30.6.2011

טריני וסוזנה בעיר היפה

פוסט אורח מאת שליחת הבלוג, ג'ואנה.

אירועי ביוטי סיטי 2011 של חברת סופר פארם התקיימו בשבוע שעבר בגני התערוכה בתל אביב.
המתחם עצמו כלל עשרות עמדות של חברות הקוסמטיקה והטיפוח מהמובילות בעולם אשר מקבלות הזדמנות לשווק מוצרים עם מבצעים בלעדיים לשבוע הביוטי סיטי ואף להשיק מוצרים חדשים, אזור מעצבי תכשיטים ואקססוריז ובמה אחת מרשימה עליה התקיימו תצוגות אופנה של בגדים ובגדי ים במהלך כל השבוע.
מדובר באחד מאירועי הטיפוח והאופנה הגדולים בארץ המארח מדיי שנה עשרות אלפי מבקרים והשנה שבר שיא חדש עם 75,000 מבקרים! מדובר בכמעט פי 2 לעומת השנה שעברה. נראה שמחלקת השיווק של סופר פארם עלו על הנוסחה המנצחת: השבוע הראשון של החופש הגדול+כוהנות האופנה הבינלאומיות, טריני וסוזנה.
טריני וסוזנה! מאיפה להתחיל..?
גיליתי אותן לפני כשנתיים. תוך כדי עבודה אינטנסיבית על פרוייקט במסגרת לימודיי בשנקר, הייתי חייבת הפסקה. הכוונה היא לצפייה ב V.O.D כמובן... אחרי שסיימתי כבר לצפות בכל העונות של 90210 של "פעם", חיפשתי משהו חדש, שונה ומרענן. מצאתי את "טריני וסוזנה מפשיטות את האומה" (הגרסה האנגלית והמקורית) והתאהבתי מייד! הישירות והבוטות, בשילוב עם התאמת סגנון לבוש לכל אישה בכל צורה, עם חזה קטן או טוסיק ענק זה לא משנה, כל אישה צריכה לדעת מה מתאים לה ואיך להתלבש.
אז נכון שבארון הבגדים הישראלי הטיפוסי, נעלי שורש, חולצות סוף קורס אוג' 2003 צוות יוני ו-3 זוגות מכנסי דייגים מהטיול להודו לפני 10 שנים נחשב עבור "חלק" מהאוכלוסיה כפריט מאסט, אבל לצאת עם זה החוצה, מעבר לגבולות הבית, זה כבר דבר אחר... הרי אנשים משקיעים בפסיכומטרי, באקדמיה, במרדף אחרי ההצלחה ואחר האושר והעושר ושוכחים את עצמם בדרך...
טריני וסוזנה הגיעו לישראל במטרה לעזור להמון ישראלים למצוא את עצמם מחדש ואני אקצין ואומר - להיוולד מחדש!
שופינג היא לא מילה גסה והוספת פריט חדש למלתחה אחת לכמה חודשים (אצל חלקנו אחת לשבוע :) ) היא פעולה רצוייה מאוד.
אז לכל מי שהיה ספק, אני (ג'ואנה, אם שכחתי לציין) מעריצה את טריני וסוזנה והמפגש איתן בביוטי סיטי 2011 היה עבורי חלום קטן שהתגשם. אני ממליצה בחום לכל מי שיש V.O.D לראות את מגוון התוכניות הבינלאומיות שלהן, הן הרבה יותר טובות מהגרסה הישראלית, אין מה לעשות...
אני הייתי ג'ואנה, ביוטי סיטי, תל אביב.
רק בשמחות! ובסוף עונה! :)

28.6.2011

שבת בנמל

שבת היה רגוע ועמוס בו זמנית. כרגיל, התעוררנו מוקדם, זקנים שכמונו. לא מצליחים לישון עד יותר מ8:30 וגם זה נחשב מאוחר אצלנו. החלטנו לנצל את ההתעוררות המוקדמת והלכנו לחוף תל ברוך צפון שקרוב אלינו. בשעה תשע בבוקר יש בעיקר משפחות בחוף, אבל הן יושבות סמוך לסוכת המציל, כך שיכולנו למצוא לנו פינה שקטה ונעימה. ב11:00 כשכבר התחילו להגיע המטקות, התקפלנו הביתה לאיזו ארוחת בוקר קלילה.בצהריים יצאנו לפגוש את המשפחה של החבר במסעדה בנמל. בדרך כלל לא תראו אותנו מניעים לכיוון הנמל בשישי-שבת, אבל השעה המאוחרת יחסית, 15:00, שנקבעה למפגש גרמה לנו "לשחרר". אפילו מצאנו מקום חניה ברידינג במקום לעמוד את הפקק בכניסה לחניה הראשית. מזג האוויר היה נעים ביותר עם בריזה קרה מהים וכל אזור טיילת רידינג והדק בנמל נראה מאוד יפה ואטרקטיבי. אפילו קריאות המציל ברמקול לא הצליחו לחרב את השלווה.
את ארוחת הצהריים המאוחרת אכלנו במסעדת יוליה בנמל, מעט דרומה מהמבנה של קסטרו, סמוך לחוף. ישבנו בחוץ ונהננו מהרוח וגם מהאוכל הטעים. לא זול שם, אבל ביחס לטיב האוכל והמיקום בנמל, גם לא מאוד יקר. סלט הסלק הקטן היה גדול וטעים ומנת הקבב היתה מתובלת היטב וניכר שהבשר היה איכותי יחסית לסתם קציצה(מוגש במתכונת לחמעג'ונית משהו). גם הקינוחים היו מוצלחים מאוד, במיוחד הטארט שוקולד עם הבננות המקורמלות מעל. לסיכום, מקום מומלץ, כנראה שנבקר שם שוב.
מה לבשתי?
שמלה מTNT עודפים, 29 ש"ח בלבד.
שרשרת מתאילנד, נדמה לי שפחות מ10 ש"ח, אבל כבר לא זוכרת.
כובע מחנות בצומת שנקין-אלנבי, 40 ש"ח שנה שעברה.
סנדלים של סטיב מאדן, 240 ש"ח.
ולסיום, בכל גיל כיף לשחק עם השמלה ברוח...
make an animation

