30.6.2009

WTF?!?!

יצא שיש פה שני פוסטים של ביקורת אחד אחרי השני. לא מתלהבת מזה כל כך. אבל אני מצטערת. ה"דבר" הזה לא יכל לעבור בשתיקה.

נינט עושה השלמת הכנסה בתור בובו הליצן. הכל פה מעוות ולא מתאים לה בכלל. כן, גם הנעליים חיקוי בלמיין שלה, מקצר לה את הרגליים. חבל.
נראה לי שמזל שהוא עם כיסוי עיניים ויראה אותה בתלבושת הזו רק בחושך בתוך הבר, אחרת אני באמת לא יודעת אם יהיה להם אופציה לעשות יורש.

29.6.2009

כותונת רב תכליתית

בסופ"ש האחרון, באירוע לא משמעותי כל כך, הופיעו להן שתיים בלי לתאם מראש, בבגדי השינה שלהן.
יש לציין שמדובר בכותונת לילה מאוד מושקעת.
אבל זו עדיין כותונת.
המקסימום שאני מוכנה לתת לזה, קומביניזון.
בהחלט לא משהו שעוזבים איתו את הבית.
למה?
א. כי זה נראה כמו פיג'מה!
ב. כי גם אם את דוגמנית דקיקה, זה מבליט כל בונקלח (או אולי זה דווקא בונקלך, לשיפוטכם...) שיש על הגוף.
ג. כי מאחר וכותונת לילה נועדה ללבישה בחדר השינה (היא אפילו לא מקבלת Pass לסלון, בעיקר אם יש לך שותף שאת לא חפצה ביקרו) וזו מטרתה העיקרית, היא אובר חשופה וחסרת יכולת אטימה באזורים קריטיים שעדיף שישאירו מקום לדימיון.
ד.כי אם יש טיפה רוח את מוצאת את עצמך חושפת קווי מתאר מפורטים של אזור החלציים, לא בדיוק Lady like (ע"ע התמונה של מירית).


אז הגברות ועקנין ודדון החליטו שאין לנו מספיק מעוף, הדימיון שלנו לא עובד מספיק טוב, אז לא השאירו לנו מקום לפרשנויות אישיות.
בYNET (משם לקוחות התמונות) היו אף יותר אכזריים ומתחת לתמונה של נטלי ציינו שהיא כבר באה עם בלונים ליומולדת...

25.6.2009

פינת הנעל

השבוע בפינת הנעל טרנד המלחים.
אני לא חושבת שיש קיץ שבו הטרנד הזה לא קיים בו במידה כזו או אחרת. תמיד יש מספר פריטי מלחים בכל קולקציה. פשוט כולנו עולים על היאכטה שלנו בקיץ, אז חייבים חייבים ביגוד הולם :)
את הסנדל הזה קניתי דווקא בקיץ שעבר. נקנה בקסטרו עודפים תמורת 100 ש"ח בלבד. אם אני זוכרת נכון, אז הסנדל הזה הוא בכלל מהקיץ שמלפני שנתיים, אבל אני לא בטוחה בכך.

יחסית לעקב הגבוה מאוד, הסנדל נוח יחסית, אבל בהחלט לא בנוי למסעות ארוכים. ליום במשרד אולי.
אני מאוד אוהבת את הסרט הכחול בעקב, מאוד מעדן את הסנדל.
משתלב לי מצויין עם ג'ינס וחולצה לבנה, או עם מכנסיים לבנים. נעל מאוד קייצית שהתאהבתי בה ממבט ראשון.

