Our New Place

כבר חודש וחצי בדירה והגיע הזמן לחלוק אתכם אותה. כפי שציינתי בעבר, אנחנו גרים בסן פרנסיסקו, בשכונת Mission Bay הסמוכה למפרץ המפורסם. בחרנו בשכונה הזו משתי סיבות עיקריות: 1. הCalTrain נמצאת במרחק שני בלוקים מהבית(הרכבת שנוסעת לכיוון הSilicone Vally ובה עומר משתמש בכדי להגיע למשרד). 2. השכונה מישורית, אין עליות סן פרנסיסקואיות טיפוסיות(הברכיים שלי אמנם במצב טוב, אבל לא צריך to push it). יתרונות נוספים הם שהשכונה חדשה יחסית, מה שאומר שהבניינים חדשים והרחובות יפים ונקיים.

מהסלון לכיוון המטבח, זוויות שונות של אהובי החדש, הקיצ'נאייד

הבניין שאליו נכנסנו חדש דנדש ועד עכשיו עוד עובדים על פינישים פה ושם(זו גם הסיבה שהחלונות מלוכלכים. מבחוץ, אמא, מבחוץ! כשיסתיימו העבודות, ינקו אותם), מה שאומר שנכנסנו לדירה חדשה מקבלן. חוץ ממשאבת המים של המקרר שעושה רעשים מוזרים ותוחלף מחר, כל השאר מתקתק היטב, להבדיל מדירות מקבלן בארץ... טפו טפו טפו!

תמונה שצילמתי בחוף הצוק של נדידת הציפורים וחילקתי ל3 חלקים

לכאן הגענו בעיקר עם בגדים ונעליים, כמה חפצי נוי שהבאנו איתנו וארגז עם כלי בית ששלחתי מישראל. בדיעבד זו היתה החלטה מצויינת. בארץ מכרנו את כל תכולת הדירה מתוך שיקול שמוצרי חשמל גם ככה לא נצטרך/לא נוכל להשתמש בהם כאן. ולגבי הריהוט? מי ידע בכלל לאן נעבור ומה יתאים. חוץ מהספה ופינת האוכל, לא היו לנו "רהיטי יוקרה", כך שבLong run היה עדיף להיפטר מהכל ולקנות כאן חדש. התענוג בלרכוש בארה"ב הוא שאפשר להזמין הכל אונליין ולקבל במשלוח עד הבית. לך רק נשאר להרכיב, והרבה. ברגע שחתמנו חוזה על הדירה, היו לנו שלושה ימים לפני הכניסה בכדי לארגן שהכל יגיע בזמן, או לפחות הEssentials - מזרון, כלי מיטה וכלים למטבח. בשלב מסויים התחושה היתה שקרטונים ריקים סוגרים עלינו, אבל בסוף השתלטנו עליהם וחזרנו לראות קירות ורצפה. גם כאן נעזרנו באיקאה לריהוט הבית, אבל טרגט הצטרפו לחגיגה והתגלו כמוצלחים במיוחד ואמזון עם שירות המשלוחים Prime(תוך יומיים אצלכם בפתח הדלת) עזרו לנו בריהוט ומוצרי חשמל קטנים(טוסטר, קומקום, מגהץ). המזרון למשל, הוזמן באמזון והגיע בקופסא. ברגע שמשחררים אותו מהקשירה הוא מתפרע במין סצינת The Hulk מופרכת, קורע את כל העטיפות ומגיע לגודל המקורי - 1.95X2.00 מ'.

