31.8.2009

נגמר כמו שהתחיל

הלבוש בגמר של כוכב נולד נע בין סביר לגרוע. בדיוק כמו במהלך כל העונה.
נתחיל בזוכה המאושרת.
מדובר בבחורה עם נתוני פתיחה מעולים. גזרה יפה, פנים יפות ושיער עם נוכחות.
זהו? נגמרו הגזרות בעולם ונותרנו כולנו להסתובב ביקום מכוסות בכתף אחת בלבד? קצת תמוהה הבחירה בשתי שמלות בגזרה זהה לחלוטין. רק שבעוד שהשמלה הראשונה (השחורה) יפה ועדכנית, ההדפס וגוון השמלה השניה נראה שנלקח מהג'ירפה האפאטית על אריזת רטלין בייבי של פרופ' רולידר(מערכון שבוע סוף). פיזרו העונה כספים בלי סוף על הלבשת המתמודדים. כנראה שלגמר כבר לא נשאר תקציב. רוני ומיי נאלצו להישאר עם אותם נעליים ואותו טייץ חונק לשתי התלבושות שלהן.

נעבור אל מיי.
באמת כל הכבוד ליאת אשורי. הצלחת לקחת בחורה יפה עם סטייל רוקיסטי ולגרום לה להראות כמו האמא של הכלה, או אולי דווקא הדודה הנרגשת שלה. שמלת תחרה מסורבלת, כפפה מאוסה וגזרה כללית של קופסא. דווקא השמלה השניה של זו היתה מוצלחת יותר. הסגנון התאים לה יותר, הגזרה החמיאה והנוצצים נתנו אשליה של גזרה קטנה יותר.

לגבי ולדי אין לי יותר מה להגיד.
המסכן בטח השיל מגופו קרוב ל10 ק"ג אחרי הערב הזה. להופיע בחום של אילת בחליפת 3 חלקים, לחות או לא לחות, אתה מזיע כמו חמור. האווירה הכללית של הלבוש בגמר היתה של גמר חורפי. אם הייתי תיירת בארץ שלא ביקרה באילת, הייתי אורזת לעצמי מעיל עבה לביקור בעיר הדרומית, וגם צעיף וכפפות. יש שפעת חזירים בחוץ!
ונעבור לנערה בהפרעה. נינט טייב.
לאחר אירועי הפפרצי האחרונים באמת עניין אותי מה היא תעשה הפעם.
סופסוף היא נטשה את הצללית האדומה החולנית וחזרה לשחור המעושן כיאה לרוקרית שהיא מתאמצת כל כך להיות. השמלה היתה לא רעה, אבל עם הירכיים שלה יכול להיות שעוד כמה סנטימטרים היו עושים הרבה יותר טוב. גם השליץ הקטן הזה מקדימה נראה קצת מוזר. תסריט אפשרי:
נינט טייב: גדי, השמלה מצמידה לי מדי את הירכיים אחת לשניה, אני לא יכולה ללכת.
גדי אלימלך: טוב מתוקה, אין ברירה, לכי להקיא.
נ': אבל הקאתי כל השבוע והגמר מחר!
ג': טוב, תני לי לחשוב מה אפשר לעשות.
נ': אני מפטרת את המאמן כושר הזה. אני צועדת שעות, כבר נגמרו לי מכנסי הג'וגינג שנאלצתי לגנוב ליהודה את שלו וכלום לא קורה.
ג': או! גזרתי טיפה מקדימה. אם ישאלו, נגיד שזו אמירה אישית, הרי בסוף גם את הפיתה הכתומה שזרקתי לך על הראש קיבלו.
ושאפו אחד לוולדי, על הפרצופים המצחיקים שהוא עשה לאורך כל הקראת תוצאות שהיתה אתמול.
התמונות לקוחות מוואלה!סלבס.