26.6.2011

סופ"ש פעילויות ותופעה מטרידה

היינו מאוד פעילים בסופ"ש האחרון, כמעט ולא היינו בבית. התמונות כאן צולמו בשישי אחר הצהריים, בחצר של ההורים שלי.החלטנו להעביר את הסופ"ש הזה קצת אחרת מבדרך כלל. הפעם לא נשארנו לישון, אלא פשוט הגענו בבוקר ועזבנו אחרי ארוחת הערב. ככה בילינו לא מעט זמן עם המשפחה שלי וגם יצאנו לבלות במעוז בדרך(ואפילו מצאנו חניה חוקית ברחוב קטן על קינג ג'ורג'). בכל פעם שאני מבקרת שם אני מבינה עד כמה זה כנראה אחד מהמקומות הבודדים שנעים לבלות בהם. קהל נורמלי, אין סיגריות, מוזיקה טובה ופינות ישיבה שמאפשרות בדיוק את מידת הפרטיות הנדרשת.
מאחר וזה היה יום ארוך, המשכתי אל הבר ממש ככה ולא הייתי under dressed. החצאית הזו מאוד נוחה ולשם שינוי האורך שלה לא שנוי במחלוקת. בשנתיים-שלוש האחרונות אורך המכפלת עלה ועלה עד שהכחיד לחלוטין את החצאיות באורך מידי. ללכת לעבודה במיני זה לא ראוי ולא נוח וכך יוצא שכדי למצוא חצאית שלא זועקת "הטרדה מינית" מהקולב, צריך לפשפש היטב.
וכעת, הרשו לי לכתוב על תופעה מטרידה במיוחד. בשבוע שעבר אמא שלי מדדה שמלה לחתונה ברוס אובטה, סניף רמת אביב. אני מאוד אוהבת ומעריכה את המותג, ואף כתבתי על כך בעבר אבל תרשו לי לתאר לכם סיטואציה. מוכרת נכנסה לחנות בבגדים שהם רחוקים להיות של המותג, יותר לכיוון העין השלישית. נכנסה למחסן ולאחר כמה דקות יצאה בבגדי המותג, חצאית וגופיה. בגב השתלשלה לה התווית לכל עבר, עד שמוכרת אחרת שמה לב למחדל ומיד הסתירה את התווית בגב החזיה של חברתה, ואף נזפה בה מעט. כבר התרגלנו לראות את זה ברשתות, או ב"בוטיקים" קטנים, אבל ברשת(יש להם כבר 3 חנויות, מבחינתי ומבחינת מס הכנסה זו רשת) שגובה כ400 ש"ח על הפריט הכי בסיסי שלה ומתגאה באיכות הבדים שהיא בוחרת? לא ציפיתי, אבל אולי שוב נפלתי שדודה לקסמי היח"צ.

ועוד נקודה. חוק ההחזרות לא באמת מאפשר החזרות. החזרה בתוך יומיים מהקניה אינה זמן סביר. אם ההחלפה אפשרית למשך 14 יום, יש לאפשר החזר כספי לאותה תקופה, או לפחות לחצי. התירוץ העלוב של "ככה לא ילבשו את הבגדים חד פעמית ויחזירו אותם" הוא מטופש וחסר כל היגיון. הרי מי שזו מטרתה, יכולה לעשות זאת גם במבנה הנוכחי. ובכלל, למה זה בסדר שהמוכרת תלבש את הבגדים בחנות במשך משמרת שלמה, תתהלך, תאכל, תשתה, תבקר בשירותים וכל מה שכלול במשך 8 שעות משמרת, אבל אנחנו לא נוכל? יכול להיות שהחשש הזה של החנויות והרשתות נובע מעצם המחשבה על מה שהם עושים לבגדים בטרם הם הופכים לשלנו?

חזרה לתמונות.
מה לבשתי?
חצאית מH&M באמסטרדם, 45 ש"ח.
גופיה מפוראבר 21 בניו יורק, 20 ש"ח.
סנדלים של סטיב מאדן, 240 ש"ח לפני שנתיים.
שרשרת שדודה שלי הכינה.
צמיד מסבתא.
מחר תצוגת האופנה של בוגרי שנקר, אני ממש מצפה לזה.

23.6.2011

המלצות לטיול באמסטרדם - חלק ב'

אחרי שבפוסט הקודם כתבתי המלצות טכניות יותר על מלון ותחבורה, הגענו אל האטרקציות וטיפים כלליים.

