30.12.2011

Good news

פוסט קצרצר עם תמונה אחת צבעונית.
השבוע החברה הטובה קיבלה הצעת נישואין אז אתמול נפגשנו כולם לחגוג עם הזוג המאושר וההמום. מצחיק איך שהמוח שלנו עובד. כשהיא צלצלה לבשר לי מאוד שמחתי בשבילה וכולנו ידענו שזה עומד להגיע. יותר מאוחר חשבתי לעצמי שמה קרה פתאום כולם מתחתנים פה מסביב, אנחנו ילדים. מיותר לציין שאת העובדה שאני עצמי התחתנתי לפני כחצי שנה העלמתי מעצמי. כנראה שעד ששינויים לא קורים גם לאנשים שסביבך, הם לא שוקעים גם אליך. עד כמה שהחיים כבר "על המסלול", כנראה שעמוק בפנים כולנו רוצים להישאר ילדים. לפחות עד ליומולדת 27 יש עוד המון זמן :)

יצא שלא ממש הספקתי להחליף בגדים מהעבודה לפני שיצאנו לפאב, אז רק חידשתי מעט את האיפור ועלינו לאוטובוס לכיוון דיזינגוף. אני דווקא אוהבת את טרנד הצבעים הבוהקים שנשאר גם לחורף, מכניס קצת צבעוניות שמחה לכל הקור והאפור הזה(שבחורף הישראלי מופיע בעיקר בבגדים ופחות בעננים).

מה לבשתי?
סריג מפול אנד בר לפני כמה שנים, 110 ש"ח.
ג'ינס מפוראבר21 לפני כמה שנים, 60 ש"ח.
צעיף מH&M, נדמה לי ש40 ש"ח.
מגפונים מברשקה, 300 ש"ח.

ולפרי חברתי הטובה והארוס הטרי שגורם לה לחייך, המון בהצלחה בצעד הבא בזוגיות. תמשיכו באותה הדרך, יש לכם שם משהו טוב :)

27.12.2011

Golden fingers

אתמול, אחרי שסופסוף הכליות שלי הואילו בטובן להיטיב יצאנו להופעה של גבע אלון בזאפה הרצליה. את הכרטיסים רכשנו לפני כחודש ולשמחתי מצבי התחיל להשתפר ממש ביום ההופעה. כבר לא מעט זמן שהתלבטנו האם ללכת להופעה שלו או לא. הדעות מאוד חלוקות לגביו, גם מבין אלה שחובבים את הז'אנר בכלליות ואת שיריו בפרט. לאחר ההופעה אני יכולה להבין למה.
תיאור של הסגנון המוזיקלי של גבע אלון כנראה יתפרש כהשתלטות עויינת של קוואמי על המקלדת(למי שלא יצא לשמוע את התוכנית שלו בגלגל"צ ב22:00 בלילה, "המקור", כנראה שאין מושג על מה אני מדברת וניתן לדלג אל התיאור) : מוזיקת קאנטרי, סול, פאנק רוק. יש איזשהו תפר בין הז'אנרים האלה, לטעמי, ובמהלך ההופעה ישנו דילוג קל על הסקאלה שבה הקאנטרי בקצה אחד והרוק בקצה האחר.

