12.2.2014

Big News

בפעם האחרונה שעדכנתי כאן בבלוג על דברים חדשים בחיים שלי, הנסיבות, איך נגיד, לא בדיוק היו מלהיבות. הפעם החדשות הן טובות, מרגשות ומשמחות. כבר כמה חודשים שהסיפור בהתהוות וחיכינו שנקבל אישור סופי לפני שאני מודיעה באופן חגיגי כאן בבלוג.
ובכן, מתחתי אתכם מספיק, הגיע הזמן להכריז (לא, אני לא בהריון וכנראה שגם לא אהיה בזמן הקרוב...), בעוד חודשיים אנחנו עוברים לסן פרנסיסקו!

המעבר הוא מטעם העבודה של עומר ואני אחפש עבודה כשנגיע. היה לא פשוט לשמור את זה בבטן מהבלוג, אבל העדפנו להמתין לאישור האמריקאי לפני שנחשוף יותר מדי. בחמישי ביקרנו בשגרירות ולאחר המתנה בכמה תורים, כמה חיוכים וכמה שאלות, התקבלה הויזה המיוחלת. ביום שני כבר קיבלנו את הדרכונים חזרה ולכן אני כותבת כאן.

לגור לתקופה במדינה אחרת זו חוויה ששנינו מאוד רצינו לחוות ולמזלנו אנחנו עובדים במקצוע שמאפשר לעשות מעבר כזה. אנחנו מדברים על הרצון הזה כבר כמה שנים, כך שלמשפחה ולחברים הקרובים זה לא מגיע בהפתעה גדולה, ובכל זאת, כשזה סופסוף קורה, זה קצת קשה לעיכול. כשאבא שלי נפטר היינו ממש בשיא של התהליך ובנקודת ההחלטה מול העבודה, האם לתת תשובה חיובית ולהתניע את התהליך מול הרשויות האמריקאיות, או להשיב בשלילה.

ברגעים הראשונים האינסטינקטים אמרו לסרב, לוותר על זה, כי זה ממש לא הרגע הנכון למעבר כזה. אחרי כמה ימים של מחשבה החלטנו דווקא ההיפך(כפי שאפשר להבין מהתוצאה...). אני חושבת שהמוות הכל כך פתאומי של אבא שלי, שעורר את כולנו עם סטירת לחי מצלצלת וגרם גם לי וגם לעומר(ובמידה מסויימת לרוב הסובבים את המשפחה שלי) להבין שהחיים האלה מאוד שבריריים. זו אולי קלישאה, אבל צריך לנצל כל רגע. לא לעשות חשבונות, לא לחשוב מה יגידו, אלא ללכת אחרי הלב שלך ולא לדחות דברים. ההורים שלי תכננו במשך שנה לסוע למדריד ובכל פעם אבא שלי אמר "כבר כשאסיים את הפרוייקט, נזמין כרטיסים", אבל בכל פעם הגיע עוד פרוייקט והטיול נדחה. כאמור, למדריד הוא כבר לא יגיע... לא רציתי שהרצון לחוות חיים במדינה אחרת יהפוך ביום מין הימים ל"מדריד" שלי.
התמונות כאן צולמו בחוף שבי ציון ליד נהריה בסופ"ש האחרון. נסענו להורים של עומר אחרי תקופה ארוכה שלא ישנו שם, כי הבית היה בשיפוץ היסטרי שסופסוף הסתיים(לשמחתה הרבה של אמא של עומר ולצערו הרב של אבא שלו, אם תשאלו אותי). זה היה סופ"ש רגוע של ניתוק ומנוחה. אחרי בראנץ' טעים במושב, קפצנו לחוף הים ונעמדנו מול המים המרגיעים. מזל שגם בSF יש חופים...

אז זהו, It's out there. זו הולכת להיות חוויה מטורפת. אנחנו מתכננים לגור בעיר עצמה ולא בפרברים, בכדי לחוות את החוויה במלוא עוצמתה. וכעת, לאתגר האמיתי, לארוז את החיים שלנו למזוודות.

אז? מוכנים לשינוי נוף לתמונות בבלוג? אני חושבת שהנופים של סן פרנסיסקו יהוו תחליף הולם לתל אביב :)

ובכל זאת, זה בלוג אופנה, אז בנוהל...
מה לבשתי?
ג'קט עור ממנגו בברצלונה, כ400 ש"ח.
ג'ינס מיוניקלו בלונדון, כ55 ש"ח.
סריג מחנות פרחות ברחובות, 40 ש"ח אם אני זוכרת נכון.
צעיף מפימקי בברצלונה, כ25 ש"ח.
משקפי שמש מאירוקה, 120 ש"ח.
מגפונים מיריד זוגות, 600 ש"ח.

3 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

וואו מרגש!
יהיה סופר מגניב לראות תמונות מהצד השני ולשמוע גם סיפורים..
שיהיה בהצלחה!!
נופר

Sharona R - שרונה ראובני אמר/ה...

יופי, בהצלחה! הולכת להיות לכם כיף חיים.

קרן אמר/ה...

היי נופר,
תודה על התגובה והאיחולים. מרגש ביותר!

שרונה,
תודה! מקווים ומצפים.