 ש"ח, מוקף בהמוני בחורות משולהבות ומסוסממות מהמבחר הזול. קניתי שרשרת לאמא. לי כבר יש מיליון.
השנה הצטרף דוכן של גפן, שהיה יותר מיני חנות. כבר כתבתי בעבר על חיבתי הרבה לחנות הזו וגם ביום הסטודנט היא לא איכזבה. קניתי שמלת פסים ב60 ש"ח, דומה מאוד לשמלה שקניתי בתאילנד (הם גם מייבאים מתאילנד, אז אם יש מישהי שמתחרטת על איזו שמלה שהיא לא קנתה שם, מוזמנת לקפוץ) ושמלה פרחונית מהממת ב80 ש"ח (בהזדמנות אוסיף תמונה).
כרגיל היו דוכני הגופיות ב10 ש"ח, שחברתי פ' טוענת שלא שורדות כביסה.
היו לא מעט מציאות. הבעיה שלהסתובב איתן אחר כך היה לא נוח. ומצד שני לא רוצים להשאיר את זה לסוף כשאת כולך מלאה בדשא.
ההופעה של מרסדס בנד היתה די מאכזבת. סאונד עמום, סולן שהפך מתיימר מדי ובעיקר הפסקות טכניות רבות.
בסוף את ריטה שמעתי מהמרפסת בבית.
והיו המון אנשים לבושים יפה. חלקם יפה מדי. בחורות בעקבים בלתי אפשריים, במיוחד לדשא.
והיו קבוצה של בחורים שהתלבשו מוזר במיוחד :)
סופ"ש נעים.

20.5.2009

החתול בשירות מעצבי האופנה

כשאתם מסתכלים על המכנסיים האלה :
לא מרגיש לכם שהחתול של לינדזי היה משועמם וחיפש מה להרוס?
אני לא מבינה את הטרנד הזה. לא בלבן כמו לעיל, לא בשחור כמו מתחת. אולי בג'ינס. אולי.

הן פשוט נראות מסמורטטות.
מזל שהטרנד הזה לא זלג למחוזותינו.

19.5.2009

יש לי תמנון בארון!

אני מניחה שרשת תמנון היא לא בדיוק תחנת עצירה של רוב הבחורות. אני גיליתי אותם לפני 4 שנים בערך ומאז מקפידה לקפוץ לבקר פעם בעונה, בעיקר אחרי שמתחילים המבצעים ברשת.
התמחור של הבגדים הוא ממש זול יחסית והאיכות לא נופלת ולפעמים אף עולה על הרשתות הגדולות. לדעתי הבגדים שלהם הרבה יותר איכותיים מרנואר.
נדמה שהם היחידים שניתן עוד למצוא אצלם ג'ינס ה99 ש"ח. הג'ינסים שלהם לא רעים בכלל. כבייסיק ליומיום הם מצויינים.
הכל שנה יש גם חולצות מכופתרות וטוניקות, גם הן במחירים נוחים של 2 ב100 ש"ח או אפילו בפחות. יצא לי בחורף שלפני שנתיים לקנות 3 מכופתרות ב100.
כשצריך חולצה חלקה בסיסית, מבד נעים אבל שגם תשב טוב, אני ממליצה לקפוץ אליהם. 4 חולצות ב100 ש"ח בגזרה יפה וארוכות מאוד (לא השרוול). על החולצות המודפסות שלהם פחות הייתי ממליצה כי ההדפסים ילדותיים-מפגרים לעיתים. אבל חייבת להודות שהעונה עדיין לא בדקתי אותם, אז יכול להיות שמשהו השתנה.
מכנסונים קצרים לקיץ אני כבר קונה רק שם. לשלם על מכנסון יותר מ70 ש"ח זה פשע מבחינתי. כולל ג'ינס.
למשל המכנסון המעולה הזה.
השנה הם גם מציעים אוברולים, 99 ש"ח. אוברול מתוק, אבל מחמיא בעיקר לרזות.
גם שמלות אפשר למצוא שם. בעיקר ליומיום אבל עם שדרוג קל יכולות להתאים גם לערב.
השמלות במבצע 2 ב150 ש"ח.לי יש ג'ינס קצר שקניתי מהם לפני 4 שנים ומשמש אותי עד היום (בקיץ אני פשוט חורשת עליו כי הוא מאוד שימושי) ונראה כמעט כמו חדש, עלה לי 25 ש"ח. בקיץ שעבר קניתי מכנס קצר פסים אדום-לבן, שישמש אותי גם השנה (טרנד מלחים), עלו לי 40 ש"ח.
אז לכל מי שלא ניסתה עד עכשיו אני ממליצה לקפוץ. ברור שיש שם פריטים נוראיים. אבל אפשר גם למצוא מציאות מאוד מוצלחות שישארו איתכן הרבה זמן ובמחיר טוב.