אטרקציות
שייט לילי - אטרקציה מומלצת במיוחד. החוויה מאוד מושפעת על ידי המדריך וכמות החביבות והידע הכללי שלו. בעיקרון השיט עובר דרך כל יעדי התיירות הפופולארים, יוצא אל המים הפתוחים וחוזר אל העיר. לדעתי שיט ביום מעט מיותר, אלא אם מזג האוויר נוראי ולא מאפשר הליכה מרובה ברגל במהלך היום. אנחנו לקחנו את השיט בשעה 10 בערב, בדיוק כשמתחיל להחשיך ביוני והיה פשוט מושלם. העיר מוארת בצורה מרהיבה והכל נראה קצת אחרת. אנחנו לקחנו שיט של הblue boat company והמדריכה שלנו היתה סטודנטית חביבה בשם נינה. היא ממש עשתה את השיט, סיפקה המון אנקדוטות קטנות ומעניינות וכל מיני סיפורים קטנים על העיר. השיט עלה 15 יורו לאדם.
אחד הסיפורים שהרשימו והדהימו אותנו במיוחד היה על הגדרות הקטנות על גדות התעלות. מסביב לרוב התעלות באמסטרדם מסומנים אזורי חניה. בעבר לא היו גדרות נמוכות שיחסמו את הרכבים מנפילה לתעלה וכ4 רכבים בשבוע בממוצע היו מוצאים את דרכם לתחתית התעלה. מה שמדהים בסיפור הזה הוא שאת הגדרות שמו חברות הביטוח בשיתוף אחת עם השניה. מסתבר שהיה להם יותר כלכלי לגדר את תעלות אמסטרדם מאשר להמשיך לשלם דמי ביטוח למכוניות צוללות.
שוק אלברט קויפ - השוק נמצא קרוב מאוד Heineken Experience ואנחנו הגענו אליו בהליכה של כ20 דקות מאזור המלון שלנו. אפשר לכנות את השוק כשוק הכרמל משודרג. ניתן למצוא שם הכל. החל מדוכני פרחים, גבינות וירקות ועד בגדים, נעליים, קוסמטיקה ומשחקים לילדים. השוק עצמו די מרווח וססגוני. המציאה היחידה שקניתי שם היו מטפחות עדינות ונעימות. מה שכן, בשוק נמצא דוכן הצ'יפס הכי טעים שנתקלנו בו בעיר. הדוכן ממוקם יחסית בשליש האחרון של השוק וצבוע בגווני סגול. מה שמוביל אותנו לעוד אטרקציה. מילה אחרונה על השוק, אם אין לכם כל כך זמן אליו, אפשר לדלג.
הצ'יפס ההולנדי - לרוב לא תמצאו אותו במסעדות או פאבים, בהן תקבלו את הצ'יפס "הרגיל". הצ'יפס ההולנדי נמכר בדוכני צ'יפס מיוחדים שלא מוכרים דבר פרט לזה, צ'יפס. הצ'יפס מוכן בשיטה מיוחדת שבה מטגנים אותו טיגון קצר מראש ומשאירים אותו לנוח בצד. כאשר מגיע לקוח, מכניסים את הצ'יפס לטיגון נוסף. הטריק הזה גורם לצ'יפס להיות רך כמו פירה מוקרם מבפנים ופריך וזהוב מבחוץ. באמת שלא כדאי לפספס, גם אם אתם סופרים קלוריות(ואם אתם באמת סופרים קלוריות, או שתוותרו על זה, או שתוותרו על אמסטרדם, היא לא יעד "רזה"). בדרך כלל הוא מגיע עם שליכט מיונז גדוש ועמוס ומעליו רוטב בוטנים מלוח. אנחנו קנינו בלי זה כי החבר לא אוכל מיונז(לא אוכל זו הגדרה עדינה, מתעב, מתחלחל ומזועזע זו הגדרה מעט יותר מדוייקת) ויכול להיות שעדיף ככה, כדי להצניע את רמת השחיתות. המחיר ברוב המקומות הוא 3.70 יורו למנה הגדולה.
שוק הפרחים - השוק נמצא על רחוב סינגל ונפתח כל בוקר בערך ב10:00. בכלליות, רוב המקומות נפתחים באמסטרדם ב10:00 במקרה הטוב וב10:30 במקרה הריאלי. הם אוהבים לישון בבוקר, ההולנדים. השוק נחמד מאוד לשוטטות. יש שם פרחים מסוגים שונים, פקעות של זני פרחים שבחיים לא ראיתם, חנויות מזכרות נחמדות ושתי חנויות גבינות ששווה להיכנס אליהן להצצה גם אם אתם לא רוכשים גבינה הביתה. אם מגיעים לעיר בתאריכים שונים מ21.03- 20.05, עונת הצבעונים, שוק הפרחים הוא ההזדמנות היחידה שלכם להנות מהפרחים האלגנטים האלה. מומלץ מאוד. בגלל שהמלון שלנו היה קרוב לשם יחסית, עברנו בדרכנו לאתרים השונים דרך השוק לא מעט פעמים ונהננו בכל פעם מחדש.
וונדל פארק - פארק ענקי בקצה אזור הליידספליין. הכניסה אליו נמצאת מול רציף הסירות הכחולות. מאוד נעים לשוטט בפארק, לערוך פיקניק או סתם לשכב על הדשא עם חברים או ספר. מזכיר קצת את הסנטרל פארק בניו יורק בהוויה שלו, מין ריכוז של טבע באמצע אזור אורבני. מאוד שקט שם, כמו ברוב העיר. מומלץ לבקר ביום נעים.
זנסה סחיין - או Zaanse Schans בכיתוב באנגלית הנו כפר קטן שמדגים את הולנד במאות הקודמות, עם המחלבה, תחנות הרוח ומפעל לקבקבי עץ. אנחנו הגענו לשם עצמאית עם רכבת מאמסטרדם סנטרל לכיוון Koog - Zaandijk, כשיוצאים מהתחנה יש הליכה של כ5 דקות לכיוון הכפר. עלות הנסיעה היא 2.80 יורו לכיוון לאדם והנסיעה אורכת כ20 דקות. רכבות חזרה תוכלו לתפוס כל 20 דקות בשעות המתות ובתדירות גבוהה יותר בשעות העומס. הכניסה למתחם עצמו היא בחינם וישנם כל מיני הסברים בתוך תחנות הרוח שעולים 3 יורו לאדם, אנחנו ויתרנו. המקום עצמו מאוד יפה ומרשים ואת כולו אופף ריח שוקולד מתקתק מהמפעל הסמוך. מומלץ בחום!
רובע החלונות האדומים - הרובע נמצא צפונית מזרחית לכיכר דאם. העירייה מנסה לצמצם את תופעת החלונות האדומים על ידי רכישת בניינים ברובע, השיטה הזו עובדת והיום ישנם 300 חלונות במקום 800 בעבר. אנחנו לא סיירנו באזור בשעות החושך אלא ב6 בערב בערך. האזור באווירה סליזית לייט עם כל מיני חנויות סקס ושלטי זימה, וכמובן, החלונות... ועדיין, משפחות עם ילדים מטיילים ולידם קבוצות גברים אנגלים רעשנים עם מדריך. חשוב לדעת, ברובע החלונות האדומים אסור לצלם, ישנן "משמרות צילום" מטעם הוועד העובד שדואגות שזה לא יקרה.

