רכבות, חתונות ומה שבינהם

בחמישי שעבר נסענו לחתונה בצפון. בלב המפרץ אם להיות מדוייקים. מאחר והיה מדובר ביום חמישי, החלטנו לצמצם את רמת ההתעללות העצמית ולהגיע לחתונה ברכבת ולא ברכב. הנסיעה הלוך עברה דווקא יחסית מהר. את חלקה העברת במריחת לק מאחר ולא הספקתי לעשות זאת בבית(חמישי שעבר היה יום עמוס במיוחד, אחד העמוסים בהיסטוריה, אם נדייק). למדתי גם משהו חדש. יש מקומות שמורים ברכבת! משלמים 5 ש"ח נוספים על הכרטיס ויש לך מקום שמור בקרון הראשון. כמובן שברכבת של יום חמישי זה היה שימושי ביותר. אחרת לא הייתי יכולה לשבת בנוח ולמרוח לק.

לאחר איסופים וסיבובים הגענו אל החתונה. באופן מפתיע האוכל היה לא רע(זה של הקבלת פנים, על המנות שהוגשו כבר ויתרנו, כמה אפשר?), זה לא פשוט לייצר אוכל טעים ל700 ומשהו איש. ועכשיו לאירוע המכונן של הערב. הלכתי לי בתמימותי אל השירותים. בכניסה עמד בחור צעיר וייבש בגד במייבש ידיים. אוקיי, מוזר, אבל ניתן לעיכול. או אז אני רואה בחורה לבושה בחוטיני לבן ונעלי עקב בלבד, משוטטת לה בשירותים ומדברת עם הבחור. הייתי קצת בשוק אז ברחתי מיד לתא השירותים. כשיצאתי החוצה ושטפתי ידיים, עמדה לידי אישה ששאלה אם גם אני רואה את זה :)
אז חשבתי על זה. נניח ובאמת נשפך לי משהו על השמלה שלא מאפשר להמשיך להסתובב ככה(זה היה יחסית בתחילת הערב), הייתי עושה אחד משני דברים. מבקשת ממישהו לייבש את השמלה ופשוט מחכה בתא השירותים עד שזה יסתיים. או מנצלת את העובדה שהמקום צמוד למרכז קניות ובו חנויות של כל הרשתות, נכנסת לאחת מהן וקונה לי משהו נקי ללבוש. אבל בטוח לא מטיילת בשרותים ערומה...
מה לבשתי(לכל אורך הערב, בלי התפשטות בשרותים)?
שמלת פשתן שנקנתה בניו יורק, כבר לבשתי אותה לחתונה אחרת ואיבזרתי בגווני חום. הפעם הלכתי על שחור וזהב.
חגורה מאיביי, כ20 ש"ח.
נעליים מניין ווסט שנה שעברה, 280 ש"ח.
טבעת שחורה מאטסי, 15 ש"ח.
טבעת פפיון מוזהבת, מתנה מקרן וולף.
תיק(נחרש ונוח) מגולף, 50 ש"ח.

בשבוע הבא אספר על קורותינו בסאבלט אתמול. סופ"ש נעים לכולם!

הסושיה

ברביעי שעבר הוזמנתי לטעימות מהתפריט החדש של רשת מסעדות הסושיה.