23.6.2009

היווניה שבך

בשני בערב נזכרתי בשמלה הלבנה הזו שקניתי בתאילנד. איכשהו כשהגעתי לארץ מעט התאכזבתי ממנה, כי היא נראתה לי מאוד לא מחמיאה. התנחמתי בעובדה שהיא עלתה רק 20 ש"ח, כך שהאבדה לא גדולה כל כך. תחבתי אותה לארון והחלטתי לדחות את ההתמודדות עם הקניה הזו בקיץ הבא. והנה הוא כאן. במקור השמלה מגיעה עם סוג של חגורת בד לבנה שאמורה להתלבש בלולאות שממוקמות גבוה מדי. זו הסיבה שהתבאסתי ממנה.
ואז החלטתי לנסות עם חגורה משלי במיקום אחר, התוצאה היתה לא רעה בכלל:כשמדדתי את השמלה ככה, החבר ישר הודיע: "מה זה? את אלה יוונית!" . משהו שתמיד נעים לשמוע :)את החגורה המיוחדת הזו קיבלתי לפני שנים מדודה שלי (אותה אחת של השרשראות). אני משתמשת בה בתקופות. לפעמים אני נזכרת בה פתאום ומשלבת אותה עם הכל, ג'ינס, חצאית, שמלה. היתרון שלה הוא שבבסיס שלה היא חגורת גומי, מה שהופך אותה למתאימה גם לאזור המותן הגבוה, וגם כחגורה לג'ינס בגובה סביר.
כדי להשלים את כל האווירה היוונית הוספתי סנדלי גלדיאטור אורגינליים מכרתים.
אספתי את השיער בצורה מרושלת. צירפתי עגילים של מיכל נגרין.וזהו. למרות שהשמלה לא מאוד מחמיאה לגוף, בכל זאת קיבלתי המון מחמאות על הלוק הכללי של האוטפיט הזה (ככה הלכתי למשרד אתמול...).
אז בסופו של דבר אלו היו 20 ש"ח well spent!

שכחתי לפרגן

החבר קיבל מתנה ליומולדת חולצת פולו מהממת מפול אנד בר. הבעיה היא שהחולצה היתה לבנה עם פסים בסגול כהה וורוד פוקסיה. מה הבעיה? הכביסה! כיבסתי ביד בטמפרטורה נמוכה והצבעים זלגו קצת אל הלבן.
הגענו לסניף ברמת אביב, לאחר מעט שאלות החליפו תמורת זיכוי בלי שום בעיה.
גם זה משהו שחשוב לקחת בחשבון כשקונים פריט, שיש לאן לפנות במקרה של תקלה. מה לעשות, תקלות עלולות לקרות, כלום לא מושלם. העניין הוא איך מתמודדים עם התקלות האלה כשהן קורות. בזארה ופול אנד בר עושים את זה בהצטיינות.
לדעתי חשוב לציין לא רק מי גרוע במתן שירות, אלא גם לשבח את מי שכן יודע לטפל בלקוח.

pull & bear - my love

אני מאוד אוהבת את פול&בר. גם מבחינת איכות הבגדים וגם מבחינת העיצוב. את המחיר אני אוהבת רק בסוף עונה :)

בחמישי ביקרתי לאחר טיפ משיקסע לגבי תחילת מכירת סוף העונה. בסוף יצא שכל הפריטים שקניתי לא היו בהנחה בכלל, אבל המחיר היחסי שלהם היה שווה. והם גם היו מאוד יפים. וגם התחשק לי, שזה הכי חשוב.
יצאתי משם עם 2 טוניקות ושמלה מתוקה אחת.

עוד כשראיתי את החולצה על השולחן בכניסה כבר ראיתי בראש איך אני משלבת אותה, הנה התוצאה:
ההדפס של הטוניקה מאוד מעניין ושמח:
מאוד אהבתי גם את החבל ששולב בכתפיות ובמחשוף:
עם הנעליים מהפוסט הזה:
והארנק/תיקט (תיק-קטן) תואם:
והכל יחד:
טוניקה, פול&בר, 89 ש"ח.
ג'ינס, פול&בר, 79 ש"ח, הסוף של הסופעונה של החורף.
סנדלים, TOGO, 75 ש"ח.
ארנק, גולף, לא זוכרת כמה.
שרשרת, בחינם מדודתי המוכשרת.
עץ זית פוטוגני, החצר היפה של ההורים, עלות דלק ת"א-רחובות.
תמונות מחמיאות, החבר, כמה נשיקות וחיבוקים :)

22.6.2009

סייל בניין ווסט

אבל רק בסניף רמת אביב. לרגל שיפוצים לסניף, הנחה של 40% על כל החנות. תיקים, נעליים, ארנקים. ה כ ל !
נתקלתי ממש במקרה. כרגע יש המולה מטורפת בחנות. ההמלצה של המוכרות היא שאם ראיתן נעל שאהבתן, אבל לא היה מידה מתאימה, או צבע לא מתאים, קחו ותחליפו בסניף אחר. לבחורה בתור לפניי אפילו איתרו את הסניף עם הנעל המבוקשת.
אם אתן מעוניינות כדאי לקפוץ מהר, כי לא נראה לי שישארו מידות לאורך זמן.
כבר עכשיו כבר היה חסר על חלק מהדגמים.
אני בחרתי בסנדל מאוד קלאסי. שחור מעור, עקב בינוני ומאוד נוח, פיפטאו:
במקום 470, עלו לי 280. מבחינתי שווה ביותר. בעיקר כי הן מאוד נוחות.
אז אם סימנתן נעל או תיק, שווה קפיצה. אבל מהר, לפני שיגמר :)

