31.12.2010

וזו היתה השנת 2010

אתן לתמונות לסכם את השנה הזו. כדאי ללחוץ להגדלה...
מה לבשתי השנה?
מידע לאורך הפוסטים.

Happy New Year

30.12.2010

שתי תערוכות ושיר

בשלישי האחרון יצא לי לבקר בשתי תערוכות שמוצגות כרגע בלא אחר מאשר קניון רמת אביב. פעם שנאתי לשוטט בקניון הזה. הוא הרגיש לי מרוחק, מנוכר, מתנשא ובכלליות מייצג את רוב התכונות השנואות עליי בקדמה והבורגניות. אני יודעת, מדובר במילים קשות מאוד לומר על קניון, בסך הכל. אבל יש אנשים שכל תכלית עבודתם מסתכמת לכדי האחריות על התחושה שלך בשיטוט בקניון, כל זאת כדי שבעלי הקניון יוכלו לתרגם את התחושה שלך לדמי שכירות ופדיון יומי.
היום תחושתי השתנתה. השאלה היא האם גם הקניון השתנה? פעם מאוד חיבבתי את קניון רחובות, היום קצת פחות. הוא היה מסודר טוב. לא רועש מדי, לא בהיר מדי והכיל את כל החנויות שעניינו אותי. מאז בגרתי ועברתי לתל אביב. היתה תקופה של כמה חודשים של מגורים בת"א שבה עדיין חיבבתי את הקניון ההוא בעיר בה גדלתי, ובתמורה, שנאתי את הקניון הזה, המנוכר והמתנשא שגר בשכנות אליי. היום, אחרי כמעט 3 שנים של מגורים בשכונה שעל שמה קרוי הקניון, התרגלתי ואף הבנתי. לא מדובר בריחוק וניכור אלא במינימליסטיות ותחכום. מיותר לציין שהיום אני שונאת לשוטט בקניון רחובות ומוצאת אותו רועש וולגרי. אבל במקרה של הקניון ההוא, לא רק אני השתנתי, אלא גם הוא הדרדר במדרון התלול של הערסיות.
ונחזור לתערוכות. הראשונה, של רשת תכשיטי AMARO לציון 25 שנות קיום נוצץ. בתערוכה מוצגים צילומים של קארן דונסקי, עדי נוימן, שירלי בוגנים, אלה משקאוצן ועוד. את הצילומים סגננו הסטייליסטים המפורסמים שבארצינו. צילמתי לכם כמה תמונות מהתערוכה, אבל כדאי לעבור ולהציץ בה בלייב, היא מאוד יפה וחלק מהתמונות מלאות בהומור.
ולתערוכה השניה. התערוכה השניה נקראת "תמונת מצב". אם אתם קוראי גלובס, אז וודאי כבר נתקלתם בתמונות מהתערוכה באתר האינטרנט של העיתון. התערוכה מאוד צינית ומרושעת במידה ומציגה קריקטורות של ראשי המשק ופוליטיקאים בארצנו. שווה שיטוט.
מה לבשתי?
ג'ינס של DKNY שקניתי בארה"ב תמורת 20$ בלבד. החבר שונא אותו, אבל אני דווקא מחבבת, במיוחד בגלל הריצ'רץ' בקצה.
חולצה מforever21, נדמה לי ש14$ אבל אל תתפסו אותי במילה.
שרשרת וטבעת מרביד. מאוד מרוצה מהקניה הזו.
מוקסינים מאיביי, 80 ש"ח.
וכעת לשיר. בואו נסיים את השנה הזו בשיר אופטימי למדי. אל השיר הגעתי דרך איזשהו סרטון שראיתי ביוטיוב ולצערי אני לא זוכרת איך הגעתי אליו. תודות גדולות אני כן יכולה לספק לShazam שבזכותם אני יודעת מהו שמו של השיר.

אני לא אוהבת כל כך לעשות סיכומי שנה. אולי זה גורם להיזכר באירועים הטובים, אבל יחד איתם נזכרים גם ברעים. אני חושבת שהיתה לי שנה טובה ואני מאחלת לעצמי הרבה בריאות, המשך בזוגיות הטובה, הרבה עבודה והמון בילויים. מאחלת גם לכם שתצליחו למצוא את האיזון הדק והנחוץ בין בילוי לעבודה ובטווח הקצר יותר, תבלו בנעימים את ערב השנה החדשה!
המון נשיקות ותודה לכם שאתם כאן, גם אתם חלק מהשנה הטובה שהיתה לי :)
ניפגש בשנה הבאה?