חדר השינה

ובכל זאת, מדובר בחתיכת הוצאה. להבדיל ממעבר מדירה לדירה בארץ, גם אם לפני כן לא היו ברשותכם רהיטים, היה ברשותכם משהו. כאן הגענו בלי כלום ושומדבר. היינו צריכים לקנות ה-כ-ל, החל מסכו"ם, כוסות וצלחות ועד כף הגשה, סירים ומחבתות. וגם כריות, מצעים(כי כלום מישראל לא מתאים למידות המוזרות כאן) ופוך. לא שאני מקטרת. בסך הכל תמיד נחמד להתחדש. אבל כשכל ההוצאה הזו נוחתת עליך בבום אחד גדול, זה קצת כבד... אז כדי לצמצם הוצאות הכרנו "מקומות של אמריקאים".

מטבח ופרחים

גאדג'טים ואביזרים למטבח, כריות דקורטיביות, מסגרות לתמונות, מצעים, you name it, את הכל תמצאו במחירי רצפה ברשתות הoutlet בתוך הערים. TJ-Max, Marshalls, Nordstrom Rack וROSS הפכו ליעדי חובה שלי. המחירים הם כרבע מהמחיר המלא ולפעמים אם יש סייל מיוחד, אפילו פחות. מחירים לדוגמא - תבנית מאפינס נירוסטה ל12 קאפקייקס ב5$, סט מצעים כותנה מצרית(500 thread count) לKing Size ב20$, כד זכוכית לפרחים ב4$.  ביקרתי בחנויות האלה בעבר, אבל כדי לקנות בגדים או נעליים, מעולם לא ידעתי שיש להם מחלקת Home. אם הייתי יודעת מראש, כנראה שהיינו חוסכים כמה עשרות דולרים על כלים וכו, אבל אי אפשר לדעת הכל...

פרוייקט פקקי השעם שלי הגיע איתנו מישראל

התמכרתי להורטנסיות(ככה ג'ואנה אמרה שקוראים להן בעברית, ג'ואנה יודעת)

גינת התבלינים הקטנה שלנו מכילה:

בזיליקום(שפורח מהמם), רוזמרין, לואיזה, נענע, עירית ולוונדר(פחות בגלל הטעם ויותר בגלל הריח)

בסופו של דבר, בתוך פחות משבוע הכל היה מורכב, מקופל ומסודר במקום(ואפילו גינת תבלינים קטנה כבר הותקנה). אני מניחה שהתארגנו מהר מתוך חוסר הסבלנות שלי, חוסר היכולת שלי להשאיר דברים לא גמורים והעובדה שהטעם של עומר ושלי די דומה. זה והמשלוחים. את רוב הרהיטים מאיקאה פשוט הזמנו אונליין בלי לבקר בחנות בכלל, פשוט כי הכרנו אותם מביקורים בארץ. זה חסך לנו זמן ושיטוטים. אחרי ביקור קצר בטרגט כדי לראות כמה פריטים במציאות, רוב תכולת המטבח, כיסאות הבר, שידת הטלויזיה והשולחן  והכורסא בסלון הוזמנו באתר. השלמות קטנות נעשו דרך גוגל אקספרס וכאמור, בחנויות האאוטלט. לקישוט הקירות הדפסתי כמה תמונות שצילמתי בטיולים בחו"ל ומסגרתי.

ציור של יאנה מיידניק שהגיע איתנו מישראל

בכיוון השעון, בפינה הימנית התחתונה:

סימטא בפריז, שוק הפשפשים במדריד, חומת ברלין והמזרקה בתל אביב

לקיר הכניסה הייתי צריכה משהו גדול ואחרי שנתקלתי בפוסטר עם הכיתוב "Talk Nerdy To Me" החלטתי ללכת על קיר פוסטרים עם עבודות יצירה בוואשי טייפ. כמה דולרים בודדים על הוואשי טייפ, על דפי לוח גיר והדפסות בחדר מחשבים בבניין והופ, קיר שלם התמלא בכלום הוצאה. הוספתי כוורת של איקאה כשידת כניסה ומקום איחסון לשטויות וזהו, האזור מסודר.

