החמין של אבא - דוד

לפני שנה וחודש אבא שלי נעלם לנו מהחיים בפתאומיות. אני מרשה לעצמי להישמע מאוד קלישאתית ולומר שהשנה הזו עברה מאוד מהר. הרבה קרה בשנה הזו, ואולי זו הסיבה שהיא חלפה מבלי ששמנו לב. אבל הרגעים שהחוסר הורגש היו דווקא הרגעים השמחים, הטובים, כשכאב בשבילו על שלא יזכה יותר להנות מהם, איתנו. לפעמים החוסר מרגיש כל כך טרי, שקשה לעכל שאנחנו חיים איתו כבר תקופה. שנה. וחודש. בהתחלה זה מרגיש קצת לא הוגן, להמשיך בלעדיו. אבל דווקא הפתאומיות שבאובדן שחווינו, אדם בן 50 שרגע אחד היה ובשני כבר לא, גרמה לנו להבין שאף אחד לא יחייה את החיים האלה בשבילנו ושאולי אנחנו צריכים לחיות גם בשבילו ולהבין שזכינו, כי היתה לנו דמות אב כל כך ראויה להערצה, אבא מסור, חם ואוהב, שלימד אותנו הכל מהכל וסיפק לנו המון זיכרונות מתוקים וכלים להתמודד ולהינות מהחיים האלה גם אחרי לכתו.

אבא ואני

23.08.2013 היומולדת האחרון שחגגתי עם אבא, למרות שכאב לו הגב(אחרי יותר מדי כושר),
הוא שם את החגורה המצחיקה שלו ובא למסעדה 

בחודשיים שלפני יום השנה חשבתי המון על הרגע הזה. מה אכתוב לזכרו ואיך אציין את היום הזה. חשבתי להתחיל במסורת שבה בכל שנה אספר קצת עליו, כדי שגם אתם תכירו, כי אם מדברים על אדם ומספרים עליו, הוא ממשיך לחיות דרך הסיפור. אבל לא הצלחתי לצמצם את אבא שלי לכתב. לפחות לא השנה. בסופו של דבר החלטתי שהדרך הכי טובה להנציח את אבא שלי היא האוכל שלו, ובראש ובראשונה החמין שלו.

לאבא שלי היו המון טקסים קטנים וכללים ברורים לגבי חמין. חמין לא עושים בקיץ, למרות התחינות של אחי, כי חמין מחמם את הבית ולאבא גם ככה תמיד חם. את החומוס משרים, ואז מסננים, ואז מבשלים ובטח שלא קונים בשימורים.
חמין אוכלים לאורך כל השבת. בבוקר ביצה ותפוח אדמה אחד, כדי לפתוח את היום. בצהריים מניחים את הסיר כולו על השולחן, כדי שיקבל את הכבוד המגיע לו, ומגישים לכולם בנדיבות, ומהכל. ובערב אוכלים את שאריות החומוס שנשאר וזכה לשחות בהמון המון רוטב. היו שבתות שבהן הסיר הזה האכיל רק את ארבעתנו - אבא, אמא, אחי אור ואני(ובהמשך גם עומר שהצטרף למשפחה), והיו שבתות שהוא האכיל גדוד שלם של חברים שלי או של אור. בשבת הראשונה אחרי השבעה הכנו סיר חמין ענקי, הזמנו חברים - שלי, של אור, של ההורים, וכולנו אכלנו וניזכרנו. וגם קצת בכינו.

כמו שכתבתי בהספד שהקראתי בלוויה, יצא שאת המתכון לחמין של אבא קיבלתי ממנו כמה ימים לפני שהוא נפטר. הסופה הקרה מרוסיה היתה צפויה להגיע באותו סופ"ש ואני החלטתי להכין, לראשונה בחיי, את החמין של אבא, ולהזמין אותו לאכול. הוא נתן לי את המתכון, עם ההוראות המאוד ברורות שלו, עם הסבלנות המוכרת שלו ואני עקבתי ולא שיניתי כלום. יצא חמין מושלם, פשוט כי המתכון מעולה. זה לא מתכון מרוקאי קלאסי למרות מוצאו של אבא שלי, ואין בו המון מרכיבים או סוגים שונים של קטניות. ובכל זאת הוא טעים. תפוחי האדמה רכים כמו פירה מבפנים ופריכים מבחוץ, החומוס נימוח כחמאה והבשר לא האמין שהוא יכול להגיע למרקם כזה. בקיצור, טעים. כמה טעים? כל כך טעים שכשחברה טובה שלי, בת בית אצל ההורים שלי, נשאלה בקורס בתואר ראשון לביולוגיה "מה המאכל האהוב עליך?", כשכולם ענו "האוכל של אמא", היא ענתה "האוכל של דוד, ובמיוחד החמין!". יש לי תחושה שבשבת הבאה אותה חברה(שמאז כבר הספיקה להמשיך לדוקטורט) תכין חמין לראשונה, בתנור החדש, בבית החדש שלה :)

אז לאחר ההקדמה הזו, הגיע הזמן להגיע לתכלס, המתכון!

מצרכים לסיר בגודל 6 ליטר - ל8 אנשים רעבים(הערה לגבי הסיר בסוף)
שתי כוסות גרגרי חומוס
8 תפוחי אדמה בינוניים
ראש שום
8 ביצים(או יותר אם יש לכם מקום)
אוסובוקו אחד גדול(כולל העצם) או שניים קטנים
4-6 חתיכות שפונדרה(תלוי בגודל של כל חתיכה, ותלוי כמה אכלני בשר יש לכם להאכיל)

לתיבול
כפית וחצי מלח
כפית וחצי פפריקה מתוקה
כפית צ'ילי גרוס
3 כפות שמן זית

אופן ההכנה
משרים את החומוס ל12 שעות לפני ההכנה. מסננים מהמים ושופכים לסיר. ממלאים מים עד לגובה כ3 ס"מ מעל גובה החומוס. מביאים לרתיחה ומנמיכים את האש. מבשלים כשעה או עד שהחומוס התרכך.

