‏הצגת רשומות עם תוויות גבר גבר. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות גבר גבר. הצג את כל הרשומות

11.1.2011

פינת הגבר

אפשר להרגע, אני לא מתכוונת לכתוב על כדורגל, כדורסל או ספורט כלשהו. בימינו זו כבר לא בושה להיות גבר ששם לב למה שהוא שולף מהארון. גברים מקפידים יותר ויותר על טיפוח העור(במיוחד לפני ואחרי הגילוח), לבוש ובישום. כבר מזמן רציתי ליזום כאן פינה גברית קבועה ולנסות להתמיד עם פוסט גברי אחת לשבועיים-שלושה(מגיע להם לפחות את זה). גם אם לא למען קוראי הגברים(היי אבא!), אז למען הקוראות והעוקבות שיעבירו את המידע הלאה(כי כיף לנו לראות את הגברים בחיינו קצת יותר אסטתייים ונעימים לעין).
והפעם, טיפוח. החבר ואני קיבלנו לביקורת בושם מתוך סדרת הבשמים החדשה של ראלף לורן, Big Pony. הסדרה כוללת ארבעה בשמים לגברים(אבל לא רק ועל כך ארחיב בהמשך), כל אחד מהם בסגנון שונה שפונה לטווח גילאים אחר ותווי ריח שונים. האריזות של הבשמים ססגוניות ושמחות במיוחד, לראות את ארבעתם יחד זו פשוט חגיגה של צבעים(אבל עדיף לא לרסס את כולם יחד, כי זו בדיוק הנקודה שבה החגיגה נגמרת...).

קיבלנו את הבושם ביום שישי(את מספר 4 - הסטייליסט), בדיוק לפני שיצאנו למסע המופלא לנהריה(אל ההורים שלו). אני הייתי מאוד מסוקרנת לגבי הריח(כן כן, חוסר יכולת לדחות סיפוקים) אבל חששתי להתיז במרחב הסגור שאני עומדת לבלות בו שעתיים רצופות - האוטו. אם הבושם יהיה מסריח, זה קצת יעכיר את האווירה. החבר הציע לפתוח חלון ולהתיז החוצה פעם אחת, כך שנוכל לרחרח. הריח הריח לא רע, אז החלטנו להמשיך עם הדבר האמיתי ולהתיז על החבר. מאחר ואני מוכשרת, רוב הבושם הגיע אל ידית ההילוכים ומעט מאוד אל ידו של החבר. אבל בכל זאת הבושם הורגש עליו והריח היה מאוד נעים ומעניין.

מאחר ואנחנו לא נסיינים רשלנים, אתמול החבר נידרש לניסוי מלא וחוזר. כי צריך לתת כאן נתונים לגבי שרידות עד סוף היום(שלא תגידו שאנחנו לא מספקים לכם תחקיר מעמיק). התזה אחת על אזור הצוואר והחבר יצא לעבודה. הניחוח מוגדר כעצי פירותי, משלב מנדרינה ועץ קיארה. אני לא מתיימרת להבין בתווי ריח, אבל השורה התחתונה היא שהבושם מאוד לטעמי. יש לו ניחוח מתוק אבל לא מתוק מדי, עם מעט חמיצות וארומה גברית עדינה. הוא לא בושם אגרסיבי, מהסוג שעוטף את הלובש אותו בעננת ריח דומיננטית, אלא אלגנטי יותר. במבחן העמידות הוא עמד בהצלחה. החבר חזר הביתה אחרי יום עבודה והבושם עדיין הורגש עליו.

הבשמים בסדרה מאוד שונים אחד מהשני ואפשר לומר שהסדרה מצליחה לכסות את כל הטעמים האפשריים בבושם.
בושם מספר 1 - הספורטיבי, ניחוח לימוני, שילוב של ליים רענן עם אשכוליות. מאוד צעיר וקליל. זה הבושם השני בסדרה שהתחברתי אליו.
בושם מספר 2 - המפתה, שוקולד מריר ומושק. אני לא חובבת מושק, במיוחד לא על גברים, אבל לחובבות הז'אנר המושקי שווה לתת רחרוח.
בושם מספר 3 - ההרפתקן, ניחוח עצי, ג'ינג'ר בשילוב עלי מנטה. בשבילי הוא היה קצת יותר מדי חריף, אבל יכול להיות שעל העור הוא יריח אחרת.