21.6.2009

החום של תל אביב דוחף אותך לפינות

אני מזהירה מראש, הפוסט הבא לא קשור כלל לאופנה.
מאחר ואין לנו מזגן בחדר השינה, מלבד פתח מהמזגן בסלון, החום של תל אביב (גם בלילות!) הכריע אותנו והחלטנו לקנות מאוורר תקרה. זה מכוער מאוד, אבל חם לי בלילה, אז זה עדיף.

הסיפור פה הוא לא כמה מכוער המאוורר (מאוד!), אלא כמה זמן לקח לנו לתלות אותו. שעתיים וקצת אם תהיתם.
אתמול הרגשתי כאילו אני בעצמי משתתפת בצילומי הבלוק. באיזשהו שלב היינו משוכנעים לחלוטין שמי שמייצר את המאווררים האלה בכלל עושה את זה בשביל הכיף. הוא שותל מצלמה בפנים ויושב מבסוט מול האימג' שלך נאבק בלתלות את השיט הזה.
ההוראות היו כל כך גרועות שההוראות של איקאה נראו כמו הדגמה של בתיה עוזיאל לעומתן.
אני חייבת לתת רקע. אנחנו לא זוג תל אביבי עצל שמזמין הרכבה לשידה מאיקאה (לאחרונה שמעתי על יותר מדי אנשים שבוחרים באופציה הזו). כבר יצא לנו להרכיב כמה וכמה דברים, כולל להחליף מפסק סורר.
הרכבת המאוורר הלכה ככה : עושים צעד אחד לפי מה שמוסבר, מגלים שאי אפשר לעשות את הצעד הבא כי הצעד לפני הקודם לא הוסבר נכון, מפרקים הכל וחוזרים שני צעדים אחורה. תענוג!
בסוף גילינו שכל המאוורר יושב עקום כי התקרה שלנו עקומה, אז אי אפשר לשים את הכיסוי כי אז המאוורר ירעיש.

בהתחלה החבר היה שמח שהחורים בתקרה כבר התאימו ואין לו צורך לקדוח, מאחר והקירות בבית מכילים סלעים לא ניתנים לקידוח והשאר חול מתפורר.
השמחה הזו נעלמה מהר מאוד.
בסופו של דבר יש לנו מאוורר תקרה. הוא אפילו מאוד הנעים לנו את הלילה. אבל באיזה מחיר?!

באמת, המלצה אישית, אם החלטתם לתלות דבר כזה, תמצאו מישהו שכבר עשה את זה או לחלופין שלמו למישהו שיריב עם זה במקומכם אם ניתן.

20.6.2009

כלב שאנל

הכלבה היפה אך טיפשונת אצל ההורים שלי הצליחה לפרום את הקולר שלה, אז קנו לה חדש. למרות שפרנזים מאוד חם השנה :)
גם אצל כלבים יש טרנדים באופנה. וכעת באדי מתהדרת לה בקולר בהדפס משבצות קוקו שאנל אצילי.
עדיין לא התרגלנו, זה נראה עליה קצת מצחיק. אחי בכלל הטיל וטו ואמר שהוא לא מוכן לטייל עם כלבה עם רצועה ורודה.
זה גרם לי לחשוב על כמה משעממים חיי הכלבים שלנו מבחינת אופנה. הכלבה השניה שלי לא החליפה קולר כבר 15 שנה. המקסימום שהיא קיבלה זה כביסה.

18.6.2009

פינת הנעל

השבוע, קולקציית fake בירקנשטוק.

אז נכון, הן לא נראות בול כמו האמיתי, זו לא אותה איכות, בלה בלה בלה.
כשאפשר לקנות סנדל חמוד, יפה, שמח וצבעוני ב18 ש"ח. קונים. בהרבה צבעים. לא?

