Fleet Week vs Israeli Holiday Season

הימים עוברים הרבה יותר מהר מאז שהתחלתי לעבוד, ומפה לשם, למרות שצילמתי לא מעט תמונות בשבוע וחצי האחרונים, יצא שלא פרסמתי כלום בבלוג. אוי לבושה!

בסופ"ש שעבר התקיים בעיר Fleet week, או במילים אחרות, שבוע חייל הים. נוסעות מטוסים ענקיות עגנו לאורך הטיילת והיו פתוחות לסיורים לקהל הרחב, חיילים חתיכים(וגם ככה חתיכים פחות...) במדים מדוגמים מלאו את רחובות העיר, הברים והמועדונים(היה מאוד משעשע לראות מלח במדים כמו בסרטים - כולל הכובע - מתפרע ברחבה. ממש סרט אמריקאי). בשבת ובראשון התקיימו מטסים חגיגיים עם פעלולים באוויר ושובלים ארוכים בכל מיני צבעים. מצחיק שדווקא בארץ מעולם לא צפיתי במטס, אבל דווקא כאן יצא לי. אולי זו הקרבה לבית, הגישה במרחק הליכה, מזג האוויר הנעים והעובדה שלא כל כך עמוס כמו באירועים האלה בישראל גרמו לנו בכל זאת ללכת.

בארץ הגיע סופסוף אחרי החגים אבל כאן לא הרגשנו אותם כל כך. חוץ מראש השנה שצויין על ידי ארוחה חגיגית עם חברים, שאר החגים חלפו על פנינו כלא היו, ומלבד העובדה שבארץ כולם היו יותר זמינים בשעות קצת יותר מאוחרות(בכל זאת, בחופש מתפרעים בשעת השינה) לא הרגשנו שוני גדול. יצא לי לדבר עם קולגה ישראלי על הנושא הזה. מצד אחד, אני ממש לא יהודיה מסורתית בשום צורה והדת לא ממש מדברת אליי. מצד שני, כשאתה לא חי בישראל ואתה בכל זאת מעוניין לשמר משהו מהישראליות שלך, היא לרוב הולכת יד ביד עם יהדות. זה נושא כבד וכנראה שעם הזמן וכשנכנסים ילדים לתמונה, זה נעשה קצת יותר קשה, לשמור על "מסורת ישראלית" בלי לשמור על מסורת יהודית ולמצוא את האיזון שמתאים לך. יכול להיות שכל התהיות האלה עולות לי לראש בגלל שאתמול ציינו חצי שנה למגורים כאן וכי החיים נכנסו סופית לשגרה רגילה מהרגע שהתאקלמתי במקום עבודה. ואולי אלה בכלל כל מאמרי הדעה השונים שמתפרסמים על בסיס שעתי בכל האתרים הישראלים(אני נחשפת אליהם בעקבות השיתופים בפייסבוק) שכוללים פירוט די רחב של אורחות החיים של מהגרים אחרים במדינות אחרות. אולי אחרי החגים גם המאמרים האלה יגמרו.

מה לבשתי?
שמלה מC&A במדריד, כ80 ש"ח.
שרשרת מאיביי, כ40 ש"ח.
סנדלים מאירוסולס, כ200 ש"ח.
תיק מאלדו בסייל לפני כמה עונות, 50 ש"ח.

לא רק השטן

זה לא יאמן שלקח לי כל כך הרבה זמן לכתוב על זה בבלוג, אבל הגיעה העת לחשוף את הרכישה השווה ביותר בטיול באיטליה, פריט שהאיטלקים ידועים כיצרנים מוצלחים שלו. לא מדובר בפסטה צבעונית, שמן זית מקומי או יין מחבל קיאנטי, אלא בתיק מעצבים איטלקי, ולפי הרמז בכותרת הפוסט, מדובר בפראדה.

במצב רגיל כנראה שלא הייתי יכולה להרשות לעצמי תיק של פראדה, שמגיע לרוב בתמחור של אלף יורו ומעלה, אבל! כשהתחלנו לתכנן את הנסיעה חיפוש תמים בגוגל "what to buy in Tuscany" הוביל אותי לשרשור בפורום תיקים על האאוטלט המטורף של פראדה במרחק חצי שעה מפירנצה. קצת חקירות, עוד קצת קריאה ושיטוטים, התברר שבחנות אפשר למצוא דגמים קלאסיים ב60%-70% הנחה. בתוספת 12% החזר מס, המחיר מתחיל להתקרב לשפוי. מאחר וגם ככה תכננתי לפנק את עצמי בתיק עור איכותי לרגל המעבר לעבודה החדשה, התזמון היה מושלם.

