Lands End

החלק האהוב עליי בעיר הוא שהיא מלאה בעשרות שבילי הליכה ונקודות תצפית שמשלבות טבע ונוף עירוני. אחד האזורים שבהם מרוכזים לא מעט מקומות כאלה הוא אזור גשר הזהב, משני צדדיו. כבר כתבתי כאן בעבר על התצפית על הגשר והעיר מהצד השני והפעם אכתוב על השמורה שנקראת Lands End והינה חלק מהעיר, ובאמת נמצאת בסוף העולם - לאורך קו החוף של האוקיאנוס. כיאה לאמריקאים, לא מדובר במסלולים סופר מאתגרים, אלא בהייק קליל שלא דורש יותר מדי מאמץ. ישנן לא מעט מדרגות בחלק מהשבילים, אבל אפילו הברכיים המפונקות שלי שרדו את זה, כך שזה לא כל כך נורא ובכל מקרה אפשר להימנע מהמדרגות אם ממש רוצים. כמו שאפשר לראות, לא ממש לבשתי "בגדי עבודה", אלא ג'ינס ואולסטאר. כן צריך לקחת בחשבון שהרבה יותר קריר שם מאשר בשאר העיר, כי הולכים ממש בסמוך לקו המים, אז תביאו איתכם עוד שכבה.

הייתי ממליצה למי שמגיע לעיר בפעם השניה, או למי שמגיע לשהייה ארוכה יותר משלושת הימים שבדרך כלל מוקצים לביקור בעיר להגיע למסלול ההליכה והתצפית הזו על הגשר. מאחר והולכים על מצוקים לאורך קו החוף, הנוף אל הגשר נפתח עם כל צעד ורואים אותו מזווית קצת שונה מאשר הזווית "הרגילה". אורך המסלול לא לוקח יותר משעה של הליכה רגועה, כולל החזרה לרכב והנוף פשוט מהמם.

ישנם שבילים נוספים מלבד הcoastal trail שתיארתי. אנחנו דילגנו בין כמה שבילים ובסך הכל בילינו בפארק בערך שעתיים. הבעיה העיקרית עם האזור הזה הוא שרוב הזמן הוא מאוד ערפילי ולבוא לכאן ביום מעונן ואפור קצת הורס את החוויה כי הנוף מצטמצם לטווח של כמה מטרים קדימה(זו גם הסיבה שהשכירות בשכונות האלה נמוכה יותר, למרות הקרבה לפארקים). תוכלו לקרוא עוד פרטים על המסלולים והפארק באתר הרשמי. 

מה לבשתי?

ג'ינס טייץ מאסוס, כ40 ש"ח לפני כמה שנים.

חולצה של H&M, כ20 ש"ח.

צעיף ממדריד, כ25 ש"ח.

אולסטאר מDSW לפני כמה שנים, כ140 ש"ח.

ג'קט עור ממנגו בברצלונה, כ400 ש"ח.

Between Castro & Mission

בחיבור בין שתי שכונות מאוד שונות, ישנו רחוב אחד, יפה יפה, צבעוני וזוויתי, כנדרש מרחובות העיר. בעיני מדובר ברחוב היפה בעיר. אמנם גם בUnion תוכלו לראות בתים צבעוניים בארכיטקטורה הכה סנפרנסיסקואית הזו, והם אפילו ילוו בבוטיקים, מסעדות ובתי קפה חמודים, אבל דווקא הרוגע והשקט שיש ברחוב שמחבר בין דולורס פארק ההיפסטרי לרחוב קסטרו הגאה, הוא זה שהופך אותו למושלם בעיני. הבתים המהממים עוזרים גם כן, אבל בלי קטנוניות עכשיו.

אז איך ולמה מגיעים לרחוב הזה בתור תיירים? ובכן, כחלק מביקור ברחוב קסטרו וביקור בשכונת מישן, מבחינתי מדובר בביקור חובה. יורדים בתחנת קסטרו ברכבת/חשמלית/אוטובוס, הממוקמת בצומת של הרחובות קסטרו ומרקט. משוטטים ברחוב קסטרו עד לרחוב 19(בדרך קוראים קצת על הארווי מילק וההיסטוריה של הקהילה הגאה בעיר). פונים ימינה וממשיכים להתהלך ברחוב היפה עד שמגיעים לצומת של 19 וSanchez. מצד ימין שלכם תראו גרם מדרגות ארוך. מומלץ לעלות למעלה ולהנות מתצפית יפה על העיר. גם בימים שהערפל שורר, יש מכאן תצפית יחסית טובה ויפה. משם ממשיכים למטה במורד הרחוב עד שמגיעים לצומת T ולרחוב Church. מולכם תראו את הכניסה לדולורס פארק המפורסם.