וכעת לסוגיית הגברים-בשמים-נשים. אודטה, כוהנת הטיפים, כבר הכריזה בכל מדיה אפשרית שהיא משתמשת אך ורק בבשמים של גברים. העמידות טובה יותר והניחוח תמיד מרגיש לה טוב ודומיננטי יותר. גם לי היתה תקופה בה השתמשתי בבושם של גברים. זה היה אמפוריום של ארמני. הגרסה הגברית באמת הריחה כמו הגרסה הלא מתנדפת של הנשים. מעולם לא קיבלתי הערה על כך שהבושם גברי והעמידות שלו היתה מפתיעה אותי בכל פעם מחדש. אם תשאלו אותי, יש סיכוי לא קטן שאגנוב התזה או שתיים ממספר 4 של החבר. ולא כי הבושם לא גברי, הוא דווקא מאוד גברי. אבל על העור שלי, בהתזה קלה, מתקבל ניחוח עדין שנשאר לאורך זמן. צריך יותר מזה מבושם?

את הסדרה ניתן להשיג בסופר פארם, המשביר לצרכן, הניו פארם ואפריל בעלות של 480 ש"ח ל125 מ"ל(בקבוק גדול יחסית).

16.8.2010

שרבוט מדוייק

ביום ראשון בבוקר עליתי על הרכב, אספתי את תמר והדרמתי אל מתחם התחנה בתל אביב לתצוגת האופנה של מותג הגברים Sketch. כפי שציינה הקריינית בעלת הקול הרדיופוני, לא כל יום מושק מותג גברי חדש בשוק. המעצב והבעלים הוא יוסי קצב, שבעברו הישגים מרשימים, כגון הקמת קסטרו מן והמעצב הראשי של קסטרו ושל חטיבת הגברים של DKNY.
לעומת האפשרויות המוצעות לנשים, הגברים נותרו מאחור. מספר הרשתות שפונות לנשים בלבד גדול בהרבה. מבין הרשתות שהגדילו לעשות והקימו מחלקת גברים, לרוב היא קטנה וחסרת מעוף לעומת הצד הנשי בסניף. כן כן, סופסוף נמצאה סיבה טובה להיות אישה ולא גבר, נמצא התחום שבו זכות הבחירה של האישה מומשה עוד לפני של הגבר. אין מה לומר, פורץ דרך.

אז נכון, השקת מותג גברי אחד לא משנה המון בהסתכלות שטחית על המצב, אבל אולי מדובר פה בהתחלה של מגמה. הרי עם כל הרצון ליצירה וחידוש, בעלי המותג גם מעוניינים להרוויח, מה שמוביל למסקנה שמדובר בשוק מתפתח. יש לא מעט גברים בארץ שמעוניינים בהוספת צלע לשילוש הקדוש זארה-פול אנד בר-קסטרו, כאלה שישמחו להוציא קצת יותר על חולצת פולו אם היא מיוחדת יותר מבלי לראות אותה על כל ערס בשכונה(טומי הילפיגר, וחבל, יש לו פריטים יפים).

ונחזור אל התצוגה. על הסטיילינג המדוייק אחראי ראובן כהן. גם בתצוגה הזו, בדומה לתצוגה של קסטרו, מכפלת המכנסיים הועלתה לדרגת פישנזון. לא בטוחה עד כמה גברברי ארצנו יאמצו את הטרנד, אבל בתצוגה זה נתן מראה מחויך יותר לבגדים המונוכרומטים וזריקת צבע בוורוד פוקסיה, אדום לוהט וכתום זוהר. אהבתי במיוחד את הלוק הבא שפתח את התצוגה. מעיל טרנצ' שמתאים מאוד לחורף הישראלי(קליל ולא מחמם מדי) ומראה כללי של צ'אק בס(חייבת להודות שעל הדוגמן בתצוגה זה נראה יותר טוב, לטעמי). נכתב כי ההשראה לקולקציה היא ניו יורק, המעצב הצליח להעביר את התחושה בצורה מדוייקת. מה משדר יותר ניו יורק מצ'אק?
סריג שהשאיר עליי את חותמו. שוב, פריט שמתאים לחורף הישראלי.
חולצת פולו, אבל עם טוויסט. פריט קלאסי.
ולסיום, אורח חשוב בתצוגה:
תוכלו לראות את תקציר התצוגה כאן, ולבקר באתר של המותג כאן.