אפתח בשני וידויים:
1. אני לא אוכלת דגים. שונאת את הטעם, המרקם וכמובן הריח. מבחנתי גם אצה זה דג ולכן מעולם לא אהבתי סושי וגם לא בגרסה ה"צמחונית"(סושי לא נחשב צמחוני בכל מקרה? דג זה צמחוני...). ניסיתי סושי צמחוני פעמיים בעבר ולא אהבתי.
2. החבר מאוד מחבב את הסושיה. חדר הכושר הקודם שלנו היה בסמוך לסניף של הרשת והחבר ניצל רבות את הקרבה הזו.
אז אחרי הוידויים האלה, אפשר להבין למה הזמנתי את פרי להצטרף אליי לטעימות, או בשמה המוכר יותר "מפלצת סושי"!
פרי בחורה רזה ונאה, כבר ראיתם, שמאוד מקפידה על האוכל שלה. אבל כשזה מגיע לסושי, היא יכולה לצרוך כמויות מפתיעות במיוחד. היו כמה נקודות במהלך הערב שבהן היא ציינה שהיא מלאה ולא יכולה יותר, אבל איכשהו עוד סושי מצא את דרכו אליה :) אז תודה שהצטרפת!
אספר על המנות היותר מוצלחות שפרי טעמה. מנת הצלופח המעופף היתה מוצלחת במיוחד, הצלופח בעל טעם מאוד מיוחד. מנה נוספת שהיתה טעימה היא הסנדביץ' סושי, מנה גדולה במיוחד שיכולה להספיק כארוחה לאדם אחד. מנת הסלמון המעופף היתה טעימה גם היא, אבל בעיקר לאוהבי הסלמון המעושן. מנת הטונה הצרובה ומנת הכדורי סושי היו פחות מוצלחות ביחס לשאר המבחר.
אני קיבלתי מנת סושי צמחוני שלראשונה באמת טעמתי ונהנתי. בהתחלה לקחתי ביס מתוך נימוס, בכל זאת הכינו את הרול במיוחד בשבילי, אבל את השאר כבר המשכתי לאכול כי היה טעים. טעם האצה נבלע בין הבטטה בטמפורה והפטריה המעניינת. המלפפון סקין היה לא פחות מגאוני!
בהמשך, כשכבר חשבנו שסיימנו לאכול, זרמו לשולחן מנות מן הווק. נודלס ואורז עם רצועות עוף מוקפץ בתיבולים שונים. המנות לא מופיעות בתפריט באתר ואני לא זוכרת בעל פה את הפירוט שלהן, אבל כדאי לכם לנסות את מנת הנודלס הירוקה, מתחרה בכבוד בנודלס הירוק של הג'ירף.
כמה נקודות לחיוב ואחת לשלילה. במסעדה ניתן לקבל גם רוטב סויה דל נתרן, יש אנשים שזה קריטי מבחינתם. ניכר כי העובדים מאוד מקפידים על ניקיון. משטח העבודה מנוקה לעיתים תכופות וכולם עובדים עם כפפות חד פעמיות. התמחור של המנות במסעדה די נוח ובחלק מהמנות אפילו זול. ולשלילה, כי צריך לאזן את כל הטוב הזה, השרותים לא היו נקיים כל כך וחבל, מקווה שזה היה מקרי.

תודה לאודליה על כל התמונות(חוץ מהמלפפון סקין)!

יום אחרון

היום זה היום האחרון שלי במשרד. כבר רמזתי כאן לפני כמה שבועות שאני עוברת כמה שינויים מקצועיים. יש משהו מאוד מרענן בלעזוב מקום עבודה, מרצונך כמובן. לקחת החלטה, ויש לך חודש שלם להתמודד איתה עד שהיא מגיעה למימושה. מצד שני, אני כבר שנתיים וקצת במקום העבודה הזה. הכרתי המון אנשים מדהימים שעצוב לי להיפרד מהם, למרות שזו לא באמת פרידה. בכל אופן, כנראה כמו כל התקדמות בחיים, יש יתרונות וחסרונות. מקווה שבראיה לאחור זו תראה כמו החלטה מאוד נכונה.

יש משהו מאוד משחרר בלהתפטר, אני לא יודעת אם יצא לכם לנסות את זה. בדרך כלל זה משהו שמתבשל אצלכם בראש במשך כמה זמן. כשסופסוף מוציאים את זה החוצה ומתפטרים יש תחושת שחרור מסויימת(אחר כך מגיעה התהיה "מה עשיתי?!").
אני מאחלת לעצמי בהצלחה בדרך החדשה ומאוד מקווה שאצליח לשמור על קשר עם האנשים הבאמת מיוחדים שהכרתי במקום העבודה הזה.
מה לבשתי?
שמלה של No wonder שקיבלתי במתנה מנעמי(המעצבת) .
סנדלים של סטיב מאדן, 240 ש"ח בשנה שעברה.
שרשרת וטבעת כסופה מבילי תכשיטים מלפני שנים.
טבעת סגולה וענקית מהדוכן של ניקול באוניברסיטת ת"א תמורת 1.80 ש"ח בלבד.
את האאוטפיט הזה לבשתי בשבוע שעבר לטעימות בסושיה בהרצליה, ביקורת סושי מפורטת(באדיבותה של פרי) תופיע בהמשך השבוע.

ואם בתכשיטים עסקינן

אחרי שאתמול כבר כתבתי על תכשיטים, החלטתי להמשיך עם הקו גם היום ולכתוב על שתי בוגרות שנקר טריות מהמחלקה לעיצוב תכשיטים. מאוד התרשמתי מעבודות הגמר של כל אחת מהן והחלטתי לתת להן במה כאן.