מבט מכיוון הכניסה אל פנים הבית

מבט מהסלון לכיוון הכניסה

קצת קלוזאפ על הקיר

רק בחדר העבודה/חדר אורחים נשאר עוד לטפל. הכל מסודר ואפילו מתפקד(כבר אירחנו את אח של עומר ואת בת דודה שלו לכמה ימים), אבל הקירות עדיין ריקים. אצלם כשאסיים איתו... אז עד כאן לעיצוב הבית לעת עתה. מקווה שנהנתם!

סוגרת חובות

בפוסט התמונות מהדירה החדשה לא כללתי את תמונות פינת האוכל מאחר והיא לא היתה מפונשת. כעת ניתן לומר שהיא מוכנה לחשיפה.

נדמה שפינת האוכל היה הרהיט הקשה מכל. פשוט לא הצלחנו למצוא משהו סביר. מצד אחד, כמו שניתן לראות, יש לנו מקום לשולחן ארוך וגדול. מצד שני, פינת אוכל היא הוצאה לא מעטה והשולחן שניקנה עכשיו אמור לבלות איתנו כמה שנים טובות ובדירה אחרת מזו. מהבחינה הזו ההיצע בהרצל די איכזב. השולחנות מתחלקים לשתי קטגוריות בלבד- קטן וענק, אין באמצע. או שולחנות לארבעה ללא יכולת התרחבות ניכרת, או שולחנות ל8 איש עם הרחבה לליל סדר רב משתתפים. בסופו של דבר מצאנו את מבוקשנו בחנות בשוק הפשפשים, יחד עם הכורסא התכלת.

הגימורים עצמם לא רעים, במיוחד ביחס לתמורה, אבל הכיסאות כבדים יחסית... בסופו של דבר אנחנו מרוצים מהתוצאה.

חיפשנו מה לתלות על קיר פינת האוכל ונאבקנו קשות. בהתחלה רציתי לתלות מראה בצורה מאוזנת מעל פינת האוכל, בדיוק כמו שנתלתה בדירה הקודמת, אבל החבר התנגד. לתלות עוד תמונה היא מעמיס את החדר, אז החלטנו לחפש מדבקה כלשהי. כשמצאתי את מדבקת הLOVE הזו, עם איזכורי ניו יורק עליה, עלה לי הרעיון למסגר את המדבקה על הקיר וליצור איזשהו "משחק עומקים".

את הפינישים האחרונים בצורת שני נרות ענק סיפקה חברתי א', שלא שיערה עד כמה דייקה בבחירת הגוון שמתכתב היטב עם שתי התמונות מצדדיה של הפינה.

מה פינת האוכל לבשה?

מסגרת שחורה, איקאה, 60 ש"ח.

ראנר עץ שהוא בעצם שני פלייסמנטים מאיקאה, 9 ש"ח לאחד.

מדבקה מאיביי, כ30 ש"ח.

נרות בכדים, מתנה מחברה.

תמונה עם רקע שחור, 50 ש"ח מהימים הסטודנטיאלים של החבר.

4 מסגרות לבנות מאיקאה ותמונות שהן בעצם דוגמאות בד באתר למכירת בדים, 38 ש"ח למסגרות ו20 ש"ח להדפסות.

שבוע טוב!