חזרתי מתאילנד עם 7 בירקנשטוק במזוודה. 5 לי, זוג לאמא שלי וזוג לאמא שלו.
הם מאוד שימושיים לי, בעיקר כי יש לי מספיק צבעים כדי לכסות כל צבע שקיים בערך.
עם אלו בצורת פס יחיד צריך להזהר, כי עלולים להראות קצת כמו מנקה. אבל בכלליות אני מאוד מרוצה. בפחות ממחיר של זוג אחד מזוייף בארץ קניתי 5. אבל זו תאילנד.
אפשר לומר שחגגנו שם. נסענו מראש עם מעט בגדים. 14 ק"ג לשנינו. חזרנו עם 55 ק"ג.
ככה זה כשיש 5 ימים בבנגקוק. עשינו את הקניות באיזי, לא התרוצצנו כמו רוב הישראלים שנוסעים. ידעתי שאני רוצה לחזור לארץ נינוחה ולא מותשת מסיבובים.
ממליצה בחום למי שגם נוסע להשאיר יותר מיומיים לבנגקוק, כי אם מתכננים על שופינג טוב באמת שצריך יותר מזה. המציאות הכי טובות שלי, הן מבחינת מחיר והן מבחינת עיצוב היו בוויקנד מרקט והיינו שם יום שלם כמעט (כן, הוא עמד בזה).

סופ"ש נעים.

17.6.2009

מי לבשה את זה יותר טוב?

הכי כיף להשוות.
נתחיל בריאנה וביונסה, שכנראה מסתובבות עם אותם קטלוגים בתיק. אחרת אין הסבר לוגי לכך שהן נצפו פעמיים עם פריט זהה.
לדעתי יש לנו פה תיקו בטוטאל. את הג'ינס ביונסה לבשה יותר טוב. טעמי כשלובשים ג'ינס כל כך צמוד, עדיף שהחלק העליון יהיה קצת יותר משוחרר, לא משנה כמה הבטן שלך שטוחה. לכן הבחירה של ביונסה בגופיה משוחררת טובה יותר מהמחוך החונק של רירי. מהכובע של המלכה B נתעלם. עם המעילון ריאנה לוקחת ובגדול. מהלבוש של ביונסה אי אפשר בכלל לראות את הגזרה המיוחדת והבלונית של המעיל וחבל. אצל ריאנה המעיל, והסנפיר על הראש, הם כוכבי האאוטפיט.

את המקרה הבא אפשר לתאר פשוט במילה אחת, פ א ד י ח ה !
הן הלכו על אותו הלוק בדיוק, עד הפרט הכי קטן. אותה שמלה, אותה תסרוקת, אותן נעליים, צמיד כסף על היד. פחח. איפה הסטייל האישי?

כאן ההחלטה היא קשה.
מצד אחד, האקססוריז של קלייר מושלמים. השרשרת מעולה והנעליים ניטרליות ולא מזיקות. מצד שני, על הבחורה משמאל השמלה יושבת הרבה יותר טוב ומחמיא. לקלייר השמלה משטחת את החזה הלא שופע ממילא, מה שגורם לכל אזור המחוך לא לשבת כמו שצריך. יש בגדים שצריך ציצים בשביל למלא ויש בגדים שיותר מדי ציצים הורס (דוגמא בהמשך). צריך לעבוד עם מה שהטבע או המנתח נתן/לא נתן לך.

כעת נשאיר אתכם לראות את ההבדל בין ליידי אמיתית כמו דמי מור, לעומת בימבו מחומצנת חסרת חשיבות.
דמי מבוגרת ממנה בלפחות 10 שנים (ואני מחמיאה כאן מאוד), אבל השמלה יושבת עליה הרבה יותר טוב מאשר על ארון מלאי הסיליקון של ד"ר 90210 מצד שמאל בתמונה.

16.6.2009

"מה כבר רציתי?"

