אוי לבושה

כנראה שהגיע הזמן להתוודות. זה מביך, אני יודעת, אבל הגיע הזמן שאכתוב זאת בריש גלי. אני, קרן, בת דוד ואילנה, התמכרתי לתוכנית הריאלטי הלא פופולארית, הדור הבא 24/7. אני, שהצלחתי להימנע מהתמכרות לאח הגדול ולרווק, נפלתי בפח הגדול עוד יותר - שילוב של השניים.

אבל בכל זאת יש בה משהו, בתוכנית הזו. אני חושבת שאם הייתי רווקה, הייתי מוצאת בה הרבה נחמה. אני חושבת שזו הפעם הראשונה שמוצגים על המסך באופן כנה יחסית כל הלבטים והרגשות של בחורה רווקה שמעוניינת בבחור, וגם הכיוון ההפוך. בחור שמעוניין בבחורה אבל לא מבין מה היא רוצה ממנו(להלן, בן). אני חושבת שהיא גם עושה שירות טוב לגברים מקריחים באשר הם(אם אורן, המקסים יש לומר, "השיג" את אורטל השטחית משהו, כנראה שיש סיכוי לכל בחור עם קו שיער נסוג). גם טל ואביעד, אהובי משכבר הימים, קיבלו הזדמנות נוספת להנחות תוכנית בנושא שמאפשר להם ללרלר בצורה המוכרת שלהם מהרדיו.

ואיך אפשר לדבר על התוכנית הזו מבלי להזכיר את אתי חזן. הבחורה הזו הצליחה להדהים אותי בכל פעם מחדש וגרמה לי להבין את יכולת מנגנוני ההדחקה של המין האנושי. איך הבנות פשוט עברו הלאה, למרות שהן יודעות ומבינות בוודאות את ההתנהגות המזעזעת שלה. היא דוגמא לישראלי המכוער שחושב שמגיע לו כי הוא עשה הרבה רעש, מגיע לו כי הוא צעק הכי חזק. אפס כבוד לסביבה, אפס תרבות דיבור, אפס תרבות כלשהי.

אבל מספיק ללהג על סדרה שהיא בכל זאת ריאלטי ערוך היטב.
השבוע הזה היה עייף משהו. עם התאוששות מוירוס שגובה עוד ועוד קורבנות מסביבי(בעיקר במשרד) וחוסר בשעות שינה. משום מה אני מתעוררת ב6:30 בבוקר. רק חסר לי ללכת לעשות עמידת ראש בחוף הים בחליפת רוח זוהרת. לפחות מחר מצפה לי סופ"ש רגוע שכולל יום כיף עם אמא וביקור אצל ההורים, שינה אינקלודד(מזמן לא עשינו את זה).
אתמול סתם קפצנו לחברים, אז החלטתי לנצל את ההזדמנות להשתמש באוסף המכנסונים שלי שנדחק לפינה בקיץ האחרון בגלל מדבקות ורודות שמעטרות לי את הרגליים.

מה לבשתי?
מכנסונים מH&M באמסטרדם, כ70 ש"ח.
חולצה מברשקה, 39 ש"ח.
סנדלים של NEWS מחנות ברחובות לפני כמה שנים.
צמיד משוק בצלאל, 10 ש"ח.
שרשרת משוק הכרמל, 20 ש"ח.

סופ"ש נעים לכולם!

Playground

לרוב אוהבים ללכלך על טרנד הקולור בלוק. שהוא מאוס, שהוא בעיקר מצטלם טוב, שהוא נחרש עוד לפני שבאמת הגיע לחנויות ועוד שלל סופרלטיבים. אני דווקא מחבבת אותו ומודה שאימצתי אותו בחום אל המלתחה. אם הסתיו הוא כתמתם-חום וצבעי אדמה, החורף אפור והאביב פסטלי, לקיץ מתאימים צבעים עזים, שמחים ובוהקים.

לדעתי מדובר באחד הטרנדים שהכי קל לבצע. קיבלנו את ההוכחה שכמעט כל שילוב של צבעים עזים הולך יחד- כתום וסגול, אדום וורוד, כחול וירוק, סגול וצהוב... תמשיכו לערבב וכנראה שעדיין תהיו בסדר. אפשר היה למצוא גם אלטרנטיבות זולות בכדי להישאר מעודכנת. הרי מספיק להוסיף גופיה/חולצה זולה בגוון אחיד ובוהק אל הג'ינס הכחול שכבר יש לכן בארון, קצת אקססוריז בוהקים לעוד זריקת צבע ויצאתן מסט צילום של ווג. נראה שהצבעים נשארים איתנו גם לקיץ הבא ואותי זה מאוד משמח.