כיכר דאם והארמון - הכיכר המרכזית של העיר ואתנחתא מאזור הקניות. הכיכר עצמה מאוד עמוסה באנשים ורחבת הארמון מלאה באומני רחוב. כשאנחנו ביקרנו התקיימה תחרות כדור עף חופים וחול ים מילא את הרחבה. הארמון עצמו עובר שיפוצים אינטנסיביים כבר כמה שנים והכניסה מותרת לאזורים שונים לסירוגין, מומלץ לבדוק מראש אם מגיעים במיוחד.
מסעדות
מלבד הצ'יפס המפורסם שציינתי קודם, ההולנדים ידועים בהרינג שלהם. ישנם לא מעט דוכנים פזורים ברחבי העיר, לצערי לא אוכל להמליץ לכם על דוכן כלשהו מאחר ואנחנו לא ממש קהל היעד, אבל אם אתם כן, כדאי לנסות.

מחיר ארוחה במסעדה ממוצעת היה כ15 יורו לאדם בצהריים וכ22 יורו לארוחה קצת כבדה יותר(לא כולל יין). הבירה מהחבית עולה ברוב המקומות 3.5-4.5 יורו וכל מקום מגיש בירה מהחבית שונה לגמרי, יש שם עשרות סוגים שונים וכל פאב מחזיק חבית אחרת.
המסעדה הטובה ביותר שאכלנו בה היתה טוסקניני, מסעדה איטלקית שמדורגת כאחת המסעדות הטובות ביותר באמסטרדם באתר trip advisor(אנחנו משתמשים המון באתר הזה כשאנחנו בחו"ל, לקריאת טיפים על מסעדות או מלונות). המסעדה לא זולה, אבל יש לציין שלהבדיל מרוב המסעדות האיטלקיות, מנות הפסטה שלהם מוגשות בגודל סביר ולא בגודל מנת פתיחה. אנחנו מאוד נהננו מהאוכל והאווירה. יש לציין שהמסעדה תמיד מלאה ועמוסה במוזמנים ולכן כדאי להזמין מקום מראש.

אנחנו לא צפינו את זה, אבל באמסטרדם יש בשר מעולה, סטייקים לא רעים בכלל והם מפורסמים בספייריבס שלהם. המקום המפורסם ביותר בקרב הישראלים ובכלל הוא קפה דה קלוס, כולם ממליצים על הצלעות, מנה של 1.1 קילו של ספייר ריבס צלויות שעולה כ17 יורו ומגיעה עם סלט ולחם, אבל אני אכלתי דווקא את האנטריקוט ונהנתי מכל רגע, סטייק של 400 גרם שהיה עשוי טוב ועלה 22 יורו. החבר מפנטז עליו עד עכשיו ומתחרט שלקח צלעות, לא כי הן היו רעות, פשוט הסטייק היה טוב יותר. טעים, אבל תהיו מוכנים לישראליידה.
טיפים כלליים
  • הסופר הנפוץ ביותר באמסטרדם הוא אלברט היין, תראו אותו בכל חור וסביר שתאלצו לקנות בו. האוכל בו לא יקר משמעותית, אבל כל מוצרי הטואלטיקה מאוד יקרים. לגמרי במקרה ביום הראשון לשיטוטים בעיר נתקלנו במתחרה שלו בצפון רובע היורדן, ג'מבו(הם קוראים את זה כ"ימבו"). הוא ממוקם בערך באמצע רחוב Westerstraat והוא צבוע כולו בצהוב. בסופר הזה מצאנו דאורדורנטים במחיר נמוך מאוד, פירות ארוזים זולים יחסית וכמעט הכל בזול ביחס למתחרה הגדול אלברט. עוד פרט חשוב, על שקיות גדולות צריך לשלם ולכן עדיף שתסתובבו עם שקית בתיק אם אתם מתכננים קניה. באלברט היין יש שקיות קטנות בחינם, אבל הו נקרעות בקלות.
  • את המפה שלנו אנחנו קיבלנו במלון והיא היתה מצויינת ונוחה לשימוש, הכילה את מסלולי הטראמים ואת כל האטרקציות בעיר. מצאתי אותה אונליין כאן.
  • בעלי כרטיס אשראי עם צ'יפ בראש הכרטיס יתבקשו להקיש Pin code בעת השימוש בכרטיס בחנויות השונות. הקוד הזה הוא בעצם הקוד שלכם לכספומט ומבלי להקיש את הקוד הזה לא תוכלו להשתמש באשראי. אם אין לכם את הצ'יפ הזה, אל דאגה, בקשו מהמוכר/ת להעביר את הכרטיס רגיל וציינו שהכרטיס שלכם הוא כזה שדורש חתימה. לרוב תתבקשו להציג תעודה מזהה.
  • החזר מס. בתור תיירים מחוץ לאיחוד האירופי, אתם זכאים להחזר מס, במידה ותרכשו בסכום של מעל 50 יורו באותה קנייה. בכדי לקבל את ההחזר עליכם לבקש טופס החזר מס מהמוכר בעת הקניה. חלק מהמקומות דורשים שתגיעו עם הדרכון בכדי לקבל את הטופס(בסקצ'רס למשל, בזארה או H&M לא דרשו). בכדי פיזית לקבל את ההחזר, עליכם לגשת לדלפק המכס בשדה התעופה סכיפול ולהחתים את הקבלות. בעיקרון מזהירים שעליכם להראות את הרכישות לפקיד, אבל אנחנו לא באמת נדרשנו לשלוף את הכל, רק נשאלתי האם כל מה שקניתי עליי. דלפקי המכס נמצאים ליד דלפקי הצ'ק אין, לכיוון דלפק 17 אם אני זוכרת נכון. משם יש לגשת לדלפק של Global blue במידה ואתם מעוניינים בהחזר בכרטיס אשראי, או לסניף הבנק במידה ואתם מעוניינים בהחזר במזומן.
  • שירותים ציבוריים. להבדיל ממקומות אחרים בעולם, לא כל בתי הקפה והמסעדות הקטנות מצויידות בשירותים, לכן, מצאנו את עצמנו לא מעט פעמים חוזרים למלון בשביל הפסקת פיפי. נשמע מוזר אבל זו האמת. נתקלנו בשירותים ציבוריים בתשלום בכמה מקומות בעיר, אבל לא נכנסנו. קחו זאת בחשבון במהלך הטיול.
זהו, זה מה שהצלחתי לדלות מראשי. אם יש לכם שאלות, אתם מוזמנים לשאול שאלות במייל.
אמסטרדם היא אחת הערים הרגועות, הנעימות והשקטות ביותר שיצא לי לבלות בהן. אני יכולה לומר בוודאות שאחזור אליה בעתיד.