בדולורס תוכלו למצוא מתקנים לילדים, מתקני ספורט והמון צעירים זרוקים על הדשא עם בירה או ג'ויינט. לא חייבים לבוא מצויידים מראש, בסופי שבוע בתוך דקה או שתיים מרגע ההתמקמות כבר יגיע מישהו להציע לכם אחת מהאפשרויות שהזכרתי קודם, וגם נקניקיות, טאקו, פופקורן קרמל, צ'ורוס והמון אוכל אמריקאי משמין. ההמלצה שלי? אם יש לכם סבלנות לעמוד בתור הארוך של מאפיית טארטין המפורסמת, בחרו לכם מאפה טעים ותחזרו חזרה לפארק לפיקניק קצר(המאפייה נמצאת במרחק בלוק אחד מהפארק). אם אתם דווקא מחפשים מקום טעים לארוחת צהריים, למאפייה יש גם מסעדה קטנה ברחוב Valencia(רק בסופ"ש עד השעה 2, בשאר השבוע הם פתוחים רק לארוחות ערב).

הנוף מקצה הגבעה ב19 וSanchez

קצה הרחוב ודולורס פארק שמציץ

כשתסיימו לאכול, תוכלו להמשיך לשוטט בשכונת Mission. אני אישית פחות מחבבת את הרחוב הראשי של השכונה - Mission כי הוא מייצג את כל הצדדים השליליים של העיר, מבחינתי לפחות. ממליצה לשוטט על רחוב Valencia המקביל. הרבה יותר סימפטי, עם מסעדות נחמדות וגם בו תמצאו גרפיטי מרשים בלי להיתקל בהומלסים וריח חריף של שתן...

עד כאן לפוסט שהוא קצת מדריך תיירים וקצת מעביר אווירה. מקווה שתהנו גם מסוג כזה של פוסטים.

מה לבשתי?
מכנסיים קצרים מH&M בפירנצה, כ45 ש"ח.
חולצת ג'ינס מיוניקלו בניו יורק לפני כמה שנים, 15$.
סווטשירט מתמנון, 50 ש"ח.
שרשרת של מדוזה, 120 ש"ח.
ג'קט עור ממנגו בברצלונה, כ400 ש"ח.
גרביונים של קלזדוניה ממדריד, כ20 ש"ח.
נעליים מאסוס לפני כמה שנים, כ80 ש"ח.  
תיק שק של מדוזה, 370 ש"ח במסיבת ההשקה של הקולקציה לפני כמה חודשים.

Summertime happiness

עוד שבוע עבר וחלף ובלי ששמנו לב, הקיץ כמעט נגמר. האמת שזה די מאכזב אותי. אני ילדת קיץ באופן מובהק וככזו הלחות של יולי אוגוסט וגלי החום לא מפריעים לי להעדיף את תקופת הקיץ על כל תקופה אחרת בשנה. הבעיה מתחילה כשצריך לעבוד באוגוסט, זה החלק המבאס בלא להיות אירופאים. זו גם הסיבה שבמהלך השבועות האחרונים מה שהתחשק לי הוא בעיקר לנפוש על איזה חוף, ליד בריכה או מים כחולים וספר טוב.

כל הסימנים נמצאים כאן ואפילו מאיר שלו(הסופר האהוב עליי) הוציא ספר חדש. הגיעה העת לחופשה. מסיבות שונות ומשונות כמו אילוצי לו"ז בעבודה שלי/שלו, העובדה שאוגוסט הוא החודש היקר ביותר לטוס בו והרצון לפוש ללא ילדים הוביל אותנו לדחות מעט את החופשה הקייצית לספטמבר. ובתכלס, גם ספטמבר כבר שייך לקיץ(ותודה להתחממות הגלובלית).

התמונות בפוסט הנוכחי הן שאריות מסופ"ש היומולדת הארוך שנחגג לפני קצת יותר משבוע. שמלה מוצלחת במיוחד של אסוס - בד נעים, גזרה מחמיאה ומכפלת לא יותר מדי קצרה(מצרך נדיר באסוס ובכלל). צמצום המחשוף בעזרת סיכת ביטחון דיסקרטית אפילו הופכת אותה לראויה למקום העבודה. לא רע.

מה לבשתי?

שמלה מאסוס, כ70 ש"ח.

חגורה מאיביי, כ5 ש"ח.

סנדלים משומייקר, 300 ש"ח.

משקפי שמש מאירוקה, 120 ש"ח.

Flower girl

הסופ"ש הקודם היה די מושלם מכמה בחינות ובתמורה האיזון הקוסמי נתן לי וירוס קיבה לתחילת השבוע. יחסית התאוששתי, אבל אזהרה לציבור, יש וירוס מסתובב והוא זומם להפיל גם אתכם!

אז מה היה כל כך מושלם בסופ"ש? ראשית, הוא נפתח בחמישי בביקור ביריד הנעליים זוגות עם חברה טובה(ומה כבר יכול להיות רע בזה) ובשתי רכישות מוצלחות במיוחד, זוג אחד של לייבלינג שמופיע כאן בפוסט וזוג נוסף של שילה שהיה שווה ונוח במיוחד(יופיע כנראה בפוסט כלשהו בקרוב). משם המשכנו לנו לערב בנות מעולה על הבר בדלאל, טורטליני פטריות, סלט קייצי וטרי, קינוח מטורף ויין לבן קליל ונעים, כל אלה בצירוף החברה הפכו את הערב ללא פחות ממושלם. צריך לעשות יותר כאלה.