מבשלים את הביצים למשך כ10-15 דקות במים רותחים(כמו שמכינים ביצה קשה). עכשיו תראו, אני לא לגמרי משוכנעת למה אבא שלי היה עושה את זה. יש לי חשד שזה קשור לענייני היגיינה וחיטוי של הקליפה, כי בכל זאת זה הולך לשחות בתוך האוכל. אולי גם כדי שאם הקליפה של הביצה נסדקת, שהביצה לא תהפוך לחביתה מעל החמין. בכל אופן, תבשלו את הביצים, זה לא הרבה עבודה.

מקלפים את תפוחי האדמה.

מקלפים ומנקים את שיני השום ומשאירים אותן שלמות.

מרכיבים את הסיר. יש כאן הגיון שעומד מאחורי הסדר, אז לא לשנות, אחרת הבשר יתייבש.
- בתחתית הסיר מניחים שכבה של חומוסים, בעובי כשני סנטימטר. כמו שאפשר לראות בתמונה - שכבה מספיק עבה כך שהתחתית מכוסה, אבל לא עבה מדי כך שעוד אפשר לראות מה צבע התחתית.


- מסדרים במרכז את האוסובוקו ומסביבו את השפונדרה כך שהחלק עם העצם פונה לדפנות הסיר.
- מוסיפים את תפוחי האדמה ומשתדלים לסדר אותם כך שהם מכסים את כל הבשר.
- מפזרים בין לבין את שיני השום.
- מוסיפים בחרכים את החומוס שנותר.
- אם נשאר מקום בחלק העליון, מוסיפים את הביצים. אם לא, עוברים לplan B ומכניסים את הביצים לתנור בכלי נפרד, הן לא יעלבו.

- מרתיחים כ2 ליטר מים. בכוס או כוס מדידה גדולה מזכוכית, מערבבים את כל התבלינים ושמן הזית. מוזגים את המים הרותחים לכוס ומערבבים.


- מניחים את הסיר על הגז ושופכים את תערובת התבלינים עם הנוזלים. מוסיפים מים רותחים עד שכל תכולת הסיר מכוסה בנוזלים.
- מחממים את התנור ל125 מעלות.
- מביאים לרתיחה ומנמיכים לאש קטנה. מבשלים למשך כ40 דקות(הבישול גורם לכך שהתיבול מתערבב ומגיע לכל חלקי הסיר).

- מכניסים לתנור. שעת הכניסה לתנור, שממנה גם נגזרת שעת ההכנה, תלויה מתי אתם מתכננים לאכול. אצלנו אוכלים ב12 וחישוב הזמנים הוא על פי זה. תמיד אפשר לסיים לבשל את החמין על הגז ולהשאיר אותו שם לשעתיים-שלוש(לא יקרה כלום) ולחמם מחדש לפני שמכניסים לתנור. בעיקרון החמין מבלה בתנור למשך כ13-14 שעות בנעימים, אבל לכל תנור וכל סיר התנהגות שונה, ולכן כדאי לבדוק את הסיר ב9 בבוקר. אם יש עדיין הרבה נוזלים, בהרבה אני מתכוונת מעל לחצי, מעלים את הטמפרטורה ל150 מעלות עד לארוחה. מצד שני, אם חסר נוזלים, כלומר פחות מרבע, מוסיפים שתי כוסות מים רותחים ומשאירים על 125 מעלות. הגעתם לשעת הארוחה ועדיין יש המון נוזלים? מעלים את החמין על הגז ונותנים להם להתרכז.

חשוב לזכור להוציא את הביצים בבוקר, אחרת הן קצת מתייבשות(אם הכנסתם ג'חנון יחד עם החמין, מומלץ להוציא גם אותו ולהכניס את שניהם שוב לפני הארוחה לחימום קל).

החמין ממלא את הבית בריחות מטורפים, אז גם אם אתם לא רגילים לאכול ב12, סמכו עליי, אתם תאכלו ב12.

וכעת, לסיר. בעיקרון, מה שחשוב בסיר לחמין זה שהדפנות, כולל התחתית של הסיר יהיה בעובי זהה עד דומה. סיר עם תחתית עבה מאוד ודפנות דקות לא יתאים כאן, כי פיזור החום לא יהיה אחיד. הסיר המושלם למטרה הזו הוא סיר ברזל יצוק, אבל הסירים האלה מ-אוד יקרים בארץ(אני קניתי את המרת'ה סטיוארט שלי ב50$ כאן, בארץ הוא היה עולה 700 ש"ח), אז אפשר למצוא אלטרנטיבות מעולות בלי להשתגע. בארץ ההייתי מכינה בסיר "הירוק" של סולתם והיה יוצא מצויין, כי הם גם סירים יצוקים בעובי אחיד(פשוט פחות עבים). אופצייה נוספת היא בכלל רוסטר. להורים שלי יש רוסטר של ארקוסטיל והחמין יוצא בו ממש טוב, ואפילו לא צריך לעבוד קשה על קירצוף כי יש לו ציפוי טפלון. הדבר היחיד שצריך לשים לב אליו הוא לוודא שהמכסה של הסיר שלכם מתאים לחום גבוה(רובם מתאימים לחום של עד 150 מעלות, אבל יש יוצאי דופן) ואם הידיות לא עשויות מתכת אלא בקלית(השחור הזה שנראה כמו פלסטיק אבל לא באמת עשוי פלסטיק) צריך לדאוג לעטוף אותן בנייר כסף כדי שלא יתעוותו.