30.8.2009

DIY לבית

יש 3 פריטים שנמצאים כמעט בכל בית בישראל.כל בית שמישהו מדייריו ביקר באיקאה:
  • פלייסמנט "קש" קלוע.
  • ספק פמוט לנר ספק מאפרה מזכוכית כחולה/שקופה/ירוקה/סגולה.
  • עציצי חרס חלקים קטנים בשלל צבעים.
גם אנחנו קנינו את העציצים האלה. הם מכניסים זריקה של צבע לבית. בהתחלה שמנו בהם קקטוסים קטנים וחמודים, אחד מהם אפילו נראה כמו גרסא מוקטנת של קיקשתא.
כשנסענו לתאילנד שנה שעברה, פרי השגיחה על הבית במסירות. קפצה לבדוק שהכל בסדר, לקחה את הדואר וגם דאגה לקקטוסים. היא דאגה להם קצת יותר מדי, כי הם פשוט היו שתויים כשאנחנו חזרנו ולאט לאט הרקיבו (חשוב לציין לכבודה של פרי שמצבם לא היה להיט מראש).

ניסיתי להחליף אותם וגם אלה לא שרדו.
זה השלב שהבנתי שאני והקקטוסים לא בנויים לקשר הזה.
אגב, אני לא לגמרי לא יוצלחה בגידול עציצים. יש לי במטבח עציץ אחד ששורד כבר שנה, והוא מהמפונקים האלה שצריך להשקות בהשרייה. כבוד!
אז החלטתי להכין לבד פרחים. ניצלתי את אובססיית האיסוף שלי, שכוללת אגירת שקיות מחנויות, ניירות אורז, סרטי קשירה, רפיות ועוד. הכנתי פרחים מניירות האורז, חיברתי אליהם קיסם שליפפתי עליו גם ניירות אורז והנה יש לי פרח.
כמו שאפשר לראות, במקרה הזה מדובר בניירות אורז שהגיעו מאריזה של מקס ברנר...
לאחרונה קצת נמאס לי מהם, אז החלטתי לקחת את הפרח שהכנתי מפימו ולחליף אותו עם אחד הפרחים מנייר אורז.
כל עציץ כזה עלה 6 ש"ח. לפרח מפימו השתמשתי בחצי חבילה, 4 ש"ח.
תמורת 10 ש"ח אפשר ליצור פריט נחמד וצבעוני לבית.
אצלי הם מרעננים את הספרייה בסלון.

28.8.2009

מה שמכפלת יכולה לעשות

את החצאית הזו אמא שלי קנתה לפני כמה שנים בחנות ברחובות תמורת סכום נמוך(אם אני זוכרת נכון). היא היתה ארוכה יותר, מגיעה עד קו הברך ובעלת מראה דתי למדי. לאחרונה אמא שלי שלחה הרבה בגדים שלה לייצור מחדש אצל סבתא שלי ובינהם גם החצאית הזו שעברה מכפלת באורך חדש ומחודש.
חיפשתי עם מה ללבוש את הגופיה השחורה הזו שקניתי בהיינס ופתאום קפצה לי החצאית הזו. הוספתי חגורת עור פשוטה שקניתי בקסטרו עודפים ב20 ש"ח ושרשרת חרוזים מעץ שדודה שלי עשתה. אני אוהבת את הלוק שהתקבל. יש בו משהו מאוד נינוח ולא מתאמץ.
את השרשרת קשרתי בסופה פשוט כי היא מאוד ארוכה ולא התחשק לי לכרוך אותה סביב הצוואר פעמיים. זה פתרון של אמא שלי.
התמונות יצאו קצת מוזרות כי אמא שלי צילמה אותי בחוסר סבלנות אחרי שהיא חזרה מעוד ג'וגינג מוצלח עם השאפל הכחול שלי (רציתי דווקא את הסגול, אבל לא היה במלאי ולא הצלחתי לחכות עם זה...). אם אני לא יכולה לעשות כושר, אז לפחות שמישהו אחר יוציא לסיבוב את הiPod שלי
שבוע טוב לכולם.