יש משהו מעט פלצני בהופעה שלו ואני לא באמת יודעת להסביר מה. שלא תבינו לא נכון, נהנתי מאוד מההופעה, אבל כנראה שהייתי נהנת ממנה יותר לו הייתי, חלילה, עיוורת. הפרסונה הזו שאלון עוטה על עצמו במהלך ההופעה, של זמר סול מיוסר בשילוב מניירות רוק קלאסיות כמו נגינה על הגיטרה במאונך והנפת השיער תוך כדי נגינה של משהו מרשים, אבל רחוק מדיסטורשן. לטעמי כל אלה משמשים כתפאורה זולה ליכולות הנגינה הוירטואוזיות בגיטרה. כבר יצא לי לראות בין אם בלייב ובין אם בוידאו נגני גיטרה כאלה ואחרים, אבל מה שגבע אלון עושה עם גיטרה, אפילו היא לא ידעה שאפשר להוציא ממנה. במהלך ההדרן עלה לבמה גבע אלון בלבד, ללא המתופף, הבסיסט ונגן החשמלית. באחד השירים שכלל סולו גיטרה מדהים של 10 דקות הוא הצליח להוציא צלילים כך שנשמע שמדובר ב3 גיטרות שונות.
החלק הראשון של המופע כלל את השירים הרגועים יותר שלו והמון נגינה בגיטרה אקוסטית. החלק השני היה רוקרי יותר וכלל בעיקר גיטרות חשמליות וגם את הסינגל החדש I wonder if she's fine. ההדרן הוקדש לגבע אלון לבד על הבמה, עושה מה שהוא יודע הכי טוב, לנגן בגיטרה.
השורה התחתונה שלי לגבי המופע : אם אתם חובבי גיטרה, תלכו. אם אתם חובבי גבע אלון על סמך השירים שלו שמשודרים בגלגל"צ, עדיף שתצפו בכמה סרטונים ביוטיוב לפני שאתם קונים כרטיס.

דווקא בהופעה אתמול הוא לא ביצע את הקאבר הזה, שמצליח להיות טוב יותר מהמקור:

24.12.2011

היעלמות קצרה

מתנצלת על ההיעלמות בשבוע האחרון. לצערי העברתי אותו בביקורים יומיים בקופת החולים לאחר שהכליות שלי החליטו לפתח דלקת. אחרי 5 ימים של אנטיביוטיקה לווריד אני סופסוף מרגישה יותר טוב, אז החלטתי לתפוס את המקלדת, לכתוב קצת ולתת אות חיים.

האמת שחוץ מלראות המון פרקים של The big bang Theory ולהירדם על הספה לכמה שעות בגלל האנטיביוטיקה, לא עשיתי יותר מדי. זו בדיוק הבעיה בלהיות חולה. את סופסוף בבית באמצע השבוע ובאמצע היום אבל בלי טיפת כח לעשות כל מיני דברים שדחית כבר שבועות. כמו לעשות סופסוף את המכפלת למכנסיים שקנית, או לתפור את הכפתור שנפל. סביר להניח שאם השבוע הייתי לוקחת מחט ליד, היא היתה מוצאת את דרכה לתוך העור שלי. לא אופציה חיובית. אז מזל שיש שלדון בחיים.
התמונות כאן צולמו לפני יותר משבוע, לפני שהדלקת שלי החמירה ולצילומים הצטרפו הפקינזים השיצויים של השכנים שיצאו לסיבוב לילה(יש לנו לא פחות מ6 פקינזים שיצויים ברחוב). זה מסוג האאוטפיטים שגורמים לי להיות מרוצה מהעובדה שקשה לי לזרוק/להעביר הלאה פריטים שלא יצא לי ללבוש. רוב ה"חוקים" בנוגע לניהול המלתחה אומרים שבמידה ולא לבשת פריט עונה שלמה, מקומו מחוץ לארון. אני מאוד לא אוהבת את החוק הזה וחושבת שהוא לא לוקח בחשבון טרנדים שחוזרים כל כמה עונות או סתם את העובדה שבכל שנה יש לנו פריטים מועדפים שמתחלפים. השנה אני מחבבת אפודות. במשרד קצת חם לי עם סריגים ואפודה מספקת את החימום הנחוץ, במיוחד בחורף הישראלי. כשארגיש יותר טוב אצא לנצל את הסיילים וארכוש לי אפודה חדשה.
מה לבשתי?
טרנץ' מארה"ב.
אפודה מגולף לפני כמה שנים, כ70 ש"ח.
חולצה מכופתרת מקסטרו, 120 ש"ח.
חצאית מגאפ בשנה שעברה, 140 ש"ח.
גרביונים מהיינס בארה"ב, כ20 ש"ח.
נעליים מזארה, 160 ש"ח.
טבעת של קרן וולף.