זהו, המון פרטים, אבל זה באמת לא מסובך ואין מתכון שנותן תחושה של בית יותר ממנו.
מקווה שתהנו מהחמין של אבא שלי, דוד. הוא אהב לראות אנשים נהנים מהאוכל שלו.

ארוחה עם חברים

בשישי האחרון אירחנו זוג חברים טובים לארוחת ערב אצלנו בדירה. אני אישית מעדיפה מפגשים אינטימיים יותר כשמדובר בארוחות ערב מאשר מפגשים המוניים עם כמה זוגות. כך אפשר לפתח שיחות יותר לעומק ולהשקיע באוכל מבלי לקרוע את עצמכם במטבח. הטמפרטורות מתחילות לרדת ומבחינתי המשמעות היא שאפשר לחזור לבשל. המטבח שלנו הופך למלכודת חום בימי הקיץ מה שאומר שרוב הבישולים מצטמצמים לפונקציונלים וקצרים.

החלטנו ללכת על תפריט עשיר בסלטים ומנות קטנות ומנה אחת שהיא גולת הכותרת - ניוקי בעבודת יד. השולחן היה כל כך פוטוגני שלא יכולתי להתאפק וצילמתי מכל זווית אפשרית. חוץ מהפוטוגניות, גם הטעם היה לא רע בכלל ורק מלחשוב על כל המנות האלה מתפתח אצלי רעב.

אז מה בתפריט?
ראשונות
סלט עגבניות שרי תמר מיובשות עם בזיליקום, פטה וצנוברים קלויים.
סלט חסה אלון עם גבינת דנאבלו(גבינה כחולה) ואגוזי מלך ברוטב ויניגרט תאנים.
אספרגוס בחמאה ולימון עם אגוזי מלך.
סלט ירוקים - עירית ובזיליקום קצוצים עם קשיו, שום, לימון ושמן זית.
מקלות בצק עלים מחמאה עם פרמז'ן, גרעיני חמניה ושום מיובש.
טוסטונים עם גבינת סנט מור ופרוסות ענבי מוסקט.

עיקרית
ניוקי תפוחי אדמה ביתי ברוטב שלושה סוגי פטריות, בצלי שאלוט, שום ואפונה, עם פרמז'ן ושמן כמהין מעל.

קינוח
גלידת אגוזי לוז מוניליה עם קנטונצ'יני של אמא שלי(מתכון של אמא שלי, אבל באמת שאף אחד לא עושה אותם מוצלחים כמוה), אגוזים קלויים ורוטב שוקולד 70%. להרכיב הכל יחד וללקק את האצבעות(וגם את צלחת ההגשה).

את רוב הסלטים וההכנות עשיתי מראש וכשהחברים הגיעו רק הוספתי תיבול או הקפצתי במחבת. חלק מהמתכונים הופיעו כאן בעבר בווריאציה כזו או אחרת, אז תסלחו לי אם אני חוזרת על עצמי...

סלט עגבניות שרי תמר מיובשות עם בזיליקום, פטה וצנוברים קלויים
חוצים את העגבניות לשניים, מורחים שמן זית, מפזרים קצת מלח ומכניסים לתנור שחומם ל180 מעלות למשך כ40 דקות.
חותכים פטה לקוביות, קורעים בזיליקום לחלקים בינוניים ומוסיפים פנימה. על מחבת מחממים שמן זית וקולים כחופן צנוברים עד להשחמה. שופכים פנימה לתערובת יחד עם השמן. השילוב של המרכיבים החמים נותן לכל הסיפור הזה מרקם מעולה, אבל זו הסיבה שכדאי לבחור בגבינת פטה בעלת מרקם קשה יחסית, אחרת הכל יהפוך לתערובת לא אסתטית במיוחד. מוסיפים מיץ מחצי לימון, שתי שיני שום כתושות ומעט מלח.

סלט חסה אלון עם גבינת דנאבלו(גבינה כחולה) ואגוזי מלך ברוטב ויניגרט תאנים
אין כאן שום רעיון חדש או עבודה מיוחדת, רק שילוב טוב של חומרים מוצלחים.
אני אוהבת לשים את החסה בקופסת פלסטיק ולשקשק עם הרוטב כך שכל עלה חסה מקבל את הרוטב שמגיע לו. מניחים מעל את הגבינה והאגוזים ומגישים. ניתן לשדרג עם תאנים טריות, פרוסות אגס או אפילו ענבים, ישתלב מצויין. השתמשתי בוינגרט תאנים מוכן של אוליה שקיבלנו במארז חג כלשהו. הוא ממש טעים, אבל יקר יחסית(בדקתי באתר אחרי שבשישי השתמשתי בטיפה האחרונה).

אספרגוס בחמאה ולימון עם אגוזי מלך
חותכים את הקצה ה"ענפי"(בערך שני סנטימטרים מהחלק התחתון) של האספרגוס. במידה והאספרגוס בעל גבעול עבה, כדאי לקלף עם קולפן שכבה אחת. האספרגוסים שבתמונה היו דקים ומוצלחים, כך שלא היה צורך.
חולטים את האספרגוס ומעבירים למי קרח מיד לאחר החליטה(על מנת לעצור את תהליך הבישול). אני חולטת את האספרגוס באמצעים הדלים שברשותי בדרך הזו - מרתיחים מים בסיר, בערך שליש מהסיר. כשהמים רותחים מניחים מעל מסננת פסטה(שלי עשויה מתכת אז זה עובד, לא מומלץ עם מסננת פלסטיק) ומכסים עם מכסה למשך כ4 דקות, או עד שהגוון של האספרגוס הופך לירוק עז. כמובן שנדרשת כאן התאמת סיר-מסננת, אבל שלי למשל יוצאת מגבולות הסיר ובכל זאת זה עובד...
במחבת ממיסים קוביית חמאה(בערך 5 גרם...) וסוחטים פנימה מיץ מחצי לימון. מוסיפים חופן אגוזי מלך ואת האספרגוס. מקפיצים במחבת למשך שתיים-שלוש דקות ומגישים.