28.12.2010

חנות קטנה ומטריפה

בביקור האחרון שלי בנווה צדק נתקלתי בחנות מיוחדת ושונה ולכן החלטתי לספר עליה.
החנות נקראת על שם בעלת החנות, אפרת, והיא ממוקמת ברחוב שבזי 33.
אני נמשכתי פנימה אל החנות למרות שהייתי כבר קצרה בזמן(חיכו לי לצהריים בקצה השני של העיר...) בעיקר בגלל חלון הראווה הצבעוני והילדונת מקרמיקה שעיטרה אותו:לאחר שיטוט קצר בחנות, התרשמתי מאוד מהפריטים המיובאים ומהתיקים בעבודת יד שאפרת יוצרת בעצמה. שוב, בגלל שכבר מתחתי את הזמן יותר מדי, ביקשתי כרטיס ביקור, שאלתי עוד כמה שאלות ואת השיחה אפרת ואני המשכנו במייל.
פתיחת חנות שמרכזת עבודות אומנות של יוצרים ישראלים תמיד היתה החלום של אפרת ובחירת המיקום קרתה לגמרי במקרה. היא מעידה על עצמה שתמיד נמשכה לנווה צדק ושמעה במקרה על חנות שמתפנה לפני 6 שנים, מאז זו החנות שלה.
את התיקים אפרת יוצרת מרקמות בדואיות או אתיופיות ולעיתים גם מרקמות שלה בשילוב עם עור, ברוקדים או קטיפות ישנות. כל תיק הוא יחיד ומיוחד ואין שני לו. התיקים של אפרת נמכרים בטווח מחירים של החלק מ450 ש"ח לתיק קלאץ' ועד 2250 ש"ח לתיק נסיעות גדול.
בחנות תוכלו למצוא גם עבודות קרמיקה שונות של אמנים ישראלים, תכשיטים מהארץ וכן אביזרים וצעיפים מיובאים מספרד(כגון תיק בית ספר מעור שהיה מרהיב ולא יקר בכלל, 450 ש"ח).
טווח המחירים לתכשיטים הוא 100-1500 ש"ח.
אני אישית כבר מחכה לרגע שיזדמן לי לבקר שוב בחנות, לשוטט בה בסבלנות המגיעה לה ולמצוא לי פריט ייחודי ומעניין.
אפרת.
שבזי 33, נווה צדק, תל אביב.
שעות פתיחה א'-ה' 10:00-19:30, ו' 10:00-15:00.
כדאי לתאם הגעה בטלפון: 03-5161670.

26.12.2010

It's time to write a post!

מיום רביעי הייתי עסוקה במטלות וסידורים שקשורים למערכת שעבדתי על פיתוחה בחודשים האחרונים. היום תם החלק שלי והמערכת נשלחה לתצוגה בארה"ב. כיף למערכת, היא טסה לווגאס. כמה חבל שאי אפשר לשלח גם אותי בפדקס :)
בשבת התחלנו לדבר על כל עניין הסילבסטר ומה עושים בו. מאחר והשנה התאריך המיוחד נופל על יום שישי, יש לי תחושה שהמקומות יהיו עמוסים מתמיד. הרי לא מעט אנשים לא יוכלו להשתמש בתירוץ ה"אני עובד/לומד מחר, צריך לקום מוקדם". מה שיגרור עומס יתר עוד יותר מסילבסטר רגיל. בשנה שעברה החלטנו סתם להישאר בבית עם עוד כמה חברים. דווקא כן מתחשק לי לצאת השנה לארוחה או מסיבה אבל אני מתקשה למצוא משהו שמדבר אליי. מצד אחד כבר התבגרתי(או שמא, הזדקנתי?) ולא מתחשק לי להידחק בכניסה למועדון כאחרונת הטיאייג'ריות. מצד שני, דווקא מתחשק לי לעשות משהו שכרוך ביציאה מהבית והתלבשות בצורה מסיבתית. רעיונות? הצעות? מה אתם עושים בשישי הסילבסטרי הזה?
אגב, בגלל כל הסיבות שרשומות בתחילת הפוסט, לא ממש הספקתי לכתוב פוסטים בשבוע החולף או לצלם אאוטפיטים נוספים. האאוטפיט שמופיע כאן צולם בכלל כשיצאנו בשישי שעבר. כנראה שאלבש את האאוטפיט הזה שוב, בחילוף של השמלה כי הוא היה מאוד מוצלח בעיני. לא מאוד קר כשיושבים במקום סגור והטריק הזה של שמלה ארוכת שרוולים וווסט צמר מעל מביא אותי לטמפרטורה נוחה מאוד.
מה לבשתי?
ג'קט עור מזארה, 600 ש"ח בחורף שעבר.
שמלה מזארה, 100 ש"ח בחורף שעבר.
ווסט סרוג מחנות פרחות ברחובות, 60 ש"ח.
גרביון של אולד נייבי, כ20 ש"ח.
נעליים של אירוסולס, כ 180 ש"ח בארה"ב.
שרשרת מדיווה, 20 ש"ח.
טבעת מדוכנים באו"נ, כ2 ש"ח.
שבוע חדש ורגוע התחיל!

