היעלמות קצרה

מתנצלת על ההיעלמות בשבוע האחרון. לצערי העברתי אותו בביקורים יומיים בקופת החולים לאחר שהכליות שלי החליטו לפתח דלקת. אחרי 5 ימים של אנטיביוטיקה לווריד אני סופסוף מרגישה יותר טוב, אז החלטתי לתפוס את המקלדת, לכתוב קצת ולתת אות חיים.

האמת שחוץ מלראות המון פרקים של The big bang Theory ולהירדם על הספה לכמה שעות בגלל האנטיביוטיקה, לא עשיתי יותר מדי. זו בדיוק הבעיה בלהיות חולה. את סופסוף בבית באמצע השבוע ובאמצע היום אבל בלי טיפת כח לעשות כל מיני דברים שדחית כבר שבועות. כמו לעשות סופסוף את המכפלת למכנסיים שקנית, או לתפור את הכפתור שנפל. סביר להניח שאם השבוע הייתי לוקחת מחט ליד, היא היתה מוצאת את דרכה לתוך העור שלי. לא אופציה חיובית. אז מזל שיש שלדון בחיים.

התמונות כאן צולמו לפני יותר משבוע, לפני שהדלקת שלי החמירה ולצילומים הצטרפו הפקינזים השיצויים של השכנים שיצאו לסיבוב לילה(יש לנו לא פחות מ6 פקינזים שיצויים ברחוב). זה מסוג האאוטפיטים שגורמים לי להיות מרוצה מהעובדה שקשה לי לזרוק/להעביר הלאה פריטים שלא יצא לי ללבוש. רוב ה"חוקים" בנוגע לניהול המלתחה אומרים שבמידה ולא לבשת פריט עונה שלמה, מקומו מחוץ לארון. אני מאוד לא אוהבת את החוק הזה וחושבת שהוא לא לוקח בחשבון טרנדים שחוזרים כל כמה עונות או סתם את העובדה שבכל שנה יש לנו פריטים מועדפים שמתחלפים. השנה אני מחבבת אפודות. במשרד קצת חם לי עם סריגים ואפודה מספקת את החימום הנחוץ, במיוחד בחורף הישראלי. כשארגיש יותר טוב אצא לנצל את הסיילים וארכוש לי אפודה חדשה.

מה לבשתי?
טרנץ' מארה"ב.
אפודה מגולף לפני כמה שנים, כ70 ש"ח.
חולצה מכופתרת מקסטרו, 120 ש"ח.
חצאית מגאפ בשנה שעברה, 140 ש"ח.
גרביונים מהיינס בארה"ב, כ20 ש"ח.
נעליים מזארה, 160 ש"ח.
טבעת של קרן וולף.