23.2.2015

Zion National Park

את השבוע האחרון העברנו בחופשה מקומית. בשבת בבוקר המראנו ללאס ווגאס ומשם המשכנו בנסיעה לZion National Park. זהו אחד הפארקים האהובים בארה"ב והוא עמוס במבקרים ברוב ימות השנה. הפארק ממוקם במדינת Utah והעיירה הקרובה ביותר אל הפארק נקראת Springdale(שימו לב שאתם לא מתבלבלים עם ספרינגדייל, אריזונה!) ונמצא במרחק כשעתיים וחצי נסיעה מLas Vegas. קחו בחשבון שהדרך לא מוארת היטב ודי מפותלת, כך שעדיף לסיים את הנסיעה בשעות מוארות.
לרוב בחודשי החורף קר מדי בכדי לטייל בו, אבל ההתחממות הגלובלית משפיעה גם על אזור הפארק וכך יצא שבאמצע פברואר הטמפרטורות טיפסו עד 27 מעלות. עדיין קר יחסית בשעות הבוקר, 7-8 מעלות ומטפס מעלה רק לקראת 11 בבוקר, ובשעות אחר הצהריים, כשהשמש מתחילה לשקוע, הטמפרטורות צוללות שוב. המגבלה העיקרית במהלך החורף היא שיש מסלולים שמטפסים עד לפסגות המושלגות, שנשארות מושלגות וקרירות גם במזג אוויר חם. המפתח כאן הוא שכבות, כי יש אזורים מוצלים וקרירים בפארק ויש אזורים שחשופים לשמש וחם בהם מאוד. בנוסף, ישנו המסלול המפורסם שנקרא The Narrows שכולל מים שמגיעים עד לגובה החזה. ביולי אוגוסט המים האלה קרירים ונעימים כשהטמפרטורה מחוצה להם היא 40 מעלות בצל, אבל בפברואר הם קרים מדי מכדי להיכנס אליהם בלי חליפת צלילה שמגנה מהקור(כמו שניתן להבין, ויתרנו על המסלול הזה הפעם).
הפארק פתוח 24 שעות ביממה, מאחר וניתן לערוך בו קמפינג. עלות הכניסה לפארק היא 25$ לרכב או 12$ לאדם. במהלך חודשי האביב-קיץ-סתיו ישנו שאטל שנוסע לאורך הכביש הראשי של הפארק - Scenic Drive והכביש סגור לרכבים פרטיים. השאטל מאפשר מעבר בין המסלולים השונים בפארק. בחודשי החורף השאטל אינו פעיל וניתן להיכנס לפארק עם רכב פרטי ולחנות בשוליים. הבעיה העיקרית בתקופה הזו בשנה היא שבמידה ומזג האוויר נעים, הפארק מאוד עמוס ובשלב מסויים נאלצים לסגור את האופציה להיכנס עם הרכב(כי כבר לא נישאר היכן לחנות), למרות שאין אלטרנטיבה אחרת אם מתעקשים על להיכנס מהצד הזה של הפארק(המרחק מהכניסה עד לשביל הראשון הוא מעל ל6 מייל, זה קצת מתיש ללכת את כל זה ורק אז להתחיל מסלול), ישנה אופציה נוספת - להיכנס מכיוון Kolob Terrace Road, ארחיב על כך בהמשך. אנחנו ביקרנו בפארק בסופשבוע של הPresident Day ובשעה 11:00 כבר לא ניתן היה להיכנס לפארק עם רכבים. זו הסיבה שהייתי ממליצה להגיע לילה לפני לאזור הפארק, לישון בעיירה הסמוכה ולצאת לפארק בבוקר. אנחנו הגענו לפארק בשעה 09:00 ועדיין לא היה עמוס.
מבחינת מסלולים בפארק, תוכלו להתרשם ממגוון המסלולים כאן. מדובר במסלולים לא פשוטים במיוחד וממש לא הייתי מגדירה אותו כפארק אמריקאי קלאסי. לשם ההשוואה, ביוסמיטי ניתן להגיע כמעט אל כל התצפיות ברגל וישנם לא מעט מסלולים שמונגשים לכיסא גלגלים - כלומר שטוחים לגמרי. המסלולים בZion Park כללו טיפוס על סלעים, מדרגות, שיפועים חדים ועוד. אני סובלת מבעיות ברכיים ולכן הגעתי לפארק עם ברכיות כדי להקל עליי, ועדיין היו מסלולים שפשוט לא יכולתי לעשות. המסלול המפורסם בפארק - Angels Landing כולל עליה במעלה ההר בשיפוע חד יחסית, ולקראת הפסגה השיפוע הופך לכל כך חד שצריך להיאחז בחבלים על מנת לטפס למעלה. ואז לרדת את הכל בחזרה - המסלול לא מעגלי. התחלנו את המסלול הזה, כי חשבתי לעצמי שאני תמיד יכולה לוותר על החלק האחרון - הפסגה. אבל אחרי חצי מייל של הליכה בשיפוע שרק הולך ומחמיר, הבנתי שזה לא יעבוד וחבל להרוג את עצמי. נכון, הנוף מהפסגה נראה מדהים בתמונות, אבל זה לא שווה את זה. לאחר שהתחרטנו לגבי המסלול הזה, החלטנו לבחור במסלולים ברמת קושי בינונית וטיילנו בUpper and Lower Emerald Pools Trails ו The Grotto Trail, המחוברים אחד לשני. לקח לנו בערך שעתיים וחצי לסיים את שלושתם, כולל מנוחה ליד הבריכות. אלו מסלולים יפים ומעט יותר פשוטים(אבל כוללים הרבה מדרגות ומעט טיפוס). יחד איתנו טיילו קבוצות עם ילדים שנראה שהסתדרו עם הדרך(למרות שאני לא הייתי מטיילת שם עם תינוק במנשא, נראה לי מסוכן מדי, אבל האמריקאים כן עשו את זה). היתרון במדריך שלינקקתי אליו קודם הוא שניתן להבין את רמת השיפוע של השביל ממנו, מאחר ומצויין גובה ההתחלה וגובה הסיום של השביל.
עומר תפס אותי מצלמת סלפי
לאחר שסיימנו את המסלולים האלה בפארק ונסענו עוד קצת לאורך הכביש הראשי שלו, החלטנו לסוע לנקודת תצפית מצידו השני של הפארק, על דרך שנקראת Kolob Terrace Road. הדרך מתחילה בערך 20 דקות נסיעה מהפארק. נוסעים על כביש 9 מערבה ופונים ימינה בעיירה Virgin. הכביש שמתחיל לאחר הפניה הוא Kolob Terrace Road. לאחר נסיעה של 20 דקות נוספות, יפתח מימינכם נוף מדהים על הZion Canyon. לא הרבה אנשים מכירים את הכביש הזה, אז הוא די שומם, מה שמאפשר לסוע לאט ולהנות מהנוף. בהמשך הדרך ישנם אזורי חניה מוגדרים שמהם מתחילים שבילים שנכנסים אל הפארק. מאחר וזה אזור פחות מוכר של הפארק, הוא אינו עמוס גם כשהפארק עצמו והדרך הראשית חסומה, כך שהשבילים בו יכולים להוות אלטרנטיבה טובה למקרה שהגעתם והפארק עמוס מכדי להיכנס אליו ברכב.
עד כאן על ציון פארק, לא בטוחה שהתמונות עושות עמו חסד. אלו ממדים שקצת קשה להעביר בתמונה דו מימדית, אז תאלצו לסמוך עליי כאן, זה ה-ר-ב-ה יותר מרשים במציאות. בהמשך השבוע אספר לכם על Hoover Dam ועל ביקור קצת אחר בVegas שהתברר כמוצלח במיוחד.