20.12.2010

חתונה בחורף

אתמול בערב הלכנו לחתונה של בן דוד של החבר. בגדים לחתונה זה תמיד קצת בעיה, במיוחד בארץ. מצד אחד לא רוצים להגיע אוברדרסד כדי שלא יבלבלו אותך עם משפחת החתן/כלה הקרובה. מצד שני, את לא רוצה להגיע בג'ינס, ולא משנה עד כמה הוא אהוב ופופולרי. חתונה בחורף מוסיפה לכל המשוואה הזו גם את עניין החום-קור. רוב השמלות "החגיגיות" הן קצרות וקרות ולא ממש מתאימות למזג אוויר חורפי. לרוב הפתרון הוא ללבוש שמלה קייצית, לעטות על עצמך מעיל עד הגיעך לאולם ולקוות שיש חימום טוב (או DJ טוב) שיאפשר לך להיפרד ממנו לשלום עד לעזיבה.
הפעם ביקרנו באולם שכבר יצא לי להיות בו בשנה שעברה וזכרתי שהיה מאוד קר. כל כך קר שלמרות שלבשתי סריג נאלצתי להישאר עם המעיל עליי כל הערב(ואני לא מהבחורות שכל הזמן קר להן, גם באוגוסט). אז תכננתי מראש על ביגוד חם יחסית. סריג שחור ומחמם וחצאית עם גרביון עבה. מה אומר ומה אגיד. עבדו עליי! באולם היה חום איימים, רוב האנשים די התבשלו עד שאחרי החופה הפעילו קירור. ומה אני רוצה לומר בכל הסיפור הזה? שכנראה אין סיבה להתחכם...
בדרך כלל אעדיף שמלה לחתונה או אירוע מיוחד, סתם כי זה מרגיש מגונדר יותר. הפעם משום מה נחה עליי רוח שטות אחרת והחלטתי לארוז חצאית. זה מוביל אותי לעובדה שהייתי צריכה להחליט עוד בחמישי אחה"צ מה אני לובשת בראשון בערב(או לכל אורך הסופ"ש אם להיות מדוייקים). אני די מתעבת את האריזות ארוכות הטווח האלה. משום מה זה מטריד יותר מלארוז לסופ"ש של חופשה בחו"ל.
מה לבשתי?
חצאית מגאפ בארץ, אחרי כל מיני מבצעים(קנה ב300 שלם 200 ונקודות של לאומי קארד) עלתה בערך 130 ש"ח.
סריג שחור ישן נושן שלא זכור לי מהיכן הוא הגיע.
גרביון אפור עם נקודות מגאפ, עלה 35 ש"ח.
סנדלים מאלדו בארה"ב, כ180 ש"ח.
שרשרת וטבעת מתנה מהחבר.
ולמקרה שלא שמתם לב, פנפנתי את שיערי :)