סלט ירוקים
קוצצים בזיליקום ועירית לחתיכות בגודל כסנטימטר. מוסיפים פנימה כחצי חופן קשיו קלויים(עדיף קלויים ללא מלח, אם הם עם מלח, קחו בחשבון בתיבול), שן שום כתושה, מיץ מחצי לימון, מעט שמן זית ומלח לפי הטעם. מעררבים ומפזרים מעל מעט קשיו לפני ההגשה.

מקלות בצק עלים מחמאה עם פרמז'ן, גרעיני חמניה ושום מיובש
אני תמיד מחזיקה במקפיא אריזה של בצק עלים מחמאה, שיהיה. זה אלתור מהיר ונוח לנשנוש כשבאים אורחים, בין אם רוצים נשנוש מתוק או מלוח. האלתור הזה קל מאוד להכנה ולא דורש יותר מדי התעסקות ומשתמש במצרכים שתמיד נמצאים אצלי בבית. כמובן שיש אופציה של בצק עלים ממרגרינה, אבל היא אופציה משמעותית פחות טעימה ואיכותית.
אני קונה את הבצק של מעדנות והוא בהחלט עושה את העבודה.

פורסים את חתיכת הבצק לפרוסות לפי הגודל המועדף עליכם, אני פורסת לגודל של סנטימטר וחצי על כעשרה סנטימטרים. מועכים לתוך הבצק את גרעיני החמניה, שוב, לפי העדפת הכמות שלכם, לדעתי כמה שיותר, יותר טוב :)
מגרדים מעל גבינת פרמז'ן ושום מיובש(יש יש שום מיובש במגרסה שהזמנתי מIherb, מאוד נוח ומאוד טעים) ומכניסים לתנור. זהו. בלי ביצה, בלי התעסקות. אופים בתנור שחומם ל180 מעלות למשך כ20 דקות, או עד להשחמה.

טוסטונים עם גבינת סנט מור ופרוסות ענבי מוסקט
גם כאן, אין הרבה עבודה מעבר להרכבה של כמה מוצרים מוכנים יחד. לוקחים באגט כפרי או כל לחם צר שמועדף עליכם(אפשר גם לחמניות) ופורסים פרוסות בעובי כסנטימטר. מניחים מעל פרוסת גבינת סנט מור ומכניסים לתנור למשך כ10 דקות. מוסיפים מעל את פרוסות הענבים ומגישים. גם כאן, אפשר להחליף את הענבים בתאנים או אגסים. בעיני גבינות חריפות ופרי מתוק זה שילוב נהדר.

אני חושבת שהניוקי יקבל פוסט משל עצמו. מגיע לו :)
מקווה שנתתי השראה לארוחות הקרובות(ויש לו מעט כאלה בסופ"ש הארוך השלישי במספר לחודש הזה). בתאבון!

איטלקית שוטפת - מתכון!

מדי פעם נחה עליי רוח המוזה ומתחשק לי לנסות להכין מתכונים חדשים במטבח. ילדת רטלין שכמותי מתקשה לרוב לעקוב אחר הוראות מדויקות של מתכון, לכן לעולם לא תמצאו כאן(או במטבח שלי לצורך העניין) מתכונים מאוד קפדניים סטייל קונדיטוריה 101, אלא אלתורים שלי למתכונים מוכרים. רק אבהיר שאני לא טוענת שלא נדרשת השקעה מרובה, פשוט שלבי ההכנה מאוד פשוטים ולא דורשים טכניקות או ציוד מיוחד. המטבח שלי הוא מטבח תל אביבי טיפוסי, בלי יותר מדי שיש, בלי יותר מדי מקומות אכסון והרבה רצון טוב. השקענו בתנור וכיריים טובים ומכאן הכל תלוי ביכולות התמרון שלנו.

אז מה במתכון? רביולי ביתי, טעים טעים ובלי התערבות מכשור. כלומר? מכינים הארד קור, כמו מאמא איטלקייה. לשים בידיים ומרדדים עם מערוך. חיטוב שרירי הידיים זה רק אקסטרא :)
אציין מראש שאני הכנתי את הבצק עם קמח דורום שקניתי באיטליה. אפשר כמובן להשיג אותו בארץ בטיב טעם ועדן טבע מרקט ודומיהם, אבל בערך פי 4 במחיר(באיטליה קילו קמח דורום עלה פחות מיורו). אפשר להכין אחלה רביולי גם מקמח רגיל, אבל משהו במרקם של הדורום לוקח את זה צעד אחד קדימה. לטעמי שווה את ההשקעה.

מצרכים ל30 רביולים טעימים
לבצק
שתי כוסות קמח דורום.
כוס קמח לבן.
כפית מלח.
כף שמן זית.
2 ביצים בגודל L.
שליש כוס מים פושרים.

למילוי
חבילה של עלי תרד צעירים שטופים.
חופן עלי בזיליקום.
200 גרם ריקוטה.
100 גרם פרמז'ן מגורדת.
מלח ופלפל שחור לתיבול.