Home Sweet Home

חיפושי דירה זו משימה לא קלה. לקח לנו לא מעט זמן להגיע להחלטה לחפש דירה חלופית, בעיקר כי בסך הכל מאוד אהבנו את הדירה הקודמת. היא היתה משופצת לחלוטין בצורה מאוד יפה, מאובזרת לגמרי מבחינת חשמל וריהוט, ממוקמת באזור אהוב עלינו ונוח מבחינת דרכי גישה, והכי חשוב, מחיר סביר ונמוך יחסית ובעלי הדירה היו נחמדים ולא גרים בארץ. נשמע מצויין על הנייר. כמה חבל שדירת החלומות ממוקמת בקומה שלישית של בניין יתום ממעלית. לאחר ששוב חוויתי תקופה לא קלה עם כאבי הברכיים והרגשתי כלואה בבית, התקבלה ההחלטה, מחפשים דירה חלופית. מתחנו את התקציב מעלה ומעלה, הרחבנו אזורי חיפוש ואפילו פנינו למתווכים, ועדיין, לא הצלחנו למצוא דירה שמתקרבת לרמת השיפוץ של הדירה הקיימת. בסופו של דבר מצאנו את הדירה הזו, שהגיעה עם חסרונות משלה, אבל נראתה כאופציה השפויה ביותר שעמדה מולנו. אחד החסרונות הבולטים מבחינתנו היה שהדירה הגיעה ריקה לחלוטין, מלבד ארונות בחדרים. מאחר והדירה הקודמת שלנו היתה מרוהטת לחלוטין, הרהיט היחיד שבבעלותנו הוא מזרון זוגי, וגם הוא לא בדיוק מוגדר כרהיט...

נכנסנו להרפתקאה שתהפוך אותנו רשמית לבורגנים, להיות הבעלים הגאים של אבזור מלא לבית. כמה מלא? מקרר, מכונת כביסה, תנור+כיריים, פינת אוכל, סלון, ריהוט לחדר שינה וריהוט לחדר עבודה. ככה מלא :)

אתם אולי שומעים נימה של קוטריות במשפט למעלה, היא אכן קיימת. אמנם מאוד נהנתי משלב התכנון ועיצוב הדירה החדשה, אבל כנראה שהייתי נהנת יותר אם זו היתה הדירה שלי(ולא אחת שכורה) ואם לא כרטיס האשראי שלי ושל החבר היה מגוהץ בתהליך :) אבל אם נחזור לרגע למציאות, קצת קשה לקנות דירה בתור זוג צעיר בארץ וגם אנחנו עדיין רחוקים מזה מעט...

חזרה לשלב ה"עיצובי". תמיד נמשכתי לעיצוב פנים, זו היתה אחת מאופציות הלימודים שלי. אני כנראה מהבחורות הבודדות בארץ שהתלבטו בין הנדסת חשמל, מדעי המחשב ועיצוב פנים. בסופו של דבר מדעי המחשב ניצח והעיסוק היומיומי שלי הוא על התפר שבין חשמל למדעי המחשב, כך שבין שתי האופציות הראשונות מצאתי דרך לגשר, אבל האופציה השניה נותרה מוזנחת. העניין בעיצוב תמיד היה שם. לא יאמן שאני מתוודה על כך בבלוג שלרוב עוסק באופנה, אבל אם אצטרך לבחור איזה מגזין אקח איתי לאי בודד, כנראה שאעדיף מגזין עיצוב על פני מגזין אופנה. ועוד עובדה אישית על גבול הטירוף, אין דבר יותר מרגיע בעיני מאשר תמונה של חדר ארונות מרווח ומאורגן, פשוט מהפנט בעיני...

העובדה שהריהוט בדירה עוד יצטרך לעבור לדירה אחרת(בתקווה שכבר לדירה משלנו) בעתיד היווה חלק מהשיקולים. היו דברים שהשקענו בהם יותר, כמו ספה נוחה, פינת אוכל טובה, בסיס מיטה איכותי ומכשירי חשמל טובים. אבל היו גם פריטים שידענו שנחליף במעבר בגלל אי התאמות או סטטוס אחר בחיים, כמו השולחן בסלון או המעמד לטלויזיה. ואם כבר הגענו למעמד לטלויזיה, הגענו לעוד אילוץ. הרסיבר שלנו שמנמן וגבוה ולא מוכן לעשות דיאטה. הוא מתנשא לגובה של 19 ס"מ שלמים, מה שלא מאפשר לו להיכנס לרוב המזנונים שראינו. המגבלה הזו גרמה לנו לקנות את המעמד הפשוט הזה שבתוספת הרגליים הנכונות ממש קם לתחיה.

