מפנים

לפני כמעט שבועיים, בסופ"ש האחרון של חודש מרץ, העברנו את שארית הציוד אל אמא שלי והחזרנו את הדירה ברמת אביב. כל הריהוט ומוצרי החשמל נמכרו, מלבד הספה שעברה להיות רחובותית. למרות המיונים, הצמצומים וחלוקת הרכוש, בכל זאת הצלחנו למלא שלושה רכבים בדברים להעביר. כנראה שבמשך שלוש שנים מצליחים לאגור לא מעט דברים.
הרבה דברים קרו בזמן שגרנו בדירה הזו. התארסנו, חגגתי בה את מסיבת הרווקות שלי, התחתנו, התחלתי עבודות חדשות(וגם עזבתי אותן), קיבלנו את הצעת המעבר לסן פרנסיסקו וגם... אבא שלי נפטר כשגרנו בדירה הזו. בשבת האחרונה לפני שנפטר, ההורים שלי התארחו אצלנו לחמין, שהפך לחמין אחרון בדירה, וגם ביקור אחרון...

וכך יצא שכבר שבועיים שאנחנו גרים ברחובות. כמעט כל יום מתוך השבועיים האלה העברתי דווקא בביקור בתל אביב, ומה שלא, במדריד, בטיול קצר עם אמא, גיחה אחרונה לאירופה. מוזר לחזור לעיר הזו, העיר שבה גדלתי. כביכול מדובר במרחק חצי שעה מתל אביב, אבל בפועל יש הבדל גדול מאוד. לסופר ברחובות אסור להכניס כלבים, אפילו קטנטנים, בעוד שבתל אביב אם אכנס עם באדי לסופר אף אחד לא יניד עפעף. התחבורה הציבורית כאן נוראית ואם ארצה לסוע למרכז העיר או לתחנת הרכבת, נסיעה שאמורה לקחת עשר דקות הופכת לנסיעה בת 40 דקות ובתדירות מאוד נמוכה. דווקא בערב יש לא מעט מקומות נחמדים לצאת אליהם, פאבים בעלי תחושה שכונתית שקיימים כבר שנים וביליתי בהם בעצמי בתור נערה וגם מקומות חדשים שנפתחו ולא הכרתי, כי לא ביליתי בעיר כבר למעלה מ3 שנים.

אבל תקופת המגורים ברחובות תהיה קצרה מאוד, בחמישי הבא נמריא לעבר היעד, סן פרנסיסקו. עד אז מצפים לנו אריזות והמון מפגשים עם חברים ומשפחה, מה שאומר המון בירות ואוכל, מה שמתחיל לתת את אותותיו עליי. מזל שבסן פרנסיסקו יהיה חדר כושר בבניין...

מה לבשתי בערב האחרון בדירה(חברים הזמינו אותנו לארוחת ערב מוצלחת, מאחר וכבר היינו נטולי מקרר)
שמלה מOld navy בארה"ב, כ50 ש"ח.
שרשרת של מדוזה שקיבלתי במתנה כשרכשתי תיק.
סנדלים של לייבלינג, 500 ש"ח ביריד זוגות בקיץ שעבר.

מקווה להספיק לעדכן שוב לפני המעבר, אבל אין לדעת, בינתיים הימים היו מאוד עמוסים. אם לא, See you on the other side וחג שמח!

