התחלות

יומיים ראשונים בעבודה החדשה ואני די מותשת. הימים(ואפילו החודש) הראשונים בעבודה חדשה כוללים המון אינפורמציה חדשה, מה שגורם לכך שלאחר קריאת מסמכים מול המסך במשך 9 שעות רצופות, אני קצת סולדת מבהיה בו בבית. אז המינון ברשתות חברתיות ירד וזה דווקא לא רע, אבל תמונות מחכות להתפרסם עוד משישי ואני לא מוצאת את הסבלנות.

אבל היום ערב חג וקיבלתי פאוזה קצרה מהמסמכים וההרצאות כדי לאגור כוחות, זמן טוב לפרסם כאן. דווקא לא רע הדיל הזה, יומיים הפסקה באמצע תהליך ההכשרה. זה נותן אופציה לכל המידע לשקוע ולעבור עיבוד במוח. לפחות החומר מאוד מעניין, אחרת היה קשה לשרוד, ועוד בלי קפה(אני לא שתיינית קפה גדולה, לא עושה לי טוב כל הקפאין הזה).

חזרה לתמונות שצולמו בשישי כשחזרנו מיום ההולדת של פרי(שממריאה ממש עכשיו ללונדון, Enjoy Darling) שנחגג הפעם בשישי בצהריים במעוז מול גן מאיר. יש לנו עוד שבועיים בערך להנות ממזג אוויר שמאפשר לשבת בחוץ בשעות הצהריים וזה היה ניצול מצויין של התקופה. ניצלנו גם את האוטובוסים המאוחרים של שעון הקיץ, מה שמאפשר לבלות במרכז העיר עד שעה מאוחרת יחסית ועדיין לא לשלם על מונית יקרה חזרה הביתה.

מה לבשתי?
חולצה מטומי הילפיגר באאוטלט בווגאס, כ75 ש"ח.
חצאית מזארה בסייל קיץ שעבר, 80 ש"ח.
חגורה מאיביי, כ8 ש"ח.
סנדלים של איפנמה שנרכשו לפני כמה שנים בסטייל ריבר.
משקפי שמש מאירוקה, 120 ש"ח.

חג שמח! תהיו קלישאה ותלבשו לבן. מותר בחג הזה :)

על שלטים ומופעים

את חמישי שעבר העברנו בצורה ספונטנית ביותר במקום לא סטנדרטי מבחינתנו, בערב חברה שלא אני, לא עומר ואף לא אחד מהחברים שלנו עובדים בה. אז מה עשינו שם? wedding crushers שכמותנו?
התשובה הולכת כמה שבועות אחורה. ג'ואנה, חברה טובה שלי ואורחת מדי פעם בבלוג, החליטה לפרוש לדרך עצמאית ולהקים יחד עם חברה עסק משלהן לעיצוב אירועים בהתאמה אישית. הסיפתח הגיע בשבוע שעבר בדמות שני אירועים, האחד, אירוע התרמה לעמותת קווים ומחשבות והשני, ערב חברה של חברת היי טק(עיצוב האירוע ). לשמחתנו יכולנו להצטרף לג'ואנה לאוכל טעים ומופע של ברי סחרוף.

בשעות אחר הצהריים קיבלתי טלפון מג'ואנה ששאלה אם אנחנו מסוגלים להיות ספונטניים בחורף. לאחר שקיבלתי פירוט להצעה עניתי שבשביל הופעה של ברי ואוכל טעים אנחנו תמיד ספונטניים. וכך יצא שהעברנו את המבול לצלילי השירים המעולים של ברי סחרוף והלהקה המצויינת שמופיעה איתו. את אותה הופעה בדיוק יצא לנו לראות לפני כחצי שנה, בערב החברה של עומר, אבל יש הופעות שאפשר לראות שוב ושוב ובכל זאת להנות בכל פעם מחדש. כשחזרנו הביתה הגשם המשיך לרדת ולכן התמונות צולמו בבית החמים והנעים, אבל הגרביונים בכל זאת רטובים מהדרך.

מה לבשתי?
סריג מטומי הילפיגר בארה"ב, 75 ש"ח.
חצאית של ג'ייסון וו לטרגט דרך איביי, כ75 ש"ח.
גרביונים של לייף, כ15 ש"ח.
נעליים של אירוסולס דרך האתר, 210 ש"ח.
צמיד עץ ממנגו לפני כמה שנים, מתנה מסבתא.
טבעת פפיון מתנת קרן וולף.

סופ"ש נעים לכולם!
(שלי הולך להיות ממש נחמד, אספר לכם בשלישי למה...)

