Pastel season

יש מין אווירת אס"ק כללית בשבוע האחרון. אווירה שכביכול לא אמורה להשפיע על אדם עובד במסגרת שאינה לימודית ולא הורה לילדים, ובכל זאת, יש תחושה של סוף באוויר. אולי זה אוגוסט שמשום מה נתפס כסוף הקיץ כשבתכלס, על מי אנחנו עובדים? יש לנו עוד חודש וחצי לפחות של החם והלח הזה. 

אצלי סוף אוגוסט תמיד מבשר על בואו של עוד יום הולדת. בשישי הקרוב אחגוג 28 אוגוסטים מהבילים על כדור הארץ. קצת מוזר ה28 הזה, משום מה הוא מכביד עליי. זה לא שיש לי על מה לקטר, החיים שלי לא רעים בכלל. ובכל זאת, גיל 28 נשמע לי פתאום מנותק ומבוגר מהפרסונה שלי. אולי הסיבה לכך היא העובדה שתפיסתית, כשהייתי נערה, גיל 28 נתפס בעיני כגיל שבו זהו, אתה מבוגר אחראי. לא מבלה, לא משתטה, רציני ומחושב, עם בעל, ילדים ומשכנתא חונקת. אמנם רק בעל יש לי מכל הרשימה הזו ויש שיקראו לי המבוגר האחראי, אבל מכל האחרים אני רחוקה קונספטואלית וגם פיזית.

ועוד נקודה. זו רק אני? או שגם אתם דמיינתם את עצמכם עוברים עם הגיל למלתחה מהוגנת וקודרת יותר? ואז פתאום הגיע 28, שבאופן מאוד בוטה ומובהק מתקרב ל30, והמלתחה שלי לא ממש השתנתה ואין לי שום רצון לשנות אותה. הדבר היחיד שהשתנה הוא חוסר הרצון שלי ללבוש מחשופים, אבל אני לא יודעת אם זה הגיל או העובדה שהחזה שלי גדל מאז גיל 22 ופתאום זה נראה לי בוטה מדי במידת החזיה הנוכחית. ואולי זה שניהם?

אני תמיד חוששת שלא ליפול למקום הזה של הבחורה הפתאטית שלא מתלבשת לגילה ומסרבת להיפרד מהג'ינס מהתיכון. דווקא הלבוש בפוסט הנוכחי נופל לקטגוריית מהוגן אבל עם טוויסט, קטגוריה שאני מתחברת אליה מאוד. חצאית גבוהה, מכפלת לא מאוד קצרצרה וחולצה לא מאוד חשופה. ולייזר קאט to spice things up. גם לכן יש תהיות גיל VS סגנון לבוש?

מה לבשתי?

חצאית מהסייל הנוכחי בזארה, 130 ש"ח.

גופיה מSWEAR כמתנת יומולדת ממועדון הלקוחות.

סנדלים של לייבלינג מיריד זוגות, 530 ש"ח.