Big News

בפעם האחרונה שעדכנתי כאן בבלוג על דברים חדשים בחיים שלי, הנסיבות, איך נגיד, לא בדיוק היו מלהיבות. הפעם החדשות הן טובות, מרגשות ומשמחות. כבר כמה חודשים שהסיפור בהתהוות וחיכינו שנקבל אישור סופי לפני שאני מודיעה באופן חגיגי כאן בבלוג.

רמז!

ובכן, מתחתי אתכם מספיק, הגיע הזמן להכריז (לא, אני לא בהריון וכנראה שגם לא אהיה בזמן הקרוב...), בעוד חודשיים אנחנו עוברים לסן פרנסיסקו!

המעבר הוא מטעם העבודה של עומר ואני אחפש עבודה כשנגיע. היה לא פשוט לשמור את זה בבטן מהבלוג, אבל העדפנו להמתין לאישור האמריקאי לפני שנחשוף יותר מדי. בחמישי ביקרנו בשגרירות ולאחר המתנה בכמה תורים, כמה חיוכים וכמה שאלות, התקבלה הויזה המיוחלת. ביום שני כבר קיבלנו את הדרכונים חזרה ולכן אני כותבת כאן.

לגור לתקופה במדינה אחרת זו חוויה ששנינו מאוד רצינו לחוות ולמזלנו אנחנו עובדים במקצוע שמאפשר לעשות מעבר כזה. אנחנו מדברים על הרצון הזה כבר כמה שנים, כך שלמשפחה ולחברים הקרובים זה לא מגיע בהפתעה גדולה, ובכל זאת, כשזה סופסוף קורה, זה קצת קשה לעיכול. כשאבא שלי נפטר היינו ממש בשיא של התהליך ובנקודת ההחלטה מול העבודה, האם לתת תשובה חיובית ולהתניע את התהליך מול הרשויות האמריקאיות, או להשיב בשלילה.

ברגעים הראשונים האינסטינקטים אמרו לסרב, לוותר על זה, כי זה ממש לא הרגע הנכון למעבר כזה. אחרי כמה ימים של מחשבה החלטנו דווקא ההיפך(כפי שאפשר להבין מהתוצאה...). אני חושבת שהמוות הכל כך פתאומי של אבא שלי, שעורר את כולנו עם סטירת לחי מצלצלת וגרם גם לי וגם לעומר(ובמידה מסויימת לרוב הסובבים את המשפחה שלי) להבין שהחיים האלה מאוד שבריריים. זו אולי קלישאה, אבל צריך לנצל כל רגע. לא לעשות חשבונות, לא לחשוב מה יגידו, אלא ללכת אחרי הלב שלך ולא לדחות דברים. ההורים שלי תכננו במשך שנה לסוע למדריד ובכל פעם אבא שלי אמר "כבר כשאסיים את הפרוייקט, נזמין כרטיסים", אבל בכל פעם הגיע עוד פרוייקט והטיול נדחה. כאמור, למדריד הוא כבר לא יגיע... לא רציתי שהרצון לחוות חיים במדינה אחרת יהפוך ביום מין הימים ל"מדריד" שלי.

התמונות כאן צולמו בחוף שבי ציון ליד נהריה בסופ"ש האחרון. נסענו להורים של עומר אחרי תקופה ארוכה שלא ישנו שם, כי הבית היה בשיפוץ היסטרי שסופסוף הסתיים(לשמחתה הרבה של אמא של עומר ולצערו הרב של אבא שלו, אם תשאלו אותי). זה היה סופ"ש רגוע של ניתוק ומנוחה. אחרי בראנץ' טעים במושב, קפצנו לחוף הים ונעמדנו מול המים המרגיעים. מזל שגם בSF יש חופים...

אז זהו, It's out there. זו הולכת להיות חוויה מטורפת. אנחנו מתכננים לגור בעיר עצמה ולא בפרברים, בכדי לחוות את החוויה במלוא עוצמתה. וכעת, לאתגר האמיתי, לארוז את החיים שלנו למזוודות.

אז? מוכנים לשינוי נוף לתמונות בבלוג? אני חושבת שהנופים של סן פרנסיסקו יהוו תחליף הולם לתל אביב :)

ובכל זאת, זה בלוג אופנה, אז בנוהל...
מה לבשתי?
ג'קט עור ממנגו בברצלונה, כ400 ש"ח.
ג'ינס מיוניקלו בלונדון, כ55 ש"ח.
סריג מחנות פרחות ברחובות, 40 ש"ח אם אני זוכרת נכון.
צעיף מפימקי בברצלונה, כ25 ש"ח.
משקפי שמש מאירוקה, 120 ש"ח.
מגפונים מיריד זוגות, 600 ש"ח.