ונחזור קצת לחיים. עובר עליי שבוע עמוס במיוחד, דווקא לא בעבודה - שם הכל שליו ורגוע, אלא בשעות שאחרי העבודה. חתונות, מפגשים, סידורים וקרן אחת סחוטה. היום בקושי הצלחתי לגרד את עצמי מהמיטה וללכת לעבודה. אולי זו עייפות טרום החגים, אולי זו סתם האני הבטלנית יוצאת החוצה, אבל הדבר העיקרי שמתחשק לי לעשות הוא להיכנס למיטה, לישון יומיים שלושה, ואז לחזור אל כולם, רעננה ועירנית כמו תמיד. זו רק אני, או שגם אתם חווים את העייפות הזו? זה באוויר?

מה לבשתי?
חולצה מזארה, 30 ש"ח בסופעונה.
ג'ינס מתמנון לפני כמה שנים, 25 ש"ח.
חגורה מאסוס, כ20 ש"ח.
צמידים - צמידים קלועים מתנה מאחי מד.אמריקה, חרוזים כתומים מארה"ב וצמיד כסוף משוק הכרמל.
סנדלים מH&M באמסטרדם, כ110 ש"ח.

חלומות

נפתח בחוב קטן. תמונות הצמיד מאירוע תכשיטי מילר. כל כך יפה, כל כך התאים למה שלבשתי. כל כך לא בר השגה כרגע.
מה לבשתי?
חולצה מנוקדת של טומי הילפיגר, נרכשה באאוטלט בווגאס תמורת 16$ בלבד.
מכנסי תחרה של טופשופ, היו זוג אחרון בחנות ולכן עלו 120 ש"ח במקום 360.
גרבי ברך בכחול-שחור מארה"ב.
נעליים מזארה בחורף שעבר, 200 ש"ח.
שעון של סבתא.

ותודה לחצי מהבויילרים על התמונות :)
נחזור לכותרת...

בשבוע האחרון אני חולמת חלומות הזויים למדי. מהסוג שגורמים להתעוררות בבוקר שמלווה בפרצוף המום ומחשבה אחת בראש: "WTF?!".
בדרך כלל כשיש לי תקופות עמוסות אני חווה גם המון חלומות. לשמחתי אני גם זוכרת אותם. כנראה שהתקופה האחרונה עמוסה במיוחד מאחר וכמעט בכל בוקר אני מתעוררת במצב שתיארתי למעלה.

ועכשיו לשתי דוגמאות מאוד מייצגות.
1. אני מסתובבת בדיזינגוף סנטר בחיפוש אחר לק ניאון צהוב מרקר. מכל המקומות בסנטר אני מוצאת כזה דווקא בבאג(יש באג בסנטר בכלל?). רוכשת 3(!!!) יחידות וממהרת הביתה. מורחת את הלק על הציפורניים בידיים וברגליים ואז פונה במרץ למרוח את הלק על השידה בסלון(תוך שימוש במברשת המקורית של הלק), זו שעליה נחים הספרים. נגמר.

2. מישהו שאני לא מכירה בא לאסוף אותי ברכב ב9 בבוקר ולוקח אותי טרמפ אל ההורים. אנחנו נוסעים דרך כביש 6(אין בזה הגיון אמיתי, זו לא הדרך לרחובות מתל אביב) ובמשך כל הנסיעה אשתו צועקת עליו בדיבורית שהוא לא יספיק לאסוף את הילדים מהגן בזמן. בדרך בכביש 6 אנחנו רואים את רחבעם זאבי אוכל מנה פלאפל וצועד בצד הכביש. פתאום הוא מדלג לכביש וכמעט ופגענו בו. החלום נגמר בכך שהנהג מוריד אותי מחוץ לבית הורי ואני צועקת לו "ומה עם הילדים?!". נגמר.