משוועים לתוספת בד


אני מאוד אוהבת את הבגדים של זארה ופול&בר. לא צריך להכביר במילים למה. כולנו אוהבות. אבל, ויש פה אבל גדול, הגזרה של הישראליות שונה לחלוטין משל הספרדיות.
עוד לא נבראה השמלה מזארה או פול&בר שישבה טוב על החזה שלי בלי צורך בטופ למען צנעת הפרט. וגם כדי שלא יחשבו שאני משלימה הכנסה בלילות.
המסקנה היחידה שלי היא שהספרדיות ממש שטוחות. העניין הוא שממש אין פרופורציה. כי גם אם אני מודדת את אותה שמלה במידה XL או L, עדיין היא לא מכסה כלום. ולפי התמונות אפשר להבין, החזה שלי לא כזה גדול, טיפה מעל הממוצע.

אז אחרי שקיטרתי, אני אודה להיינס על שהביאו טופים בכל הגזרות הצבעים והצורות כך שיש לי איך להשלים בד במקומות שבספרד חסכו.
את השמלה הזו קניתי בפול&בר. היא לא עלתה זול כל כך. 170 ש"ח. אבל היה לי זיכוי, אז זה הורגש פחות וגם ממש אהבתי אותה אז החלטתי ללכת על זה. יש לה כיסים קטנים וחמודים בצדדים וסיומת רקומה עדינה.
הוספתי מתחת טופ הכרחי מהיינס. את שרשרת הפנינים החדשה שלי והעגילים הארוכים ממגנוליה.

חבל שכל הלבוש היפה הזה היה רק כדי לקבל מבקרים בבית, אבל לפחות הוא נחשף גם כאן לעולם הרחב :)
מחר ארוחת צהריים עם החברות ומרתון America's next top model cycle 12!
סופ"ש נעים וטעים!


27.8.2009

יש לנו אורחת

חברתי הטובה פרי קראה בבלוג והתמרמרה.

"עבדתי 4 שעות על העוגה ובסוף אני הופכת ל'חברתי הטובה פ'? אני בתוכנית להגנת עדים?!". אז הסברתי שרק רציתי לשמור על פרטיות האנשים שסביבי ולא פתחו את הבלוג הזה. אני בטוחה שכל אחת שכותבת על חיה תוהה איפה הגבול הזה עובר. אני אישית מעדיפה לא לחשוף את הסובבים אותי, אלא אם הם מאשרים זאת.

בקיצור, פרי הסכימה ואף ביקשה להתארח. וככה יצא שיש עוד פוסט המשך ליומולדת, ככה על הדרך, בלי להתכוון.
אז זה האאוטפיט לבראנץ' בנמל שאני ופרי בחרנו.
פרי לובשת שורטס מזארה, גופיית פייטים מפול&בר, כפכפי הוואינס, חגורה עם סיפור.
מה הסיפור? מכירים את זה שמגיע איזה קרוב משפחה שגר בארה"ב וצריך להביא לכולם "מתנות מאמריקה"? אז מה עושה אותו קרוב? הולך לטארגט או וול-מארט, קונה כל מיני שטויות ומביא לארץ את הכל בשקית סופר אחת גדולה. ככה פרי קיבלה את החגורה הזו. דווקא יחסית לשקיות סופר זו מציאה לא רעה.
אל התיק נחזור בהמשך.
אני לובשת שמלה מרנואר שנקנתה בסופעונה תמורת 99 ש"ח. את הסנדלים מגולף, תיק מטופ-טן ואפשר גם לראות את הטבעת החדשה שלי מבצבצת.