18.5.2009

פלסטיק או שוגר?

בעבר הלא מאוד רחוק שוש ברבי נפרדה משותפתה לשוגר דדי ובחרה בדרך הברבי החדשה, שבהמשך הפכה לפלסטיק דול.
שני המותגים ממשיכים להתקיים, מתחרים אחד בשני. אבל אם תשאלו אותי, יש מנצח. בנוק אאוט.

אמנם שוגר דדי פתחו עכשיו חנות של המותג בהשקעה הזויה של מיליון ש"ח (אם תראו את החנות ואת גודלה, 30 מ"ר אז תבינו למה הזויה), אבל ללא ספק המותג בירידה.
הסלבס עברו יחד עם שושי למותג החדש שלה, וכך גם היצירתיות בחולצות. במידה מסויימת שוגר דדי נשארו מאחור. ממשיכים עם חולצות בהדפסי גולגלות, נצנצים ופאייטים. בגוונים דיכאוניים של בז',אפור ושחור. החנות אכן יפה ומושקעת אך נראת דלה מבחינת המבחר. לדעתי היה הכרחי ונחוץ להכניס איזשהו מותג נוסף לחנות כדי שהמדפים לא יראו כל כך דלילים.
מתוך קולקציית הקיץ של שוגר דדי(התמונות לקוחות מתוך האתר של החנות ג'ינג'ית)

שושי ברבי לעומתם רק פורחת. המותג שלה, פלסטיק דול, יוצא בכיוונים חדשים כל עונה. נשאר באותו סגנון רוקרי אבל מצליח בכל זאת לחדש, ניחן בצבעוניות נעימה לעין.
מעבר לכך, נראה שהניהול של המותג מתנהל מצויין. הפרזנטוריות שנבחרו לעונה הנוכחית הן איגי וקסמן ואיה כורם. הן נראות טוב בבגדים והקטלוג נראה אמין יותר מהקטלוג של שנה שעברה שהיה קצת מתאמץ לטעמי.
התחכום בקולקציה הנוכחית הוא שישנו מגוון רחב יחסית של פריטים בסגנונות שונים. נשמר סגנון הRock Star והתווסף אליו הסגנון העדין, הצעיר והשטותי יותר. כמו גופיות עם הדפסי עוגות, שמלות טריקו צבעוניות ועוד.
גם בסקציית הגברים פלסטיק דול מנצחת בגדול. החולצות של שוגר דדי נוטות יותר לכיוון ערסי עם מחשופי V ופאייטים, בעוד החולצות של פלסטיק דול שומרות על מראה הרוקר המחוספס.
רק לשם ההבהרה, אני לא מדברת פה על איכות הבגדים של שני המותגים. כפי שכתבתי בעבר, דווקא היה לי ניסיון רע עם חולצה של פלסטיק דול שלא מפסיקה להוריד צבע ואילו עם שוגר דדי אין לי ניסיון כלל. אני מניחה פשוט ששיטת העבודה והתפירה של שתי החברות דומה על גבול הזהה, בגלל העבר המשותף.

שורה תחתונה, פלסטיק דול בכיוון הנכון, בשוגר דדי מישהו צריך להתעורר.