אופן ההכנה
את המתכון הבסיסי לפסטה לקחתי מהאתר הזה ולאחר מחקר קצר לגבי השילוב של דורום בכל הסיפור, החלטתי להחליף שתי כוסות מהקמח הלבן במתכון המקורי לקמח דורום. יצא מעולה.
קיצור תולדות המתכון לטובת העצלנים:
יוצרים צורת הר געש מהקמח(אם ערבבתם סוגי קמח, תערבבו ביניהם היטב לפני יצירת הר הגעש).
מוזגים פנימה(ללוע הר הגעש) את שמן הזית והמלח.
שוברים פנימה את הביצים ומתחילים לשקשק בעדינות.
כשהביצים מקושקשות, מוסיפים את המים בעדינות כך שלא ייזלו לצדדים.
ממשיכים לערבב עד שהתערובת מרגישה מספיק יבשה ואז עוברים ללוש.
חשוב ללוש את הבצק מספיק כך שיהיה אחיד, אבל לא יותר מדי בכדי שלא יאבד אלסטיות.
מכסים את הבצק ומשאירים לנוח בצד למשך 20 דקות.

בנקודה הזו זה זמן טוב להכין את המילוי...

הבצק נח, אתם לא, הגיע הזמן לרדד.
מאוד חשוב לרדד דק דק דק, הכי דק שאפשר, ממש להפעיל כח על הבצק שתודות לאקסטרא גלוטן בקמח דורום מרגיש מאוד גמיש וממש קופץ חזרה כשמותחים אותו.
קורצים עיגולים בגודל הרצוי, אני השתמשתי בכוס כי כאמור, אנחנו לא מחזיקים אביזרים מפנקים מדי במטבח וכוס עובדת אחלה. מניחים בערך כפית שטוחה מהמילוי(תלוי בגודל העיגולים שלכם, בעיקרון המילוי צריך להגיע עד כחצי סנטימטר מהקצה) ומכסים בעיגול נוסף. אני סגרתי אותם בעזרת מזלג, אם יש לכם סוגר פטנט, אפשר גם.

בגלל שהבצק טרי, צריך לבשל אותו בערך דקה במים רותחים והוא כבר יהיה מוכן. בעיקרון, הוא מוכן כשהוא מתחיל לצוף במים. ככה:

מכאן, לרוטב, קצת פרמז'ן מעל ולהנות!
אני בחרתי להכין אותם ברוטב עגבניות(הייתי הולכת על רוזה, אבל שמנת ועומר לא הולך ביחד) אבל יעבוד מצויין גם עם רוטב על בסיס חמאתי כמו חמאת מרווה או משהו בסגנון.

מתכון משישי

אני לא בטוחה שזה עובר מספיק מעל דפי הבלוג, אבל הגיע הזמן להתוודות בקול רם, שחור על גבי לבן של אינטרנט, אני נהנת לבשל. אמנם פחות בימי הקיץ החמים, כששהיה בסמוך לתנור לוהט וסיר מהביל הופכים מהר מאוד לסאונה רטובה, אבל באופן כללי, אני נהנת להמציא, לשדרג ותכנן מנות לבד. לפעמים בהשראת מנה שאכלתי במסעדה כלשהי ולפעמים ממתכון שראיתי בבלוג כלשהו.

בשישי האחרון החלטתי להכין המבורגר מפורטבלו לארוחת ערב, בשילוב עם תפוחי אדמה בתנור בגרסא טעימה, קלה להכנה וכוללת 2 כפות שמן זית על המון תפוחי אדמה, כלומר רזה יחסית. כשפרסמתי את התמונה הבאה בפייסבוק, עלו דרישות למתכון(היי לובה, היי מעיין), אז החלטתי לשתף גם את שאר קוראי הבלוג.

המתכון הוא טבעוני לחלוטין, בהנחה כמובן שמשתמשים בלחמנייה ללא ביצים. אל תבינו לא נכון, לא הפכתי לטבעונית(הלוואי שהייתי מסוגלת להתחייב לשינוי כזה), אבל אנחנו משתדלים לצרוך פחות בשר ולשמור על אורח חיים בריא יחסית. המנה הזו טעימה, משביעה ולא מסובכת להכנה.

לתפוחי אדמה

המתכון שייך לבצק אלים והופיע באחת מחוברות המתכונים לחגים שלה. ממש פשוט להכנה והתוצאה היא קוביות צ'יפס פריכות וטעימות מינוס הטיגון והשמן.

• חותכים 5 תפוחי אדמה לקוביות קטנות, בערך 1.5X1.5X1.5 סנטימטר.
• בקערה, מערבבים את תפוחי האדמה עם שתי כפות שמן זית, חצי כפית פלפל שחור ושני שליש כפית מלח(אפשר להפחית או להוסיף לפי הטעם). 
• מעבירים לתבנית עם נייר אפייה ומפזרים באופן שווה, כך שאין קוביות שמכסות אחת את השנייה.
• מכניסים לתנור שחומם מראש ל180 מעלות ואופים עד להשחמה(בערך שעה-שעה וחצי, תלוי בתנור שלכם).
• אין כל כך צורך להפוך אותם באמצע האפיה, זה רק מעט מזרז את התהליך.

לסלסת עגבניות ביתית

במתכון הזה שאילתרתי לפני כמה שנים (מאז הפך לשותף קבוע לאירוח חברים עם דוריטוס) אפשר להשתמש עם ובלי בישול. ללא בישול הוא מתאים מאוד בתור דיפ, לאחר בישול וצמצום הוא הופך לשותף מצויין ללחמניה.

• בבלנדר מוט, טוחנים שתי עגבניות בשלות ובינוניות למרקם קרמי.
• מוסיפים פנימה שתי שיני שום וטוחנים שוב.
• מתבלים ברבע כפית צ'ילי גרוס, רבע כפית מלח וכפית שמן זית. 
• למטרת ההמבורגר, מזגתי את התערובת לסיר קטן ובישלתי למשך כ15 דקות על אש גבוהה תוך כדי ערבוב עד שהצטמצם.

