אני חושבת שכל בחורה (אולי דווקא אישה במקרה הזה?) מגיעה מתישהו לשלב הזה שבו היא שואלת את עצמה ״אני מבוגרת מדי מכדי ללבוש את זה?״, לרוב בהקשר של צמוד/קצר/צבעוני/ביקיני (הקיפי את התשובה המתאימה לך).
לאחרונה התחלתי לשאול את עצמי את השאלה הזו בהקשר של מכנסיים, או יותר נכון מכנסונים. בארץ, תירוץ ה״יש 35 מעלות ו150 אחוזי לחות בחוץ, אני אלבש מה שבא לי״ עוד יכל להתאים, אבל כאן, בקיץ המאוד עדין של סן פרנסיסקו, זה כבר לגמרי עניין של בחירה. אולי זה גיל 30 שמתקרב בצעדי ענק או אולי דווקא הירכיים שכבר לא נראות כמו שנראו פעם (ובפעם אני מתכוונת לפני 3-4 חודשים, אני מאשימה את הoccasional בייקון), אבל פתאום עולה בי חוסר ביטחון לגבי הדבר היחיד כמעט שתמיד הרגשתי בנוח לגביו בגוף שלי - הרגליים.
מודעות עצמית זה דבר חשוב ואני תוהה איפה עובר הקו בין מודעות לבין יתר ביקורתיות כלפי עצמך. אחרי בהייה ארוכה במראה, כמו שאפשר לראות, החלטתי להשאיר את הביקורת העצמית בצד וללבוש מה שמתחשק לי, אוברול קצרצר. האם הוא הפריט הכי מחמיא שיש לי בארון? כנראה שלא. מצד שני, לפעמים זו דווקא המציאות שיוצרת מחשבה, אז החלטתי לקבוע עובדות בשטח, ללבוש פריט לבוש שקניתי לפני כמה שנים ולגלות שבסך הכל, הוא עדיין יושב עליי לא רע.
מה לבשתי?
אוברול כותנה מאסוס לפני כ5 שנים.
סנדלים של אירוסולס, כ200 ש״ח.
ג׳קט ג׳ינס של גאפ, 30$ באאוטלט בליוורמור.
תיק של קייט ספייד(התמכרתי...), 100$ באאוטלט בליוורמור.
אז? אני היחידה שיש לה feel good clothes?
ואם כבר מדברים על feel good vibes, ככה סיימנו את הסופ״ש האחרון - פינוק במאפיה מעולה ברחוב Chestnut הטרנדי, המאפה היה מצויין ואפילו הקפה היה לא רע (ופוטוגני).
לאחרונה התחלתי לשאול את עצמי את השאלה הזו בהקשר של מכנסיים, או יותר נכון מכנסונים. בארץ, תירוץ ה״יש 35 מעלות ו150 אחוזי לחות בחוץ, אני אלבש מה שבא לי״ עוד יכל להתאים, אבל כאן, בקיץ המאוד עדין של סן פרנסיסקו, זה כבר לגמרי עניין של בחירה. אולי זה גיל 30 שמתקרב בצעדי ענק או אולי דווקא הירכיים שכבר לא נראות כמו שנראו פעם (ובפעם אני מתכוונת לפני 3-4 חודשים, אני מאשימה את הoccasional בייקון), אבל פתאום עולה בי חוסר ביטחון לגבי הדבר היחיד כמעט שתמיד הרגשתי בנוח לגביו בגוף שלי - הרגליים.
מודעות עצמית זה דבר חשוב ואני תוהה איפה עובר הקו בין מודעות לבין יתר ביקורתיות כלפי עצמך. אחרי בהייה ארוכה במראה, כמו שאפשר לראות, החלטתי להשאיר את הביקורת העצמית בצד וללבוש מה שמתחשק לי, אוברול קצרצר. האם הוא הפריט הכי מחמיא שיש לי בארון? כנראה שלא. מצד שני, לפעמים זו דווקא המציאות שיוצרת מחשבה, אז החלטתי לקבוע עובדות בשטח, ללבוש פריט לבוש שקניתי לפני כמה שנים ולגלות שבסך הכל, הוא עדיין יושב עליי לא רע.
מה לבשתי?
אוברול כותנה מאסוס לפני כ5 שנים.
סנדלים של אירוסולס, כ200 ש״ח.
ג׳קט ג׳ינס של גאפ, 30$ באאוטלט בליוורמור.
תיק של קייט ספייד(התמכרתי...), 100$ באאוטלט בליוורמור.
אז? אני היחידה שיש לה feel good clothes?
ואם כבר מדברים על feel good vibes, ככה סיימנו את הסופ״ש האחרון - פינוק במאפיה מעולה ברחוב Chestnut הטרנדי, המאפה היה מצויין ואפילו הקפה היה לא רע (ופוטוגני).
4 תגובות:
אוברול מהמם! לגמרי בגד של תחושה טובה. אצלי תמיד מדובר בשמלה מתנפנפת ורצוי בצבע בוהק. יש לי קנאה עזה לקיץ שלך - הוא נראה יפה, פוטוגני ובעיקר לא חם (הג'קט בסוף יולי קנה אותי לגמרי) :)
את לגמרי יכולה להמשיך ללבוש קצר! כל כך מזדהה עם ההתמכרות לקייט ספייד יש לה דברים כל כך יפים והחנויות מהממות והכי כיף שבארץ עדיין אי אפשר להשיג את המותג הזה אז הוא לא שחוק כמו מארק ג'ייקובס או מייקל קורס.
דיאנה, אני איתך! בוהק בקיץ זה מצרך בסיסי :)
מודה שיש לך סיבה לקנא... ממה שאני שומעת, אוגוסט השנה ממש הגזים וכאן מתענגים על 17-22 מעלות ורוח.
SO, הרגליים שלי מודות לפרגון :)
קולקציית פרטי הבית שלה מהממת עוד יותר מהתיקים, רק חבל שהיא עולה כל כך הרבה. הפנטזיה שלי היא לעשות חתונה אמריקאית, עם רשימת מתנות והכל, וללכת למייסיס לסרוק את הברקוד של כל מחלקת קייט ספייד שם :|
הרגליים שלך מהממות, ולגמרי כיף לראות אותך באוברול קצרצר. אני בעד ללבוש מה שמחימא בכל גיל ולא לחשוב האם זה "אפרופריאיט", ולהראות רגליים כמה שיותר, כמובן באירוע ובמינון המתאימים.
וגיל 30 זה ממש לא מה שחשבנו פעם, אני כבר אחרי ושרדתי :)
המאפה ניראה מהמם גם!
הוסף רשומת תגובה