אומרים שחלומות הכרחיים לנקיון התת מודע שלנו. התת מודע אוגר במהלך היום כל מיני תמונות ומידע ובמהלך השינה זורק הכל ובונה מכך חלום. אנשים שלא חולמים חווים עייפות פשוט כי המוח שלהם לא עשה ריסט בלילה. זוהי תיאוריה אחת מיני רבות שקשורות בחלומות. לרוב אני נוטה להאמין לה. אבל בשבוע האחרון נראה שהתת מודע שלי התחיל לאגור מידע ממקומות לא ברורים. רחבעם זאבי?!

סופ"ש מלא בחלומות הגיוניים ומובנים לכולם!

שישי חווייתי

בשישי האחרון תכננו לסוע לנהריה. היינו אמורים לקחת את אח של החבר איתנו. רצינו להיות נחמדים, אז אמרנו לו שנבוא לאסוף אותו, מדיזנגוף. כמה חבל שהיינו מנותקים מהעולם ולא שמענו על השטות הזו שנקראת מצעד המוזיקה. ממתי יש מצעד המוזיקה בתל אביב? ומה זה בכלל אומר מצעד המוזיקה? למה צריך לצעוד בשביל זה?

לקח לנו 50 דקות להגיע מרמת אביב לדיזנגוף. סיוט. אמרנו לעצמנו שבכך הסיפור הסתיים ועכשיו אפשר סופסוף לצאת לנסיעה המעצבנת לנהריה. אבל לא, עצרנו בתחנת דלק בנמיר כדי לגלות שיש לנו פנצ'ר, נכנס בורג בגודל מכובד, כנראה באבן גבירול. החלפנו לרזרבי ונסענו. כמובן שבגלל כל העיקובים בדרך, נכנסנו לפקקים של יום שישי בכביש החוף. בשעה 2 בצהריים, אחרי 3 שעות על הכביש, הגענו ליעד, ייאיי!
טוב, מפה הדברים יכולים רק להשתפר. אכלנו בשר טוב לצהריים, התמוטטנו על המיטה לשנ"צ איכותי של שישי ובעיקר נחנו. גם זה צריך לפעמים. בשבת כבר חזרנו לתל אביב למרתון נקיונות נמרץ (גם את זה צריך לעשות מדי פעם).
מה לבשתי?
את החולצה הזו קניתי בארה"ב ברשת מאוד אמריקאית - Van Heusen. נתקלנו בחנות שלהם בסן פרנסיסקו. לא מדובר בפריטים מרגשים במיוחד, בעיקר ספורט אלגנט, אבל מהסוג המדוייק והאיכותי. המידות גם הן אמריקאיות וכך יצא שאני(אני!) קניתי חולצה מכופתרת במידה סמול, שגם נסגרת באזור החזה. מי היה מאמין. לצערי לא מצאתי את החולצה הזו בעוד צבע וחבל, כי היא מאוד נעימה ומחמיאה לגוף והיא נוחה לחורף וגם לקיץ במשרד הממוזג.
היא עלתה 15$ בלבד ושווה כל סנט מבחינתי.
צירפתי אליה מכנסונים מתמנון, 25 ש"ח.
חגורה מברשקה, 40 ש"ח לצמד חגורות.
צמיד פימו ורוד ומקושקש שקיבלתי מאמא.
סנדלים של סטיב מאדן(שמופיעים פה הרבה כי הם נוחים לי ומתאימים להכל), 240 ש"ח.
לק ורוד-כתום ניאון שקיבלתי מתנה מטולי במפגש בלוגריות האחרון של קליניק(תודה! הוא נפלא לקיץ!).

בין האצבעות

אני לא יודעת מה אתכם, אבל אצלי הזמן פשוט בורח מבין האצבעות. אני מרגישה שרק לפני שבועיים עוד סבלנו מג'ט לג מהטיול והופ, כבר הגענו כמעט לאמצע יולי. מה קורה פה? מישהו מריץ לי את החיים קדימה בTiVo שלו? אומרים שהזמן עובר מהר כשנהנים. אני חושבת שאני אכן נהנת. אני בתקופה מאוד טובה. סיימתי את התואר, אני עובדת במקצוע שאני אוהבת, אני מטפחת תחביב(הבלוג) מוצלח ומהנה(מבחינתי, מקווה שגם מבחינתכם...), יש לי בנזוג לחיים שאני מאוד אוהבת ומשפחה תומכת. אבל למה כל זה צריך לעבור כל כך מהר?