דברים שעושים בשישי אחרון בתל אביב

זהו, המעבר מתקרב. בשבת נעביר את שארית הציוד לרחובות, אל הבית של אמא שלי ובתחילת השבוע נמסור רשמית את המפתחות וניפרד מהדירה החמודה שלנו ברמת אביב.
במצב אידאלי, את יום שישי האחרון כתושבת תל אביב הייתי מעבירה בבראנץ׳ בהוטל מונטיפיורי, משם ממשיכה לסיבוב קצר בשוק ולקינוח טיול קצר ברחוב דיזינגוף.
אבל רצונות לחוד ואילוצים לחוד. בכל זאת, יש איסופים ואריזות לעשות, אז כנראה שאבחר בגרסא המצומצמת לאופציה למעלה. ואם נודה באמת, לא מדובר בשישי אחרון בתל אביב. רחובות לא כזו רחוקה, וסביר להניח שבימים שנותרו לי בארץ בהחלט אבקר בתל אביב. בכל אופן, אופציה ב' כוללת קפיצה קטנה לבייקרי הצמודים לבראסרי, פחזנית אחת עם קרמל מעל וקרם פטיסייר בפנים והליכה רגלית לכיוון הסטודיו של מדוזה בדיזינגוף 110.

 זה לא סוד שאני מחבבת מאוד את המותג. אני נהנת לעקוב מהצד אחר ההתפתחות של גילי ועדי שלקחו את פרוייקט הגמר והפכו אותו לשפה עיצובית של ממש. הקולקציה החדשה, landmarks היא בהחלט ציון דרך למותג, בעיני, כי היא מציגה עיבוד קצת שונה מהקו שפיתחו עד היום. בשבועיים האחרונים הבנות מטפטפות אימג׳ים של הקולקציה באינסטגרם, כל תמונה יותר מגרה מהשניה. עדיין לא החלטתי עם מי מבינהם ארצה לחזור הביתה, ובטווח של שלושה שבועות קדימה, גם לעבור לחו״ל, אבל בפריט אחד בטוח אבחר, פשוט בגלל הייחודיות והאיכות. יש לי שני תיקים של המותג ושניהם נראים בדיוק כמו ביום שרכשתי אותם(האחד בן 4 לפחות ואחיו הקטן בן 3), ממש לא מובן מאליו.

אם תבחרו להגיע למסיבת ההשקה מחר, תוכלו להתחדש בתיק קלאץ׳ מקולקציות קודמות ב250 ש״ח וגם לבחון מקרוב את הקולקציה החדשה. דיזינגוף 110 בחצר. 10:00-15:00.

ולסיום, אפשר לקנח בים. בכל זאת, תל אביב...

שבועיים אמריקאים

כמו שציינתי בפוסט הקודם,לא מזמן העברנו שבועיים בקליפורניה לנסיעת הכנה. התחלנו את הטיול בLA אצל דודים נחמדים. קצת מג'וטלגים, אבל מאוד מרוצים. מזג האוויר חייך אלינו בעיר ולא הזכיר חורף בכלל. ממש כמו בארץ, מינוס הלחות, וזה מינוס טוב.

ביקרנו בLA לפני 4 שנים, אבל לא הספקנו לסמן V על כמה יעדים תיירותיים באותו ביקור, אז השלמנו פערים הפעם. גריפית' פארק, וניס ביץ' והמון Jamba Juice. הדודים לקחו אותנו לFarmer's market של סופשבוע, שם ראיתי את אמילי מCupcakes & Cashmere במציאות. מסתבר שיש כלל אחד לגבי בלוגריות שכמעט תמיד מתברר כנכון. הן מצטלמות כגבוהות יותר ממה שהן באמת. גם בלוגריות אמריקאיות, גם אמילי. ומאחר שלכל כלל יש יוצא מין הכלל, גם אני וגם שרונה ראובני גבוהות גם במציאות. הא!

אחרי סופ"ש משמין בLA המשכנו לסן פרנסיסקו, להשמין בריא. למה להשמין כל הזמן? כי ככה זה באמריקה, כפית היא בגודל של כף, כף היא בגודל של כף הגשה וחביתה בארוחת בוקר עשויה משלוש ביצים.
נסענו את הדרך הארוכה מLA לSF, בכביש שהוא סוג של כביש הסרגל, רק ארוך פי חמישים(בכל נסיעה ארוכה, יש את הנקודה הזו שבה הGPS אומר לך "בעוד 70 אלף קילומטר, צא ביציאה מספר 1427", אז כזה), ובכדי לגוון, מסביב יש לא רק נוף מדברי, אלא מאות מטעי שקדים. חשבתי לעצור בצד לצלם, אבל לא היה מקום עצירה מסודר וגם מאוד רציתי להגיע, אז נהגתי כמה שעות רצוף והגענו לRedwood Shores, שם נמצאים המשרדים שבהם עומר יעבוד.