נתחיל ממיכל פורת. הצבעוניות והפרקטיות של הפריטים של מיכל משכו את עיניי. לא מדובר בתכשיט סולידי שתענוד הדודה פאניה, אלא בתכשיט צעיר וצועק עם אמירה מהדהדת. ועד כאן לדעתי. עכשיו נשמע קצת ממיכל.
הפרויקט שלה נעשה בהשראת ספרי פופ אפ, מעבר מדו מימד לתלת מימד בטכניקה המשלבת קיפולי פלסטיק וצורפות(החומרים הם כסף ופוליפרופילן). התוצאה היא קבוצת תכשיטי אוריגאמי הננעלים על ידי מנגנון סגירה הפועל על ידי קיפול.תמונות: מיכל פורת.

וכעת לפרוייקט גמר בכיוון שונה לחלוטין. יסמין מנדה יצרה פרוייקט שמשדר המון סקסיות ונשיות לטעמי, עוד לפני שקראתי את ההסבר(מה שאומר שהיסמין הצליחה להעביר את המסר בצורה מדוייקת).
הרעיון שעומד מאחורי הפרוייקט הוא - הבירית- בעלת הקונוטציות הארוטיות שלה, והוצאתה מהקשרה. לברוא לה הקשר אסתטי חדש בעל אלמנטים גבריים- בנראות, במשקל ובדו- שיח עם הגוף. החומרים מהם עשויים התכשיטים הם מתכת, גומי, עור ואבני קריסטל. חלקום נעשו בעיצוב ממחושב וחלקם בעבודת יד.
בהצלחה לשתיהן בהמשך דרכן!
כל מי שמעוניין עוד יכול לבקר בתערוכת הבוגרים שנסגרת בעוד חמישה ימים.

שבוע טוב!

קרן וולף

לפני מספר שבועות הוזמנתי יחד עם עוד מספר בלוגריות לביקור בחנות המחודשת של קרן וולף בנווה צדק. הרבה חסד עשתה וולף עם הבניין הראשון בנווה צדק. המקום שופץ ושוחזר בצורה מדוייקת ומשרה אווירת שנות ה30' המוקדמות מכל הבחינות. מאוד נעים בחנות. השיטוט בה דומה לשיטוט בחנויות בשוק פשפשים לתכשיטי יד שניה. לא מבחינת המחירים, כמובן, אלא בגלל צורת פיזור התכשיטים והאביזרים בחנות. אפשר לנבור בין הארוניות והמדפים תוך תחושת חיטוט נעימה.

הכל נעים, רך, נשי ועדין. זו ההתמחות של קרן וולף והיא עושה זאת בצורה מאוד מוצלחת. בין תכשיטי הכלות המוכרים שניתן למצוא אצל כולם, אפשר למצוא שם גם פריטים ייחודיים יותר לכלה המתוחכמת יותר, אבל לא רק תכשיטי כלות. התמחור לא נמוך, הכינו את עצמכן:

טבעות: החל מ- 180 ₪ ועד 360 ₪

עגילים: החל מ- 300 ₪ ועד 580 ₪

חגורות: החל מ- 300 ₪ ועד 980 ₪

מקלות שיער: החל מ- 320 ₪ ועד 420 ₪

תיקים: החל מ- 780 ₪ ועד 1650 ₪

הסטודיו נמצא בדיוק במורד הרחוב ובימי שישי קרן נמצאת בחנות כדי לפגוש את הלקוחות. ניכר כי היא נהנת מהעשייה והיצירתיות. כנראה שאם זה היה תלוי בה, כולנו היינו מתהלכות ברחובות עם כובעים מרהיבים על הראש, מתוכשטות לתפארת. כנראה שבמחלקת הכובעים היא משחררת את כל העקבות ונותנת דרור ליצירתיות שבה. התוצאה הסופית היא יצירות אומנות שבמקרה הם גם אקססוריז. נכון שאלה לא בדיוק מוצרים יומיומיים ומתאימים יותר לפרימיירה בקאן, אבל תנו לבחורה להתפרע בדמיון!
את התמונות בסטודיו אני צילמתי ואלו התמונות מהקטלוג שצילם יניב אדרי.