Spotted on the playground

בשני האחרון נםגשנו עם חברים בקפה השכונתי(אני יודעת שנשמע שאני מקבלת מהם אחוזים, אבל אני באמת באמת לא), קפה רונה. מאחר ובאנו ברגל, היה זמן להשתשע בקצת צילומים מקדימים. הערב הזה כלל שתי תגליות מרעישות מבחינתי. הראשונה, חצי גולדסטאר מהחבית עולה 20 ש"ח בלבד בקפה רונה, ממש חזרה לימי הסטודנטיאלים בבן גוריון. התגלית השניה, נדנדות זה ממש כיף!

התגובה הראשונית שלכם לתגלית הראשונה תהיה "שווה, אולי נקפוץ לשכונתי הזה". התגובה הראשונית לתגלית השניה תהיה "מה יש לה, זאת? נדנדות בגילה המתקדם ועוד בלי אף ילד בסביבה?". אם בכל זאת בחרתם לקפוץ לקפה רונה לבירה אז תקחו בחשבון שהבראוניז וסלט הקינואה ממש טובים, שהמטבח נסגר ב22:00 והמקום עצמו נסגר ב23:00 באמצע השבוע(בכל זאת, מדובר בשכונה בורגנית יחסית), בשישי לצערנו נסגר ב16:00.

מה לבשתי?
חצאית מגולף מלפני כמה שנים, 70 ש"ח.
חולצה מטומי הילפיגר בארה"ב, כ70 ש"ח.
סנדלים מסטיב מאדן מלפני כמה שנים(שכנראה הגיע זמנם), 240 ש"ח.
שרשרת שהכנתי בעצמי מפימו, כ20 ש"ח לחומרים.
מניפה שמצילה אותי מימי החום הקשים, מתנה מתצוגת האופנה של קום איל פו לפני כמה עונות.
חגורה מנצנצת ממכנסיים שקניתי בזארה.

ונחזור לנדנדות. אני חושבת שלא ישבתי על נדנדה בערך מאז החטיבה ולכן אני חייבת לומר שזה ממש משעשע. בסוף יום העבודה המעייף, זה ממש מרענן להרגיש ילדים לכמה רגעים (ודווקא בגלל שלא היו ילדים מנוזלים בסביבה). הנה, תראו איזה חיוך מרוח לי על הפנים:

Preppy

לרוב המראה הPreppy לא בדיוק מחמיא לבחורה שאינה פטיט, אבל לפעמים גם מישהי שמסתכלת על מידה 36 מלמעלה יכולה To pull it off בגזרות נכונות ושילובים מתאימים. השבוע לבשתי את הסגנון הזה בשתי ווריאציות שונות והוא מאוד נוח לי למשרד. קצת שובר את המראה המרובע שרואים על רוב המתהלכים ברמת החייל ההיי-טקית.

אני אוהבת מאוד את המראה של צווארון פיטר פן עם סריג מעליו, אבל אני חוששת שזו אופציה שלא תחמיא כל כך לחזה שופע. היתרון בחולצות מכופתרות עם צווארון "רגיל" הוא שעדיין נשאר מפתח הוי שמחמיא לחזה ממוצע ומעלה לעומת חולצות סגורות שיוצרות "מדף"(תשאלו את החברות הכי טובות שלי כמה פעמים בחייהן הן שמעו אותי אומרת "לא, הגזרה הזו לא בשבילי, היא עושה לי מדף"). אם בכל זאת מתחשק לכן להתנסות בצווארון המתקתק הזה אני ממליצה לנסות את אופציית הDIY מהבלוג Honestly WTF, בלוג חביב ביותר המכיל המון DIY ברמות קושי שונות ואם תוצאות מרשימות. את הצווארון אני מתכננת להכין כבר הרבה זמן, אבל לא יצא לי לבקר בנחלת בנימין בכדי לקנות את החומרים.

מה לבשתי?
כובע משוק הכרמל, 15 ש"ח.
חולצה של טומי הילפיגר, 15$ באאוטלט בווגאס לפני כמעט שנתיים.
סריג מTNT שעומר קנה לי במתנה(לגמרי בעצמו ובלי רמז אחד).
ג'ינס 524 של ליוויס, 28$ בחנות OMG בניו יורק לפני כמעט שנתיים.
מגפיים של ברונקס, נדמה לי ש300 ש"ח לפני כשנתיים.

לכבוד הסופ"ש עומר החליט לפנק אותי(וגם אותו) בקאפקייקס של רד וולווט באבן גבירול. יצא לנו לטעום את הקאפקייקס שלה לפני כמה חודשים והם מעולים ומאוד קרובים לגרסה האמריקאית הקלאסית. אם אתם באזור, מומלץ.

ביס?
סופ"ש נעים, חמים וטעים לכולם!

