31.5.2012

תו השעה

חזרה לשגרה. אופניים. עבודה. לנשנש קרח כדי להרגיע את השקדים. שוב אופניים. בית. להירדם על הספה ב22:00. שאריות של מחלת הנשיקה... זו היתה הרוטינה שלי בימים האחרונים. מחכה כבר לחזור לעצמי, לפגוש חברים, לעשות אימון פילאטיס עם הפלייסטיישן ולהישאר ערה עד 12. כל זה יגיע בקרוב(מחזיקה אצבעות), בינתיים משלימה שעות שינה.

למרות שבסך הכל לפני שלושה חודשים חזרתי מחופשה ארוכה, כבר מדגדג לי בקצות האצבעות לסוע לעוד אחת. כנראה שיותר קל לי להמשיך בשגרת העבודה כשאני יודעת שיש תאריך להפסקה הבאה. אז אולי צרפת, או דווקא ספרד בספטמבר. לא החלטנו עדיין. אבל החגים בספטמבר הרחוק מסתדרים מצויין לחופשה נחוצה. בינתיים נשאר עם המחשבה על חופשה ועם חוף הים של תל אביב לסופ"ש החם הקרוב.
בזכות לוח המודעות בעבודה גיליתי את פסטיבל "לילות לבנים אדומים" שמתקיים במוזיאון ארץ ישראל בשבוע הבא, מרחק הליכה מהבית. כרטיס כניסה לפסטיבל עולה 99 ש"ח שתמורתם תוכלו לטעום יינות באופן חופשי(מכוס קריסטל שתקבלו בכניסה), להסתובב בין דוכני האוכל והיקבים השונים ולהנות ממוזיקה שונה בכל מתחם לפי מדינה. אנחנו מתכננים לבקר בשבוע הבא. עוד פרטים ניתן למצוא באתר הפסטיבל.
את התמונות כאן צילמנו בשישי, כשעוד אסור היה לי לצאת. באותו יום נמאס לי כבר מהפיג'מה ורציתי לחנוך את הפריטים שהגיעו בחבילות באותו שבוע. הסתפקתי בלבוש בלבד ואת התמונות צילמנו בבית, ליד החלון הגדול שפונה לכל הירוק הזה.
מה לבשתי?
שמלת תווים מאיביי, כ75 ש"ח.
סנדלים מאיירוסולס, 210 ש"ח.