18.12.2010

סופ"ש צפוני

בשישי נסענו לנהריה לסופ"ש ארוך במיוחד. אנחנו חוזרים למרכז רק בשני בבוקר בגלל חתונה בראשון בערב. אני חושבת שזו הפעם הראשונה שאנחנו נשארים בנהריה בשבת בערב. בדרך כלל אנחנו יוצאים בשבת בצהרים כדי לא להתקע בפקקים וכדי להנות מכמה שעות של שבת בבית. שבת אחה"צ תמיד היה הזמן השקט שלנו. "לשים קצת את הראש", לקרוא קצת באינטרנט, לסדר את הבית, להשלים פערים בסדרות של השבוע ובעיקר, לשבת בשקט רק שנינו. אז הפעם אנחנו כאן בשבת אחה"צ ודווקא העברנו אותה די נחמד למרות שלא היינו בבית.
הבית מלא עד הסוף לסופ"ש. לחבר יש 3 אחים, הוא השני בגיל. וכל הכבוד לאמא שלו ששרדה עם 5 גברים בבית ובלי אישה אחת לרפואה. כולנו הגענו לכבוד החתונה ועשינו גשר על ראשון. מזמן לא יצא שכולנו כאן יחד וזה דווקא נחמד. אני לא רגילה למשפחה כל כך גדולה, לי יש רק אח אחד קטן(שכבר לא כל כך קטן והשתחרר בשבוע שעבר), כך שכשכאן אומרים שהבית מלא, הוא בהחלט מלא :)
היום יצא לי לצלם את הגלים היפים בחוף בצת. טיילנו קצת לאורך החוף במזג האוויר ההפכפך של הצהריים ויצאו תמונות ממש יפות. לאט לאט אני לומדת איך לעבוד עם המצלמה וזה נחמד אבל גם דורש אימון ולפעמים אני מתייאשת וחוזרת למצב אוטומטי.
מה לבשתי?
שמלה מפוראבר21 ב40 ש"ח.
גרביונים של גאפ ב35 ש"ח.
צעיף שקיבלתי מתנה מג'ואנה.
קרדיגן מאולד נייבי ב70 ש"ח.
משקפי שמש מתנה מאירוקה.
שרשרת מרביד.
נעליים של Aerosoles.
מחר שבוע חדש, אבל שלי יתחיל רק ביום שני. שבוע טוב!

15.12.2010

הרעש שאחרי הסערה

יצא ככה שבזמן הסערה לא עזבתי בכלל את הבית. הפעם האחרונה שיצאתי החוצה היתה בשישי ועד שני בערב, לא הוצאתי את האף אל הקור. לפי הדיווחים בטוויטר, פייסבוק, חדשות ושאר ירקות, הבחירה שלי היתה מוצלחת. די היה לראות את ההרס שנשאר אחריה כדי להבין שבזמן שהיא התרחשה להיות בחוץ לא היה ויץ גדול. למזלי, יכולתי להרשות לעצמי להישאר(עובדת מהבית, יו נו... יש לזה יתרונות מובהקים כשמזג האוויר משתולל).
בשני בערב הסופה כבר עשתה סימנים של "טוב, יאללה, זזתי", אז החלטתי שהגיע הזמן להתאוורר קצת. התלבטנו לאן ללכת ובסופו של דבר החלטנו על בוצ'רי דה ברילוצ'ה ברמת החייל, ולאו דווקא בגלל האוכל, אלא בעיקר כי זכרנו לטובה את האווירה הנעימה. בפעם הראשונה שביקרנו במקום הוא עדיין היה בהרצה. כעת המסעדה כבר כמעט ונגמלה מחיתוליה ומתפקדת לא רע. המקום היה עמוס אבל השירות היה טוב בסך הכל.
כמובן שהזמנו את יין הבית(20 ש"ח לאדם והכוס שלכם לא תסבול מריקנות לכל הערב) שהיה לא רע בפעם הקודמת וגם הפעם לא אכזב, אדום וקליל. הארוחה כוללת פוקצ'ה עם מטבלים על חשבון הבית(ואפשר לבקש עוד) ואם תזמינו בשרים תקבלו אותם עם ירקות מאודים ותפוחי אדמה בפטרוזיליה ושום. אנחנו הלכנו על אנטריקוט ארגנטינאי וסינטה. האנטריקוט היה מצויין, הסינטה קצת פחות. היא היתה יבשה וסיבית יחסית, אפילו ביחס לסינטה, כל זה לא בגלל מידת העשייה. את שני הסטייקים הזמנו מדיום וקיבלנו במדוייק.וכעת ללבוש. החצאית הזו לא עשתה לי חיים קלים. היא נראת תמימה כביכול, עד הרגע שבו פותחים את הארון ומנסים למצוא חלק עליון שישתלב איתה. לקח לי לא מעט זמן אבל בסופו של דבר הלכתי על האופציה הזו, חולצה לבנה מכופתרת. אני לא לגמרי מרוצה מהתוצאה, אבל אני חושבת שיחד עם הגרביון הכחול והטרנץ', זה נראה לא רע. באחד על אחד בלי הטרנץ', לא לגמרי שלמה. ניסיתי אותה עם סריג V שחור אבל זה נראה מיושן, משעמם ובכלליות מזעזע. יש הצעות?
מה לבשתי?
חצאית של פרנץ' קונקשן שהזמנתי דרך ASOS, כ 100 ש"ח.
חולצה מכופתרת של קסטרו, 120 ש"ח.
גרביון כחול כהה של לייף, 16 ש"ח בסופר פארם.
נעליים של זארה, 160 ש"ח בחורף שעבר.
טבעת ושרשרת מרביד.
תיק של מדוזה שהזמנתי דרך Style River ועליהם אספר מחר, 129 ש"ח.
טרנץ' שקניתי בארה"ב, כ200 ש"ח.