20.6.2011

ממשיכים להתכונן.

בשישי עבר שבוע מאז החזרה לארץ והבנו שהגיע הזמן שנתאפס על עצמנו ונתחיל לסמן V על כך מיני מטלות ברשימת ענייני החתונה. בחמישי בערב נכנסתי לחרדת כלות קלה והייתי משוכנעת שלא נספיק כלום בזמן המועט שנשאר עד המאורע, פחות מחודש, אבל אז ישבתי עם לוח שנה וחישבתי ימים, נזכרתי שאני לא בריידזילה שתכננה הפקת ענק ונרגעתי :)

מטלות שטופלו עד כה:
שמלת כלה, צ'ק!
בגדי חתן, צ'ק!
נעליים לחתן, צ'ק!
טבעות נישואים, צ'ק!
מזכרות לאורחים, צ'ק!
לסגור מקום לארוחה אחרי הטקס, צ'ק!
לשלם על הטקס, צ'ק!

מטלות שנשארו:
נעליים לכלה, מקווה לסיים עם זה היום.
תכשיטים לכלה, אוי ווי, אני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל.
להזמין זר לכלה וסידור פרחים לטקס, מחכה לבעלי מקצוע.

כל זה מוביל אותי להבנה שכלות וחתנים שעושים אירוע גדול כדוגמת ההפקות שפושטות על ארצנו הקטנטונת בחודשים מאי-אוקטובר בוודאי בולעים כמויות אדירות של וואליום, זאנקס, פרוזק וחבריהם, אחרת אני ממש לא מבינה איך מארגנים את הדברים האלה ונשארים בסוף עם שיער על הראש(או שאולי זו הסיבה שתמיד לכלות יש חתול מת/תוספות שיער על הראש). לשמחתי לא נשארו באמת נושאים רציניים לטפל בהם וברוב המאסטים כבר טיפלנו.
בשישי אחרי רכישת טבעות הנישואים נסענו לנהריה, לביקור אחרי הטיול בחו"ל. מזג האוויר היה נעים מאוד אבל היתושים המנוולים מנעו מאיתנו להנות ממנו בחצר. יש לציין שבעת צילום התמונות חטפתי 5 עקיצות ברגליים. מסיכוני הבלוגרית, מסתבר...
מה לבשתי?
חולצה מH&M באמסטרדם, כ45 ש"ח.
מכנסיים מגאפ, מתנה מהיח"צ.
שרשרת של שלי דהרי.
נעלי בלרינה מזארה באמסטרדם, כ110 ש"ח.
שבוע טוב!

18.6.2011

ביקורת לק

בשבוע שעבר קיבלתי מיחסי הציבור של O.P.I כמה לקים. הפעם החלטתי להראות לכן סווץ' של Steady as she rose מתוך הקולקציה בשיתוף הסרט שודדי הקריביים 4. O.P.I משתפים לאורך שנים פעולה עם סרטי דיסני וכוכבים נוספים ומוציאים קולקציות בהשראתם. לטעמי הקולקציה המוצלחת ביותר עד היום היתה קולקציית שרק שהביאה אלינו לילך מעולה, סגול מדוייק(שעליו אכתוב בעתיד) וגם ירקרק שנוי במחלוקת.
האמת שהSASR הזכיר לי בהתחלה את Rumple's wiggin, אבל אז הגעתי הביתה והסתכלתי על שניהם אחד ליד השני והבנתי שזיכרוני מתעתע בי. הSASR יותר ורוד עתיק מאשר סגול לילך, הגוון שלו מושלם לדעתי לכל בגדי הפסטל של הקיץ ומשתלב מצויין עם לוק בגווני ניוד(או "נוד", על פי כל אתרי האופנה בארץ). המריחה שלו מאוד נוחה, כרגיל עם לקים של O.P.I ונדרשו רק שתי שכבות לאטימות(עם אסי צריך אחת נוספת בגוונים בהירים כמו זה). הלק התייבש מהר יחסית, תוך 15 דקות בלי מייבש או טופ כבר יכולתי לגעת בציפורניים. לגבי העמידות, מניסיוני עם לקים של O.P.I, והSASR לא שונה מהם, העמידות על הציפורניים שלי לא רעה בכלל, מחזיק לי בדרך כלל 5 ימים בסדר יום רגיל של שטיפת כלים(אבל לא קרצוף סירים), אבל זה מאוד סובייקטיבי. יש לי חברה שאצלה O.P.I מתקלף בתוך יומיים אבל אסי מחזיק שבוע, עליי לעומת זאת רוב הלקים של אסי(היו יוצאי דופן משום מה) שורדים יומיים בקושי.

ניתן להשיג בחנויות נייל סטודיו ובמכוני הפדיקור השונים. מחיר: 60 ש"ח.