29.5.2012

שבועות בהסגר

את החג העברתי בבידוד יחסי, בגלל מחלת הנשיקה שהתעללה בי. לשמחתי אתמול הרופאה נתנה אור ירוק למפגש עם הציבור הרחב והסגר הוסר. בראשון, למרות שלא באמת יכולתי לצאת לארוחה חגיגית, החלטתי להתלבש לכבוד החג. כנראה שאין יותר בנאלי משמלה לבנה לשבועות, אבל לפעמים מתחשק לשוט למחוזות הבנאליות ולהתעטף בתחושת חג, גם אם היא לא מלווה בטנא ועלייה לבית המקדש. את התמונות צילמנו מתחת לבית, ליד כל הסגול הפורח הזה.
את הסנדלים בתמונות הזמנתי מהאתר של איירוסולס בארה"ב. למי שלא מכירה את החברה, מדובר במותג נעלי נוחות שעבר מתיחת פנים מסויימת ב3 שנים האחרונות. הנעליים שלהם נוחות מאוד, גם השטוחות וגם העקבים והיום ניתן למצוא עיצובים מושכים את העין ומעט עדינים יותר מנעלי גולדה. למותג כמה חנויות בארץ ומוכרים אותו בכל מיני חנויות הנעלה נוחה, אבל המחירים מאוד גבוהים לעומת ארה"ב. לשם ההשוואה, זוג שנמכר בארה"ב ב50$ עולה בארץ 350 ש"ח. המשלוח מהאתר אמנם לא זול בכלל, 37$ לזוג אחד או שניים ו49$ לשלושה-ארבעה זוגות(ליותר מזה לא בדקתי), אבל בגלל פערי המחירים הגדולים, ההזמנה בכל זאת יוצאת משתלמת, במיוחד אם מזמינים יותר מזוג אחד.
אני בחרתי להזמין הפעם שלושה זוגות. שני זוגות סנדלים וזוג נעלי בובה אדומות. הסכום הסופי כולל המע"מ שנאלצתי לשלם על החבילה הגיע ל630 ש"ח. מאחר וקיבלתי לאחרונה את התמחור של 2 מהזוגות שהזמנתי במייל מהיח"צ, שמחתי לגלות שזוג ששילמתי עליו כ200 ש"ח נמכר בארץ ב450 ש"ח. במידה ואתן לקוחות קבועות של המותג ולא מעוניינות לשלם יותר, אני ממליצה בחום לנסות את האתר. החבילה הגיעה מהר יחסית ועודכנתי במייל על מספר המעקב מייד כשנשלח. עוד טיפ קטן, תמיד אפשר למצוא קופונים לרכישה באתר. אני מצאתי בגוגל דרך החיפוש Aerosoles Coupon הנחה של 20% על כל הקניה. ממה שיצא לי לראות, תמיד אפשר למצוא קופון כזה. אז אל תדלגו על השלב הכה אמריקאי הזה וחפשו קופון אונליין.
מה לבשתי?
שמלה מקסטרו לפני כשנתיים, 200 ש"ח.
סנדלים של אירוסולס, 210 ש"ח.
שרשרת מאיביי, 40 ש"ח.
המשך שבוע טוב ובריא לכולם!
נ.ב
כולם חושבים שאת ההישג המשמעותי לישראל בשחמט השיג גלפנד. מדובר בטעות. פינצ'י ז"ל היתה הראשונה להשתתף בטורנירים ולהביס כל אויב :)

23.5.2012

נשיקה סטירה

זוכרים את המשחק ממסיבות הכיתה בגיל החטיבה? היום בהסתכלות לאחור הוא נראה לי מאוד מפוקפק, אבל זה לא נושא הפוסט להיום. נזכרתי בשם המשחק הזה לאחר שהשבוע גיליתי שאני חולה במחלת הנשיקה. מסתבר שהחולי בחודשיים האחרונים, העייפות, החולשה וחוסר הרצון לקום מהספה לא נובעים מעצלנות נטו שחששתי שפיתחתי, אלא דווקא מהנשיקה המטופשת.
אז בשבוע הקרוב אני בבידוד בבית, אוכלת גלידה בהוראת הרופאה(הדבר היחיד שמקל על כאב הגרון והנפיחות של השקדים) וישנה, המון. אני מודה שלא אחת נרדמתי על הספה בסלון. ככה סתם באמצע היום. ממש לא נחמדה הנשיקה הזו. עם רוב האיסורים אני מצליחה להסתדר. כנראה שאצליח להמשיך בחיי ללא משחקי כדור לחודשים הקרובים. מאחר ואסור לעסוק בפעילות גופנית אני משתדלת לדבוק בגלידה דלת קלוריות. הסולרו ואני חברים טובים(רק 84 קלוריות ליחידה) בשבוע האחרון.
את התמונות האלה צילמנו בשבת האחרונה, עוד בטרם גיליתי שאני מפיצה מחלות, כשנסענו לבקר את סבתא בבאר שבע. אולי בגלל הצהבהבות שתמיד עוטפת את העיר, בחרתי בחולצה צהובה. חיפשתי המון זמן טישירט צהובה שתחליף צהובה אהובה אחרת מגולף שזמנה הגיע. את זו מצאתי באולד נייבי, שמעולם לא איכזבו בטישירטים. יש לה הדפס שונה בגב שמשום מה שכחנו לצלם. בפעם הבאה.
מה לבשתי?
חצאית מH&M בסייל חורף לפני שנה, 60 ש"ח.
חולצה מאולד נייבי, כ20 ש"ח.
סנדלים של איפנמה מסטייל ריבר לפני שנה, 129 ש"ח.
צמיד עץ מקוסטה ריקה, כ20 ש"ח.
משקפי שמש של איב סאן לורן, 200 ש"ח באירוקה לפני כמה שנים טובות.
תיק של מארק ביי מארק ג'ייקובס משופבופ.