14.12.2011

מתלבשות על זה לסילבסטר

בסופ"ש הקרוב, שישי 10:00-18:00 ושבת 10:00-20:00 יתקיים בגני התערוכה ביתן 11 יריד מתלבשות על זה השנתי של מרכז הסיוע לנפגעי תקיפה מינית.  השנה יותר מ500 מעצבים תרמו ממוצריהם לבזאר במחירים של 10-300 ש"ח(רוב פריטי הלבוש נמכרים עד 100 ש"ח). כל ההכנסות מהיריד מיועדות לגיוס כספים למען פעילותו של המרכז.
מהי בעצם הפעילות של המרכז? המרכז מעביר הרצאות בבית ספר ומוסדות שונים ברחבי גוש דן בנושא הטרדות מיניות ואלימות מינית. המרכז מספק תמיכה וליווי לנשים, גברים, נערות, נערים  ובני משפחותיהם שעברו תקיפה מינית.

מעבר לעובדה שמדובר בתרומה לקהילה, ביריד ניתן למצוא לא מעט מציאות, כך ששני הצדדים מרוויחים כאן. תוכלו למצוא בגדים, תיקים, נעליים, תכשיטים ואפילו כלי בית וספרים במחירים נמוכים בהרבה מאשר בחנויות. רוב הבגדים נתרמו על ידי מעצבים ישראלים וחלקם נתרמו על ידי רשתות. מאחר ואי אפשר בלי הדגמה קצרה, קפצתי השבוע למרכז והשאלתי 3 שמלות ותכשיטים בכדי להראות לכן שניתן לקנות אאוטפיט שלם לערב הסילבסטר בלי לשבור קופת חיסכון. הרכבתי כאן שלושה מראות שונים, כל אחד מהם מתאים לסגנון אחר של בילוי לערב השנה החדשה.

 אאוטפיט #1: למסיבת סילבסטר - כשנוחות וגליטרס נפגשים
שמלה ושרשרת - יריד מתלבשות על זה.
נעליים - H&M, עגילים - ירושה מדודה, קומביניזון(כי השמלה מעט שקופה) - טריומף.

אאוטפיט #2: לארוחה במסעדה 
שמלה וטבעת - יריד מתלבשות על זה.
נעליים - DKNY מהאאוטלט בווגאס.

אאוטפיט #3: למסיבת בית אצל חברים
שמלה ושרשרת - יריד מתלבשות על זה.
גרביונים - אולד נייבי, נעליים - אלדו בארה"ב.
מקווה שתבואו, תקנו ותתרמו על הדרך למטרה טובה. אני מתנדבת בשבת בשעות 16:00-20:00, אז אם תזהו אותי, תבואו להגיד שלום ולהשוויץ בשלל.

נ.ב
בכל אאוטפיט מסתתר אורח. מי שתזהה תזכה בתהילת עולם :)

12.12.2011

Purple on my mind

השבת האחרונה עברה בעיקר במנוחה. יצאנו מהבית רק למעט סידורים בשישי ואת שאר הזמן העברנו בצפיה בסדרות וסרטים. הרוח החזקה שנשבה בתל אביב בשישי בערב היתה רקע מושלם לפעילות המאומצת הזו. מאחר ורוב השבוע יצאתי מהבית בעיקר בכדי לבקר את הרופאה, התחשק לי להתלבש קצת יותר יצירתי מאשר טייץ וסוודר ענק(כי כשחולים ומחכים שעה וחצי בתור לרופאה, רוצים שיהיה נוח). השבוע כבר חזרתי במרץ מלא(כמעט, אני עדיין על אנטיביוטיקה) לעבודה ולשבועות הרגילים שחולפים כל כך מהר. אני כבר מרגישה שירח הדבש מתקרב בקצב מהיר מהרגיל. כמה מצמוצים וכבר סוף פברואר.
מה לבשתי?
שמלה מאסוס, 75 ש"ח.
סריג מגולף מלפני שלוש שנים בערך, כל שנה אני שוכחת עד כמה הוא לא נעים למגע.
שרשרת ממיכל נגרין, 140 ש"ח לפני כמה שנים טובות.
גרביונים של לייף, 20 ש"ח במבצע.
חגורה מתנה מג'ואנה מלונדון, חלק מסט של 3.
נעליים מזארה באמסטרדם, 75 ש"ח.
טבעת מרביד, 140 ש"ח.