16.6.2011

המלצות לטיול באמסטרדם - חלק א'

כבר עבר כמעט שבוע מאז שחזרנו, אבל נשארה עוד טיפה קטנה מתחושת הרוגע שהעיר הזו משרה. הייתי ממליצה על ביקור בעיר הזו לכל אחד, משפחות, זוגות, חברים. יש בה הכל מהכל והסמים הקלים והרחובות האדומים הם רק חלק קטן מאוד ממנה וממש לא משליכים על שאר העיר.
אנחנו ביקרנו בעיר במשך שבעה לילות ולא השתעממנו. מצד שני, הטיול הזה היה גם למנוחה ולא רק נסיעה רגילה, אז מרחנו את הזמן. כנראה שניתן "להספיק" את הכל גם בארבעה לילות, אבל הייתי ממליצה לבלות בעיר גם בסופ"ש(יש אווירה קצת אחרת).
אני הזמנתי את כרטיסי הטיסה לחוד והמלון לחוד, גם כי זה יצא יותר זול בסופו של דבר וגם כי רצינו טיסה סדירה(טסנו עם אלעל, לא בגלל חיבה מסויימת לחברה, אלא פשוט כי הם הכי זולים בטיסות ישירות מהארץ), מה שמוביל אותנו לתחילת הטיפים.
לינה
מיקום המלון משפיע מאוד על סוג הטיול שלכם. המלון שלנו היה ממוקם ממש במרכז העיר ואיפשר לנו גישה נוחה לכל האזורים המתויירים ברגל, ללא צורך בתחבורה הציבורית(הנוחה, ועליה בהמשך). זה הפך את הטיול שלנו להרבה יותר רגוע, יכולנו לטייל כמה שעות בבוקר, לחזור למלון לישון ולנוח ואז שוב לצאת. המלון שאנחנו ישנו בו נקרא Nova Hotel(אל תבלבלו אותו עם Novotel) והיינו מאוד מרוצים. שילמנו 170 יורו ללילה, שזה לא זול, אבל כלל ארוחת בוקר סבירה+ שהוגשה בבופה(עם חביתה, בייקון, לחמים, מאפים, גבינות וממרחים) ומיקום מנצח. ניכר כי החדרים עברו שיפוץ לאחרונה וכל המלון בעל חזות עדכנית יחסית. הצוות היה חביב למדי וענה על שאלות. במלון יש WIFI חופשי וגם 3 עמדות מחשב(מאק חתיך שכזה) ומדפסת שמאוד הועילה בהדפסת כרטיסים שונים(חינם).
טיפ להזמנה: כשרציתי לעשות בוקינג דרך אתר המלון, קיבלתי הודעה שכל החדרים תפוסים לתאריכים שרציתי. מאוכזבת פניתי לאתר וואלה טורס כדי לנסות לגשש אחר מלון, נתקלתי במלון נובה באחת התוצאות. בסופו של דבר הזמנתי דרך וואלה והמחיר היה זהה למחיר באתר המלון.
תחבורה
כבר כתבתי בפוסט הקודם על התחבורה הציבורית באמסטרדם. היא פשוט טובה, נקודה. בין אם תבחרו ברכבת, אוטובוס, טראם או אפילו אופניים, תבחרו טוב. אנחנו השתמשנו רק ברכבת וטראם והיינו מאוד מרוצים מהחוויה בשניהם. נתחיל ברכבת, מאחר וזה הדבר הראשון שזקוקים לו כשנוחתים. כשנוחתים בסכיפהול יש גישה ישירה לרציפי הרכבת מהטרמינל. עוברים את אזור איסוף המזוודות ולאחר הליכה קלה לכיוון היציאה תראו את העמדות האוטומטיות למכירת כרטיסים ואת שלטי הירידה לרציפים. המלצה שלי, בררו מראש באתר מהם הרציפים האפשריים(מומלץ לכל נסיעה ברכבת) לרכבות לאמסטרדם באזור שעת הנחיתה שלכם(תחנת היציאה היא Amsterdam Airport ותחנת היעד היא Amsterdam Centraal). השילוט בשדה התעופה לא ברור כל כך וממש לא נעים לטייל עם המזוודות בין שלטי הרציפים השונים. לגבי רכישת הכרטיסים בעמדות האוטומטיות, ישנם כרטיסי מחלקה ראשונה וכרטיסי מחלקה שניה. אלא אם אתם מגיעים בשעות העומס(9-10 בבוקר או 5-6 בערב) אין סיבה לקנות כרטיס מחלקה ראשונה. הרכבות חדישות ונקיות יחסית כך שהמחלקה השניה מספקת בהחלט(אני לא בטוחה, אבל נדמה לי שההבדל היחיד בין המחלקות הוא הבטחת מקום הישיבה). ניתן לשלם עם כרטיס אשראי או מטבעות אך לא עם שטרות. במידה ומשלמים עם כרטיס אשראי ישנה עמלה על סך יורו אחד(שזה המון!), לכן, אם מתאפשר לכם, תכינו את המטבעות מראש, חבל על העמלה.
כשתגיעו לתחנה המרכזית באמסטרדם תוכלו לקחת מונית או טראם. לנו היה טראם שעצר ממש מול המלון(קווים 1, 2 או 5) ולכן בחרנו בטראם. עלות כרטיס בודד הינה 2.6 יורו ותקף למשך שעה. ניתן לקנות כרטיס אצל הנהג/סדרן בכניסה ובחלק האחורי(יש שתי עמדות כרטיסן). אם אתם רואים שתשתמשו הרבה בטראם, שווה לקנות את כרטיס לשימוש לפי ימים(תוכלו לראות את מחירי הכרטיסים כאן). נסו להעריך את כמות הנסיעות הצפויות לכם וכך תדעו אם משתלם. אנחנו ויתרנו משתי סיבות. הראשונה היתה כי מזג האוויר היה די נוח והמלון היה מרכזי, כך שיכולנו ללכת ברגל. הסיבה השניה שויתרנו היא כי המרכז בו ניתן לקנות את הכרטיסים האלה היה עמוס מאוד(ממוקם בתחנה המרכזית) ולא התחשק לנו להעביר שעה וחצי בהמתנה. בסופו של דבר אנחנו נסענו בטראם 3 פעמים, מתוכן 2 פעמים אל/משדה התעופה, כך שהויתור היה נכון.
חשוב! לאחר רכישת הכרטיס על הטראם או בעליה עליו, יש להעביר את הכרטיס בקורא הכרטיסים. במידה ולא תעבירו או שלא יהיה עליכם כרטיס ויעצור אתכם פקח, תקבלו קנס גדול במיוחד(לפי מה שקראתי בין 100 ל150 יורו). לגבי הרכבת, אין צורך להעביר את הכרטיס בקורא כלשהו, אבל יש ביקורות מדי פעם. כשחזרנו ברכבת מטיול מחוץ לעיר, ממש לקראת ההגעה לתחנה הסופית, פקחית עמדה ורשמה דו"ח מפורט לצעיר מקומי שלא קנה כרטיס, כנראה שבפעם הבאה הוא כבר יקנה...
מוזיאונים
בעיר יש עשרות מוזיאונים לכל תחומי וסוגי העניין. אנחנו ביקרנו במוזיאון וון גוך, בFOAM ובבית אנה פרנק. ממולץ מאוד לרכוש כרטיסים מראש אונליין ולהגיע עם הדפסה במקום לעמוד בתור. מי שמתכנן ביקור ביותר מ3 מוזאונים מלבד בית אנה פרנק, מומלץ לרכוש את כרטיס I amsterdam שמאפשר כניסה כמעט לכל המוזיאונים בעיר(בית אנה פרנק אינו כלול בכרטיס).
וון גוך - מוזיאון נעים ומעניין, מכיל ציורים של וון גוך מתקופות שונות בחייו, כולל החמניות המפורסמות וגם ציורים של ציירים שהשפיעו עליו. הציורים משולבים עם כיתובים על הקיר מתוך מכתבים שכתב למכריו וכן סיפור חייו בכל תקופה. אנחנו סיירנו בו כשעה וחצי וביקרנו גם בחנות המתנות של המוזיאון שהייתה לא יקרה באופן מפתיע ביחס לחנות מתנות, כדאי לעבור. עלות כניסה הינה 14 יורו למבוגר וחינם לצעירים מתחת לגיל 17. ניתן להוסיף עוד כמה יורו כדי לקבל אוזניות עם הדרכה. לפי מה שראיתי, האוזניות פשוט מקריאות את הכיתובים על הקירות. אם אתם יודעים לקרוא, מיותר.
FOAM - מוזיאון צילום. לצערנו זו היתה נפילה. אני התעדכנתי על התערוכה שמציגה קצת אחרי אמצע מאי ומשום מה זכרתי שהיא נמשכת עד סוף יוני. לצערנו היא התחלפה לתערוכה פרו פלסטינאית משהו, עם "תמונות הכיבוש" של שלל צלמים ישראלים וגם תמונות מהטבח בארמנים ומלחמת קוסובו. לא בדיוק התערוכה שמתחשק לך לבקר בה בטיול רגוע. התערוכה שחשבתי שנראה היתה תערוכת דיוקנאות שנשמעה מאוד מעניין מקריאה באתר. השורה התחתונה, כדאי לבדוק מראש מה התערוכה שמוצגת(ולשים לב טוב טוב לתאריך). עלות הכניסה הינה 8 יורו.
בית אנה פרנק - מוזיאון עוצמתי ויעד חובה, זורק אותך למקומות אחרים לגמרי לעומת העיר הרגועה הזו וגורם לך לשאול "איך? איך זה קרה כאן?". המוזיאון מתוכנן בצורה מעולה ומצליח להעביר לכמה דקות את תחושת המחנק בעת השהייה במקום המסתור. לא ארחיב במילים על המקום, רק אומר שהוא אתר חובה לכל אדם, יהודי או לא, אשכנזי או ספרדי. לגבי רכישת הכרטיסים באתר. כאשר רוכשים כרטיס, קובעים בעצם את שעת הביקור במקום, לרוב הכרטיסים לשעות הבוקר נגמרים כמה ימים מראש, כך שאם אתם רוצים לבקר מוקדם, הזמינו מראש. אנחנו ביקרנו בשבע בערב והיה מאוד נוח, לא עמוס מדי, מה שאפשר התבוננות וקריאה מעמיקה יותר. עלות הכניסה הינה 14 יורו.