אולי כל המחשבות האלה מגיעות אליי בגלל שיום ההולדת שלי מתקרב(23 לאוגוסט) והשנה אחגוג 25 קייצים מהבילים. יומולדת 25 תמיד הרגיש לי כמו יומולדת משמעותי בשנות ה20 לחיים. מן נקודת ביניים כזו שבה נדרשים כבר להיות מגובש ובוגר אבל מצד שני צעיר ונרגש. עד עכשיו התעסקתי בלבחור מקצוע, להתחיל תואר ולסיים אותו, לבחור תחום שבו אני רוצה לעבוד, בדרך גם למצוא חבר, לעבור מהבית של ההורים, אולי אפילו עם החבר. אז סיימתי עם כל אלה ועכשיו כנראה הזמן להתרווח ולהנות מכל זה. אין לי כל כך פואנטה, אני סתם מקטרת על בריחת הזמן, שאני משתדלת למלא בדברים שמשמחים אותי. רק תמיד תהיתי אם גם אחרים מרגישים שהזמן טס להם... מרגישים?
מה לבשתי?
מכנסונים מForever21.
חולצה מהוניגמן עודפים שאמא קנתה ואני השאלתי, 3 ב100 ש"ח ושולם עם תווים, אז טוטאל של קצת פחות מ30 ש"ח.
סנדלים מסטיב מאדן בשנה שעברה, 240 ש"ח.
טבעת מהדוכנים באוניברסיטה, 3 ב5 ש"ח.
לק כתום קורלי שכזה מארה"ב.
סופ"ש נעים לכולם(שיעבור לאט וטוב)!

ציפוי של אושר

בשישי האחרון קפצנו לI love Cupcakes בבן יהודה. שמעתי על המקום כבר לפני כמה שבועות, אבל הפוסט של רחלי "מפשוט מבשלת" גרם לי להזיז את עצמי ואת החבר לכיוון בן יהודה. רחלי, זה פשוט לא הוגן התמונות האלה!

למזלי, גם החבר נדבק בחיבה לקאפקייקס כשטיילנו בארה"ב לפני כחודשיים(לא להאמין שעבר כל כך הרבה זמן, כבר מותר לסוע שוב?!), כך שכשהגענו למקום הוא שאל שאלה של רציניים: "יש לכם Red Velvet, נכון?". כשנכנסנו הודיעה לנו המוכרת החייכנית שיש מבצע, קונים 10 ומקבלים 12. אני הייתי תמימה ואמרתי לה שלא נגיע לזה. התכנון המקורי שלי היה לקחת 6 קאפקייקס להורים לשבת ואחת לכל אחד מאיתנו לדרך. התבדתי כשראיתי את החבר מצביע על 3 קאפקייקס שונות שבכולן הוא מעוניין. בסוף הגענו ל12 בלי תכנון מוקדם. כך יצא ש12 קאפקייקס עלו לנו 130 ש"ח, כמעט 11 ש"ח לקאפקייק. לא זול, אבל גם לא מאוד יקר בהשוואה למחיר בחו"ל. הקאפקייקס עצמן היו מאוד טעימות. אנחנו ניסינו את ה:

1. Red Velvet - מצויין. מתוק במידה ועם ציפוי טעים מאוד.
2. פרלין - נחמד, מתוק מדי לטעמי, אבל בכל זאת טעים ומאוד שוקולדי.
3. אוריאו - נחמד, אבל עדיף כבר הפרלין.
4. ריבת חלב - מצויין. מתיקות עדינה מאוד יחסית לקאפקייקס.

משם המשכנו לטייל באזור הטיילת ובסוף מצאנו את עצמנו אוכלים צהריים בשדרה. היה טעים. אמנם לא מדובר באוכל מורכב במיוחד, אבל הם לא מאכזבים וגם זה חשוב. כן, אכלנו קינוח ואז ארוחת צהריים. כאלה אנחנו, מטורפים!

בערב הלכנו עם פרי והחבר שלה להופעה של אבי נוסבאום. באנו עם ציפיות מאוד נמוכות כי הזהירו אותנו שהוא לא כל כך מצחיק, אבל וואלה, היה מצחיק ונהננו מאוד מההופעה. באופן די מפתיע, דודו ארז היה מופע החימום. חשבתי שהוא גדול מדי בשביל חלטורות של חימום מישהו אחר, אבל כנראה שלא. למרות שאני לא אוהבת את ההומור שלו כפי שמוצג בטלויזיה, קטע הסטנד-אפ שלו היה די טוב, למרות שכל מילה רביעית שלו היתה "ב-כ-י-ף". זו לא היתה הופעה ארוכה במיוחד, אבל עדיף לסיים בזמן ולא למרוח עם בדיחות צולעות. אנחנו שילמנו על הכרטיסים 50 ש"ח לאדם והרגשנו שזה היה שווה את זה. נחמד לצחוק מדי פעם :)