כך יצא שבמהלך הטיול לא ממש התעניינתי ברכישת פריטים אחרים(שמלה או שתיים מH&M לא נחשב!) וחיכיתי לביקור בSpace, האאוטלט של פראדה. האמת שהביקור שם היא חוויה בפני עצמה. מדובר בעצם במיני קניון של פראדה. בכניסה יברך אתכם איטלקי בחליפה מתוקתקת ויגיש לכם פתק עם מספר. המוכרים בחנות מצויידים בקורא ברקוד. במידה ואתם מעוניינים בפריט מסויים, הם יסרקו את הברקוד, יבדקו אם הוא קיים במחסן או שהפריט שלפניכם הוא האחרון וישאירו לכם אותו בקופה תחת המספר שלכם. לפי מה שקראתי, בכל יום המלאי משתנה וכבר קרה שלא היה מספיק מבחר. כשאני ביקרתי היה מבחר גדול ביותר ולא מעט תיקים שיגרמו לכל חובבת אופנה להזיל ריר. בסופו של דבר בחרתי בתיק שבתמונות. הוא קלאסי, אבל עם טוויסט קל בדמות הריץ'רץ' בצדדים, הצבע שלו מתאים לכל עונות השנה והוא גדול מספיק בכדי להכיל אייפד.

במהלך הביקור במקום נתקלנו בלהקת יפנים מטורפים שהתרוצצו אחוזי דיבוק בחנות ופשוט קנו הכל. כנראה שהמוכרים מורגלים לכך, כי כשאני הגעתי לקופה והמספר שלי הראה רק תיק בודד שמור תחתיו, המוכרת מאוד הופתעה ושאלה "Just this one??". ובכן, אני לא יודעת כמה מרוויחה זבנית בחנות של פראדה באיטליה, אבל בתור מהנדסת בחברת היי טק בישראל, לקנות יותר מתיק אחד זו לא ממש אופציה אם אני מתכננת לשלם גם שכירות. אני מניחה שזה נובע מהטירוף של היפנים. ראיתי מישהי שרכשה שתי שמלות, 5 זוגות נעליים ושלושה תיקים. בקטנה.

מה לבשתי?
שמלה מH&M בפירנצה, כ45 ש"ח.
חגורה מברשקה, כ15 ש"ח.
סנדלים מאירוסולס בארה"ב, כ200 ש"ח.
משקפי שמש מאירוקה, 120 ש"ח.
צמיד מאיביי, כ15 ש"ח.

שבועותינג ומיני מתכון

שבועות הגיע ואצלנו במשפחה אף פעם לא עשו פסטיבל גדול סביב החג הזה. קישים וארוחות עמוסות חלב מעולם לא היו הפייבוריט של המשפחה שלי, מגוון גדול של סלטים טריים או מבושלים דווקא כן. השנה חברנו לאחים הקטנים של עומר(חשוב לציין שהם לא בדיוק קטנים...) וארגנו ארוחת חג משפחתית אצל ההורים שלי.

מילאנו כולנו את המטבח בבישולים, חיתוכים, תיבולים וקיצוצים ולדעתי זו היתה הפעם הראשונה שאמא שלי באמת נהנתה לראות את המטבח שלה עמוס ומתלכלך. בדרך כלל זו רק היא ואבא שלי במטבח הענקי הזה ובכל זאת שומעים קיטורי צפיפות. זה כנראה חלומו של כל חובב בישול, משטחי שיש גדולים, גז מרווח ומקום להמון גאדג׳טים של מטבח. ומכונת קפה. וקיצ׳נאייד! יום אחד גם לי יהיה מטבח של גדולים :)

אני הייתי אחראית על בורקסים, עוגיות ופסטה כלשהי. החלטתי לזרום עם העצלנות ולהסתדר עם מה שהיה במקרר והתוצאה היתה טעימה ומוצלחת. כל כך מוצלחת שאפילו תום סרבן האוכל ביקש מנה שניה. אז מה אילתרתי. בישלתי 500 גרם פסטה מסוג טליאטלה. בינתיים קצצתי בצל אחד דק וחבילת פטריות שמפיניון קצוצות דק גם כן. השתמשתי בשאריות גבינה שהיו במקרר - חצי גביע גבינה לבנה ו100 גרם גבינה בולגרית של פנחס, שתיהן 5%. קצצתי חופן מרווה, חופן בזיליקום וחופן אורגנו טריים. מערבבים הכל עם ביצה ורבע כוס חלב, מפזרים פרמז׳ן מעל ומכניסים לתנור ל20 דקות בערך. החלק העליון פריך ובפנים רך וטעים. אלתור מוצלח הפעם.