13.12.2010

מתכון

לאחרונה גיליתי חיבה לבשר. אם פעם לא הייתי מסוגלת לאכול בשר בקר שאינו טחון, היום התנאים התגמשו ואם מדובר בבשר טוב, אוכל אותו בשמחה.

החבר מרוצה במיוחד מהתגלית הזו, כי המשמעות היא שסופסוף יש לו שותפה ללעיסת סטייק טוב.
הגילוי האחרון הזה השפיע על התפריט של השבת החורפית האחרונה. הכנתי סינטה צרובה בתנור על מצע פוקצ'ת טפנד זיתים עם עגבניות שרי תמר מיובשות ועלי בזיליקום טריים. כל זה נשמע מאוד מפוצץ, וגם נראה מרשים, אבל מאוד לא מסובך להכנה.
אבל לפני הכל אני צריכה להתוודות בפניכם. אני לא ממש מבשלת לפי מתכון(בדרך כלל). אמא שלי טוענת שאני מבשלת כמו אבא שלי. עושה מה שמתחשק לי ובסוף יוצא טעים. אם תשאלו אותי על כמויות מדוייקות, כנראה שלא אדע לענות לכם. עשיתי כל שביכולתי כדי לעקוב אחר הכמויות שלי הפעם, מאחר ואני יודעת כמה זה מטריד כשמישהו נותן לך מתכון מלא ב"בערך", אז השתדלתי. אני אוהבת לאלתר במטבח, לקנות מצרכים ולחשוב תוך כדי ההכנה מה לעשות איתם. מקווה שיצא מתכון מספיק מדוייק ושגם לכם יצא טעים ופשוט.

מצרכים
לבצק
4 כוסות קמח.
חצי שקית שמרית.
מלח.
2 כפות גדושות של טפנד זיתים.
3 כפות שמן זית.
מים פושרים.


לעגבניות המיובשות
כ20 עגבניות שרי תמר, או סתם שרי.
מלח גס.
שמן זית.

כ500 גרם סינטה.

אופן הכנה
שרי תמר מיובשות
פשוט מאוד. חותכים את העגבניות לחצי ומפזרים על התבנית כשהחלק הבשרני כלפי מעלה. מפזרים מעל מעט שמן זית ומלח גס ומכניסים לתנור במצב גריל ל5 עד 10 דקות. חשוב מאוד לעקוב אחריהן צמוד, כי במצב גריל הן בקלות עוברות מכמעט מוכן לשרוף.

הפוקצ'ינות
הטריק שלי להכנת בצק שמרים אוורירי הוא מאוד פשוט. אני שופכת את הקמח לקערה ויוצרת שקע באמצע הקמח. לתוך השקע אני שופכת את השמרים עם מעט מים, כך שהשקע מתמלא. נותנים לשמרים לנוח בשקע שלהם כ10 דקות ואז מערבבים את הכל. מוסיפים את שמן הזית ועוד מים במידת הצורך. לא מוסיפים את המלח והטפנד עכשיו, כי הם יהרגו את השמרים. הדרמה! מכסים ומשאירים שעה לתפוח. אחרי שעה מוסיפים את הטפנד והמלח ולשים טוב. מכסים ומשאירים לעוד כחצי שעה תפיחה. מחלקים לכדורים קטנים, קצת יותר גדולים מכדור פינג פונג ויוצרים בייבי פוקצ'ה. מניחים את הביבי פוקצ'ות בתבנית, עם מרווחים בינהן כי הן יתפחו עוד. מכסים ומשאירים לתפוח עוד כחצי שעה.
לפני הכניסה לתנור, מורחים את הפוקצ'ינות במעט שמן זית, זה יתן להן גוון חום-זהוב יפה ומושך. אופים ב180 מעלות במשך כ20 דקות, תלוי בתנור.
מהכמות הזו אני הכנתי 6 פוקצ'ינות וקלצונה בינוני אחד. אני מניחה שהקלצונה שווה בגודלו לעוד 4-5 פוקצ'ינות.