8.12.2011

ורוד יש רק בסקיני

אני לא יודעת אם שמתם לב, אבל בזמן האחרון התחושה היא שמישהו שם לו למטרה לפוצץ את הבועה הורודה והרכה שחיינו בה ולהבהיר לנו שהולך להיות לא טוב. בהתחלה הלכו על טקטיקת האיום האיראני, אבל רובנו כל כך מורגלים באיום על קיומנו שנדרש הרבה יותר מאשר עוד נאום מאיים של מיסטר אחמדיניג'אד בכדי לערער אותנו. משם עברו ל"שונאים אותנו בעולם" והפעם תיבלו בציטוט עסיסי והוכחה שגם מנהיגי עולם מרכלים כמו שתי זקנות על ספסל בגן הפלסטיק.

מאחר שרובנו הגבנו ב"בו-הו, שונאים אותנו. מה חדש? וביבי? גם אני חושב שהוא שקרן!", הסיכה החליטה לפנות לביטחון הכלכלי בניסיון לפוצץ את הבועה הזו. מאחר שהמחאה של הקיץ כבר פתחה לרובנו את העיניים וכולם כבר יודעים שיקר פה, הכל יקר פה - לאכול, לשתות, להביא ילדים, לא להביא ילדים(גלולות זה יקר) והבחירה לנשום באופן כללי. אבל העובדה שמכל המחאה מה שקיבלנו זה פטור ממכס שהתגמש מעט(ומה עם המע"מ? ואם גובים מע"מ אז זה אומר שעדיין יש טיפול בחבילה. זה אומר שעדיין יש לשלם דמי שחרור? רק שמהיום יקראו להם דמי שחרור ממע"מ?) התחילה לגרום לסדקים בשריון.

לא שאני מתלוננת על הפטור שכולם ישר קפצו לשמוח לגביו. אבל לא בשביל זה יצאנו לרחובות בקיץ התל אביבי הדביק. אף אחד לא ציפה שדברים ישתנו בצורה מיידית, אבל סיריוסלי? זה מה שבחרתם לבצע בתור "רפורמת טרכטנברג" לראשונה? 
הבחירה לאיים על הציבור בכך שמיתון כבד עומד להגיע וחייבים חייבים חייבים להיזהר בצעדים לא באמת אמור לעבוד עלינו, אבל מסתבר שזה עובד. למה? השבוע קראתי שהסקרים האחרונים מצביעים על כך שבמידה והבחירות יתקיימו היום, ביבי יזכה שוב. התוצאה הזו גרמה לביבי לרצות להקדים את הבחירות מיוזמתו. יש לי שתי מסקנות מהאינפורמציה הזו:
1. ולבחירות כן יש כסף?
2. נכון, זה לא שקיימות היום יותר מדי אלטרנטיבות, אבל ביבי שוב? באמת?

ועל כל זה אפשר להוסיף את החוקים האנטי דמוקרטים, היחס לנשים במוסדות ציבוריים, בצבא או בחברה בכלל ואת עצם קיומו של אהוד ברק, אני בטוחה שכל שלושת הבנות שלך שמחו לגלות כמה אבא אוהב ומעריך אותן.

הפואנטה? אני מניחה שמה שהייתי רוצה זה שהרוב החילוני שיצא בקיץ מהבית יתעורר ויפסיק לקנות את הבולשיט שמוכרים לו. לפחות כל עוד אנחנו רוב, כי לפי הנתונים היבשים בעוד כמה שנים כבר לא נהיה והסיבה היא מאוד פשוטה. חרדים וערבים מתרבים הרבה יותר ממשפחה חילונית ממוצעת שבודקת האם היא יכולה להרשות לעצמה לפני שהיא מחליטה להביא עוד ילד לעולם. הם פשוט ינצחו אותנו דמוגרפית. אז לפני הניצחון הדמוגרפי הבלתי נמנע, בואו נפקח את העיניים שלנו ונבין שאי אפשר לתת לכל זה לקרות.
ובכדי שהקוראים שלא באמת קוראים אבל רק באים לראות תמונות(וזה בסדר גמור מבחינתי, גם אני לפעמים רק עוברת על התמונות. מצד שני, אם אתם רק עוברים על התמונות אז לא תראו את החלק הזה גם ככה, אז תשכחו מזה) שיבצתי תמונות ממה שלבשתי בסופ"ש ממש לפני שהאנטיביוטיקה נכנסה לחיי.
מה לבשתי?
שמלת צמר חמה במיוחד מפוקס, 75 ש"ח לפני כמה שנים.
גרביונים של לייף, כ 20 ש"ח.
חגורה מאסוס, 20 ש"ח.
נעליים מזארה, 160 ש"ח.
טבעת מH&M בעונה הנוכחית, 30 ש"ח.
צמיד משוק בצלאל(עומר קורא לו צמיד מפרטים) ב10 ש"ח.
נסיים בשיר לוחמני