זה באמת לא מספיק

בחמישי האחרון קפצתי אחרי העבודה ליום הסטודנט בתל אביב. זה קרוב לבית, לא דורש אוטובוס, 35 שקלים חדשים ואני בהופעה של הדג נחש, אחת הלהקות האהובות עליי. הבעיה עם ההופעות ביום הסטודנט של או"נ תל אביב היא הקהל ואני ממש לא מצליחה להבין את זה. חלק מהנאה מהופעה מאוד קשורה בקהל ועד כמה הוא משתף פעולה עם הלהקה, במיוחד בהופעה "מקפיצה" כמו הופעה של הדג נחש. גיא מר צועק לקהל ואף אחד לא עונה לו, זה בטוח לא נעים בתור אמן. ואני שואלת, אם הם לא מעניינים אתכם, לא מתחשק לכם לשתף איתם פעולה ולא בא לכם על המוזיקה שלהם, למה אתם עומדים שם? נדחפים שם? דוחפים אותי כדי לעבור לקדמת הבמה? למה? לשמחתי, אני כל כך אוהבת את ההופעות שלהם שבכל זאת נהנתי, גם אם לקהל אין דופק.

את התמונות האלה צילמנו בשבת שעברה, בחצר האחורית של הבית שלנו. בכל בוקר, כשאני יוצאת למשרד, אני מציצה על הסגול-לבנדר הפורח הזה ומחייכת. כל כך יפה ואביבי. מקווה שיצליח להחזיק ככה גם בקיץ.

מה לבשתי?

מכנסיים מבנגקוק, 20 ש"ח.

חולצה של טומי הילפיגר מהאאוטלט בווגאס, 15$ בלבד.

סנדלים חרושים של סטיב מאדן, 240 ש"ל לפני כשנתיים.

משקפי שמש של אירוקה.

שישי מושחת

בשישי האחרון קמנו מאוחר יחסית, דבר שמאוד לא מתאים לנו. אחרי כמה השלמות וסידורים במרכז המסחרי ליד הבית, החלטנו לנצל את היום היפה ולצאת להסתובב במרכז תל אביב.

עלינו על קו 25 וירדנו בסנטר. משם הכיוון היה ברור, בוגרשוב 39. מה יש בבוגרשוב 39? מאפה בצק עלים קטן וחלומי בשם פלרינה. המאפה הזה נמכר במוסד שמוכר בגלל מאפה אחר(משובח לא פחות) - קיורטוש. 12 ש"ח ויש לכם שחיתות טעימה ביד. אי אפשר לתאר כמה זה פריך ובו זמנית אוורירי ומלא בקרם וניל עשיר. באמת, אין מספיק סופרלטיבים אז כדאי פשוט לקפוץ לנסות. זה מין טייק מעניין על מיל-פיי.

משם המשכנו ברגל לאורך בוגרשוב חזרה לכיוון קינג ג'ורג'. עברנו בדרך כל מיני חנויות בגדים עם פריטים מעניינים(ואפילו רכשתי לי גופיה קייצית ביותר) וסופסוף מצאנו שלט לדלת הכניסה לבית(פריט אספנים, מסתבר). משם המשכנו בטיול לכיוון הסנטר(הוא היה צריך להתחדש במיתרים) וחזרה לכיכר רבין שם התקיים הפנינג ענקי.

בזמן שטיילנו חשבתי כמה תל אביב יפה. גם האזורים הישנים והלא מחודשים שלה בעלי קסם מסויים. אני חושבת שתיירים שמגיעים לעיר מערים גדולות אחרות בעולם מרגישים בה בנוח ושהגיעו לעיר מערבית. בגלל כל הפעילויות שיש ברחבי העיר ובגלל האסטתיות הכללית שלה. הדבר העיקרי שמעיב על כל הטוב הזה הוא התחבורה הציבורית. כבר יצא לי לטייל בכל מיני ערים גדולות בעולם והדבר הראשון שאתה מנסה להתאפס עליו בתור תייר הוא התחבורה הציבורית. רוב הערים המתויירות מציעות כרטיס שבועי שמתאים לכל האוטובוסים בעיר, מפת התמצאות שמראה את כל הקווים, או לפחות חוברת הכוללת קווים מסויימים. בתל אביב זה לא עובד ככה. אינפורמציה על דן אפשר למצוא באתר החברה ואין שום מפה להדפסה או איסוף מעמדות המודיעין שמאפשרת התמצאות קלה בעיר. גם בתחנות עצמן לא תמיד יש פירוט לגבי מסלול הקו. וזה עוד לפני שהתחלנו לדבר על התדירות ועמידה בזמנים. אני חושבת שכרגע התחבורה הציבורית מעיבה מאוד על החוויה של התיירים שמבקרים בתל אביב, בוודאי של הצעירים שבהם.

מה לבשתי?
חצאית של טומי הילפיגר, כ75 ש"ח באאוטלט בווגאס.
חולצה של Marc by Marc Jacobs, כ50 ש"ח באיביי.
נעליים שטוחות מחנות כלשהי בקניון ברחובות, נדמה לי ש160 ש"ח.
משקפי שמש של אירוקה.
לק של קסטרו.