בהמשך, על מסעדות, אטרקציות בעיר ומחוצה לה, קניות(מעט) וטיפים כלליים.

13.6.2011

פריחה צהובה

בתחום האופנתי אמסטרדם לא היוותה השראה כל כך גדולה. רוב המקומיים מתלבשים בצורה "רגילה" למדי ולא נתקלנו ביותר מדי הפתעות או השקעות. כן שמתי לב שמכנסי הרמון(אלדין שכאלה מבד דק) מאוד פופולארים שם ומגיעים בשלל גוונים והדפסים בכל החנויות. השורה התחתונה היא שחוץ מH&M וקצת זארה, המחירים די גבוהים והגזרות לא בדיוק מתאימות לכל אחת. ההולנדיות, איך נגיד בעדינות, בעלות רגליים עם אחיזה בשטח, מה שאומר שרוב המכנסיים מאוד רחבים באזור הירכיים.
מצד שני, הן לא נחשבות לעם שופע במיוחד ולכן כאשר פניתי למדוד שמלה, מקום לחזה לא היה, אבל באזור האגן יכלו להיכנס עוד כמה "קרן". אז אם אתן שופעות ירכיים, חפשו מכנסיים בהולנד, שם חושבים עליכן טוב טוב :)
אז כאמור, לא ממש קניתי מעבר לH&M וקצת זארה, בהם המחירים קצת יותר נמוכים מהארץ(15-20 אחוז בממוצע) ויחד עם החזר המס מגיעים למחיר נוח ביותר. מעבר לכך שוטטתי קצת בחנויות מקומיות, אבל שוב, הבדלי הגזרות והמחירים הגבוהים גרמו לי לברוח החוצה(70 יורו לשמלת טריקו פשוטה). דווקא בשוק אלברט קויפ היו כמה מציאות שוות כמו מטפחות צבעוניות ויפות ונעליים מעניינות במיוחד.
מה לבשתי?
מכנסונים מH&M באמסטרדם, 69 ש"ח.
חולצה מH&M באמסטרדם, 45 ש"ח.
תליון זכוכית מורנו, מתנה מאיטליה מההורים של החבר.
סנדלים מNews ברחובות לפני כמה שנים.
ארנק מדוזה שקניתי בשופוני, 250 ש"ח.
ולסיום, עוגיפלצת של ג'ואנה!
הוא היה כל כך חמוד ויפה, שהייתי חייבת לצלם אותו, ואז גם לאכול אותו ולגלות שהוא טעים :)