מסופ"ש לסופ"ש

בשני האחרון, בשעות הערב, נחתנו חזרה מסופ"ש נעים בברצלונה. בפעם שעברה ביקרתי בעיר לפני כמעט שנה, אבל עם חברה ולא עם עומר והחלטנו שהגיע הזמן שגם עומר יפגוש את העיר החביבה הזו. בפוסט הזה לא אכתוב יותר מדי על הטיול מכיוון שאני שומרת את הטיפים הנוספים שלי לפוסט ברצלונה נפרד.

כשהשבוע מתחיל ביום שלישי, הוא עובר מאוד מהר. כך יצא שבלי ששמנו לב, שוב הגיע סוף השבוע. זה היה סופ"ש רגוע מאוד שכלל אוכל טבעוני בבית(כי אכלנו יותר מדי בשר בברצלונה וצריך לאזן), מפגש עם חברים במסעדה ובים, בהייה בסופרנוס ומנוחה מהשבוע הקצר שבכל זאת הצליח לעייף את החצי השני.

את האאוטפיט הזה לבשתי לבראנץ' ספונטני עם ההורים של עומר שקפצו לביקור ולקחו הפסקה ממטלות השיפוץ המאסיבי לביתם. המכנסיים המוצלחים האלה הצטרפו למלתחה שלי במסגרת מכירות הסגירה של רוס אובטה והם שייכים דווקא לקולקציית החורף האחרונה שלהם ולא לקולקציית הקיץ. הם עשויים משי ובעלי גזרה מחמיאה ומעניינת בו זמנית(עם הזמן למדתי שמדובר בשילוב קשה להשגה). שלפתי אותם מהארון לכבוד הנסיעה לברצלונה ומאז לא כל כך מתחשק לי להיפרד מהם.

מה לבשתי?
חולצה מלפטיז בברצלונה, כ40 ש"ח.
מכנסיי משי של רוס אובטה, 250 ש"ח.
גרביונים של קלזדוניה, כ25 ש"ח(מוצלחים ומומלצים).
נעליים של אירוסולס, 300 ש"ח.
עגילים של מיכל נגרין לפני מעל עשר שנים.
משקפי שמש של אירוקה, 120 ש"ח.

10 שנות בלוגינג - הגלידה כפלטת צבעים

לפני מספר שבועות היה לי הכבוד להיות מוזמנת לקחת חלק בפרוייקט מרגש במיוחד. רחלי זוסימן, בעלת הבלוגים "פשוט מבשלת" ו"עפיפונים" חוגגת עשר שנות בלוגינג ולרגל החגיגה הוזמנו בלוגריות שונות לפרסם פוסט שקיבל השראה מאחד הבלוגים של רחלי. אני חושבת שזו הזדמנות מצויינת לפרגן מכל הלב ושמחה שהזדמן לי לקחת חלק בפרוייקט שמראה את הצדדים היפים של הבלוגספירה.

אני כל כך גרועה ממש לא זוכרת לספר לכם מתי נתקלתי לראשונה בבלוגים של רחלי, אבל זה בהחלט היה מזמן. הרבה לפני שפתחתי את הבלוג שלי וכנראה בשלב שבו רק עברתי לגור עם עומר. ילדת רטלין שכמותי לא ממש מסוגלת לעקוב אחרי מתכון עם יותר מדי שלבים על הדרך והמתכונים של רחלי קולעים בדיוק לאזור הזה. הכל מאוד בגובה העיניים, ניתן ליישום על ידי כל אחד, טעים ובעיקר(לרוב) בריא.

בפוסט הספציפי הזה החלטתי לקבל השראה מעוגת הגלידה שרחלי הכינה לקטנצ'יק שלה, יאיר. אבל מדובר כאן בעיקר בהשראה כפלטת צבעים, בכל זאת בלוג עם אוריאנטציה אופנתית... בחרתי באאוטפיט באווירת קיץ מובהקת, עם צבעים בהירים, גלידתיים וכובע רחב שוליים. כמובן שתפאורת הדקלים היפים של רחוב איינשטיין תורמת רבות לאווירה.