ונחזור לתיק.
התיק הזה הוא לא סתם תיק. הוא כבר מיני סלב. יש לו קבוצה בפייסבוק ואפילו שקלו לפתוח לו שם משתמש משלו.
את התיק פרי קנתה לפני שנתיים בערך(אם אני לא טועה) בחנות הפתעות ברחובות (חנות כזו שיש בה בעיקר דברים לבית, מהחנויות הכל כך עמוסות שמפחדים להיכנס אליהן).
פרי קוראת לו "התיק של מלכת אנגליה". יש לו גם רצועת מתכת ארוכה (שנסתרת בתוכו כרגע) שמאפשרת תליה על הכתף.
אני לא נמנת מחובבי התיק, אבל מודה שיש בו משהו. בהתחלה הייתי מאוד אנטי, אבל כנראה שעם השנים התרגלתי אליו. במיוחד אחרי שהוא היה חסר לכולנו. באורח פלא לפני כמה חודשים התיק נעלם. פרי היתה מאוד נסערת ודאגה לשלומו. יום בהיר אחד הוא פתאום נמצא מחדש.
מה אתן אומרות? אני מבקשת בעדינות, בכל זאת, לא כל יום יש פה אורחת :)

פרי, נשיקות! I love you!

26.8.2009

מה שכלב יעשה בשביל קשיו

ככה נראות רוב הגישות של יושבי הבית למטבח. מלוות בכלב עם מבט של ילד הודי רעב. לא בוחלת בטריקים מלוכלכים כמו עיניים גדולות ורטובות וביצוע פעלולים.

מאתרת מטרה פוטנציאלית:
מרחרחת את המטרה:
עוברת לתרגילי נוכלות להשגת המטרה:
העיקר שיש לה קולר של ליידי...
התמונות צולמו על ידי תום, האחד והיחיד :)

ירידה לצורך עליה

כל מי שנכנס אתמול משעות אחה"צ ועד הערב לבלוג ראה בעיקר בלגן. מתנצלת.
החלטתי לעשות שינוי רציני במראה של הבלוג.
אולי שינוי בבלוג ישליך גם על מצבי הפיזי ופתאום כל הבעיה תיפטר?
בסופו של דבר מה שקרה זה לגמרי ההיפך. הבלוג נראה כמו מצב הברכיים שלי...

בפיירפוקס הכל עבד חלק, ואז כשביקשתי מאבא שלי להיכנס ולהגיד מה הוא אומר (חזרתי אל ההורים בגלל המחלה הלא ידועה שלי ואבא שלי הוא תומך נלהב של הבלוג, תודה אבא!) התבשרתי שהבלוג פשוט לא מתפקד באקספלורר 7.
התחלתי בחפירות ונבירות באינטרנט ובמוח שלי, מאחר ואי שם בשנת 2002 למדתי HTML בתיכון.
בסופו של דבר הבעיה נפתרה בעזרתו של החבר (שמצא בדיוק את שתי המילים הקטנות והקריטיות כדי שהכל יתיישר) ועם פינישים אחרונים שלי לסידוק הטקסט.

הוספתי גם סקר. אתם/ן מוזמנים/ות לענות.

פידבקים חיוביים או בונים יתקבלו בברכה :)

25.8.2009

תכשיטים

יום ההולדת השנה היה הזדמנות מצויינת לשדרג את מלאי התכשיטים שלי.
כנראה שהחברות שלי חשו בעצמן שזו ההעדפה שלי השנה, בלי שרמזתי, כי זה בדיוק מה שקיבלתי.

מסתבר שהבלוג מאוד עזר להן להחליט מה לקנות לי. אז אם החברות שלכן לא קונות לכן מתנות מדוייקות, פשוט תפתחו בלוג! השנה כל המתנות היו בול לטעמי (לא שבשנים קודמות הן לא היו, אבל הפעם אלו ממש היו דברים שלבד הייתי בוחרת). מתנה אחת אפילו קלעה כל כך לטעם שלי, שכבר קניתי אותה לבד! חברים קנו לי סט שרשרת ועגילים מג.ר.א.ס, סט שרכשתי לעצמי לבד ביומולדת שנה שעברה.
ונעבור לתמונות...

העגילים ממגנוליה, מאוד קלאסיים ושימושיים. מתאימים כמעט לכל בגד. אני מאוד אוהבת עגילים ארוכים, הם יוצרים אשליה של צוואר ארוך יותר.