5.12.2011

Pink spot

את השבוע פתחתי עם דלקת מרושעת שמשאירה אותי עמוק מתחת לשמיכות עד שהאנטיביוטיקה תתחיל לעשות את שלה. חוץ ממעבר על כל מיני בלוגים, העברתי את הזמן בצפיה בסדרות כמו The big bang Theory וHow I met your mother, כי צחוק יפה לבריאות, לא?
בשבוע שעבר, כשהמצב עוד היה תקין ובריא, נפגשתי עם חברה בקניון איילון. וואו, כמה שאני לא אוהבת את הקניון הזה. אני אף פעם לא מצליחה לקלוע בוודאות למיקום של חנויות בו והשיטוט בו הוא חסר תועלת ולא רציף. למרות כל זה, הוא ממוקם בדיוק באמצע בין העבודה שלי לעבודה של החברה והתחשק לי לטייל בקניון שאולי באמת אוכל לקנות בו משהו(להבדיל מקניון רמת אביב שאפילו לזארה צריך אישור ממנהל הבנק).
כהרגלי בביקור בקניון הזה, נכנסנו לתמנון. אני כמעט תמיד מוצאת שם מציאות שוות ולדעתי התפירה שלהם איכותית בהרבה לעומת שאר הרשתות בארץ(במיוחד לעומת קסטרו ורנואר). מעולם לא התכווץ לי משהו משם ולו בסנטימטר, תפר אחד לא נפרם ומעולם לא תראו חוטים מבצבצים. נכון, הם לא ממש מציעים חולצות שיפון ומשי, אבל בתכלס, מה שהרשתות מציעות הוא מקסימום פוליאסטר עשוי רע שיגרום לך להזיע כמו חזרזיר ברפת. אז כמו שניתן לראות, את הבייסיק שלי מצאתי. יש שם עכשיו מבצע של שני פריטים ב100 או 150 ש"ח(כולל מעילים). אני חושבת ששווה לקפוץ. ובכך נסגרת רשימת הצדדים החיוביים של קניון איילון - יש שם תמנון ויש שם יס פלאנט.
מה לבשתי?
חולצה/ Jumper מתמנון, 50 ש"ח במבצע.
מכנסיים מאסוס, 60 ש"ח.
נעליים מאיביי, כ90 ש"ח.
שרשרת של שלי דהרי.
תיק רובוטריק מממקס מורטי.
שבוע טוב ובריא לכולם!

30.11.2011

שמש נצחית

בשישי בבוקר נפגשתי עם ההורים שלי לביקור בשוק האיכרים בנמל. הגענו לשם בשעה מוקדמת יחסית כך שלא נקלענו לתוך הבלאגן הרגיל של הנמל בשישי(מאות אנשים תרים אחר חביתה וסלט ישראלי קצוץ בין המון מסעדות שמגישות בדיוק את אותה החביתה בתמחור שערורייתי). הופתעתי מהמחירים של הירקות שתומחרו בצורה סבירה ביותר, אפילו בהשוואה לשוק הכרמל. כמה חבל שיום לפני ביקרתי אצל הירקן... מנסים לעשות שם משהו נחמד, בסגנון השווקים באירופה. לא הייתי מגיעה במיוחד, אבל אם אתם בסביבה, שווה לקפוץ. פתוח שם גם באמצע השבוע.
בשבת קפצנו לביקור קצר אצל ההורים שלי. מזג האוויר היה מעולה לרביצה בחצר והתחממות בשמש המעט שקרנית. ההורים שלי הכינו, כרגיל, אוכל טעים מאוד שכלל המון סלטים טריים מסוגים שונים וקדירה אחת חמה ומשביעה. כמו שאפשר לראות, גם באדי נהנתה מהקדירה :)