לאחר עצירה קצרה במשרדים, סופסוף הגענו לעיר שתהפוך לבית שלנו לתקופה הלא מוגדרת הקרובה. סן פרנסיסקו מגניבה, ירוקה, בריאה, טעימה(צ'יפס בטטה), מטורפת(מישהו אמר כלבים בעגלות?) ויקרה, ויהיה מאוד מעניין לחיות שם. את השבוע בעיר העברנו בטיפול במנהלות, כמו פתיחת חשבון בנק(זה לקח רק שלוש שעות ודרש ממני לתרגם את תעודת הזהות הישראלית שלי לאנגלית. איך מתרגמים "תאריך לידה עברי"?), והנפקת Social Security Card. אחרי שסימנו V על זה, עברנו לחיפושי דירות. הצלחנו להתפקס על אזור מסויים, אבל יקר לסגור דירה כל כך הרבה זמן מראש(המעבר ב17.4), מה שהשאיר לנו זמן להיות גם קצת תיירים ולשוטט בעיר.

וכעת לשאלת השאלות! למה יש לי רטייה של שודד ים על היד?
בשבת שלפני הנסיעה הצלחתי לשפצר לעצמי את היד בצורה מאוד מקצועית. ככה זה כשמשתמשים במלכודת המוות שאמא שלי קוראת לה "התנור שלי". כל מי שמשתמש בו מלא בכוויות, גם היא. אבל משום מה כבר שנים שמסרבים להחליף אותו. בכל אופן, מפה לשם יצא שאת השבוע שלפני הנסיעה העברתי בביקור יומי בקופת חולים, להחלפת חבישה אצל הלנה, האחות החביבה. כשסופסוף יכולתי לעבור לחבישה סולידית יותר, כלומר בלי יותר מדי שכבות, הלנה ציידה אותי בתחבושת במקור נועדה לעין, אבל מתאימה בדיוק לגודל הכוויה שלי. במשך הטיול נאלצתי להמשיך להחליף חבישות לעצמי. ביום הראשון זה היה מעט מאתגר(איזה אינטרס יש לי להכאיב לעצמי?!), אבל אחרי הפעם הראשונה, כבר הסתדרתי לא רע לבד. עכשיו נשארתי רק עם צלקת בצורת עין, בלי חבישה. אומרים שצלקות זה אופי, לא? בעיני הצלקת הזו היא רק תזכורת לכך שהגיע הזמן שאמא שלי תקנה תנור.

*כל התמונות צולמו בעזרת iPhone5 שלי. חלקן עובדו באמצעות Instagram.

California Dreamin'

לפני קצת יותר משבוע חזרנו משבועיים של נסיעת הכנה לסן פרנסיסקו. את הטיול פתחנו בסופ"ש בלוס אנג'לס לביקור אצל המשפחה ומשם המשכנו צפונה, אל העיר שתהפוך לעיר מגורינו בעוד קצת יותר מחודש, סן פרנסיסקו. ביחס לטיול שהוא לא בדיוק טיול, אלא נסיעת הכנה עם מטלות רשימות וטפסים, בכל זאת הצלחנו לדחוק גם קצת שיטוטים בעיר. בפוסט הזה אשאיר אתכם בעיקר עם תמונות מאוד קליפורניות. בפוסט הבא מבטיחה לפרט ולחלוק חוויות, להסביר למה יש לי כיסוי עין של פיראט על היד וגם לגלות לכם את שמה של המאפייה שבה תמצאו את הקאפקייק הטעים בעולם.