מה לבשתי?
שמלה מאיביי, כ60 ש״ח.
חגורה ממכנסיים מזארה.
סנדלים מקליגולה לפני כמה עונות, 240 ש״ח.
משקפי ראיה מקרולינה למקה, 225 ש״ח.

זו התקופה הכי יפה בשנה בגינה של ההורים. הסגולים והצהובים על הרקע מיליון גוונים של ירוק, זה ממכר.

התחלות

יומיים ראשונים בעבודה החדשה ואני די מותשת. הימים(ואפילו החודש) הראשונים בעבודה חדשה כוללים המון אינפורמציה חדשה, מה שגורם לכך שלאחר קריאת מסמכים מול המסך במשך 9 שעות רצופות, אני קצת סולדת מבהיה בו בבית. אז המינון ברשתות חברתיות ירד וזה דווקא לא רע, אבל תמונות מחכות להתפרסם עוד משישי ואני לא מוצאת את הסבלנות.

אבל היום ערב חג וקיבלתי פאוזה קצרה מהמסמכים וההרצאות כדי לאגור כוחות, זמן טוב לפרסם כאן. דווקא לא רע הדיל הזה, יומיים הפסקה באמצע תהליך ההכשרה. זה נותן אופציה לכל המידע לשקוע ולעבור עיבוד במוח. לפחות החומר מאוד מעניין, אחרת היה קשה לשרוד, ועוד בלי קפה(אני לא שתיינית קפה גדולה, לא עושה לי טוב כל הקפאין הזה).

חזרה לתמונות שצולמו בשישי כשחזרנו מיום ההולדת של פרי(שממריאה ממש עכשיו ללונדון, Enjoy Darling) שנחגג הפעם בשישי בצהריים במעוז מול גן מאיר. יש לנו עוד שבועיים בערך להנות ממזג אוויר שמאפשר לשבת בחוץ בשעות הצהריים וזה היה ניצול מצויין של התקופה. ניצלנו גם את האוטובוסים המאוחרים של שעון הקיץ, מה שמאפשר לבלות במרכז העיר עד שעה מאוחרת יחסית ועדיין לא לשלם על מונית יקרה חזרה הביתה.

מה לבשתי?
חולצה מטומי הילפיגר באאוטלט בווגאס, כ75 ש"ח.
חצאית מזארה בסייל קיץ שעבר, 80 ש"ח.
חגורה מאיביי, כ8 ש"ח.
סנדלים של איפנמה שנרכשו לפני כמה שנים בסטייל ריבר.
משקפי שמש מאירוקה, 120 ש"ח.

חג שמח! תהיו קלישאה ותלבשו לבן. מותר בחג הזה :)

Summer time

בסופ"ש האחרון החום הגיע למחוזותינו ובגדול. עדיין לא הספקתי בכלל להחליף את ארון הבגדים והפדיקור ברגליים נעשה בחופזה, אבל הוא כבר כאן, הקיץ, בין אם נרצה בו או נקטר על בואו המוקדם. 

במישור המקצועי עוברים עליי שינויים קלים גם כן. לפני כשבועיים הודעתי שאני עוזבת את מקום העבודה הנוכחי ועוברת לאחר. שינויים לוגסטיים לא יהיו כאן, נשארת ברמת החייל (דווקא לא הייתי מתנגדת לעבוד במרכז תל אביב, אבל בתחום שלי זה לא כל כך נפוץ). נותרו עוד שבועיים במקום העבודה הישן ומצד אחד קצת עצוב לי לעזוב את השגרה הנוחה כאן עם אנשים טובים ושעות עבודה לא מאוד עמוסות, אבל מצד שני אני מודעת לכך שמקצועית ולעתיד שלי מדובר בצעד הנכון. ככה זה בחיים, לפעמים צריך להחליט.

את החום של הימים האחרונים (ולכמה ימים הבאים) אני משתדלת להעביר בלבישת שמלות או חצאיות מתנפנפות עם דגש על בדים טבעיים ונושמים. לאחרונה גיליתי את חולצות הT של H&M שמגיעות במארז זוגי תמורת 59 ש"ח(או 9 יורו באירופה)  ועשויות 100% כותנה. הן הפכו לסוג של "מדים" בשבילי. עם ג'ינס או חצאית, הפתרון המושלם לחום המעיק הזה. 

מה לבשתי?

שמלה מH&M באמסטרדם, כ70 ש"ח.

סנדלים מH&M באמסטרדם, כ110 ש"ח.

שרשרת מתנת אפרת קסוטו.

כובע מקוסטה ריקה.

תיק מאיביי, כ40 ש"ח.