מה לבשתי?
חולצה מפוראבר21 לפני כשנתיים, 60 ש"ח.
טייץ של היינס, 134 ש"ח(ושווה כל אחד מהשקלים ששילמתי עליו).
צמיד משוק הכרמל, 10 ש"ח.
שרשרת מדיווה לפני כמה שנים, 20 ש"ח.
נעליים מזארה באמסטרדם, 70 ש"ח.
משקפי שמש מתנת אירוקה.

28.11.2011

וקם הצ'לו והכה את הפסנתר

בשבוע האחרון התקיים פסטיבל הפסנתר בתל אביב. בשונה משנים קודמות, בהן הפסטיבל נערך בהיכל התרבות, השנה המופעים הוצגו במרכז סוזן דלל. הבחירה הזו גרמה לכך שלא היו הרבה מושבים בהופעות מבוקשות יחסית והכרטיסים אזלו מהר. בנוסף, מחיר כרטיס להופעות של האמנים "הגדולים" עלה 140 ש"ח או 125 ש"ח לתושב תל אביב. המחיר אילץ אותנו לבחור הופעה אחת מתוך המבחר. בחרנו בהופעה של כנסיית השכל על פני אהוד בנאי, בחירה שהתבררה כלא כל כך נכונה.

כבר הרבה זמן שרציתי ללכת להופעה שלהם שכוללת כלי מיתר, אבל לא הסתדר. בכל פעם מסיבה שונה ומשונה. אין כרטיסים, יש חתונה בתאריך, ההופעה בחור ליד ירושלים. זו כנראה הסיבה שכשראיתי את השם שלהם ברשימת המופעים, החלטתי שהגיע הזמן. ההופעה עצמה היתה מוזרה משהו. האולם היה קטן מאוד ואזור הישיבה היה בערך בגודל של הבמה. כבר יצא לי לראות הופעות בישיבה, אבל אף פעם לא באולם שמתאים להצגות. גם ההופעה עצמה תרמה למוזרות ולא רק המקום. החלק הראשון של ההופעה כלל עיבודים לשירים של מלחינים והיה נחמד בחלקו. החלק הלא נחמד שלו היה משורר כלשהו(יסלח לי המשורר על שהדחקתי את שמו) שצעק את מילות שיריו בעוצמה מחרישת אזניים שגרמה לאנשים מסויימים בקהל לקום וללכת. בחלק השני הלהקה עברה לנגן משיריה וכאן כבר התחלתי להנות. העיבודים עם הצ'לו היו נעימים לאוזן ומאוד מיוחדים, אבל את התחושה שמדובר בפסטיבל פסנתר, איבדנו.
בשנה שעברה רצינו ללכת לשלומי שבן (שהיכולות שלו על הפסנתר הן בלתי מעורערות) אבל נזכרנו מאוחר מדי וכבר לא נשארו כרטיסים. בסופו של דבר ראינו את ההופעה הרגילה שלו בזאפה ונהננו ממנה מאוד. זו הופעה שאני ממליצה עליה בחום וכוללת שירים מכל שנות היצירה שלו.
מה לבשתי?
האמת שאת מה שלבשתי אף אחד לא ראה, מלבד עומר. היה כל כך קר בשישי בערב שלא הצלחתי להיפרד מהמעיל. בבית הצלחתי להתקלף החוצה מהמעיל וגיליתי שהביגוד המעט רטרו-דיילת שיק שלבשתי משתלב מצויין עם העיגולים על הקיר.
סריג מפול אנד בר לפני כמה שנים, 90 ש"ח.
חצאית מאסוס, 60 ש"ח.
גרביונים של לייף, 20 ש"ח.
נעליים של אירוסולס, 290 ש"ח.
צעיף מבוטיק דידי, 120 ש"ח.