להמבורגר פורטבלו

את המרינדה הזו אילתרתי בשישי והיא יצאה ממש מוצלחת. המרינדה הופכת את הפטרייה לעוד יותר עסיסית וזה יעבוד גם עם שמפניון. עוד אילתור מוצלח וגם נקי יחסית הוא להכין את הפטריות בטוסטר(זה שמכינים בו טוסט גבנ"צ) ולשים נייר אלומיניום כך שהרוטב לא נוזל החוצה. בצורה הזו הפיטריות מתבשלות עם הרוטב, אבל לא צריך להיאבק בניקיון המחבת אחר כך.

• למרינדה, מערבבים:
• 5 כפות רוטב סויה.
• 3 כפות יין לבן.
• מיץ מחצי לימון.
• 3 כפות שמן זית.
• 3 שיני שום כתושות.
• חצי כפית פלפל שחור
• שופכים את המרינדה על הפטריות(הטריק שלי הוא לשים את הפטריות הפוכות בכלי כך שהן מתפקדות כקערה קטנטנה, ולמלא אותן במרינדה, כך הן סופגות אותה טוב יותר) ומשרים למשך שעה לפחות(אפשר גם יותר).
• מבשלים במחבת או בטוסטר.

בתאבון!

רטרו מוד ומתכון לעוגיות

בשישי האחרון קפצנו לחברים שעברו לדירה חדשה. ניסינו לחשוב על מתנה נחמדה ובסופו של דבר החלטתי ללכת על הגישה של אמא שלי. היא נוהגת לקנות במתנה כלי הגשה כלשהו, למלא אותו בעוגיות/עוגה הום מייד ולארוז יפה. זו מתנה שמשדרת משהו אישי יותר. אמא שלי בדרך כלל מכינה קנטונצ'יני ממתכון של קרין גורן שיוצא ממכר במיוחד או בוחרת באופציית הבראוניז(המתכון הופיע בעבר בבלוג בפוסט הזה). אני החלטתי להכין עוגיות שיבולת שועל בעיבוד משלי על מתכון שמצאתי בבלוג המוצלח "אז מה את עושה כל היום?". המתכון הזה מהיר וקל להכנה ולא דורש מיכשור מתוחכם במטבח כדי שיצאו טוב. מכיוון שאנחנו לא חובבי פרג(טעם מעט משתלט בעיני) ומעדיפים להפחית בסוכר, הגרסא שלי יותר מדברת אלינו. אתם מוזמנים לנסות את הגרסא המקורית, וזו הגרסא שלי:

מצרכים
כוס וחצי שיבולת שועל(לא הגרסא להכנה מהירה).
100 גרם חמאה מומסת(אני ממיסה במיקרו).
ביצה אחת בטמפרטורת החדר.
חצי כוס סוכר חום.
כף קמח.
כפית אבקת אפיה.
חצי כפית ג'ינג'ר טחון.
חצי כפית מלח.

תנור שחומם מראש ל180 מעלות.

אופן ההכנה
מערבבים את שיבולת השועל עם החמאה עד שאין גושי חמאה בתערובת.
בקערית קטנה(אני משתמשת בכוס מדידה של השיבולת שועל כדי לא ללכלך עוד כלי) מערבבים יחד את הקמח, אבקת האפיה, הג'ינג'ר והמלח.
במתכון המקורי שמים דגש על כך שהביצה צריכה להיות בטמפרטורת החדר. זה לא חסר פואנטה! אם לא נותנים לביצה להתחמם, העוגיות לא יוצאות פריכות מספיק. אני בדרך כלל מגיעה הביתה מהעבודה ומיד מוציאה את הביצה מהמקרר. נמעכת קצת על הספה עם האייפד או מול גיא פינס(אם הצלחתי להגיע הביתה לפני 19:10) ולאחר שעה מתחילה בהכנה.
מקציפים את הביצה עם הסוכר בעזרת מטרפה. עכשיו תראו, אם יש לכם מיקסר בבית, תשתמשו בו. אל תתעצלו לנקות את הקערה, כי זה שווה את זה. זה לא שההקצפה הידנית כזו נוראית. בתכלס, שרירי הידיים שלי מתעצבים לא רע בזכות העוגיות האלה(הכנתי אותן 3 פעמים בשבועיים האחרונים), אבל זה גם לא תענוג גדול להקציף ידנית ללא הפסקה למשך 5 דקות. כמובן שכדאי להוסיף את הסוכר בהדרגה תוך כדי הקצפה כדי שהתערובת תהיה אוורירית כמה שאפשר.
בתנועות קיפול מוסיפים תחילה את תערובת הקמח והתבלינים. לאחר מכן ממשיכים בתנועות קיפול ומוסיפים את תערובת השיבולת והחמאה.

מניחים בתבנית במרחק של לפחות 2 ס"מ אחת מהשניה. אני אוהבת להכין אותן קטנות יחסית, בקוטר של כ4 ס"מ(כמות של שני שליש כפית בערך), כי זה גודל נשנוש אולטימטיבי ללא רגשות אשם, אבל אפשר גם יותר גדולות. רק תשימו לב שאתם טיפה מקווצ'צ'ים/מועכים את התערובת על התבנית, ככל שהעוגיות יותר דקות, הן יותר פריכות. אופים למשך כ10 דקות או עד שהשוליים מקבלים גוון קרמלי יפה.