הסינטה
צורבים מכל הכיוונים על מחבת חמה עם מעט שמן זית ומלח גס.
פורסים דק, או לא, תלוי מה אתם אוהבים.
בונים מגדל. העגבניות על הפוקצ'ינות, מעליהן עלי בזיליקום ואז הטופינג החשוב, הסינטה.
בתאבון!

אם אתם לא חובבים גדולים של זיתים, אפשר להכין את הבצק גם בלי הטפנד, אני אוהבת את הארומה העדינה של זיתים שזה נותן לבצק, אבל זה ממש לא הכרחי. אפשר המקום זה לזרוק לבפנים עלי רוזמרין, גם עושה את העבודה ונותן טוויסט טוב.
הקלצונה
אם אתם חובבים בצק וחם כמוני(ותודה לאלון על הביטוי), אבל מעדיפים את האלטרנטיבה הצמחונית, הקלצונה הוא הפתרון הפחות מישמש ויותר צמחוני בשבילכם.
רידדתי את הבצק, זרקתי פנימה בזיליקום, עגבניות מיובשות וגבינת מוצרלה, קיפלתי, הידקתי, מרחתי בשמן זית ולתנור. אני אוהבת לפזר מעל הבצק מעט גבינה, שתהפך לקריספית ותנקד את הקלצונה בחום. יצא יאמי!

12.12.2010

עד הדקה האחרונה

בשישי בבוקר סיימנו את הסידורים מוקדם(ב10:00), אז החלטנו לנצל את השעות האחרונות של מזג האוויר הטוב, לפני שהפך לסופה משתוללת. קפצנו לפארק קטן קרוב לבית. אני השתעשעתי עם המצלמה ואחר כך גם תועדתי בעצמי.
במהלך הסופ"ש למדתי קצת יותר טוב איך להשתמש בפונקציות שלה ואני חושבת שאני משתפרת עם הזמן. כמה חבל שמזג האוויר בשבת לא ממש איפשר לצאת ולצלם. בכלל, כל החורף הזה נפל עליי בבום. כבר הכנתי את עצמי לכך שלא ממש נחווה את העונה הזו השנה ופתאום היא כאן. כל המעילים הרציניים שלי בכלל ברחובות, באפסון אצל ההורים. הייתי בטוחה שהם ימשיכו מתרדמת הקיץ שלהם היישר לתרדמת חורף, ולא יזכו לראות אור יום. אבל כנראה שטעיתי וזה דווקא חיובי. עכשיו כשאני חושבת על זה, אפילו לא החלפתי את הארון מקיץ לחורף. יש רק כמה קרדיגנים שימושיים שהצטרפו למחלקת הקיץ עוד לפני מספר חודשים. החלק המבאס ב"אין חורף" הזה הוא שבאפריל האחרון חזרתי מהארה"ב עם כל מיני פריטי חורף שווים, שלא יצא לי ללבוש עדיין, כי באפריל כבר היה חם ועכשיו רק מתחיל להתקרר.לפי האנשים שראיתי בחוץ, אני לא היחידה שלא החליפה ארונות. חזרנו מהרצליה בצהרים וראינו לא מעט אנשים הולכים בגשם בפליפ פלופ, מכנסיים קצרים, גופיות ועוד פריטי קיץ מובהקים. מצד שני, יצא לי בשבועות האחרונים לראות אנשים שמתלבשים לפי התאריך ולא לפי התחזית. באחד מהימים היותר חמים שהיו כאן בנובמבר, כשאני במכנסיים קצרים וחולצה קצרה, ישבה מולי בחורה באוטובוס במגפיים, גרביונים עבים ושמלת סריג.
מה לבשתי?
סריג שקניתי בטומי הילפיגר בארה"ב וזכה ללבישת בכורה בשישי, 16$ באאוטלט בווגאס.
ג'ינס של ג'י סטאר, מתנה.
נעלי בובה של רוקט דוג, 60 ש"ח בחנות העודפים בשינקין לפני הרבה שנים.
משקפי שמש מתנת אירוקה.
השבוע התחיל והוא חורפי מתמיד!