שישי בבוקר נמרח בנעימים סביב סידורים ושיטוטים רנדומליים אבל לא מעיקים ואת אחר הצהריים בילינו בחוף הים עם המשפחה שלי. ההורים שלי חגגו יום נישואים (31 במספר) וזה היה תירוץ טוב למפגש משפחתי בים. חברים הכירו לנו בשנה שעברה את חוף הצוק הצפוני וטרסות הדשא הנוחות שלו. עד אז היינו מבקרים בעיקר בדרומי ופורסים מחצלת על החול, אבל מאז אנחנו מגוונים בינהם. לפעמים לא מתחשק ללכלך את הכל בחול ובכל זאת להנות מבריזה מהים. בגלל הגובה היא אפילו מוצלחת יותר. מומלץ בחום, אבל אל תגנבו לי את הספוט :)

את הערב סיימנו עם זוג חברים בארוחה די מושחתת בסטפן בראון ופרישה לקוקטיילים/גראפה וקינוחים בהוטל מונטיפיורי. אוי השחיתות. כל כך נהננו בים בשישי שהחלטנו לשחזר בשבת אחר הצהריים. יכול להיות שזו תהיה בדיוק אותה התוכנית לסופ"ש הקרוב.

מה לבשתי?

שמלה מאסוס,80 ש"ח בסייל האחרון.

חגורה מתנה מאמא של עומר.

תיק מסבתא.

נעליים של לייבלינג, 530 ש"ח.

Sun dress for a smooth weekend

הסופ"ש האחרון עבר רגוע יחסית. בחמישי נסעתי להורים וחזרתי כמה שנים אחורה, לימים שבהם הייתי ישנה אצל ההורים לבד, בלי עומר. דווקא היה נחמד ושונה מהרגיל. לא שעומר מפריע באיזושהי צורה לדינמיקה המשפחתית, אבל יש משהו שונה וקצת יותר מתפנק בביקור לבד אצל ההורים, ועוד אחד שכולל לינה.

בבוקר הלכנו לאכול ארוחת בוקר בסניף לנדוור שליד תחנת הרכבת ברחובות, באופן מוזר, זה דווקא הסניף האהוב עליי שלהם. יש שם תמיד משב רוח נעים(אפילו בחום יולי-אוגוסט) ומיץ תפוזים סחוט טרי. משם הסתובבנו קצת בעיר ובקניון, דבר ששנים לא עשיתי בחברת ההורים(גיליתי שעם פתיחת האגף החדש, יש בו כל חנות אפשרית), אבל לא ממש הייתי במוד קניות והפוקוס היה למציאת נעליים לאבא הביגפוט שלי (מידה 48, שלום!), ללא הצלחה יתרה. כך שאם למישהי/ו יש המלצה על חנות שאפשר למצוא בה נעליים במידות גדולות במיוחד, אשמח להמלצה בתגובות. תודה!

בשישי בצהריים כבר חזרתי לתל אביב לארוחת ערב בבית ששוב במקרה היתה טבעונית(כמו כל הסופ"ש שלנו בעצם) ולבילוי שישי עם חברים במקום שעובד לפי טרנד הצמידים והמסלולים(בחר מסלול, שתה כמה שבא לך, תבכה על זה למחרת בבוקר אצל רוב האנשים).

התמונות בפוסט צולמו עוד בשבת שעברה כשיצאנו עם חברים לטייגר לילי התאילנדית ברמת החייל. טעים שם מאוד. קצת שונה מהבית התאילנדי ולא לגמרי הצלחתי להחליט את מי מבינהן אני מעדיפה. כנראה שאזדקק לעוד ביקור בכל אחת מהן בכדי להחליט. אם אתם מחליטים לקפוץ לטייגר לילי, אל תוותרו על הסום טאם - סלט פאפאיה שאני פשוט מכורה אליו או על קינוח בננה לוטי - טייק מאוד מוצלח לקינוח המסורתי עם גלידת קוקוס מעולה ליד.

חזרה לשמלה, המאוד מאוד מוצלחת. יש לי שמלה בגזרה דומה אך הרבה יותר קצרצרה מH&M והרבה זמן חיפשתי לה אחות תאומה ומעט יותר מפנקת במכפלת. נתקלתי בזו לגמרי במקרה בסייל של אסוס והיא נעימה ומוצלחת. שכחתי להתעדכן במידותי הנוכחיות ולכן השמלה הגיעה מעט גדולה. מזל שיש לי מכונת תפירה בבית ולאחר כמה התאמות אנחנו מסתדרות מצויין. היא כל כך מוצלחת שלבשתי אותה שוב בסופ"ש האחרון ויש לה כיסים!!

מה לבשתי?
שמלה מאסוס, כ100 ש"ח.
סנדלים מניין ווסט לפני כמה שנים, 280 ש"ח.
צמיד מתכת משוק הכרמל, 20 ש"ח.
תיק של מדוזה דרך סטייל ריבר לפני כמה שנים, כ150 ש"ח.
שרשרת סוורובסקי מתנה מעומר לפני כמה שנים.