מאוד רציתי טבעת סגולה שראיתי במגנוליה. בחנות שאני ביקרתי בה, היה להם אותה רק במידה קטנה מדי ולכן לא קניתי אותה אז. החבר ביקש טיפ, מה לקנות לי ליומולדת (למרות שכבר קיבלתי וממשתי, כרטיסים לשלמה בקיסריה), אז הזכרתי את הטבעת. כשהוא הגיע לחנות, מלאי הטבעות הסגולות בלבל אותו והוא לא זכר איזו רציתי, אז הוא קנה לי שוברים במקום. החלטה טובה בסופו של דבר. כי כשמדדתי את הטבעת הסגולה במידה שלי, לא אהבתי אותה בכלל.
ואז ראיתי את הנפלאה הורודה הזו. כל כך עדינה עם הגוון הזה של האבן והכסף במט. וגם היא משתלבת כמעט עם הכל.

ועכשיו לקלאסיקה אמיתית.
כבר המון זמן רציתי פנינים. מהסוג הקטן והעדין, לא הגדולות. קטנות שחובקות באלגנטיות את הצוואר מעל עצמות הבריח. עד עכשיו לא הסתכלתי עליהן אפילו כי חייתי תחת הרושם ששרשרת כזו היא מאוד יקרה. כשהלכתי לג.ר.א.ס להחליף את הסט שכבר היה לי מיד ראיתי את השרשרת הזו. מיד ביקשתי למדוד. התפלאתי לגלות שהמחיר שלה לא היה עד כדי כך גבוה כמו שחשבתי. 309 ש"ח.הייתי צריכה להוסיף שקל אחד בלבד.
שרשרת בשילוב גולדפילד ופנינים מלוטשות קטנות. שלמות.
(כמובן שהסבתא הרוסיה שלי היתה מאוד מרוצה שהנכדה שלה חזרה עם פנינים הביתה).

ופריט אחרון, לא כל כך חדש אבל חדש אצלי.
סבתא שלי קנתה את השעון הזה של Citizen לפני שנים. שעון דיגיטלי מזהב עם רצועת זהב עדינה.
כשהיא באה לבקר ליומולדת שלי, היא הביאה איתה כמה תכשיטים שלה והשעון הזה גם היה שם. מאחר ולפני כמה שנים היא קנתה שעון חדש היא שאלה אם אני רוצה את הישן שלה. אמנם צריך להחליף לו סוללה ולנקות אותו מעט, אבל בעיני הוא בכל זאת מציאה.
וכך הגיע אליי תכשיט הזהב הראשון שלי. אני לא כל כך אוהבת זהב עליי כי תמיד יש לי תחושה שזה נראה עליי פרחי בגלל גוון העור. אבל השעון הזה עדין מדי בכדי להשתייך לקטגוריה הפרחית, אז ויתרתי לו :)

23.8.2009

היום יום הולדת


היום יום ההולדת שלי. 24.
בדרך כלל אני אוהבת ימי הולדת. לא מאלו שמרימות הפקת ענק, אבל כן חוגגת ושמחה מהמאורע. השנה עקב הנסיבות, טיפה פחות.
בשישי באו החברים הקרובים. פ' הכינה לי עוגת יומולדת מדהימה. שכבות של מוס שוקולד לבן, פסיפלורה וקראנץ' קורנפלקס ושוקולד לבן. זו היתה פצצת קלוריות טעימה בטירוף!
התברר שההכנה לקחה לה כ4 שעות. בערך כל מה שיכל להשתבש במהלך האפייה, הסתבך לה. כשהיא כבר סיימה כאב לה הגב והרגליים. אבל התוצאה היתה טובה. אז תודה!
אחר כך ישבנו בפאב (בלי מדרגות...) וחזרנו הביתה שמחים ומרוצים.
החלטתי להתלבש שמח, אז לבשתי את שמלת הנקודות שקניתי בקסטרו עודפים.
הוספתי שרשרת שהכנתי מפימו וסנדלים שחורים (שמתחילים להיות חרושים).