21.5.2012

MAC Time

בחמישי האחרון, באופן ספונטני למדי, החלטתי לקפוץ לסניף מאק ברמת אביב(כלומר לצאת מהבית, לפסוע כמה צעדים ולחצות את הכביש) להתחדש בגוונים חדשים. אקדים ואומר שאני ממש לא מבינה גדולה באיפור. עד לפני קצת פחות משנה השתמשתי בעיקר בקצת סומק, קצת פודרה ומדי פעם איזה עיפרון עיניים. שנים רציתי ללמוד להתאפר אבל תמיד בחרתי לבזבז על משהו אחר. עד שבקיץ האחרון, כשעומר לא ידע מה לקנות לי, עניתי גיפט קארד למאק. השתמשתי בזמנו בשובר בכדי לקבל הדרכה מלאה של שעה וחצי. להדרכה הגעתי עם המוצרים שהשתמשתי בהם מהבית והמאפרת השתדלה להשתמש גם בהם. קיבלתי הסבר מפורט - איך מניחים ברונזר, הנחה של צלליות במראה קליל ויומיומי ומראה איפור לערב. ההדרכה היתה מוצלחת ואני מצליחה ליישם בעצמי את כל מה שלמדתי. הדבר היחיד שהטריד אותי בתום ההדרכה היה הפושריות של המאפרת כשהגעתי לקופה, כולל סצינות דרמטיות של "אני לא חושבת שיש טעם לכל האיפור אם את לא לוקחת את זה,זה וזה" ואמירות מטופשות של "אבל באת עם 500 שקל גיפט קארד, אז זה לא נורא להוסיף עוד 1000". בסופו של דבר יצאתי משם עם סל מוצרים שמשמשים אותי מאוד, כל אחד ואחד מהם.
נחזור להתחלה. בחמישי החלטתי שהגיע הזמן לגוון ועד כמה שרביעיית הצלליות הראשונית שקניתי מאוד שימושית, היא גם בנאלית ואני מוכנה להכניס קצת צבע לחיים, או לעפעפיים. כשנכנסתי לחנות ניגש אליי יונתן, חייכן ואדיב. מיד פנינו לעמדת הצלליות ואני שחוץ מרצון לירוק לא הבעתי יותר מדי רצונות, נתתי לו לבצע את הבחירה. נבחרו 6 צלליות שמאפשרות להרכיב המון מראות איפור בשילובים שונים ו2 עפרונות(אני מאוהבת בעפרונות של מאק) שמשלימים. יונתן בנה מראה אחד על עין שמאל ונתן לי ליישם באותה טכניקה עם גוונים שונים את עין ימין. הוא תיקן, העיר,ונתן טיפים קטנים, מה שאפשר לי לשחזר ביום למחרת בקלות יחסית. מה שאהבתי אצל יונתן הוא העובדה שהוא לא דחף ולחץ והראה לי צירופים במידה ואני לא מעוניינת לרכוש 6 צלליות, או את כל המוצרים שהוא השתמש בהם.
כשחזרתי הביתה הודעתי לעומר שאיפור עיניים כזה לא יכול להישאר בבית וחייבים להוציא אותו לטיול. זה הרבה יותר כבד מהאיפור שבדרך כלל אני שמה ואני מניחה שכשאאפר את עצמי אכוון לאזור קצת פחות דרמטי, אבל אני מאוד מרוצה מהתוצאה. המוצרים של מאק לא זולים, אבל גם לא מתומחרים כמו מוצרי יוקרה. אני חושבת שמי שלא יודעת להתאפר מרוויחה שיעור איפור על הדרך וזה מצויין, כי לא תמיד מתחשק להתחייב על קורס איפור ולפעמים מתחשק להתחדש בזוג צלליות ובכל זאת לדעת יותר טוב מה לעשות איתן.
מה לבשתי?
חולצה מH&M באמסטרדם, 40 ש"ח.
מכנסיים ממשי של רוס אובטה, 250 ש"ח.
נעליים מזארה באמסטרדם, כ125 ש"ח.
קשת לשיער מחנות באמסטרדם(אותה קשת שלבשתי בחתונה), 10 ש"ח.
שרשרת משוק הכרמל ותליון אהבה מתנה מהמועדון של רביד, 20 ש"ח.
טבעת וורד מאטסי, כ15 ש"ח.