11.6.2011

חזרה בארץ

נחתנו בשישי בבוקר לחום של תל אביב, עייפים מהנסיעה, אבל טעונים ברוגע ושלווה משם. זה היה שבוע חלומי-משהו. כל כך נהננו מההתנתקות החלקית מהארץ, מהשקט ששורר סביב, מהבילוי רק שנינו יחד ומהעיר המיוחדת הזו.
כבר יצא לי לטייל בכמה ערים באירופה, אך מאף אחת מהן לא נהנתי כמו מאמסטרדם. יש נטייה לקשר מיידית את העיר הזו עם המריחואנה החוקית, אבל לטעמי יש בה הרבה מעבר. יש בה עשרות מוזיאונים מכל סוג וזן, פארקים יפים, רחובות שנעים לשוטט בהם, ההתמצאות בעיר קלה במיוחד ואף אחד לא ישפוט אותך אם תשב על כוס בירה ב10 בבוקר(כמו רוב התיירים האנגלים והגרמנים).
החוויה בעיר הראתה שאפשר גם אחרת. אני מאוד אוהבת את תל אביב, אבל יש המון דברים שחסרים לה בכדי להיות עיר גדולה ויעד תיירות נוח. תחשבו על התייר שמגיע לארץ וצריך להגיע למלון בתל אביב. רכבת לתל אביב מרכז אפשר לתפוס אחת לשעה החל מ8 בערב, וגם זה רק במידה והגיע באמצע שבוע ולא בשישי-שבת. משם עליו לקחת מונית ליעדו ולהיעשק על ידי נהגי המוניות התל אביבים, כי אוטובוסים אין במהלך הלילה וביום אין שום דרך קלה להתמצא בהם.

באמסטרדם לעומת זאת, רכבת לכיוון העיר יוצאת משדה התעופה כל 15 דקות "בשעות המתות" וכל 5 דקות בשעות העומס. משם מגיעים לתחנה המרכזית של אמסטרדם ועולים על טראם שמגיע כל 5-10 דקות למרכז העיר.

כמה פשוט היה להפעיל רכבת חשמלית שכזו על הצירים הראשיים בתל אביב, כמו ארלוזרוב מרכבת מרכז, נמיר, דיזינגוף. כמה פשוט? כנראה שלא פשוט בכלל. במקום לפנטז על רכבת תחתית בתל אביב שתהיה מוכנה לשימוש לנכדים שלנו במקרה הטוב או לנכדים שלהם במקרה הסביר, יכלו ללכת על פתרון חשמלי, ירוק ונכון לסביבה. כרגע מעדיפים לעבור לאופציית "העורקים הראשיים" ב1 ביולי תוך שימוש באוטובוסים.
טראם בפעולה

אמסטרדם היא אחת הערים עם האוויר הנקי ביותר שיצא לי לנשום, בעיקר בגלל השימוש הנרחב בתחבורה חשמלית והגבלת כניסת כלי רכב לעיר(על ידי קביעת מחיר גבוה מאוד לחניה בעיר). חבל שבגלל כניעה לגוף לא מתפקד ומושחת כמו "דן", אנחנו ממשיכים לזהם את גוש דן ולא עוברים לאלטרנטיבה הגיונית יותר, חשמלית.

ברור לי שההשוואה לתשתיות ורמת הפיתוח של אמסטרדם, או כל עיר אירופאית אחרת לצורך העיניין, היא לא השוואה נכונה. אמסטרדם קיימת מאות שנים ואילו תל אביב מאה וקצת. אבל בדיוק מהסיבה הזו היינו אמורים להראות אחרת. יש עשרות מודלים עירוניים בעולם שקיימים ועובדים, מדוע לא ללמוד מהם וליישם אותם? נכון, אנחנו אור לגויים בהרבה מאוד תחומים, ההולנדים יכולים ללמוד מאיתנו חריצות מהי, אבל בתחום של פיתוח עירוני אנחנו בקושי גיץ מהמדורה. מתי יבינו שאפשר לעשות את זה אחרת ולא צריך להמציא את הגלגל? אפשר פשוט לקפוץ לרגע לאירופה וללמוד דבר או שניים על פיתוח עירוני.

6.6.2011

טעימה מאמסטרדם

בחמישי בערב נחתנו באמסטרדם לשבוע שלם. את הטיול הזמנתי כהפתעה לחבר לכבוד יום הולדת 30. שבוע וקצת באמסטרדם נשמע לי בדיוק מה שאנחנו צריכים. האמת שההזמנה בוצעה עוד לפני הצעת הנישואין המרגשת, אבל אחרי ההצעה וארגוני החתונה, החופשה הזו הגיעה בדיוק בזמן.
אמסטרדם היא כל מה שקראנו עליה ויותר. אי אפשר לתאר את השקט המרגיע שאופף את הרחובות, את החוסר החיובי בהמולת עיר טיפוסית. הטיול מתנהל לו לאיטו ואנחנו מנצלים את העיר עד תומה עם הרבה הליכות ברגל. מבטיחה עוד תמונות ופוסט המלצות כשנחזור.