איטלקית שוטפת - מתכון!

מדי פעם נחה עליי רוח המוזה ומתחשק לי לנסות להכין מתכונים חדשים במטבח. ילדת רטלין שכמותי מתקשה לרוב לעקוב אחר הוראות מדויקות של מתכון, לכן לעולם לא תמצאו כאן(או במטבח שלי לצורך העניין) מתכונים מאוד קפדניים סטייל קונדיטוריה 101, אלא אלתורים שלי למתכונים מוכרים. רק אבהיר שאני לא טוענת שלא נדרשת השקעה מרובה, פשוט שלבי ההכנה מאוד פשוטים ולא דורשים טכניקות או ציוד מיוחד. המטבח שלי הוא מטבח תל אביבי טיפוסי, בלי יותר מדי שיש, בלי יותר מדי מקומות אכסון והרבה רצון טוב. השקענו בתנור וכיריים טובים ומכאן הכל תלוי ביכולות התמרון שלנו.

אז מה במתכון? רביולי ביתי, טעים טעים ובלי התערבות מכשור. כלומר? מכינים הארד קור, כמו מאמא איטלקייה. לשים בידיים ומרדדים עם מערוך. חיטוב שרירי הידיים זה רק אקסטרא :)
אציין מראש שאני הכנתי את הבצק עם קמח דורום שקניתי באיטליה. אפשר כמובן להשיג אותו בארץ בטיב טעם ועדן טבע מרקט ודומיהם, אבל בערך פי 4 במחיר(באיטליה קילו קמח דורום עלה פחות מיורו). אפשר להכין אחלה רביולי גם מקמח רגיל, אבל משהו במרקם של הדורום לוקח את זה צעד אחד קדימה. לטעמי שווה את ההשקעה.

מצרכים ל30 רביולים טעימים
לבצק
שתי כוסות קמח דורום.
כוס קמח לבן.
כפית מלח.
כף שמן זית.
2 ביצים בגודל L.
שליש כוס מים פושרים.

למילוי
חבילה של עלי תרד צעירים שטופים.
חופן עלי בזיליקום.
200 גרם ריקוטה.
100 גרם פרמז'ן מגורדת.
מלח ופלפל שחור לתיבול.

אופן ההכנה
את המתכון הבסיסי לפסטה לקחתי מהאתר הזה ולאחר מחקר קצר לגבי השילוב של דורום בכל הסיפור, החלטתי להחליף שתי כוסות מהקמח הלבן במתכון המקורי לקמח דורום. יצא מעולה.
קיצור תולדות המתכון לטובת העצלנים:
יוצרים צורת הר געש מהקמח(אם ערבבתם סוגי קמח, תערבבו ביניהם היטב לפני יצירת הר הגעש).
מוזגים פנימה(ללוע הר הגעש) את שמן הזית והמלח.
שוברים פנימה את הביצים ומתחילים לשקשק בעדינות.
כשהביצים מקושקשות, מוסיפים את המים בעדינות כך שלא ייזלו לצדדים.
ממשיכים לערבב עד שהתערובת מרגישה מספיק יבשה ואז עוברים ללוש.
חשוב ללוש את הבצק מספיק כך שיהיה אחיד, אבל לא יותר מדי בכדי שלא יאבד אלסטיות.
מכסים את הבצק ומשאירים לנוח בצד למשך 20 דקות.

בנקודה הזו זה זמן טוב להכין את המילוי...

הבצק נח, אתם לא, הגיע הזמן לרדד.
מאוד חשוב לרדד דק דק דק, הכי דק שאפשר, ממש להפעיל כח על הבצק שתודות לאקסטרא גלוטן בקמח דורום מרגיש מאוד גמיש וממש קופץ חזרה כשמותחים אותו.
קורצים עיגולים בגודל הרצוי, אני השתמשתי בכוס כי כאמור, אנחנו לא מחזיקים אביזרים מפנקים מדי במטבח וכוס עובדת אחלה. מניחים בערך כפית שטוחה מהמילוי(תלוי בגודל העיגולים שלכם, בעיקרון המילוי צריך להגיע עד כחצי סנטימטר מהקצה) ומכסים בעיגול נוסף. אני סגרתי אותם בעזרת מזלג, אם יש לכם סוגר פטנט, אפשר גם.

בגלל שהבצק טרי, צריך לבשל אותו בערך דקה במים רותחים והוא כבר יהיה מוכן. בעיקרון, הוא מוכן כשהוא מתחיל לצוף במים. ככה:

מכאן, לרוטב, קצת פרמז'ן מעל ולהנות!
אני בחרתי להכין אותם ברוטב עגבניות(הייתי הולכת על רוזה, אבל שמנת ועומר לא הולך ביחד) אבל יעבוד מצויין גם עם רוטב על בסיס חמאתי כמו חמאת מרווה או משהו בסגנון.