9.2.2015

Lands End

החלק האהוב עליי בעיר הוא שהיא מלאה בעשרות שבילי הליכה ונקודות תצפית שמשלבות טבע ונוף עירוני. אחד האזורים שבהם מרוכזים לא מעט מקומות כאלה הוא אזור גשר הזהב, משני צדדיו. כבר כתבתי כאן בעבר על התצפית על הגשר והעיר מהצד השני והפעם אכתוב על השמורה שנקראת Lands End והינה חלק מהעיר, ובאמת נמצאת בסוף העולם - לאורך קו החוף של האוקיאנוס. כיאה לאמריקאים, לא מדובר במסלולים סופר מאתגרים, אלא בהייק קליל שלא דורש יותר מדי מאמץ. ישנן לא מעט מדרגות בחלק מהשבילים, אבל אפילו הברכיים המפונקות שלי שרדו את זה, כך שזה לא כל כך נורא ובכל מקרה אפשר להימנע מהמדרגות אם ממש רוצים. כמו שאפשר לראות, לא ממש לבשתי "בגדי עבודה", אלא ג'ינס ואולסטאר. כן צריך לקחת בחשבון שהרבה יותר קריר שם מאשר בשאר העיר, כי הולכים ממש בסמוך לקו המים, אז תביאו איתכם עוד שכבה.
הייתי ממליצה למי שמגיע לעיר בפעם השניה, או למי שמגיע לשהייה ארוכה יותר משלושת הימים שבדרך כלל מוקצים לביקור בעיר להגיע למסלול ההליכה והתצפית הזו על הגשר. מאחר והולכים על מצוקים לאורך קו החוף, הנוף אל הגשר נפתח עם כל צעד ורואים אותו מזווית קצת שונה מאשר הזווית "הרגילה". אורך המסלול לא לוקח יותר משעה של הליכה רגועה, כולל החזרה לרכב והנוף פשוט מהמם.
ישנם שבילים נוספים מלבד הcoastal trail שתיארתי. אנחנו דילגנו בין כמה שבילים ובסך הכל בילינו בפארק בערך שעתיים. הבעיה העיקרית עם האזור הזה הוא שרוב הזמן הוא מאוד ערפילי ולבוא לכאן ביום מעונן ואפור קצת הורס את החוויה כי הנוף מצטמצם לטווח של כמה מטרים קדימה(זו גם הסיבה שהשכירות בשכונות האלה נמוכה יותר, למרות הקרבה לפארקים). תוכלו לקרוא עוד פרטים על המסלולים והפארק באתר הרשמי
מה לבשתי?
ג'ינס טייץ מאסוס, כ40 ש"ח לפני כמה שנים.
חולצה של H&M, כ20 ש"ח.
צעיף ממדריד, כ25 ש"ח.
אולסטאר מDSW לפני כמה שנים, כ140 ש"ח.
ג'קט עור ממנגו בברצלונה, כ400 ש"ח.