מה לבשתי?
חצאית מגאפ באאוטלט בארה"ב לפני כמה שנים.
גופיית בייסיק מקסטרו עודפים לפני כמה שנים, כ20 ש"ח.
חגורה מאסוס, כ20 ש"ח.
נעליים של לייבלינג ביריד זוגות, 500 ש"ח.
משקפי שמש מתנת אירוקה לפני כמה שנים.
כובע מחופשה ביוון, כ25 ש"ח.

פלטת צבעים זה טוב ויפה, אבל ההשראה לחיים שאני מקבלת מרחלי היא שתמיד יש זמן לדברים שחשובים לך. שב24 שעות ביום אפשר להספיק להשקיע בעצמך, לעבוד, להקדיש זמן איכות לילדים שלך וגם לבשל אוכל בריא ומזין למשפחה שלך. כשרק התחלתי לקרוא את הבלוג האישי, הרבה אחרי שהתחלתי לקרוא את פשוט מבשלת, אני זוכרת שנדהמתי ותהיתי מתי בדיוק האישה הצעירה הזו ישנה :)
אני עדיין לא אמא, וכנראה שגם לא אהיה בשנה הקרובה, אבל אני יכולה לומר שבכל זאת אני מוצאת את עצמי מזדהה עם הכתיבה של רחלי כי יש בה משהו מאוד כנה ולא מנסה לייפות. היא כותבת על הרגעים היפים בתור אמא כמו למשל סדרת הפוסטים "שיחות על החיים" ומצד שני כותבת על הקושי של אשה בעולם התעסוקה ועל יחסינו כנשים אל נשים. אולי אם כולנו היינו מסירות את המניירות, עולם הבלוגינג היה קצת פחות ארסי.

Summertime happiness

עוד שבוע עבר וחלף ובלי ששמנו לב, הקיץ כמעט נגמר. האמת שזה די מאכזב אותי. אני ילדת קיץ באופן מובהק וככזו הלחות של יולי אוגוסט וגלי החום לא מפריעים לי להעדיף את תקופת הקיץ על כל תקופה אחרת בשנה. הבעיה מתחילה כשצריך לעבוד באוגוסט, זה החלק המבאס בלא להיות אירופאים. זו גם הסיבה שבמהלך השבועות האחרונים מה שהתחשק לי הוא בעיקר לנפוש על איזה חוף, ליד בריכה או מים כחולים וספר טוב.

כל הסימנים נמצאים כאן ואפילו מאיר שלו(הסופר האהוב עליי) הוציא ספר חדש. הגיעה העת לחופשה. מסיבות שונות ומשונות כמו אילוצי לו"ז בעבודה שלי/שלו, העובדה שאוגוסט הוא החודש היקר ביותר לטוס בו והרצון לפוש ללא ילדים הוביל אותנו לדחות מעט את החופשה הקייצית לספטמבר. ובתכלס, גם ספטמבר כבר שייך לקיץ(ותודה להתחממות הגלובלית).

התמונות בפוסט הנוכחי הן שאריות מסופ"ש היומולדת הארוך שנחגג לפני קצת יותר משבוע. שמלה מוצלחת במיוחד של אסוס - בד נעים, גזרה מחמיאה ומכפלת לא יותר מדי קצרה(מצרך נדיר באסוס ובכלל). צמצום המחשוף בעזרת סיכת ביטחון דיסקרטית אפילו הופכת אותה לראויה למקום העבודה. לא רע.

מה לבשתי?

שמלה מאסוס, כ70 ש"ח.

חגורה מאיביי, כ5 ש"ח.

סנדלים משומייקר, 300 ש"ח.

משקפי שמש מאירוקה, 120 ש"ח.

שבת בפארק

את הסופ"ש האחרון העברנו בצורה רגועה יחסית. את שישי בבוקר ביליתי עם חברות במרכז העיר לקצת סידורים והרבה פטפוטים על כוס מיץ תפוזים טרי(את הקפה עברתי לשתות בבית, במכונה של Bialetti שקנינו באיטליה). אחרי שנ"צ נחמד ובילוי שישי בערב באילקה(מסתבר שיש להם Happy Hour די נחמד עד 21:30, וכשבאים בשעה הזו אפילו אפשר למצוא חניה על דיזינגוף), בשבת התחשק לנו בעיקר לנוח.

