Over it all

בוקר טוב!

כבר כמעט שבוע שהתמונות מחכות להתפרסם בבלוג ואני לא מצליחה למצוא את הזמן לעשות זאת. ימים עמוסים בעבודה גורמים לי להגיע הביתה עם חוסר רצון לראות מסך מחשב(מלבד בהייה בפיד אינסטגרם באייפד). ככה זה כשבוהים במסך כל היום for living.

אז אחרי הפוסט ההוא שנכתב ברומא, בו שיתפתי בתחושות לגבי משקל ומראה חיצוני, החלטתי לעשות מעשה ולנסות לשנות קצת. בחודש האחרון התחלתי להתאמן בצורה קבועה בשני אימונים בשבוע של פילאטיס מכשירים. זה לא זול, העינוי הזה, אבל הוא מאוד אפקטיבי. אני יכולה לומר בכנות שכבר אחרי חודש רואים תוצאות. הידיים והרגליים מעוצבות ומחוטבות יותר והבטן... היא בדרך לשם... בגלל בעיית הברכיים, היה לי קשה למצוא פעילות ספורטיבית שתאפשר לי להתאמן מבלי לחזור לכאבים. בגלל שפילאטיס הומצא כדי לעזור לספורטאים להשתקם, הברכיים נשארות מוגנות ואפילו מתחזקות במהלך האימון.

במקביל החלטתי לבקר אצל דיאטנית כדי לשמוע, אולי יש משהו שאני חושבת שאני יודעת מצויין אבל בעצם טועה כל הזמן. לשמחתי(או לצערי, תלוי איך מסתכלים על זה), לא היה לה מה לחדש לי. היא אמרה שהתפריט שלי מגוון ומאוזן ואם אשמור עליו, ארד במשקל. הבעיה היא הבילויים ויציאות הליליות שגורמות לחריגות. אז לכמה חודשים הקרובים אני במגמת צמצום חריגות(ביי ביי פיתה מהמזנון ב12 בלילה) ובינתיים זה עובד. אולי לא רואים בתמונות, אבל אני מרגישה את זה בעצמי ובסופו של דבר זה מה שחשוב.

אז מה השורה התחתונה שלי? לא להתייאש מעצמך. לנסות שוב ושוב למצוא את הספורט שמאפשר להתמיד בו. גם אם לא למטרת ירידה במשקל, אז למטרות שמירה על כושר ובריאות.

מה לבשתי?
אוברול מטרגט בארה"ב, כ70 ש"ח.
סנדלים מH&M באמסטרדם, כ110 ש"ח.
צמיד עץ ממנגו, מתנה מסבתא לפני כמה שנים.
משקפי שמש מאירוקה, 120 ש"ח.

With & Without

כצפוי, גם השבוע הזה המשיך כעמוס במיוחד ולמרות שהתמונות המתינו בציפייה להתפרסם בבלוג, זמנן מגיע רק עכשיו. את האאוטפיט הזה לבשתי בחמישי שעבר, כשיצאנו עם חברים חדשים וטובים לטפאו הרצליה. ידעתי שלא יהיה לי מספיק זמן להתארגן ולבחור בגדים, אז הלכתי ככה מראש לעבודה והתאפרתי בבוקר אחרי המקלחת(לרוב אני לא מתאפרת לעבודה, בעיקר כי לפעמים כשאני שקועה אני נמעכת עם הלחי על היד והורסת את כל האיפור. סקסי!).