"לא למות מחום בחתונה של אח שלי?!". זו היתה האמירה של החבר לאחר שיטוט לא מוצלח ומאכזב בעליל בקניון.
אחיו הגדול מתחתן. בספטמבר. בחוץ.כל האירוע בחוץ. לכן הבחירה הטבעית היתה בחולצה מכופתרת, קצרה ודקה. בשילוב עם מכנסי פשתן מעט מחוייטות.
נכנסנו למסימו דוטי, שם בשרה לנו המוכרת שאין להם בכלל חולצות מכופתרות קצרות. יש רק ארוכות. אבל אפשר לקפל (חכו, המשפט הזה כיכב אתמול מספר פעמים). בעת מדידות המכנסיים, המוכרת, שהיתה מאוד חביבה, שאלה "למה בעצם חולצה קצרה? זה קצת נראה כמו פקיד". כאן החבר התחיל להכנס למעט חרדות והתלבטויות.
אני חייבת להודות שיש משהו בזריקת המילה פקיד לאוויר. אבל מצד שני, צריך להכיר בעובדה שמדובר בישראל. בקיץ של ישראל! ובכל זאת גם רוצים להנות באירוע הזה, בלי להסתובב בתוך סאונה אישית.
לא התייאשנו ומשם המשכנו בטבעיות לזארה. ניסינו למצוא לבד חולצות, אבל הסניף היה כל כך הפוך שחיכינו למוכר. שגם הוא בישר לנו שיש מעט מאוד חולצות קצרות וגם הן לא בדיוק מיוחדות. לאחר התבוננות בהיצע החולצות הקצרות, שכלל בעיקר חולצות בגווני נהגי אגד - כחול, בורדו ובז', שאלנו אם יש עוד משהו. ומה התשובה שקיבלנו? כן כן, אתם יודעים אותה. כולם ביחד : "יש עם שרוול ארוך, אבל אפשר לקפל".
פה גם הוא וגם אני נואשנו רשמית. כבר עדיף למות מחום עם שרוול ארוך מאשר להראות כמו חייל צעיר ופעור שנאבק לקפל את השרוול של המדים.
מזל שמדובר היה רק בסיבוב הכנה, לבדוק מה יש. לסיבוב הסופי (הבא, כי לא נראה לי שהוא יחזיק יותר מאחד) נלך כבר יותר ממוקדים וחדורי מוטיבציה.

ניסיתי לחפש באינטרנט היום ואתמול חנויות להלבשת גברים. אבל הכל מאוד קיצוני. או יותר מדי קז'ואל ויומיומי, או מאוד כבד ומראה של חתן.
אם למישהו/י יש רעיונות, אני אשמח שתגיבו כאן. יש לנו עוד לבדוק את זיפ. אבל אם גם זה לא ילך, נראה שהוא יגיע בפולו מראלף לורן ומכנסי פשתן.

15.6.2009

סייל לחברי מועדון Golf&Co

25% הנחה בכל חנויות הרשת על קולקציית הקיץ לחברי מועדון בלבד.
המבצע נגמר בעוד יומיים,ב 17.6.

בדרך כלל זה מצביע על כך שבתוך שבוע-שבועיים יתחיל הסייל הכללי (לי אישית דווקא יש כרטיס ומאוד מרוצה ממנו. בעיקר כי הוא נותן לי הנחות ולא שילמתי עליו בכלל, הוענק במתנה בעיקבות קניה רצינית...).
חייבת להודות שבשנה האחרונה (חורף האחרון והקיץ שלפניו) לא מצאתי את עצמי כל כך שם. בחורף קניתי פריט אחד ובקיץ כלום, כאשר בעבר הייתי קונה שם המון.
בקיץ הזה הם חזרו קצת לעצמם. הבגדים מאוד צבעוניים. רוב החנויות עברו מהפך עיצובי שהבליט יותר את הבגדים וגרם לשיפור משמעותי בחווית הקניה.
בתחילת העונה קניתי ווסט חמוד עם פסים בצבעים ירקרק-כחול-לבן, מאוד קיצי ושימושי, לא היה זול במיוחד אבל היה לי זיכוי ממתנה ו50 ש"ח מלאומי קארד, אז יצא סביר.
האמת שיש מספר פריטים ש"סימנתי" בתחילת העונה ואולי עכשיו עם בוא הסייל אני אממש.
למשל החולצה הורודה, על הבחורה השמאלית:
או החולצה הירוקה המדהימה הזו מבד שיפון עם דיטיילים מושקעים, מגיעה גם בכחול רויאל:
וגם זו לא רעה:
אבל האמת, שהכי שמתי עין על שמלת הפשתן הכתומה הזו:
התמונה הזו קצת חשוכה. במציאות השמלה קצת יותר בהירה, אבל זה עדיין מין כתום חמרה שכזה. לדעתי יש לה גזרה מדהימה, אבל בעונה היא עלתה פשוט יותר מדי לטעמי. מקווה שתישאר אחת בשבילי לסוף עונה. למי שאהבה את השמלה אבל פחות מתחברת לכתום, השמלה מגיעה גם בגוון חום שוקולד.

13.6.2009

היא עשתה את זה שוב

אחרי הפעם הקודמת, לא חשבתי שהיא תעטה את הדבר הזה על עצמה שוב. אבל כנראה שג'סיקה חשבה אחרת.
אין מילים.