וכדי שלא תחשבו שהפכתי לבלוג אוכל בלבד. לפוסט מצורפות תמונות של מה שלבשתי לביקור. זה תמיד משמח כשהאאוטפיט מתאים לשקית שמכילה את המתנה שהכנת :)

מה לבשתי?
שמלת סריג מH&M בניו יורק לפני הרבה שנים, כ60 ש"ח.
גרביונים מקלזדוניה בברצלונה, כ20 ש"ח.
צעיף מנוקד מסבתא.
נעליים של שני בר, 440 ש"ח ביריד זוגות.

ולסיום, הזכרתי כחלק מהמתכון שאני חוטאת בטראש הגיא פינס(כי לפעמים צריך קצת מוות מוחי, זה כיף). אז בשבוע שעבר אחד האיטמים היה על בית ספר למוזיקה(לא התוכנית הנוראית של קשת) שצילם גרסאת רוק לשיר של טיילור סוויפט. הגרסא שלהם מעולה. החיסרון היחיד - אני מוצאת את עצמי מזמזמת את השיר ובכל זאת, הזמזום מאוד דומה למקור וזמזם טיילור סוויפט זה לא כל כך קול. Enjoy!

אדומה ומרשימה

שוב מתכון!
בסופ"ש האחרון נחה עליי מוזת בישול לא ברורה. זה התחיל עוד בחמישי בערב באפייה של 100 עוגיות, חלקן כחלק ממתנת חנוכת בית לחברים, חלקן להורים שלי וחלקן לשימוש עצמי של בני הבית, כלומר עומר ואני. המשך הבישולים הגיע בשישי לארוחת ערב שכללה פשטידה מאוד ירוקה ובריאה ושדרוג לסלט טאבולה המוכר.

את המתכון הזה אלתרתי בעצמי ובניסיון הראשון יצא ממש טעים ובעיקר נראה מרשים ובלי יותר מדי עבודה קשה. אז קדימה.

עגבניות ממולאות בבשר עגל, צנוברים ובורגול

מצרכים
10 עגבניות בגודל בינוני - גדול.
שליש כוס בורגול גס.
300 גרם בשר עגל טחון(אני מעדיפה עגל כי זה בשר רזה יחסית).
3 כפות צנוברים.
בצל בינוני קצוץ דק.
כף שמן זית.
כף שום כתוש.
מלח וצ'ילי לתיבול.

אופן ההכנה
מרוקנים את העגבניות בעזרת סכין. נזהרים שלא לפצוע את תחתית העגבניה. אני בחרתי בעגבניות גדולות יחסית כי יותר קל לרוקן אותן. שומרים את הבפנים של העגבנייה בצד, זה לא יתבזבז.
בקערה מכינים את תערובת הבשר, מערבבים את הבשר יחד עם הבורגול, הצנוברים, הבצל והשום. מערבבים היטב ומוסיפים שמן זית ותבלינים לפי הטעם ומערבבים שוב.
ממלאים את העגבניות בתערובת הבשר ומכסים למעלה בעזרת שאריות הפנים של העגבנייה.

הערת בורגול: הבורגול יתרכך מהנוזלים שמפרישות העגבניות, אבל אם אתם אוהבים את הבורגול שלכם אקסטרא רך, מומלץ להשרות אותו במים למשך כשעה לפני ההכנה.

בתבנית(לא חייבת להיות עמוקה במיוחד) מפזרים את הפנים העגבניות שנותר ומעל מניחים את העגבניות הממולאות. אופים בתנור שחומם ל180 מעלות למשך כ45 דקות או עד שהעגבניות מתרככות ומשחימות מעט מלמעלה.

בתאבון!

השבוע שהיה, השפעת שחלפה ומתכון להרגעה

ובכן, קוראים יקרים, אני חלק מהסטטיסטיקה. את השבוע שעבר העברתי בין האקמול למדחום, מתחת לשמיכות עם חום גבוה ובהייה באוויר והמתנה לקץ(השפעת). זו הסיבה לחוסר העדכונים וגם לחוסר מסויים בתמונות. בשבת הקודמת, עוד לפני שהוירוס תקף ורק הייתי על תקן אחות רחמנייה לעומר שחטף ראשון את הוירוס, היה לי קצת מרץ. בישלתי לא מעט, ביקרתי את ההורים(וגם את באדי המהורהרת) ואפילו גזרתי לי פוני(יחשף בפוסט הבא כנראה), מהשפעות השיעמום.

עדן החלון הצבעוני במטבח של ההורים

ריבת לימונים ננסיים מהגינה שאבא שלי בדיוק סיים להכין. מתוקים-חמוצים, מאוד פריכים ונראים כמו סוכריות.

באדי בשלל פוזות למצלמה. מהורהרת, בשפאגט, מרקדת לליטוף ומאתרת עוגיה.

מזמן לא פרסמתי כאן מתכון. הוא אמנם בשרי ומעט שובר את מנטרת הMeatless Monday שאני מאמצת בחום(למען האמת, עברתי לאכול בשר פעם-פעמיים בשבוע. אז יש עוד 3 ימים לפחות שהם Meatless אצלי), אבל אני אציע גם אלטרנטיבה צמחונית-טבעונית כדי לאזן.

תבשיל בשר על מצע אורז בסמטי ופולי אזוקי

מצרכים
כוס אורז.
כוס פולי אזוקי.
ראש שום.
בצל סגול בינוני.
300 גרם בשר בקר טחון(אני מעדיפה עגל טחון - בשר רזה יחסית).
שמן זית, צ'ילי גרוס, מלח ופפריקה לתיבול.

אפשרי - צנוברים או גרעיני חמנייה לקישוט וקראנצ'יות.