2.2.2015

סיור יקבים אלטרנטיבי

לפני כמה שבועות נסענו עם חברים לסיור יקבים באזור קופרטינו. האזור המוכר יותר בקליפורניה לסיור יקבים הוא נאפה וואלי וסונומה הסמוכה. ביקרנו שם לפני כמה חודשים ונהננו, אבל זה אזור מ-אוד תיירותי ובהתאמה גם יקר יותר. בנוסף, הנסיעה לשם קצת יותר ארוכה מאשר לאזור קופרטינו(אם יוצאים מסן פרנסיסקו).
בקופרטינו ישנו אזור הררי ובו אפשר למצוא יקבים וכרמים. הרבה מהיקבים כאן מגדלים את הענבים שלהם גם בנאפה, אבל מייצרים כאן. התוכנית המקורית כללה ביקור בשניים-שלושה יקבים, אבל לאחר שרובנו כבר היינו די מבושמים כבר אחרי היקב הראשון, החלטנו לשנות תוכניות. כך יצא שביקרנו רק ביקב Picchetti, לאחר שאספר על היקב, אולי תבינו למה(או שתחשבו שאנחנו עצלנים, לגיטימי). תמורת 10 דולר תקבלו 5 טעימות(נדיבות מאוד) לבחירה מרשימה מאוד מגוונת - כ6 יינות לבנים, 3 יינות רוזה, 8 יינות אדומים ושלושה יינות קינוח. אם תבחרו לרכוש בקבוק יין הביתה, תקבלו הנחה של 5$ על חשבון הטעימות.
היקב עצמו יושב על שטח ענקי, עם מסלולי הליכה, נקודות תצפית על העמק, שטח רחב לפיקניק(כולל שולחנות), חיות משק משוטטות ואסם לטעימות יין. אם עומר לא היה אנטי-אכילה-בחוץ, היינו מתארגנים על נשנושים ובארנץ' במקום. השמש נעימה וחמימה בתקופה הזו בשנה והיינות היו מאוד טעימים. החסרון היחיד בעיני הוא העובדה שרוב היינות שלהם יקרים מאוד(ביחס למחיר בקבוק יין טוב בארה"ב), מעל ל35$ לבקבוק, כך שלחזור עם בקבוק הביתה לא היה הגיוני מבחינתנו. לשם ההשוואה, בנאפה וואלי אמנם הטעימות היו יקרות יותר(15-20 דולר לאדם), אבל ניתן היה לרכוש בקבוקים במחירים סבירים יותר של 18-25$ לבקבוק. כנראה שבסוף הכל מתאזן. לאחר שנתנו ליין קצת לשקוע, יצאנו לטיול במסלולי ההליכה ביקב ומשם המשכנו לחפש מקום עם משהו טעים. מאנץ' של אחרי אלכוהול.
לאלו מכם שמגיעים לאזור אבל לא עצלים כמונו, לאחר ביקור בPicchetti תוכלו להמשיך לRidge Vineyards הסמוכים. בשניהם אין צורך לתאם הגעה מראש. שני יקבים נוספים שנחשבים מוצלחים ובעלי נוף מהמם הם R&W Vineyards וNaumann Vineyards, שניהם מבקשים שתתאמו ביקור מראש.
לסיכום, אם יש לכם את הזמן והמשאבים(כסף$$$) לבקר בנאפה וואלי, סעו לשם, מאחר ומדובר בחוויה שונה. אם לא מתחשק לכם להוציא כמה מאות דולרים על לינה, מסעדות וטעימות יין, אבל מתחשק לכם להעביר יום באיזי בין היקבים, באווירה שקצת מזכירה את טוסקנה, בקרו ביקבים של אזור קופרטינו.