17.5.2009

J

J היא חנות חדשה יחסית שמייבאת בעיקר אברקומבי אנד פיץ' אבל גם מגוון מותגי גלישה כמו אוניל, רוקסי וקוויקסילבר. עריכה : החנות ממוקמת בקומה הכניסה של קניון רמת אביב, מול סטיב מאדן.
האמת שאני לא חסידה גדולה של אברקומבי וגם כשהייתי בארה"ב, שם אפשר למצוא אותם במחירים יותר שפויים, לא טרחתי בכלל להיכנס לחנות שלהם כי מבחינתי Old navy מספיק טובים והרבה יותר זולים מהם.
אבל קיבלנו שובר של 50 ש"ח לחנות, אז החלטנו להיכנס.
לאחר סריקה של הקולבים כבר כמעט התייאשתי. רוב החולצות היו די בסיסיות ובמחיר מופקע לחלוטין. 290 ש"ח לטוניקה מטריקו? מוגזם מוגזם מוגזם. ואז מצאתי סקציה אחרת בחנות של "בגדי גולשים". מצאתי שם טוניקה יפה וצבעונית בסגול וטורקיז. כשמדדתי הים גם ישבה מאוד יפה על הגוף. ומי היה מאמין? היא גם עלתה פחות מ200 ש"ח. ליתר דיוק 160. לא בדיוק זול, אבל שובר ההנחה הפך את הקנייה להרבה יותר נוחה. הטוניקה היא של אוניל והיו שם עוד הרבה דברים ממש יפים שלהם. לא ציפיתי. חשבתי שבגדי גלישה זה מכנסיים לא נשיים וחולצות לייקרה מגעילות.
לא מצאתי את החולצה באתר בגוונים שאני קניתי, אבל זה מאוד דומה:

לגברים הסיפור היה מאוד דומה. טי-שירטים פשוטות ב250 ש"ח ומעלה. ובסוף גם הוא קנה טי שירט של קוויקסילבר, ב99 ש"ח.
החנות מעוצבת מאוד יפה ונוח. מוארת טוב אבל לא מסנוורת ובהירה. תאי ההלבשה מהנוחים שראיתי בארץ. תאים אמריקאים, עם דלת שננעלת(!!!). המוכרות היו מאוד נעימות ולא דוחפות. מי שעיצב את החנות יודע מה הוא עושה.

אז נכנסנו לחנות שמתגאה שהיא מייבאת את אברקומבי וקנינו אוניל וקוויקסילבר. מצד שני אנחנו לא בדיוק קהל היעד ובכל זאת יצאנו עם שקית.
שווה קפיצה גם אם אתן לא חובבות מושבעות של אברקומבי ולו רק בגלל שתי הפינות שמוקדשות ל"אופנת גלישה" במחירים סבירים יחסית.

16.5.2009

דיאטת בזק זה רע!

למה? תשאלו את ג'סיקה סימפסון. אחרי התמונות הידועות לשמצה שלה במראה "מלא" יותר היא החילטה לרדת במשקל ובתוך חודש היא הופיעה שוב במכנסיים הקצרצרים של דייזי דיוק. אבל תראו מה שקרה לה עכשיו.
נכון, כמובן שמדובר פה גם בבחירת בגדים גרועה (דבר שבשגרה כשזה קשור לג'סיקה סימפסון).
יש לה פאקינג כרס בירה!
דווקא התמונה בתמונה הימנית היא בחרה בגזרה קצת יותר נורמלית, אבל השמלה לא מחמיאה לה ומעוותת את הפרופורציות של הגוף שלה.
נראה לי שעדיף להישאר טיפה צ'אבי מאשר לרדת חזרה לרזון תוך חודש ואז לעלות פי שתיים ממה שהורדת.

15.5.2009

פינת הנעל

הפעם, כפי שנרמז בפוסט הקודם, נעל מהאוסף של סבתא.
הנעליים נקנו בשנות ה70, להתאים לשמלה שחורה בסגנון צ'רלסטון. אם היו מספרים לי שלפני 30 שנה היו נעליים כאלה בחנות קטנה בב"ש הייתי אומרת "שקר!!!", אבל שם הם נקנו.
הבעיה היחידה היא שהן במידה 38 ולכן לעולם לא אוכל לנעול אותן (ובכל מקרה תמיד היה נראה לי מוזר לקחת נעליים ממישהו, מקסימום מאמא). נשאר רק להתפעל.