לפני תקופה לא קצרה שיניתי הרגלים. עד לפני כמה חודשים הייתי מתעוררת עם שעון מעורר, מתארגנת ויוצאת למשרד ומשתדלת להגיע עד 8:30 בכדי שאוכל לצאת(בימים רגועים) ב18:00. הייתי מגיעה עייפה, מתיישבת על הספה ומתקשה להקים את עצמי לצאת באמצע שבוע. אחרי זמן מה הבנתי שלא כך אני רוצה להעביר את חיי וזמני והחלטתי לשנות קצת הרגלים. עברתי ליקיצה טבעית ששינתה את רמת העירנות שלי פלאים. למזלי/לצערי, מעולם לא השתייכתי לזן שישן מעל ל10 שעות באופן טבעי ונטול מחלות או כדורים. גם ביקיצה טבעית אני מתעוררת ב8:30, אבל התוספת הקטנה הזו של שעת שינה סובבה לגמרי את היום שלי. התחלתי לצאת לבלות ישר מהעבודה, אומנם מוקדם יותר מהרגיל, אבל הרבה יותר כיף ונוח. למזלי אני עובדת בתחום שבו אין שעת התחלה קבועה ליום וכל עוד לא מגיעים יום אחד ב8 ויום אחר ב12 ומקפידים "לעשות את השעות היומיות" ולעמוד ביעדים, לאף אחד לא באמת אכפת. הבנתי שהרבה יותר נחמד לצאת לבלות בתל אביב באמצע שבוע לעומת הסופ"ש שבו העיר עמוסה לעייפה ומאבדת מעט מהאפיל הרגיל שלה.

בתמונות, אני עם ובלי המשקפיים. באמת שלא הצלחתי להחליט אם הם Ugly Pretty או פשוט Ugly. עומר מחבב אותם, החברות שלי אוהבות אותם, אבא שלי מתעב אותם ואמא שלי פשוט לא מבינה אותם. ואני? אני נעה בין אהבה ללא פשרות לסתם נוחות ופשרה. אני חושבת שבסופו של דבר יש אאוטפיטים שהם הולכים איתם יותר טוב, כמו האאוטפיט בפוסט הזה, ויש אאוטפיטים שקצת זורקים את המראה למחוזות הפטיש-סטייל-הספרנית-הפתיינית שלא כל כך מתחשק לי להגיע אליהם(כמו בפוסט הקודם כפי שהתברר לי בתמונות). אז מה אתם/ן אומרים/ות?

מה לבשתי?
חולצת ג'ינס של תמנון, 50 ש"ח.
חצאית של ג'ייסון וו לטרגט, כ120 ש"ח.
גרביונים מחנות כלשהי בארה"ב, כ15 ש"ח.
תיק מאיביי, 40 ש"ח.
נעליים מזארה, 200 ש"ח.
חגורה מאסוס, כ20 ש"ח.
טרנץ' מארה"ב לפני כמה שנים, כ200 ש"ח.

על שלטים ומופעים

את חמישי שעבר העברנו בצורה ספונטנית ביותר במקום לא סטנדרטי מבחינתנו, בערב חברה שלא אני, לא עומר ואף לא אחד מהחברים שלנו עובדים בה. אז מה עשינו שם? wedding crushers שכמותנו?
התשובה הולכת כמה שבועות אחורה. ג'ואנה, חברה טובה שלי ואורחת מדי פעם בבלוג, החליטה לפרוש לדרך עצמאית ולהקים יחד עם חברה עסק משלהן לעיצוב אירועים בהתאמה אישית. הסיפתח הגיע בשבוע שעבר בדמות שני אירועים, האחד, אירוע התרמה לעמותת קווים ומחשבות והשני, ערב חברה של חברת היי טק(עיצוב האירוע ). לשמחתנו יכולנו להצטרף לג'ואנה לאוכל טעים ומופע של ברי סחרוף.

בשעות אחר הצהריים קיבלתי טלפון מג'ואנה ששאלה אם אנחנו מסוגלים להיות ספונטניים בחורף. לאחר שקיבלתי פירוט להצעה עניתי שבשביל הופעה של ברי ואוכל טעים אנחנו תמיד ספונטניים. וכך יצא שהעברנו את המבול לצלילי השירים המעולים של ברי סחרוף והלהקה המצויינת שמופיעה איתו. את אותה הופעה בדיוק יצא לנו לראות לפני כחצי שנה, בערב החברה של עומר, אבל יש הופעות שאפשר לראות שוב ושוב ובכל זאת להנות בכל פעם מחדש. כשחזרנו הביתה הגשם המשיך לרדת ולכן התמונות צולמו בבית החמים והנעים, אבל הגרביונים בכל זאת רטובים מהדרך.