אופן ההכנה
להכין אזוקי זה מאוד פשוט והתוצאה ממש טעימה ומשביעה. הטעם של אזוקי דומה לטעמה של שעועית אדומה בתוספת אפקט אגוזי משהו. משרים כוס אזוקי במים למשך הלילה/12 שעות. מבשלים במים רותחים(יחס של 2 כוסות מים לכוס אזוקי) על אש נמוכה למשך כחצי שעה עד לריכוך. כשמרגישים שהאזוקי כבר כמעט מוכן, מוסיפים כחצי כפית מלח ומערבבים. זמן הבישול משתנה ובעיקרון צריך לחכות לריכוך. כבר יצא שרק אחרי 40 דקות האזוקי התרכך, אז בלי לחץ :)

מכינים אורז לבן. אני מעדיפה בסמטי. מתכון פשוט. 2 כוסות מים על כוס אורז, חצי כפית מלח. אש נמוכה למשך 20 דקות ובסופן אורז אחד אחד טעים טעים.

תערובת הבשר. פורסים את הבצל לטבעות דקיקות ככל האפשר. פורסים את השום לפלחים. מטגנים במחבת במעט שמן זית עד להשחמה. מוסיפים גם את הצ'ילי והפפריקה. הכמויות הן לפי הטעם, אני שמה רבע כפית צ'ילי גרוס וחצי כפית פפריקה מעושנת שקניתי בברצלונה(יש לה טעם שרוף טעים ומיוחד), אבל אנחנו אכלני חריף. כל אחד לפי הלשון שלו. מוסיפים את הבשר ומערבבים הכל יחד. מטגנים עד שהבשר מוכן. מוסיפים מלח לפי הטעם.

המנה המקורית שאני הכנתי היתה פשוט מערום של כל המרכיסים מעלה. אורז, מעליו אזוקי, מעליו תערובת הבשר וקצת גרעיני חמנייה מלמעלה.

אז מה הוריאציה הטבעונית?
בנקודה שבה הוספתי את הבשר לבצל והשום, עוצרים הטבעונים ומוסיפים במקום את האורז והאזוקי. מערבבים במחבת היטב ונותנים לגוון האדמדם של התבלינים לצבוע את האורז. זו מנה מאוזנת שכוללת דגן וקטניה והטעמים משתלבים מצויין.

בתאבון!

בראנץ' לשבת

בשבת האחרונה הזמנו את ההורים שלי לבארנץ'. אני יודעת שההעדפה הלאומית היא דווקא בראנץ' בשישי אבל אני מעדיפה את שבת. די מאסתי בארוחות בוקר בבתי קפה בתל אביב ובשאר הארץ. התמחור גבוה מאוד ורוב המקומות לא באמת מציעים משהו יותר מרגש מחביתה-גבינה-ריבה. פעם מאוד אהבנו ללכת לקפה לואיז ברמת החייל, בגלל הממרחים הטעימים והלחם המיוחד, אבל לאחר כמה חוויות שירות לא טובות והעובדה שהם לא מאפשרים להזמין מקום מראש ואף מסרבים לענות בטלפון לגבי משך ההמתנה, ויתרנו. המליצו לי על ארוחת הבוקר של הוטל מונטיפיורי, אבל עדיין לא יצא לנו לנסות אותה. אולי בשישי-שבת הבא.

בכל אופן, כל ההקדמה הזו היתה בכדי להבהיר שהחלטתי להכין דברים טעימים לבראנץ' בעצמי, אבל בלי להצטרך לקום ב5 בבוקר בשבת בכדי להספיק הכל עד 10:30.
אז מה אכלנו?
מיני בורקס עם מוצרלה וזעתר.
מאפינס פרמז'ן.
ברוסקטות מבאגט.
לחמניות עם עירית ושום.
גבינה לבנה עם עירית קצוצה מעל.
פרוסות חציל בתנור מגולגלות עם גבינה בולגרית, עגבניית שרי מיובשת ובזיליקום.
עגבניות שרי מיובשות עם בזיליקום ובולגרית.
סלט ירוק של בזיליקום, עירית, קשיו, שום, שמן זית ולימון.
שלל נקניקים מידע הבשרים(מכינים נקניקים טריים וחמים בכל יום שישי).

היה טעים ולא דרש יותר מדי הכנות. את המתכון למאפינס פרמז'ן מצאתי באתר של לאישה. אני שמתי פחות פרמז'ן ממה שכתוב(150 גרם ועוד חופן לקישוט) ובכל זאת יצא טעים מאוד ועם טעם פרמז'ני, כך שתוכלו לחסוך מעצמכם את האקסטרא קלוריות.

הבורקסים הם אלתור שלי. אני מחזיקה באופן קבוע בצק עלים מחמאה של מעדנות במקפיא. אם באים אלינו אורחים לקפה ואין לי שום דבר מתוק להוציא אני לוקחת ריבוע מהמצק, מורחת עליו קרם אגוזי לוז או נוטלה ובתוך פחות מ5 דקות עבודה יש קרואסונים חמימים ופריכים. האלטרנטיבה המלוחה היא הבורקסים שהגשתי בשבת.
מפזרים מוצרלה(זה מה שהיה לי בבית, יצא טוב גם עם פרמז'ן או קשקבל לדעתי), זעתר טרי מיובש(לא הטחון באבקה עם שומשום, אפשר לקנות את זה בחנויות טבע וזה הרבה יותר בריא מזעתר "רגיל"), קצת מלח גס ומעט שמן זית. מגלגלים לרולדה ופורסים לגודל של כ1.5-2 ס"מ. מורחים ביצה ולתנור עד שמשחים. הם טעימים גם קרים.

מקווה שהצלחתי לספק רעיונות טובים לבארנץ' ביתי מוצלח.