22.8.2010

ילד מזדקן

לא, הכותרת לא באה לרמז על יום ההולדת ה25 שלי שחל מחר, דווקא על הזדקנות של מישהי אחרת, הכלבה שלי.
את פינצ'י אימצנו מאישה מאוד נחמדה שמצאה אותה ברחוב לפני 15 שנים. היא היתה אז בת שנה וקצת, רזונת, הפרווה שלה היתה דלילה ולא מבריקה אבל מעבר לכל זה היה לה מבט פשוט מתוק. היא היתה כלבת רחוב ובכרטיס הוטרינר שלה קראו לה אסופית. התלבטנו רבות בבית לגבי השם שנעניק לה, אבל בסוף נשארנו עם השם הבנאלי פינצ'י(נראה לי שיש מאות פינצ'רים מעורבים בארץ שקרויים פינצ'י), בעיקר בגלל אמא שלי שהציעה את השם אסתר שוב ושוב. אני קוראת לה צ'יקי או שועלי. כשרק קיבלנו אותה היה צריך לגמול אותה מהרגלי הרחוב ומהטראומה מהתעללות, היא היתה אוכלת בדלי סגריות ברחוב, מפרקת לגורמים ספרות מקצועית של אבא שלי וגם גלילי ניירות טואלט, ומפחדת בכל פעם שהדלקנו גפרור במטבח. בשנה הראשונה אצלנו היא לא נבחה אפילו פעם אחת, חשבנו שהיא אילמת. בהתחלה היה לה הרגל מגונה במיוחד לברוח מהבית. בשניה שהדלת נפתחה היא היתה רצה בספרינט החוצה וכולנו אחריה. בפעם האחרונה שהיא עשתה את זה ההורים שלי הודיעו שזהו, לא רודפים אחריה יותר, מספיק. אחרי 3 שעות של בכי של אחי ושלי נשמעה דפיקה בדלת. חבר של ההורים, שבאותה תקופה גם היה השכן מלמעלה עמד בפתח עם פינצ'י בידיים. מאז היא כבר לא בורחת...
עד כאן היא נשמעת כמו כלבה נוראית, אבל זה לא נכון. היא לא נבחנית במיוחד(רק על חרדים, היא לא אוהבת אותם משום מה), היא כל הזמן היתה מנסה להפריד בין אחי לביני כשרבנו, נעמדת בין שנינו וחושפת שיניים. כשמישהו מאיתנו היה חולה, היא היתה מתיישבת ליד המיטה ובודקת כל כמה דקות שהכל בסדר. היא מאוד אוהבת ילדים ואנשים. בכלליות יש בה משהו מאוד טוב ומתוק. כשמלטפים אותה ומפסיקים, היא מרימה את הראש, מסתכלת עליך בעיניים ענקיות ומגרדת את המלטף עם היד, כמעט אומרת "עוד קצת". יש לה ישיבה מאוד מצחיקה בכל פעם שמישהו מבשל, היא ממש יושבת על הישבן. היא מאוד אוהבת לשחק כדורגל וממש בועטת בכדור. היא מאוד מגוננת על הכלבה השניה שלנו, מייבשת אותה אחרי המקלחת בליקוקים, נוהמת על כלבים אחרים שמתקרבים אליה ובכלליות סובלת בשקט את ההצקות שלה.
למה אני מספרת לכם את כל זה? כי היא הזדקנה לנו בבום. פתאום היא כבר לא מצליחה לעלות במדרגות לקומה השניה, ההליכה שלה איטית יותר, היא מאבדת שיווי משקל ומחליקה, היא ישנה יותר, אוכלת פחות. מזדקנת...
בשבת הייתי אצל ההורים שלי וחברים באו אל אחי. כשבאים אליו חברים, היא אוהבת לעלות ולשבת איתם, לבלות עם החבר'ה, אבל עכשיו היא כבר לא מצליחה. היא עמדה שם מול גרם המדרגות והסתכלה עליהם עולים במבט כל כך עצוב ומאוכזב, ניסתה לעלות מדרגה ונפלה, פשוט נשבר לי הלב. הרמתי אותה על הידיים ולקחתי אותה למעלה. כמה שהיא שמחה, כבר הרבה זמן שהיא לא היתה בקומה השניה של הבית. מאוד עצוב לראות אותה מזדקנת, ממש כמו לראות בן משפחה. אני מניחה שזה מסוג הדברים שרק מישהו שגדל עם חיית מחמד יכול להבין וממש להזדהות.

ועכשיו, במעבר חד כמו שאומרים בחדשות, בכל זאת זה גם בלוג אופנה. בשישי-שבת הייתי צריכה לעבוד, אז רק בשבת בערב יצאתי מהבית. קפצנו עם ההורים למסעדה נחמדה ברחובות בשם סזאר, מקום עם מוזיקה טובה ואווירה נחמדה. נשנשנו, שתינו וחזרנו הביתה. לשם לבשתי את האאוטפיט הבא:

מה לבשתי?
חצאית מהוניגמן שאמא העבירה אליי.
גופיה מקסטרו, 40 ש"ח.
סנדלים מקליגולה, 210 ש"ח.
שרשרת של אמא.

מחר יום פינוק ליומולדת. מבטיחה תמונות וחוויות ביום שלישי.

4 תגובות:

רחלי אמר/ה...

עצוב לקרוא על פינצ'י :-( לפי הגיל היא באמת כבר מבוגרת, אבל אני מניחה שזה לא מנחם.
ובמעבר חד... הסנדלים מהממים! הם מהעונה הזו?

Keren אמר/ה...

היי רחלי, היא אכן מבוגרת, אבל עדיין מתפקדת טוב יחסית, וזה הופך את הכל ליותר קשה. תודה על המילים...

הם ממש מלפני שבוע. מאוד נוחים ולא יקרים כל כך יחסית לעור אמיתי. יש אותם גם בתכלת אם זה מעניין אותך. הם מופיעים באתר האינטרנט שלהם, אז תוכלי לברר לגבי הסניף שמתאים לך.

bini אמר/ה...

כמה עלו הנעליים? אני רוצה גם!
דש לפינצ'י ולפרה, אולי תיקחי את פינצ'י אלייך? יש לך זמן...

Keren אמר/ה...

כתוב, 210 ש"ח. הדינוזאור גמר אותך :)
כבר חשבתי על זה, הבעיה שצריך להוציא אותה 5 פעמים ביום וזה אומר לרדת ולעלות 3 קומות בכל פעם, לא בטוחה שזה יעשה טוב לברכיים שלי.