16.5.2012

בילוי ספונטני

אחרי הבראנץ' בשבת יצאנו לסיבוב אופניים קצר מאוד(השמש היתה חזקה מדי והבריחה אותנו הביתה) . לים לא התחשק לנו ללכת אז נמרחנו בבית מול המון סדרות(Grey's Anatomy, House, The Big C). בשעה 17:00 עומר התחיל לשאול על אוכל וכך יצא שהחלטנו בספונטניות לצאת לארוחת ערב מוקדמת יחסית בקופי בר.
אני חושבת שגילינו כאן סוד שמור ליודעי דבר. המסעדה, שבדרך כלל עמוסה ומלאה, היתה ריקה יחסית. אמנם הגענו בשעה מוקדמת, 18:30, אבל גם כשעזבנו ב20:30 המקום היה רגוע יחסית. השירות שם תמיד מעולה, אבל מובן מאליו שהכל מתנהל בצורה שקטה ורגועה יותר כשהמסעדה לא עמוסה ויש פחות "המולה".
נהננו מאוד מהדייט הזוגי שלנו, מהאוכל שלעולם לא מאכזב, מהשירות האדיב והלא מתנשא וממוזיקת הרקע הנעימה ולא משתלטת. ההשוואה הבלתי נמנעת לארוחה ההיא בקפה נואר חייבת להגיע. בקופי בר לקחנו 2 מנות ראשונות(הוא מנת שרימפס, אני סלט רוקפור מיוחד ומעניין), 2 עיקריות(הוא פפרדלה בראגו, אני ריזוטו) וקינוח אחד. יחד עם כוס יין אחת(אני עדיין על אנטיביוטיקה) וטיפ הגענו לחשבון של 350 ש"ח(70 ש"ח פחות מקפה נואר). עדיין לא יצא לנו לטעום בקופי בר מנה שלא היתה טעימה ומדוייקת. ואגב, סתם שטות קטנה, בקופי בר מגישים לחם טעים ופריך ללא חיוב(וגם ללא הגבלה). לסיכום, למקרה שהצלחתם לפספס את המחמאות שפוזרו כאן, אני ממליצה בחום לבקר במסעדה שקיימת כבר כמעט 20 שנה ולא מפספסת.
מה לבשתי?
שמלה מאיביי, 50 ש"ח.
שרשרת מארה"ב מסנצ'ורי 21, 13 דולר.
סנדלים מH&M באמסטרדם, כ 110 ש"ח.
טבעת מH&M בקיץ שעבר, 15 ש"ח.
קלאץ' של מדוזה, 200 ש"ח.