הוא כבר כאן

סייל הקיץ הגיע. אמנם בחלקים. אבל בהחלט מורגש שהוא כאן.
בקסטרו התחילו עם עד 50% הנחה, יש פה ושם מציאות. היתרון העיקרי הוא שאפשר לראות באתר את המחירים לאחר ההנחה ואילו פריטים בהנחה שווה או לא.
למשל חולצת מעטפת ב 49 ש"ח:
או שמלה קיץ פשוטה אבל שווה, קיימת בשחור, לבן ותפוח, 99 ש"ח:
גם בגברים יש סייל שווה. חולצות פולו ב69 ש"ח, מבחר גדול של טי-שירטים ב49 ש"ח. על החולצות המכופתרות הסייל עדיין לא כל כך שווה.

בסטיב מאדן גם התחיל הסייל. מי שהסתובב ביום שישי באזור קניון רמת אביב יכל להבין זאת בקלות מכל הנשים שהסתובבו עם שקיות בד צבעוניות של סטיב מאדן. גם כאן ההנחה היא עד 50% וכרגע על רוב הזוגות ההנחה היא נמוכה יותר.
למי שאוהבת את הנעליים שלו, אני ממליצה מאוד לקפוץ לסניף העודפים בצומת ביל"ו. מלאי ענק של עודפים, מסודר לפי מידות בצורה שמאוד מקלה על החיפוש. בנוסף יש מדפי זוגות בסופר סייל. לפני שנה קניתי שם נעלי בובה על עקב ב100 ש"ח. בהחלט שווה קפיצה.

אני מחכה כבר לסייל של פול אנד בר, בוא כבר!

11.6.2009

פינת הנעל

השבוע בפינת הנעל, הדיירים הכי חדשים בארון.
לפני כשבועיים קפצתי לבקר את ההורים ואת חנות הטבע שקרובה לביתם בגלל צורך בשמן זרעי פשתן ושמן אבוקדו (שמן האבוקדו מומלץ ביותר. גם בריא יותר וגם מאוד טעים, אפילו אם אתם לא אוהבים אבוקדו).
לאחרונה יצא שבכל פעם שנפגשתי עם אמא שלי חזרתי עם זוג נעליים חדש. יש מנהגים שאסור להרוס, זה אחד מהם :)
אז באותה פעם אמא שלי, שבאופן כללי מאוד אנטי נעלי טוגו בגלל האיכות הירודה שלהם ובעיקר כי לרוב הן לא מחזיקות מעמד יותר מדי. אבל התחשק לה. היה מבצע של שני זוגות ב150 ש"ח. אז זוג לה וזוג לי.
אני בחרתי בזוג הזה:
במציאות הגוון שלהם הוא יותר חרדל ופחות צהוב.
הופתעתי לגלות שהן דווקא מאוד שימושיות ומתאימות להרבה בגדים שלי. השבוע נעלתי אותן עם מכנסי 7/8 לבנות וגופייה ירוקה. בסופ"ש שעבר נעלתי אותן עם ג'ינס קצר וגופיה סגולה.
בקיץ אני אוהבת לנעול סנדלים שטוחות צבעוניות.
בשבוע הבא נראה לי שהגיע הזמן להציג את מלאי הבירקנשטוק מתאילנד...

10.6.2009

רעיון עיצובי

לפני כמה שבועות נסענו לאיקאה במטרה לקנות כל מיני דברים, בינהם משהו שימלא חלל ריק בקיר בסלון.
קנינו 4 מסגרות לבנות בצורת ריבוע במטרה לתלות אותן יחד. המסגרות עלו 19 ש"ח לזוג.
איכשהו המסגרות מצאו את עצמן מוזנחות על המדף והחלל על הקיר נותר כשהיה.
עד שאתמול בעת שוטטות בבלוג שמתעסק בבדים עלה לי רעיון. הבלוגרית הציגה תמונות של בדים לקוחות מהאתר. הבדים הוצגו כעיגול מהבד על רקע לבן.
לדוגמא זה:

או זה:
אז בערב שוטטתי באתר הבדים בחיפוש אחר 4 דוגמאות שיתאימו.
בסופו של דבר מצאנו 4 דוגמאות שמוסכמות על שנינו. בסופ"ש נקבל את ההדפסה שלהן. מבטיחה להראות את התוצאה הסופית. וכך תמורת 38 ש"ח, מצאנו פתרון מקורי לחלל הריק.
מצליחות לדמיין את הרעיון?
לינק לאתר

צבעוניות מחשידה

מה התמונה הזו מזכירה לכם?
הופיעה במגזין W בחודש שעבר.
אולי את זה?
אולי מדובר בהומאז'.