הפעם אין כאן פירוט לגבי מה אני לבשתי, אבל אפרט לכם מה הדירה "לבשה":

סלון:

שידת 6 מגירות שחורה מאיקאה. נוחה מאוד לאחסון.

מדף לבן מאיקאה כדי לשאת את אוסף הספרים שלי(וגם קצת שלו).

עציץ ירוק וחמוד מתנה מביני ואלעד(תודה!).

מתקן אדום ומרשים לבקבוקי יין מסוהו, מתנה מג'ואנה ואיתי(תודה!).

ציור של יאנה מאידניק שקניתי בשנה שעברה(כתבתי על הציירת בפוסט הזה).

הגיטרה האהובה של החבר על סטנד שנותן לה את הכבוד המגיע לה.

מנורת פלסטיק רטרואית מהום סנטר.

כורסא תכלת מפנקת מחנות רהיטים ביפו.

מדבקות לקיר מהחנות הזו באטסי.

עציץ בורדו מתנה מסבתא(גם לסבתא תודה אבל היא לא קוראת כאן...).

וילונות מאיקאה בהונג קונג שאמא שלי קנתה לפני 11 שנים(כשעוד לא היה איקאה בנתניה לשרוף).

כריות שתפרתי בעצמי(האופציה הכי טובה בעיני למי שיודע לתפור, ככה ההתאמה לסלון הכי מדוייקת).

ספת 2.20 גדולה ומפנקת עם הדום לפינוק מירבי לברכיים שלי, מרהיטי צמרת בהרצל(שהיו מאוד נחמדים וסיפקו מוצר מצויין).

שולחן לסלון ומעמד לטלויזיה מאיקאה.

קערה עשויה ממגזינים מגולף(שהיתה גם דיירת בדירה הקודמת).

מסגרת זכוכית עם תמונות שלנו בשחור לבן בפוזות שונות(אהוב עליי במיוחד).

חדר השינה:

בסיס למיטה מחנות בהרצל.

שידות מאיקאה.

שלוש מסגרות עץ פשוטות(שבדירה הקודמת נתלו דווקא בסלון).

מדבקות לקיר מהחנות שהוזכרה קודם.

מראה וינטג' אמיתי מההורים. אני קיבלתי אותה בתור מסגרת בלבד והוספתי לה מראה אצל מסגר תמורת 60 ש"ח. אצל המסגר גיליתי שהמסגרת יוצרה בברזיל והגיעה עד אליי.

סלסלאות שמכילות את התיקים והחגורות שלי, נקנו עוד בבית של ההורים ומאז עברו לא מעט דירות.

מטבח:

המדף היה בדירה ונראה זוועה. הוא היה מלא בצבע וחלודה. אבל לאחר טיפול מסור מאבא שלי, הוא חזר מבריק ומנצנץ. קנינו לו אביזרי תלייה שונים כמו ווי תליה ומדף לתבלינים ושדרגנו את המטבח משמעותית. זו בעיה רצינית בתל אביב, או בכלליות בדירות ישנות. המטבחים די קטנים ולא מכילים מספיק מקום אחסון. מדפים מהסוג הזה הם פתרון מצויין.

נותר עוד לחכות למדבקה קטנה לקיר של פינת האוכל ולמצוא מדף/שידה קטנה לכניסה(שתשב מתחת למראה) והבית מוכן רשמית. מבטיחה להשלים את התמונה כשאסיים. הספק לא רע יחסית לשלושה שבועות בדירה, לא?

מקווה שאהבתם/ן ושהטיזינג שעשיתי לא גרם לאובר ציפיה שבעיקבותיה תחושת אכזבה... אני מאוד אוהבת את התוצאה וכיף לי מאוד לחזור לבית שמרגיש לי חמים ומואר(ולא לבן ומנוכר כמו האופנה הנוכחית בעיצוב שמשום מה לא חולפת).