14.5.2012

בראנץ' לשבת

בשבת האחרונה הזמנו את ההורים שלי לבארנץ'. אני יודעת שההעדפה הלאומית היא דווקא בראנץ' בשישי אבל אני מעדיפה את שבת. די מאסתי בארוחות בוקר בבתי קפה בתל אביב ובשאר הארץ. התמחור גבוה מאוד ורוב המקומות לא באמת מציעים משהו יותר מרגש מחביתה-גבינה-ריבה. פעם מאוד אהבנו ללכת לקפה לואיז ברמת החייל, בגלל הממרחים הטעימים והלחם המיוחד, אבל לאחר כמה חוויות שירות לא טובות והעובדה שהם לא מאפשרים להזמין מקום מראש ואף מסרבים לענות בטלפון לגבי משך ההמתנה, ויתרנו. המליצו לי על ארוחת הבוקר של הוטל מונטיפיורי, אבל עדיין לא יצא לנו לנסות אותה. אולי בשישי-שבת הבא.
בכל אופן, כל ההקדמה הזו היתה בכדי להבהיר שהחלטתי להכין דברים טעימים לבראנץ' בעצמי, אבל בלי להצטרך לקום ב5 בבוקר בשבת בכדי להספיק הכל עד 10:30.
אז מה אכלנו?
מיני בורקס עם מוצרלה וזעתר.
מאפינס פרמז'ן.
ברוסקטות מבאגט.
לחמניות עם עירית ושום.
גבינה לבנה עם עירית קצוצה מעל.
פרוסות חציל בתנור מגולגלות עם גבינה בולגרית, עגבניית שרי מיובשת ובזיליקום.
עגבניות שרי מיובשות עם בזיליקום ובולגרית.
סלט ירוק של בזיליקום, עירית, קשיו, שום, שמן זית ולימון.
שלל נקניקים מידע הבשרים(מכינים נקניקים טריים וחמים בכל יום שישי).
היה טעים ולא דרש יותר מדי הכנות. את המתכון למאפינס פרמז'ן מצאתי באתר של לאישה. אני שמתי פחות פרמז'ן ממה שכתוב(150 גרם ועוד חופן לקישוט) ובכל זאת יצא טעים מאוד ועם טעם פרמז'ני, כך שתוכלו לחסוך מעצמכם את האקסטרא קלוריות.
הבורקסים הם אלתור שלי. אני מחזיקה באופן קבוע בצק עלים מחמאה של מעדנות במקפיא. אם באים אלינו אורחים לקפה ואין לי שום דבר מתוק להוציא אני לוקחת ריבוע מהמצק, מורחת עליו קרם אגוזי לוז או נוטלה ובתוך פחות מ5 דקות עבודה יש קרואסונים חמימים ופריכים. האלטרנטיבה המלוחה היא הבורקסים שהגשתי בשבת.
מפזרים מוצרלה(זה מה שהיה לי בבית, יצא טוב גם עם פרמז'ן או קשקבל לדעתי), זעתר טרי מיובש(לא הטחון באבקה עם שומשום, אפשר לקנות את זה בחנויות טבע וזה הרבה יותר בריא מזעתר "רגיל"), קצת מלח גס ומעט שמן זית. מגלגלים לרולדה ופורסים לגודל של כ1.5-2 ס"מ. מורחים ביצה ולתנור עד שמשחים. הם טעימים גם קרים.
מקווה שהצלחתי לספק רעיונות טובים לבארנץ' ביתי מוצלח.

10.5.2012

חזרה בזמן

בסופ"ש האחרון, עוד בטרם הסטרפטוקוק ביצע השתלטות עויינת על השקדים שלי, נסעתי לסופ"ש אצל ההורים. הפעם הביקור היה קצת שונה, נסעתי לבד. הנסיבות והתחייבויות קודמות גרמו לכך שלסופ"ש אחד התפצלנו, הוא לנהריה ואני לרחובות. היה בזה משהו קצת שונה, לבקר את ההורים לבד לשישי-שבת. כבר המון זמן שלא יצא לי לעשות את זה ולמרות שעומר מסתדר נהדר עם המשפחה שלי וכולם מתנהגים בדיוק אותו הדבר כשהוא בסביבה, הביקור הזה הרגיש קצת אחרת.
אני מניחה שאחת הסיבות לכך שהרגשתי שחזרתי לימי האוניברסיטה היא שאף אחת מהחברות שלי לא גרות יותר ברחובות(עכשיו אחרי שגם אחרונת השורדות עזבה), כך שאת שישי בערב ביליתי בבית. בלי בירה אחת בקפה הרצל הרחובותי. את הסופ"ש הקרוב נעביר בתל אביב. מתחשק לי לצאת מהבית אחרי כמעט שבוע של מחלה מתחת לשמיכות והמון תה ירוק.
מה לבשתי?
חצאית מאסוס, כ75 ש"ח.
חולצה מגולף לפני כמה עונות, 50 ש"ח.
נעליים של אירוסולס, 50$ בארה"ב.
משקפי שמש של CK תמורת 20$ בסנצ'ורי 21.
תודה לאמא שלי שבהתחלה מאוד לא רצתה לצלם ואחרי הקנטות מהסביבה(אבא שלי ואני) נכנעה ואפילו נהנתה קצת.