8.6.2009

נמרים ברחובות ת"א

אתמול יצאנו למסעדה, החבר ואני, כדי לסיים סופית את פסטיבל היומולדת לשנה הנוכחית.
יצא לנו להתקל במקומות שונים בעיר בבחורות שלובשות מנומר. טוטאל לוק מנומר. האחת בחרה בשמלה מנומרת באורך מידי (עד הברך). האחרת לבשה טוניקה מנומרת מעל טיץ שחור עם ארנקון מנומר.

אני ממש ממש לא מבינה את הטרנד הזה. במיוחד בארצנו הקטנטונת והפרחונת, אלא אם את בלונדינית לבנבנה עשירה לרמות שאת מקנחת את האף עם שטר של 200, זה פשוט יראה עליך פרחי וזול.

שתי הבחורות שסיפרתי עליהן לא היו פרחות וקל היה להבחין בכך. אבל בכל זאת זה היה נראה עליהן זול, רע ובעיקר מתאמץ. במיוחד במקרה הטוניקה והטיץ. ממש נשלפה מקולקציית קיץ של בוטיק התחת בשכונה ד' ב"ש.

אפילו החולצה הזו מטופשופ משדרת זול זול זול!
אני חושבת שהייתי קוראת לזה טרנד הגרושות. הן לא נראות גרושות?
וזו עוד הגרסה מתונה יותר של הטרנד. הדפס נמר בגווני אפור.
תמיד שמלה מנומרת צמודה מדי לגוף מזכירה לי נשים גרושות. אולי זו ההשפעה של Desperate housewives על חיי.

7.6.2009

פינת הנעל

השבוע בפינת הנעל זוג שנרכש עם אח תאום בחורף של שנה שעברה.
בחורף שעבר קפצתי לחנות של סטיב מאדן בנמל לאחר ששמעתי שיש שם סייל חורף של 50% הנחה על כל הזוגות.
התאהבתי בנעלי הלכה האדומות האלה. הקצה המעוגל יפה ועדין, העקב לא גבוה מדי ונוח יחסית, והרצועה בצבע קרם נותנת טוויסט נעים. במקום 440 ש"ח, הן עלו 220.
אבל לידם, נח על המדף אחיהן התאום. אותה הנעל בגוון כחול-אפור מזמש.
התחילה ההתלבטות. האדום המיוחד או הכחול-אפור השימושי והקלאסי?
(מי שעוקב כבר יודע את סוף הסיפור, כי הזוג הזה כבר הופיע במספר פוסטים בבלוג).
באופן מאוד מפתיע, דווקא החבר בא ואמר משפט שבדרך כלל שייך לאבא שלי : "מה הבעיה? את נורא אוהבת את שניהם? זה במבצע, קחי את שניהם." וכך היה.
את הזוג האדום יוצא לי לנעול הרבה כשאני רוצה לשבור תלבושת מונוכרומטית. הן הולכות מצויין עם אפור, שחור, כחול כהה, לבן. וגם עם עוד כל מיני שמלות שיש לי בארון. בעבודה שלי קוראים להן "נעלי דורתי" ומבקשים ממני לנסות לנקוש 3 פעמים בעקביי :)

הכחול-אפור אכן התגלה כשימושי מאוד ומתאים כמעט לכל דבר שיש לי בארון. ג'ינסים, שמלות, חצאיות. מהווה אלטרנטיבה ניטרלית.

בסופו של דבר יצא שבמחיר של זוג אחד בעונה קניתי 2 שמשמשים אותי מאוד לחורף וגם לקיץ.