את אחר הצהריים של שבת, שהיה נעים יחסית לתקופה הזו בשנה, בילינו בפארק עם חברים ועם נלה החמודה שלהם. אמנם זה לא סנטרל פארק, אבל באמת שאין צורך לפתח רגשי נחיתות. בשנה-שנתיים האחרונות התחלתי לחבב את פארק הירקון יותר ויותר ובזכות העובדה שאני נוסעת בו בכדי להגיע לעבודה ובחזרה(באופניים חשמליים) למדתי להכיר פינות נחמדות בו שלא היו מוכרות לי קודם.

לאזור שבו ישבנו ובו צולמו התמונות אני קוראת "Sheeps Meadow" הישראלי. בשניהם יש מרחבי דשא ענקיים ובשניהם מבצבצים בניינים גבוהים מבין העצים. תחושת המרחב שהאזור הזה בפארק נותן(גם הירקון וגם סנטרל) מזכיר לי ממש מעט את תחושת המרחבים הפתוחים שמאוד אהבתי בטוסקנה. תמיד אהבתי את השילוב הזה שבין עיר לריאה ירוקה ויש לי לא מעט תמונות מניו יורק של גורדי שחקים מבצבצים מבין העצים. קו הרקיע של תל אביב - רמת גן אמנם לא מתקרב לקו הרקיע המרשים של ניו יורק, אבל כנראה שאנחנו בדרך הנכונה.

מה לבשתי?
במין סגנון סבנטיז שיק שכזה...
גופיה מזארה, 30 ש"ח.
ווסט קרושה מחנות בקינג ג'ורג', 30 ש"ח.
שורטס מforever21  בניו יורק, כ60 ש"ח.
סנדלים מהאתר של אירוסולס, כ200 ש"ח.
משקפי שמש מתנת אירוקה לפני כמה שנים.
עגילים ממיכל נגרין לפני הרבה מאוד שנים.
נלה חמודה בהשאלה לצורך צילומים ומשחקים מההורים שלה :)

ניסיתי לצלם את הצמה ההיקפית שקלעתי לעצמי, אבל התמונה לא מוצלחת במיוחד. אז התעלמו בבקשה ממני והתרכזו אך ורק בצמה :)

ולסיום, דברים שרואים בישבנים של כלבים...

סופ"ש נעים לכולם!

Italian Style

את השבת האחרונה בילינו אצל חברים טובים וחצי איטלקים ברמת השרון. ארוחה צמחונית שכללה בעיקר פיצות ביתיות פריכות וממכרות וכמה סלטים טובים, יין טוב וחברה מצויינת. המוטיב האיטלקי חזר על עצמו בעיצוב השולחן ועם השמש ששטפה את הדירה, היה קשה להתאפק ולא לצלם. לקינוח, עוגת שמרים שליאור הכינה ואף אחד לא באמת יכול לעמוד בפניה. קיבלנו דוגי באג הביתה שבקושי שרדה יום אחד.

בלי לשים לב, יצא שהתלבשתי בצבעי הדגל(האיטלקי). בפוסט שעבר הזכרתי את הקז'ואל אליו התמכרתי, עם הטי שירט של H&M. עובד מצויין עם מכנסיים וגם עם חצאית צבעונית. את החצאית הזו רכשתי בזארה וקיבלתי עליה תגובות ביקורתיות בבלוג. לא בגלל המראה שלה, אלא דווקא בגלל המחיר. היא עלתה לי 200 ש"ח, וזו כנראה דוגמא מצויינת לתורת היחסות. באופן כללי זו לא חצאית יקרה במיוחד, אבל כשמשווים לשאר הרכישות שלי ול"אידאולוגיה" הכללית של הבלוג - אפשר להתלבש יפה גם בלי להוציא 600 ש"ח בזארה - היא כנראה בטווח הגבוה של הסקאלה. אם תשאלו אותי, היא החזירה את ההשקעה וזו גם הסיבה שהייתי מוכנה לשלם עליה קצת יותר. אמנם היא קצרה יחסית(ושקלתי להוסיף פס מכפלת מבד אחר כדי להאריך אותה) אבל מאוד שימושית וורסטילית, אמנם לא למשרד, אבל בהחלט לימי הקיץ הרותחים של תל אביב.

מה לבשתי?

חצאית מזארה, 200 ש"ח לפני כמה עונות.

חולצה מH&M כחלק ממארז, 30 ש"ח.

חגורה מאיביי, כ8 ש"ח.

נעליים מאירוסולס אונליין, כ200 ש"ח.

משקפי שמש של אירוקה, 119 ש"ח.

צמידים מארה"ב ומיריד מתלבשות על זה.

ולסיום, תוספת חדשה מחמישי האחרון, לחדי אבחנה בלבד: