חוגגים כחול לבן

לא הייתי מגדירה את עצמי כאדם פטריוטי במיוחד, אפילו הייתי אומרת שאני לא ממש פטריוטית ובמדינה מיליטנטית כמו שלנו, אמירה שכזו כנראה תחשב כפירה בחוגים מסויימים. ובכל זאת, יום העצמאות וזה. בשר טוב אני דווקא אוהבת ומפגשים חברתיים תמיד נשמע כמו בילוי מצויין, אם יש גם קוד לבוש מומלץ על הדרך, אני לא אתנגד לו.

כך יצא שאת ערב יום העצמאות ביליתי עם עומר בברביקיו ארגנטינאי אמיתי, עם המון בשר על סוגיו וצורותיו, יין, בירה וחברה טובה. כבר כתבתי בפייסבוק שכנראה שמדובר היה ב Meatless Monday הגרוע בתולדות הפרוייקט. אני מניחה שקצת קשה לגרום לישראלים להתנתק מהקשר הישיר בין מנגל ועצמאות, אבל אפשר בהחלט לבקש מהם לאזן ולהזיז את הmeatless לשאר ימות השבוע.

דווקא יום העצמאות הוא זמן לא רע לחשבון נפש קטנטן בנוגע לשם הבלוג. מאחר וה"מנטרה" הרשמית והמקורית בתחילת דרכו של הבלוג היתה להראות אופציות לבוש מקומי, של רשתות ישראליות ובמחירים שפויים, השם הסופר שנון שבחרתי לבלוג(זה היה לפני 4 שנים, אני כבר לא לגמרי מחבבת את השם הזה) היה Fashion Loca-l במין משחק מילים בין Loca - משוגעת לLocal - מקומי. אני חושבת שמאז מיקוד הבלוג השתנה לחלוטין. יש מעט מאוד פריטים שנוספו לארון שלי בשנים האחרונות שנרכשו ברשתות ישראליות. מחירי הרשתות בארץ מאמירים בעוד האיכות רק פוחתת ולמען האמת, אני פשוט לא "מוצאת את עצמי" בקולקציות שלהם. חולצת פוליאסטר ב250 ש"ח? לא תודה. את רוב הבגדים שלי אני רוכשת בנסיעות לחו"ל או אונליין. אז אופנה מקומית כבר מזמן לא תמצאו כאן(חוץ ממעצבות נעליים ישראליות שלהן אני מפרגנת בשמחה) אבל מתלבשת מקומית דווקא כן :)

מה לבשתי?
גופיה של S-Wear בסוף עונת הקיץ, 30 ש"ח..
חצאית מזארה, 80 ש"ח בסוף עונת הקיץ.
ג'קט ג'ינס מזארה מימי התיכון(כבר 10 שנים).
נעליים מזארה באמסטרדם, כ125 ש"ח.
צמיד לבבות שקניתי לחתונה בבילי תכשיטים, 120 ש"ח.
שרשרת סברובסקי שקיבלתי מעומר.