קלישאת הלבן לחג - חלק א

איך עבר עליכם החג?
שלנו כלל כמה רגעים סוראליסטיים והמון רגעים כיפים. את החג עצמו חגגנו בנהריה אבל את החגיגות התחלנו כבר בשלישי בערב, בארוחה טובה אצל חברים. ברביעי יצאנו לדרך מוקדם יחסית, כי עומר חרד מהפקקים מאז החג ההוא שבו לקח 5 שעות להגיע מתל אביב לנהריה. בחמישי אחר הצהריים כבר היינו בדרך חזרה לסופ"ש ארוך בתל אביב שכלל הרבה חברים, ים וקצת הרגעות מאכילה מרובה.

אז חג זה לבן ולבן זה חג, ולא רק בשבועות. עובדים מאוד קשה כדי להכניס לנו לראש שלכבוד החג צריך בגדים חדשים ורצוי שיהיו לבנים ובוהקים. נפלתי לקלישאה, אבל לא רק בגלל החג. סוף הקיץ מתקרב, אם לא מבחינת הטמפרטורות אז לפחות קונספטואלית ולי יש כמה שמלות לבנות שרכשתי בסייל שרוצות לצאת לשדות המצהיבים, ובכלל, לבן מבליט את השיזוף :)

בחלק א' מופיעה שמלה מאמריקן איגל. ראיתי אותה בצבע אחר(צהוב מרקר זרחני) בסניף בסנטר וויתרתי ובקפיצה קטנה לסניף רמת אביב נתקלתי באותו הדגם בלבן, שמלה אחרונה בדיוק במידה שלי. במחיר מאוד נוח של 60 ש"ח ובד נעים ואוורירי - 100% כותנה, החלטתי שזו תחילתה של ידידות מופלאה, למרות הcutouts הטרנדיים מדי.

מה לבשתי?
שמלה מאמריקן איגל, 60 ש"ח בסייל.
שרשרת עץ של שלי דהרי, 300 ש"ח לפני כמה שנים(מבחינתי החזירה את ההשקעה המופרזת).
סנדלים מקליגולה, 240 ש"ח לפני כמה עונות.
צמידים מגוונים מכל מיני מקומות.
צלליות מעט יותר הרפתקניות ממאק, מתנת יומולדת מההורים של עומר.