השרשרת מקרוב. הצבע שלה הוא בין אדום לורוד.
את היום ביליתי עם החברות. פשוט וכיף.

19.8.2009

קצת פירגון

ביום שני ביני צלצלה אליי. היא עוקבת בRefresh אינטנסיבי אחר האתר של היינס- S-Wear או איך שתקראו להם.
עכשיו יש סייל לחברות מועדון ושתינו מחפשות איזה טופ מאוד ספציפי שכל העונה לא היה בחנויות או באתר.

בקיצור, היא צלצלה כי שלי פתאום הופיע במלאי.
ישר גלשתי לי בנוחות לאתר שלהם והזמנתי 2. אחד לי ואחד לאמא.
האתר מאוד נוח ונעים לגלישה והחלק הכי חשוב, המשלוח הוא בחינם.
להפתעתי היום ב12 המשלוח כבר הגיע אליי.
כבר הזמנתי בעבר מהאתר ומאוד נהנתי מהאריזה הנעימה שלהם. כל פריט ארוז בנפרד בניילון ובנוסף מקבלים שקית בד מתנה.
אני מאוד בעד החנות הזו. גם כי חבר המועדון שלהם אשכרא משתלם (למי שקונה לפחות פריט-שניים בשנה). גם כי יש להם תודעת שירות מעולה שכמעט ולא קיימת בארץ. הרשת היחידה (אם אני לא טועה) שנותנת לך החזר כספי מלא על הקניה שלך ואין מגבלת זמן על ההחלפה או החזרה.
בנוסף, קצת פטריוטיות והנעת המשק. החברה מייצרת בישראל, בכלל לא מובן מאליו בימינו.
המוצרים שלהם מאוד איכותיים. הטופים שלהם שורדים כביסות יותר טוב משל כל חברה אחרת.

אז רוב הקוראות בוודאי כבר קונות שם. אבל היה חשוב לי לכתוב על חברה שבאמת יוצאת דופן בשוק הישראלי.

ועכשיו בלי שום קשר, אנקדוטה משעשעת.
גיליתי שהיתה לי כניסה לבלוג מחיפוש בגוגל. מה מצחיק פה?
החיפוש היה "איך מלבישים קונדום".
מאוד עניין אותי לדעת איפה בבלוג שלי נמצא המשפט הזה כי ממש לא זכור לי שכתבתי משהו בנושא, אז הקלדתי גם אני את אותן מילות החיפוש.
ואז גיליתי שגם הSVD של גוגל לא תמיד קולע. "איך"+"מלבישים"+"קונדום", גוגל השאיר לעצמו לחבר בינהם.
נו טוב. מצטערת למחפש המתלמד. אולי עדיף בYouTube.

18.8.2009

מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר?

במקרה שלי, לא יותר מדי כרגע. מתיישבת לעבוד. אבל את זה אפשר לעשות גם בפיג'מה.
אבל התחשק לי להתלבש קצת שלשום כי באו לבקר אותי. וגם כי גיליתי שבאופן מאוד מפתיע, ללכת עם עקב (קטן) יותר נוח לי משטוח.
את החולצה הזו קניתי בחנות מחסן כזו שנסעתי כדי לקנות בה גופיות סבא טובות ב10 ש"ח (בהמלצת חברה שלי). אהבתי מאוד את הצבע שלה והגזרה המעניינת.הוולנים תפורים מאוד יפה. היא עלתה 30 ש"ח ולא נראת ככה.
צירפתי אליה את החצאית עם הפפיון בצבע שאמא שלי לקחה. 100 ש"ח בערך.
שרשרת שקיבלתי מתנה מהחבר ואת הסנדלים הנוחים מאוד מסטיב מאדן.
הצמיד ממנגו והוא היחידי מסוגו שקיים אצלי. למה? כי יש לי כף יד מאוד גדולה יחסית לשאר העולם (כנראה) ולכן כל הצמידים שמגיעים בגודל קבוע ודורשים דחיקה לתוך הזרוע, פשוט לא עוברים את כף היד שלי.
הצמיד הזה מתרחב כי יש גומי בין החוליות ולכן הייתי חייבת לקנות אותו. למרות מחירו הדי שערורייתי. 50 ש"ח במנגו עודפים. כשאני אחלים אני אלך לטייל קצת ואחפש עוד כאלה.
ללבוש באמת יש השפעה על ההרגשה. ברגע שמתלבשים מרגישים יותר חיוניות וההרגשה הנפשית משפיעה קצת על הפיזית. טוב, זה מחזיק אולי לכמה דקות. אבל בימינו גם זה משהו.