חוגגים

בשישי האחרון מסעדת רונימוטי(עוד הפעם הם?!) חגגה יומולדת 5, אז בתור לקוחות מתמידים הגענו לחגוג איתם. כחלק מהחגיגה הוצגה תערוכת צילומים של עובדי המסעדה, כולל רוני בלפר ומוטי סופר שמתוארים באחת התמונות כנאהבים ובעלים. קראתי איפשהו שרוני תמיד נחבאת במטבח ומוטי תמיד נמצא בקדמת המסעדה. אכן, כמעט בכל פעם שביקרנו במסעדה ראינו אותו מתרוצץ בין השולחנות. יש משהו נעים במקום משפחתי שכזה, האווירה החמימה מושרת על כולם.
הסגנון בשישי היה של טברנה איטלקית, עם להקה שנגנה מוזיקה מדהימה, טעימות יין ושמן זית, שולחנות ארוכים עטופים במפות לבנות והרבה מלצרים וילדים מתרוצצים. בכוונה בחרנו להגיע דווקא בשישי בצהריים ולא בערב כי חשבנו שיהיה מהנה לשבת בחוץ. די צדקנו. הרחבה במגדלי זיו נתברכה במנהרת רוחות חזקה שממזגת טבעית את מסעדות האזור.
אני מאוד אוהבת את מתחם מגדלי זיו ואת אחיו הצעיר, מתחם מגדלי אור. יכול להיות שהסיבה לחיבה הזו היא העובדה שאבי עבד במשך שנים בבניינים מעל והיינו מבקרים אותו רבות שם. אבל כבר גדלתי מאז ועדיין משהו שם מדבר אליי. אולי זה הרוגע שהמקום משרה והאסטתיות הלא רגילה למפלצות הבטון שבדרך כלל משכנות משרדי היי טק.לא טסתי לניו יורק במהלך הלילה, מדובר בפוסטר של משרד נסיעות במתחם. התמונות יצאו מאוד אמיתיות ומשעשעות אז החלטתי להעלות אותן. קפיצה קטנה לחו"ל?
אז מה לבשתי?
הפעם אנחנו על טהרת התאילנד.
שמלה משוק סופשבוע בתאילנד, 20 ש"ח ואחת הקניות המוצלחות בטיול ההוא. לא לפספס את שוק הסופשבוע, אפשר למצוא שם פריטים של מעצבים תאילנדים צעירים במחירים מצחיקים והמון פריטים מיוחדים שלא תמצאו בקוואסן או בMBK.
חגורה, גם היא משוק הסופשבוע בתאילנד, 8 ש"ח.
סנדלים, מאמא.
תיק מגולף, 50 ש"ח.
שרשרת ממיכל נגרין, 120 ש"ח.
טבעות מאטסי, 30 ש"ח.
משקפי שמש של קנת' קול, 14$ בפיילינס בייסמנט בניו יורק.

סיום והתחלה

בחמישי האחרון ביקרנו בפתיחת תערוכת הבוגרים של שנקר. המון לחץ עבר על הבוגרים בשבועות האחרונים, לילות בלי שינה והסנפת אדי דבק תוך הדבקת חלקיקי ענק אחד לשני. חברה שלי סיימה השנה במחלקה לעיצוב פנים והגענו בערב הפתיחה כדי לראות ולתמוך. תמיד חשבתי שתואר במדעי המחשב או הנדסת חשמל הוא קשה ואינטנסיבי, אבל היום, אחרי שראיתי מה עובר על הסטודנטים לעיצוב(מכל המחלקות) אני מבינה שהתואר שלהם מגיע עם הרבה יותר מכשולים. לא קל ליצור ולהיות יצירתי תחת לחץ וזו אחת הדרישות העיקריות מסטודנט לעיצוב. אני לא חושבת שהייתי עומדת בימים ללא שינה וכל הסטרס שמופעל עליהם. אז לכל הסטודנטים והבוגרים, שאפו!

ניצלנו את ההזדמנות ועל הדרך כבר שוטטנו גם בשאר המחלקות. התרשמתי מאוד מעבודות הגמר של סטודנטים לעיצוב תכשיטים ועיצוב אופנה, בהמשך השבוע אני מתכננת פוסט מפורט עם תמונות שצילמתי שם. התמונות שמופיעות כאן צולמו בתצוגה של בוגרי תקשורת חזותית.
משם המשכנו לאבן גבירול, התחשק לנו פלאפל, אבל לא מצאנו חניה. לחבר היה רעיון מקורי שהתברר כמאוד אירוני, לקחת את הפלאפל איתנו ולאכול אותו בפארק הירקון הסמוך(יחסית). למה אירוני? כי מצאנו את עצמנו יושבים בפארק בשעה 10 בערב ומסביבנו רוכבי אופניים ואנשים שרצים. היה קצת משעשע לשבת ולאכול פלאפל על ספסל בין הרצים. אבל האשמה כאן נופלת על המתכנן של הפארק, למה לכוון את הספסלים אל מסלול ההליכה והאופניים ולא אל הנחל?
אבל בכל זאת היה נחמד. מקווה שגם לכם היה סופ"ש טוב.
מה לבשתי?
שמלה/טוניקה מH&M בעזריאלי, 120 ש"ח.
חגורה מברשקה, 20 ש"ח.
צמיד מדיווה, 20 ש"ח.
טבעת של קרן וולף, מתנה.
סנדלים מאסוס, כ60 ש"ח.