14.5.2009

ביקור אצל סבתא

היום, היום החופשי שלי, נסענו אמא ואני לבקר את סבתא בב"ש הרחוקה.
הפעם היינו רק נשות המשפחה וכשזה קורה יש לנו כיף מסוג קצת שונה. כמובן שיצאנו לאכול יחד (סבתא רוצה כנפיים מתוק חריף! לאמא קפוצ'ינו יחד עם האוכל) וקישקשנו, אבל לא בזה מדובר.
מדובר בנבירה בארונות של סבתא, שכמו שכבר רמזתי בעבר בבלוג, היא כשלעצמה חובבת אופנה מושבעת. סבתי תופרת במקצועה, עבדה בעברה בתפירת חליפות ובגדים בהזמנה, בעיקר לנשים (אירופה...) ובהמשך בארץ בטריומף. במשך שנים היתה תופרת לעצמה וגם לנו שמלות, חליפות, ג'קטים, חולצות, חצאיות. מה לא? עוד מגיל 8 ידעתי בזכותה מזה לגזור גזרה מבורדה(מגזין תפירה של פעם, אליו היו מצורפים דגמים נחשקים כולל הדרך לתפור אותם). היום היא כבר לא כל כך תופרת כי קשה לה לראות. אבל בעברה היתה עושה דברים מאוד מוצלחים (כולל שמלת החתונה של אמי, פשוטה אך יפה).

בכל פעם שאנחנו יחד אצלה אנו מתחילות לפתוח מגירות ולמצוא אוצרות. בכל פעם אני לא מבינה איך לא מצאנו את הדברים האלה בעבר.
הפעם מצאנו את מגירת הצעיפים:
אמא מדגמנת את השלל שלה, צעיף-עניבה בסגנון מלחים שכזה
נמצאה גם שמלה עם פוטנציאל:
לאחר הורדת השרוולים, קיצור לאורך טוניקה ורענון הלבן עם אקונומיקה, תתקבל תוצאה מצויינת. מבטיחה להראות לאחר שהמהפך יסתיים.
בנוסף, לקחתי איזו שמלת חלוק מבד מגניב שדורשת עבודה. מעניין אם אני אצליח להוציא ממנה משהו
ותמיד כיף להשתעשע עם כובעים:
טיזר לפוסט הבא, פינת הנעל מארונה של סבתא.

13.5.2009

הכינוי הכי לא סקסי Ever!

השם שהחליטו בPeople לתת לטרנד "שכל אחד יוכל לבחור חור חור..." הוא peekaboo fringe.
פיקבו?! באמת?
משום מה לא נראה לי שהשסעים הללו נועדו לפנות לגיל הרך:


קסטרו מציעים לך חברות

קסטרו סופסוף השיקו מועדון לקוחות. בתנאים מוגזמים קצת.
אם משווים ל S-Wear לדוגמא, המועדון של קסטרו הרבה יותר יקר.
בקסטרו ישנו תשלום ראשוני של 80 ש"ח ובנוסף תשלום כל שנה של 50 ש"ח. בS-Wear מדובר בתשלום ראשוני של 78 ש"ח לכל החיים.
בקסטרו מקבלים כמתנת הצטרפות אפשרות לצבור 20% נקודות מהקניה בהצטרפות, S-Wear שולחים לך הביתה שובר של 38 ש"ח למימוש מתי שתרצי.
בS-Wear תקבלי 50 ש"ח ליומולדת, בקסטרו תקבלי "הפתעה".
שיטת הנקודות זהה בשתי הרשתות מלבד העובדה שבS-Wear תוכלי להשתמש בנקודות שהרווחת מקניה מסויימת כבר באותה קניה.
כמובן שלא תקף בחנויות העודפים של קסטרו.
בנוסף מצויין שמקבלים הזמנה לאירועים מיוחדים והטבות נוספות.


שורה תחתונה, לא נראה שזה שווה. בעיקר מאחר והתשלום הוא שנתי וכי גובה ההטבה הראשונית בהצטרפות למועדון לא מכסה מספיק מהעלות להצטרף.

12.5.2009

בגדי הוניגמן החדשים

עבר משהו על המעצב/ת של הוניגמן. משהו טוב לשם שינוי. על המתמחר שלהם נחה רוח הנדיבות. זה הרושם שקיבלתי מביקור בחנות בשבוע שעבר.
עד עכשיו הייתי נכנסת להוניגמן כדי לקנות בגדי בייסיק טובים ואיכותיים. גופיות, שמלה שחורה... גם בגלל שהעיצובים לא תמיד היו מדוייקים לטעמי וגם כי המחיר היה מופקע בעיני. השנה חל שיפור בשני הקריטריונים.
הבגדים צעירים יותר ומעניינים, התמחור נגיש יותר לכיס הממוצע והגזרות מחמיאות לגוף.
מעבר לקולקציה המוצלחת של מלאני פרס, נראה שגם שאר העיצובים הושפעו מהרוח הזו.
המחירים של חולצות יומיום-ערב הוא 99-159 ש"ח, מחיר סביר ביותר, במיוחדת לאור האיכות של הוניגמן שלא השתנתה.
יש לי חולצה לבנה שקניתי שם לפני 4 שנים בערך והיא עדיין יפה ושימושית. וכידוע, לבן בדרך כלל לא מחזיק הרבה.
מתוך הקולקציה של מלאני פרס, שמלה לבנה נהדרת:
אלו בגדים מהקולקציה "הרגילה".
שמלה יפה, אבל מחייבת חגורה כדי לשמור על צורה:
ומאותה סידרה:

חולצה משובחת:
חצאית מדוייקת ומחמיאה, קלאסית במובן מסויים, החולצה קצת פחות שווה לטעמי:
שמלה מדהימה(שעוד תהיה שלי!) מחמיאה מאוד לגוף:
לגבי הקטלוג. שוב, אני לא אשת מקצוע, אבל גם אנשים עם ידע בצילום הסכימו איתי לגבי הקטלוג. מלאני פרס היא אישה מהממת ביופיה ועם המון קסם ונוכחות אבל הצילומים בקטלוג בהירים מדיי והיא נראת בחלקם חיוורת וחולה. הסטיילינג מעולה ומוציא מהבגדים את המיטב. קצת מוזר שהסטייליסט נתן שייחרבו לו ככה את העבודה עם תאורה לא נכונה.
אני חייבת לציין רק שהקטלוג באתר (שעלה רק בסופ"ש האחרון) נראה הרבה יותר טוב מהקטלוג המודפס. ברקע באתר הוא שחור שמאזן את התאורה בתמונות. אבל בקטלוג המודפס הרקע הוא לבן שמדגיש את בהירות התמונות ומקצין אותה עוד יותר.

אני מאוד ממליצה על קפיצה לחנות. אולי הבגדים הם לא סופר טרנדיים אבל לדעתי עדיף להשקיע בבגד שהוא "על עונתי", שיחזיק מבחינה אופנתית גם עוד שנתיים-שלוש והוניגמן היא החנות המתאימה לכך. פעם היה צריך לנבור בין בגדי הסבתות כדי למצוא משהו, היום נדמה לי שדווקא הסבתות צריכות לנבור... :)

10.5.2009

אם יש לך סימן כחול על הרגל

תתאפקי כמה ימים עם המיני. מיקרו מיני.
אלא אם את בנופש בקריביים או משהו כזה.

לא שזו הבעיה היחידה כאן. אני ממש אוהבת את ביונסה אבל היא ממש לא טובה בלבחור דברים מהארון. ברוב הפעמים זה בגלל שהאמא הטראשית שלה מתעקשת להלביש אותה.
כאן היא בחרה במיקרו מיני שלצערי מאוד לא מחמיא לרגליה ומשווה להן מראה של גזעים. הנעליים מאוד מאוד מוצלחות לטעמי ואני די מאוהבת בהן. הטי שירט והשרשר לא ממש קשורים והז'קט דווקא משובח.
חבל, כי דווקא יש פה אסופה של פריטים שיכולים להיראות כל אחד טוב בנפרד, אבל יחד יש פה שקשוקת אופנה נוראית.
השיער שלה גם נראה לא משהו, שרוף קצת. אם אני הייתי משלמת לספר כמו ביונסה הייתי מאוד כועסת אם השיער שלי היה נראה ככה.

ללין

לכל אוהבות ללין. יש עכשיו מבצע 1+1 על סדרת הלבנדר.
אני חידשתי את מלאי קרם הגוף(סופלה גוף לפי ללין), 89 ש"ח עבור שתי קופסאות קרם יצא דיל שווה ביותר.
בנוסף יש מבצע על מוצרי האיפור שלהם, גם 1+1. אני לא מכירה את מוצרי האיפור שלהם, מדובר בסדרה יחסית חדשה. אבל המחירים לא רעים בכלל גם בלי המבצע, אז אולי שווה לנסות. אולי לא את המייקאפ או פודרה, כי אלו מוצרים שאני מאמינה שצריך להשקיע בהם, אבל צלליות או סומק...
למשל סט צלליות הכולל 6 גוונים ב59 ש"ח
סומק מוס (נוח ביותר לשימוש וגם ממש מרענן) ב49 ש"ח
ברונזר ב59 ש"ח