מה לבשתי?
מאוד קליל ונוח.
טוניקה מForever21 תמורת 6$ בלבד.
שורטס מתמנון תמורת 25 ש"ח בלבד.
כובע רחב שוליים, 40 ש"ח מהחנות בפינת הרחובות שנקין-קינג ג'ורג'-אלנבי.
סנדלים לבנות ונוחות במיוחד של Aerosoles, נדמה לי ש350 ש"ח.
תיק עננים מתאילנד, 20 ש"ח.

התחלתם את השבוע טוב? מקווה שכן.

מלחים בת"א

מעולם לא הבנתי למה כל שנה קוראים ללבוש עם נגיעות של מלחים טרנד. הרי זה לא באמת טרנד אם כל שנה הוא חוזר. לבוש בהיר בקיץ הוא "הטרנד הבהיר"? כנראה שזה נובע מטעמי שיווק, אם קוראים למשהו "טרנד" אז הוא נמכר יותר. אין לי הסבר אחר לכך, כי "טרנד" המלחים קיים כל קיץ מאז שאני זוכרת (ויש לי זיכרון טוב...).

את האאוטפיט הזה לבשתי לאירוע של יום חמישי בבוקר. רציתי משהו קליל אבל עם טאצ' קייצי. מהפרזנטציה נסעתי חזרה הביתה ונפגשתי עם פרי ביום הסטודנט בת"א. לא היו המון הופעות שוות השנה והיחידים שעניינו אותי באמת היו גבע אלון שהופיע בצהריים ושלום חנוך בערב. מזל שהבית קרוב אז יכולנו ללכת להתרענן בו עד ההופעה בערב.
כמובן שלהופעות לא נעלתי את הפלטפורמות האימתניות האלה, אלא החלפתי לסנדלים הלבנים הנוחים שלי.

פירוט:
שורטס מForever 21, תמורת 15$.
גופיה מH&M, מארז של 2 ב8$.
נעליים מקסטרו עודפים, 129 ש"ח.
תיק מTop10, תמורת 60 ש"ח בקיץ שעבר שעבר.
צמיד ממנגו, 50 ש"ח.
שרשרת אדומה, מהדוכנים באילת כשהם עוד היו רחבה קטנה מול הקניון.

הצלמת המוכשרת של התמונות היפות האלה היא לא אחרת מאשר נעלולה שארחה לי חברה באירוע בבוקר.

יצא לי להתבונן בבחורות שהסתובבו שם (כי זה כיף) והגעתי למסקנה שיש בעיה אחת עיקרית, רוב הבחורות לא מסוגלות להתאים את הביגוד שלהן למקום שאליו הן הולכות, אז הנה כמה כללים ליום הסטודנט הבא:

1. אם את הולכת לשבת על דשא (ואת הולכת), אל תבואי בחצאית מיני ובוודאי אל תלבשי חוטיני עם חצאית מיני. אני לא צריכה לדעת כמה טוב מרינה עושה לך שעווה.

2. זוכרת את הדשא מהכלל הקודם? אז עקבי סטילטו לא בדיוק נועדו לצעידה עליו. גם אם את בעלת מבנה אנטומי מטורף שמאפשר לך לקפוץ על עקבים במשך יום שלם, על הדשא זה לא רעיון טוב. זוכרת את הפרסומת ההיא? את הכי יפה כשנוח לך.

3. כאן זה לא הגלינה או הגוסיפ, לא צריך "לדפוק הופעה". אם את באה Over Dressed זה סתם נראה נואש. שמלה צמודה, עקבים עגילי ענק, תסרוקת ושליכט על הפנים לא מוסיפים לפאסון שלך.

4. נכון, לא מדובר בחתונה, אבל זה לא אומר שאפשר לבוא בפיג'מה (את הכלל הזה אפשר לאמץ לחיים בכלליות).

5. יכול להיות שהחצאית הלבנה החדשה שלך או הג'ינס הקצר הבהיר הם לא רעיון כל כך טוב ליום הסטודנט. עמוס שם, אנשים מסתובבים עם נקניקיות בלחמניות ומשפריצים קטשופ וחרדל לכל עבר וגם חוזרים שוב לעניין הדשא. את באמת רוצה לבדוק אם אבקת הכביסה מורידה 101 כתמים?