חוסר איזון

בזמן האחרון אני לא ישנה כל כך טוב. מלילה ללילה המצב מחמיר, עד שאתמול בקושי ישנתי. באופן מאוד מפתיע, זה לא כל כך פוגם בתפקוד היומיומי שלי. הייתי בטוחה שהיום, עד השעה 15:00 אני אקרוס, אתכרבל בתנוחה עוברית וארדם, ללא כל חשיבות למיקום. אבל, כמו שעינכם קוראות, אני ערה, מתפקדת, חדה ועוד שלל סופרלטיביים. היום בבוקר החבר הכריז "אני אקח אותך למעבדת שינה אם זה ימשיך ככה". מעניין לאן זה יתפתח.

כשכתבתי את הכותרת הזו, "חוסר איזון", דווקא לא התכוונתי לחוסר האיזון שלי עקב המחסור בשינה, אלא בחוסר האיזון שבמקצוע שלי. כנראה שאני לא לומדת מהעבר, או שאולי אני מתעקשת לחשוב שהעולם מתקדם ומתפתח. היום הייתי באיזשהו סמינר מקצועי, חוסר האיזון שתמיד מתבטא הוא באיזון בין המינים. בהתחלה הייתי הבחורה היחידה שם, בהמשך הצטרפה עוד מישהי, לחדר של 20 בחורים. מעולם לא הצלחתי להבין מדוע לא רואים נשים בתחום הזה(Realtime, לקוראים שבמקצוע). הרי בפקולטה למדעי המחשב המספרים מאוזנים כבר כמה שנים, אבל בתחום הזה הם לא מתאוששים. אולי זה יקח עוד כמה שנים עד שבחורות יגלו עניין ויגיעו גם לכאן.

תמיד עניין אותי לדעת איך מרגישים גברים שעובדים בתחום שנשלט על ידי נשים, האם התחושה היא זהה? מה אתם אומרים?

ונעבור לתמונה בודדת. האמת שצילמנו כמה תמונות של האאוטפיט הזה, אבל כולן יצאו ממש מחרידות. בכל תמונה הצלחתי לייצר עווית אחר בפנים. אז החלטתי לחסוך את זה מכם ולהציג רק אימג' בודד שיצא יפה, במקרה זהו האימג' היחיד שלא מכיל את פניי. לא מדובר כאו ברגעים של שנאה עצמית, בדרך כלל אני מצטלמת די בסדר, הפעם פשוט קרה מקרה... :)
מה לבשתי?
מכנסי פשתן מתמנון, שנה שעברה תמורת 75 ש"ח, נדמה לי.
גופיה מגולף מלפני שנים.
לק של OPI מסדרת שרק.
חגורה מברשקה, 2 ב40.
מבטיחה לפצות עם פוסט לבוש נורמלי ברגע שאוכל.

זארה באייפון

אתמול במהלך משחק הגמר הייתי צריכה לבדר את עצמי איכשהו. הראש כאב לי מדי בשביל לקרוא ספר, אז שוטטתי לי באפסטור וחיפשתי אפליקציות מעניינות להורדה. במקרה נתקלתי באפליקציה של זארה. כמובן שהורדתי. היא התגלתה כמעביר זמן מוצלח במיוחד.

באפליקציה ניתן לסרוק את קולקציית הנשים, הגברים והילדים. עבור כל קבוצה ניתן לראות את הקולקציה הזמינה כעת בחנויות ואת הפריטים החדשים שנוספו השבוע, כולל מחיר בשקלים.
ניתן גם לצפות בלוק בוק שמכיל לא מעט אימג'ים שובי לב.
תארזו לי הכל בבקשה...
ומהקולקציה שהגיעה השבוע לחנויות(לפי האפליקציה, כן?) השמלה הורודה(יש גם בתכלת) והטוניקה החומה נראו לי מוצלחות.

אחרי שנהנתי מהשיטוט באפליקציה החלטתי לפנות לאתר של זארה, כדי לוודא שלא רק משתמשי אייפון נהנים מהבהיה חסרת התכלית הזו. ואכן, גם האתר התחדש ובו ניתן למצוא בדיוק את אותה האינפורמציה והגלישה מאוד נוחה. המחירים מעודכנים לסייל שמתרחש כעת.
תמונות: אפליקציית זארה באייפון והאתר של זארה.