17.8.2009

Guess who?


בובת סוס פוני שעוצבה בדמותה של ליידי גאגא.
דומה באופן מלחיץ...
אבל ממש חמוד!

16.8.2009

ניאון

אתמול סופסוף הגיע התאריך לבדיקת הMRI שלי.
קצת מלחיצה הבדיקה הזו. למזלי לא הייתי צריכה להכניס את הראש פנימה, כי אם כן, כנראה שהיה צריך לסמם אותי ואני לא אחת שסובלת מקלסטרופוביה.
אז שכבתי לי 20 דקות בלי לזוז (מאוד קשה לילדת רטלין שכמוני) עם אוזניות של מנחית מטוסים ושמעתי פיצוצים וצפצופים סביבי.
ועכשיו מחכים לתוצאה. יש לי CD עם סרטון מאוד יפה של הברך שלי מכל מיני זוויות, אבל לי לצערי זה לא אומר כלום.

וחזרה לבריחה מהמציאות, הבגדים.
האמת שטרנד הניאון די חלף על פני. נראה לי יותר מדי קורבן אופנה כל הסיפור הזה. זה לא שה80' היו שנים עם המון סגנון, אז למה לגנוב משם טרנדים?
אבל חבר שלי לקח 2 חולצות בקסטרו עודפים והיה צריך לקחת חולצה שלישית, אז קניתי את הגופיה הזו. 33 שקלים זה בסדר לשלם על פריט שאולי לא ישרוד לעתיד מבחינה אופנתית.
אחרי שמדדתי אותה בבית עם כמה דברים דווקא החלטתי שאני אוהבת אותה.
אל התמונות האלה הצטרפה פינצ'י. היא איתי מגיל 9 בערך והיא הכלבה הכי נאמנה וטובה שיש. בימים שאני מרגישה ממש רע ושוכבת במיטה, היא באה ומציצה אצלי בחדר כל כמה דקות ובודקת שאני בסדר. לפעמים גם באה ומנסה להגניב ליטוף מתחת ליד שלי.
צירפתי לחולצה חצאית מיני שחורה-כחולה, גם היא מקסטרו עודפים אבל מלפני שנתיים, 50 ש"ח.
שרשרת חוליות מTop10 שאמא שלי קנתה תמורת 10 ש"ח. הסנדלים מהפוסט הקודם.

חשבתי לשים תמונה של הברך. למקרה שיש פה איזה קורא/ת רדיולוג, אבל ויתרתי. זה מדכא.

14.8.2009

ניצול מקסימלי

המלתחה של רובנו, או לפחות אלו בינינו שלא יכולות להרשות לעצמן ה כ ל, מורכבת בדרך כלל מפריטי בייסיק ועוד המון דברים שמאפשרים לעשות שינוי טוטאלי לאותו בייסיק.

בשנים האחרונות, בעיקר בגלל מגורים מפוצלים, נסיעות להורים שלי/שלו או סתם טיולים לחו"ל, למדתי איך לנצל כל פריט עד תומו. למה הכוונה? כשנוסעים לחו"ל, במיוחד אם מדובר ביעד שבו תרצי לעשות המון שופינג, צריך לחסוך בפריטים. המנטרה שעוברת לי בראש כשאני אורזת היא "כל פריט שאת מכניסה, זה פריט אחד פחות שאת קונה".