6. התיק הענק המהמם שקנית? לא בחירה טובה. עדיף משהו קטן ונוח שנתלה על הצד.

ונקודה אחת של רצינות. בערב, בזמן ששמעתי את שלום מחכה למשיח חשבתי על זה שהשיר הזה יצא בשנה בה נולדתי וכמה אנחנו תקועים. מילות השיר נשמעות עדכניות מאוד להיום, צריך רק להחליף שם עסקן אחד באחר, שם קבלן אחד באחר, שם פוליטיקאי אחד באחר, וגם העם השתנה. קהל של אלפי סטודנטים רקד לצלילי השיר ולאף אחד כבר לא שינתה המשמעות שלו. עובדה, כלום לא השתנה כאן כבר 25 שנה... כנראה שרובנו איבדנו תקווה לשינוי.

המרסדס

בחמישי הלכנו להופעה של מרסדס בנד בזאפה ת"א. האמת שגיליתי אותם בשנה האחרונה. אולי המילה "גיליתי" לא מתאימה כל כך. יותר נכון, למדתי לאהוב אותם. כשלמדתי בב"ש כל שני וחמישי היתה הופעה שלהם וחוץ מ"בואי ונביא לך ת'פאנק" הקליט, לא אהבתי אף שיר. אבל כנראה שהטעם המוזיקלי שלנו משתנה ומתפתח ואנחנו נפתחים לדברים חדשים שפעם נשמעו לנו מוזר. היום שני הדיסקים שלהם על הIpod שלי, נחרשים נון סטופ.

זו לא היתה ההופעה הרגילה שלהם אלא מופע אקוסטי. המון גיטרות. למי שלא היה אף פעם בהופעה בזאפה, נדמה שאת ההגדרה "מופע אינטימי" המציאו לאחר הופעה במקום הזה. אם מגיעים בזמן יושבים מטר-שניים מהבמה. התחושה היא שהלהקה מנגנת במיוחד בשבילך. הסאונד בזאפה מצויין והמלצרים מתורגלים בלהכווין את הקהל לשירותים במסלול הכי פחות מטריד :)

יש גם חסרונות למקום. הישיבה היא סביב שולחנות. לרוב שולחנות של 4. במידה ואתם זוג, יושיבו אתכם עם זוג אחר. האמת שהטריק שלנו הוא פשוט לקחת מקומות על הבר הקדמי. רואים מצויין, נוח ואף אחד לא מסתיר לכם. החיסרון השני הוא שאין מקומות מסומנים, הישיבה היא על פי סדר הגעה. הדלתות נפתחות בדרך כלל ב20:30 וההופעה אמורה להתחיל ב22:00, כך שיש לא מעט זמן להעביר עד להופעה באכילה מתוך התפריט ה"לא כל כך מתאים להופעה" של הזאפה.

למרות ובזכות הכל אני מאוד נהנתי. מרסדס בנד יודעים לתת הופעה, הסולן שלהם מאוד כריזמטי ומההופעה הספציפית הזו כל חובב גיטרות יהנה(החבר לא משוגע על הלהקה אבל נהנה מאוד מהנגינה).

את התמונות צילמנו מחוץ לזאפה ברחבה היפה של מגדלי זיו. פעם עבדתי באחד המגדלים ותמיד אהבתי לרדת למטה לשבת ברחבה ולהתאוורר קצת. תמיד כשיש מופעי בכורה בזאפה מצלמים את כל הנכנסים למקום עם שיער פרוע ומתבדר ברוח. מי שלא היה שם אף פעם לא יודע שיש במקום מנהרת רוח מטורפת, כנראה בגלל הסמיכות של הבניינים אחד לשני. התמונות האלה הזכירו לי את תמונות הרכילות ההן...

מה לבשתי?
התחשק לי ללכת על לוק קצת "מחוספס" אבל רציתי שגם יהיה לי נוח. אז לבשתי גופיה מפול אנד בר, 110 ש"ח. שורטס מתמנון, 25 ש"ח. ז'קט עור מזארה, 600 ש"ח. גרביונים שחורים של לייף, 20 ש"ח. טבעת סגולה-ורודה ממגנוליה, 150 ש"ח.