6.6.2009

סתם חגיגה

אתמול יצאנו כדי לא לחגוג לחבר יומולדת. למה לא? כי יש לו טירוף מסויים סביב ימי הולדת. הוא לא מבין למה צריך לחגוג את היום שנולדת בו. הוא לא אוהב לעשות מזה טררם גדול. ובאופן כללי משקיע לא מעט זמן בכך שאנשים לא ידעו מתי הוא נולד. השנה הלכתי איתו בהפוך על הפוך ונתתי את הטיעון המאוד משכנע של "עצם ההתעלמות מהיומולדת הופכת את ההתעסקות בה למאוד משמעותית". הצלחתי לשכנע להזמין את מעגל החברים הקרוב לצאת לשתות ולרקוד וגם איזו עוגה (לא עוגת יומולדת!!!) על הדרך. שיהיה מתוק.
אז קניתי עוגת 3 שכבות מוס שוקולד ושוקולד לבן מלמעלה מקונדיטוריית שמו המעולה ליד הבית. 140 ש"ח לעוגה הגדולה שהספיקה ל16 פרוסות יפות והיתה טעימה מאוד. יכול להיות שהיא אפילו היתה יותר טובה אם היינו זוכרים להוציא אותה מהמקפיא בזמן. בואו נגיד שגילינו תנאי. אם אתה מכניס את הסכין אל העוגה, וכשאתה מנסה לשלוף אותו חזרה העוגה עולה יחד איתו, כנראה שצריך לתת לה להפשיר עוד קצת :)
יצאנו לדאנס בר ברחוב הארבעה שנקרא בובמארה. המקום עצמו היה מעוצב ממש יפה.בר מרכזי וגדול, ומסביבו בגובה של 5 מדרגות פינות ישיבה עם שולחנות ומקום לרקוד. שירלי מתאמת האירועים שלהם היתה מתוקה להפליא, וכך גם המלצריות (היפיפיות יש לציין, בחרו אותן אחת אחת). המוזיקה במקום היתה לא רעה בכלל, עד 2 וקצת כשכבר ניסו לשלוח את כולם הביתה. הגענו מוקדם, ב10:30, כך שלא היו לנו בכלל בעיות בכניסה וכל הקבוצה נכנסה. אני ממליצה בחום על המקום. ממש נהננו שם. ובכלליות, אזור רחוב הארבעה הרבה יותר נחמד ותל אביבי מהנמל. במיוחד ביום שישי. וגם יש הרבה חניה :)

אבל עכשיו נגיע לחלק הבאמת חשוב. מה לבשתי!
שמלה חדשה מקסטרו, דמויית גופיית סבא וחצאית שחורה בגזרה גבוהה, 119 ש"ח.
עגילים ארוכים אדומים ממיכל נגרין.
קשת אדומה מחנות בקניון פ"ת (נרכשה בהפסקת צהריים מהעבודה), 2 שקלים.
בחרתי בסנדלים שטוחות בצבע שחור כדי שאוכל לקפץ בכיף, בחירה שהתבררה כגאונית.
היום בצהרים קפצתי להורים לארוחת צהריים. כדי להשלים את הסופ"ש המושחת הזה אכלתי פיצה ביתית. עם בצק עבה יחסית ופריך, עם המון רוטב חריף. יאמי!
כמו שאפשר להבין, היה לי סופ"ש לא רע בכלל. מקווה שגם לכם.

3.6.2009

מהמסלול לחיים האמיתיים

למדור הסטייל של People יש טור קבוע שאני מאוד אוהבת. קוראים לו Runway to Red Carpet.
כידוע, לא כל דבר שמופיע על מסלול התצוגות הוא בר לבישה בחיי היומיום (של אנשים שיש להם לאן ללבוש את זה...), וטור הזה מציג בצורה די בסיסית אחד מול השני את התמונה מהתצוגה ואת התמונה של השחקנית/זמרת/סלב סוג ג'.
זו הנקודה שאפשר לראות למי יש סטייל משלה שהיא מביאה לבגד שהיא לובשת, ומי פשוט עושה Copy & Paste מהמסלול אל מסלול החיים.
מרי קייט מראה איך מוסיפים טאצ' אישי כשלקחה את הטוניקה/שמלה למקום אחר לגמרי.
פרגי לא טורחת לשנות ולו חצי דבר מהמראה שעל המסלול.
מישהי שאני לא מכירה, קוראים לה קירסטן, מכניסה המון סטייל אישי לבגד. אפשר לא לאהוב את זה, אבל זה טוויסט חביב שנראה מתאים לה.

ואיך אפשר בלי אסתר המלכה
הרבה נאמר על התלבושת הזו.
ולפעמים צריך לדעת שלא צריך להוסיף כלום
כי השמלה כבר עמוסה בפרטים. ובכל זאת בלייק נראת שונה מהדוגמנית על המסלול כי בחרה באיפור ושיער קלאסיים יותר.
פעם הבאה שאתן קונות שמלה של מארק ג'ייקובס, אני מבקשת, תכניסו לה קצת טאצ' אישי :)