אמנם כרגע אני לא בדיוק בנופש מאוורר, אלא יותר במעבר כפוי, אבל התוצאה הסופית זהה. הארון המלא שלי רחוק ממני ואני צריכה "לעבוד" עם מלאי מצומצם של פריטים.
החצאית הזו מזארה (שזו כבר הפעם השלישית שהיא מופיעה כאן, די מחדל) היא דוגמא לפריט בייסיק כזה. אפשר להרכיב איתה כמה מראות שונים על ידי החלפת אקססוריז או חולצה ונעליים.
במקרה הזה צירפתי סטרפלס ישן ממנגו, סנדלים שחורות שטוחות ושרשרת מבית היוצר של דודה שלי.

את הסנדלים אמא שלי קנתה לי באחד מהסיבובים בעיר לפני שנתיים, בחנות נעליים מקומית. חרשתי עליהם באותו הקיץ וגם בקיץ שעבר. הם פשוט נוחים, עדינים ומתאימים להכל.
דודה שלי עושה שרשראות כחצי תחביב חצי עבודה כבר כמה שנים. בכל שנה נופלת עליה מוזה אחרת והיא מכינה תכשיטים מהמון סגנונות. לפעמים היא מכינה את החרוזים לבד ולפעמים קונה.
בזכותה יש לי אינספור שרשראות ארוכות וקצרות. בכל הצבעים. כשנכנסים אליה הביתה, הדבר הראשון שקורה הוא שמקבלים שרשרת תואמת ללבוש הנוכחי. ככה היא.
השרשרת הזו מלאת נוכחות והיא התאימה ללוק הזה בול. נתנה פיניש טוב :)

12.8.2009

פינת הנעל

קצת מביך להגיד את זה, אבל כבר כמה חודשים אני מפנטזת על זוג נעליים מאוד ספציפי מTOGO. למה מביך? כי זו לא בדיוק חנות שמפנטזים עליה. מפנטזים על מקס מורטי, זה כבר יותר הגיוני.
אבל אחרי שראיתי את ספי בהפקה של petit A עם הסנדל הזה פשוט החלטתי שאני חייבת אותו. בכל הזדמנות שהיתה לי לעבור ליד סניף שלהם נכנסתי לבדוק. תמיד נגמר, לא נשאר, יש מידה 37. ואז, סופסוף מצאתי. כבר הייתי מוכנה נפשית לקנות בוורוד עתיק וגם באפור מרוב שהן הדהימו אותי (וכי הן עולות 2 ב100...), אבל היה רק באפור במידה שלי. גם טוב.
הן נוחות באופן מאוד מפתיע, כי הנעליים של TOGO לא נוחות בכלל בדרך כלל.
יש בהן משהו מאוד אלגנטי והן לא נראות זולות, גם מפתיע יחסית לחנות הזו.
הן עלו 70 ש"ח. אני בטוחה שהחבר יהיה בשוק כשהוא יקרא את זה. לגלות שיכולתי לקחת עוד זוג נעליים תמורת 30 ש"ח נוספים ולא עשיתי את זה?! אל דאגה, לא השתגעתי. פשוט לא היה שומדבר אחר שתפס לי את העין ובעיקר לא היה לי כח להתחיל למדוד, החנות היתה מאוד עמוסה.

לסיכום,תודה ענקית לספי שפתרה את התעלומה וגילתה לי היכן נקנו הנעליים!

11.8.2009

המלצה

במקרה נתקלתי בבלוג האופנה Go Fug Yourself. בלוג שמסקר את הלבוש של הסלבריטאים לאירועים שונים וגם סתם ככה. הבלוג כתוב מאוד משעשע (כל כותרת מכילה בצורה כלשהי את המילה Fug).
מומלץ כניקוי ראש חד שבועי.

תמונה של ליידי גאגא מתוך הבלוג