מה לבשתי?
סריג מטומי הילפיגר בארה"ב, 75 ש"ח.
חצאית של ג'ייסון וו לטרגט דרך איביי, כ75 ש"ח.
גרביונים של לייף, כ15 ש"ח.
נעליים של אירוסולס דרך האתר, 210 ש"ח.
צמיד עץ ממנגו לפני כמה שנים, מתנה מסבתא.
טבעת פפיון מתנת קרן וולף.

סופ"ש נעים לכולם!
(שלי הולך להיות ממש נחמד, אספר לכם בשלישי למה...)

טיול בשכונה

בשישי האחרון ההורים ציינו 30 שנות נישואין, בלי יותר מדי רעש וצלצולים, בדיוק כמו שמתאים להם. החלטנו להישאר לסופ"ש ברחובות, משהו שמזמן לא עשינו. האמת, אחרי ארוחת הערב השכללה כל טוב ולא מעט יין, התאים לנו לטפס כמה מדרגות ולישון, מבלי הצורך להתניע את הרכב(גם אם רק לחצי שעה).

למחרת התעוררתי לשייק מנגו קר ומתוק, ממש כמו בתאילנד (בלנדר זו המצאה גאונית. מקווה שלא יקח עוד הרבה זמן עד שיהיה לי מטבח שיוכל להכיל בלנדר). ואם כבר מדברים על חו"ל... בעוד קצת יותר מחודש אנחנו טסים לברלין. נשמח לקבל המלצות/לינקים למסעדות ומקומות שאסור לפספס. יש לא מעט טיפים אונליין, אבל לא לדברים ספציפיים. So shoot!

מה לבשתי?
גופיה מאסוס, 45 ש"ח.
חצאית של ג'ייסון וו לטרגט(דרך איביי), כ150 ש"ח.
שרשרת מאיביי, 40 ש"ח.
נעליים משומייקר.
באדי הושאלה מההורים והסכימה לצאת לטיול לפני 7 בערב לצורך הצילומים.

טיול עירוני לשבת

בשבת האחרונה ניצלנו את מזג האוויר היפה ויצאנו לטייל באזור הבית שלנו ולכיוון הים והטיילת. לא שמנו לב אבל יצא שטיילנו במשך שעתיים. הטיילת באזור חוף תל ברוך היתה מלאה ברוכבי אופניים, מתעמלים וכלבים חמודים. זו היתה חזרה נחמדה לנוף התל אביבי שגרמה לנו להיזכר למה כיף לנו בעיר הזו.

אחד הפריטים שכיכב ברשימת ה"דברים שצריך למצוא בניו יורק" היה חולצת דנים מכופתרת. כבר הרבה זמן שאני מחפשת חולצה שכזו, אבל בארץ לא הצלחתי למצוא משהו שלא גורם לי להראות כמו פועל בניין. העניין הוא שגם בניו יורק לא מצאתי כלום. אולד נייבי וגאפ שנראו מבטיחים בגזרת המכופתרות נשארו נטולי חולצות דנים והאכזבה מאמריקה הגדולה כבר התחילה לחלחל. בסופו של דבר נמצאה החולצה המיוחלת יום לפני הטיסה, במחלקת סופעונה של יוניקלו(כבר אמרתי שפיתחתי חיבה עזה לרשת בטיול הזה) ממש לפני שאמרתי נואש.

מה לבשתי?
חולצת דנים מכופתרת מיוניקלו, 20$.
חצאית פליסה מהקולקציה של ג'ייסון וו לטרגט, נרכשה באיביי וחיכתה לי בדירה במהלך הטיול, כ150 ש"ח.
שרשרת (עם הרבה) נוכחות מcentury 21, האאוטלט הרציני במנהטן, 13$.
נעליים שטוחות של אירוסולס, 50$.
גרביונים של CK מcentury 21, זוג ב9$.
שעון של פוסיל מcentury 21, בחנות של פוסיל 115$, בחנות האאוטלט 50$.